29-11-2010, 21:40
|
|
|
|
חבר מתאריך: 07.07.06
הודעות: 15,705
|
|
|
על אגדות אורבניות ומשקלן המועט באמצע החיים
מי לא שמע על האברך שפגש בפיה שעבדה כפקידה בבנק אשר קנתה בעבורו מניות קוני במקום סוני ועשתה בעבורו הון של 5 מיליונים בחמש שנים מבלי שידע על כך?
הרי זה מובן מאליו שאברך ממוצע מוכר דירה ב1.5 מיליון ש"ח בשנת 2005 ומשמר את ערך הכסף באופן סולידי במניה בודדה שמוכרת בעיקר לילדים כפלייסטיישן. זה מובן מאליו שאיש לא יעיר לו ושהפקידה תחשוב על חברת מרוצי הסוסים הידועה קוני כעל יעד ההשקעה ולא תטרח בזוטות כגון רישום ממוספר כלשהו של המניה או משלוח הודעה על העיסקה לאיש... מהידועות הוא שאנשים שמצויים במעבר בין דירות ועוסקים בסולידיות לא מתענינים בכספם במשך 5 שנים וגרים בינתיים בהול של הדודה או במעונות הסטודנטים. בקיצור חרטא ברטא. לא סוני, לא קוני ולא סוס פוני. אשליות על פריצת דרך, זהוי כשרונות, זכיה מפתיעה וכו' שמלוות כל אדם בשנות העשרים שלו כדאי מאוד שיהפכו לנושא לבדיחות ציניות בשנות הארבעים. אלא אם כן קוראים לו תשובה או שרי.
כסף לא צומח על עצים. בני אדם אינם עוזרים אחד לשני כמו בסרטים אמריקאים מרגשים. 'גיבורי תרבות', 'מנהיגים' ו'אינטלקטואלים' הם לעיתים תכופות גיבורים קטנים מאוד כשמביטים בהם מאותה שכבת גיל ורשויות החוק, מבקר המדינה, העיתונות החוקרת והיועץ המשפטי של העיריה יחנקו מצחוק אם ישמעו שחשבנו פעם שיש להם כוונות טובות.
אז מה נשאר לנו? אההההמממ.. די הרבה, לא?
ראשית, הומור. שנית הומור - עצמי. שלישית... להמציא אגדות אורבניות משלנו:
והאגדה האורבנית של היום היא על מוישל'ה, שכיר בחברת הייטק, חבוט ע"י הבוס, נטול פלאפון ורכב ליסינג שעמד להיות מובטל בסבב הבא. הוא התקשר לאשתו ובקול בוכים אמר לה בטלפון "הכל הלך פארש, הכל פארש את שומעת, הכל פארש...". אשתו אשר סבלה מליקוי שמיעה דומה לזה של פקידת הבנק הקודמת או שבעצם הייתה אותה הפקידה עצמה - קנתה מיד בכל כספם את המניות של פורום 'פראש' אשר היו בשפל יחסי באותם הזמנים. כעבור 5 שנים משהתאוששו מעט בני הזוג - פתח הבעל את המעטפה מהבנק והתברר לו כי הוא מחזיק ב17% מההון העצמי של החברה. זה אומר שאנחנו עשירים? הוא שאל את אשתו שמבינה בפיננסים. לא, היא אמרה, אבל לפחות תוכל לדרוש להיות רכז פורומים...
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
