ויוסקו המסקנות האם משהו יישתנה ? בספק רב ..

לא ידאגו לפסי אש רחבים

לא יפרצו דרכי גישה

לא יוסיפו צופי אש

לא יקימו מאגרי חירום של מים

לא ימנעו מנגלים בלב היער

לא ישפטו למאסר עולם מציתים בזדון

באם יתברר שאלו היו הצתות מכוונות ע"י גורמים מחוץ למדינה
אזי זה רק קצה הקרחון של של חבלות שונות באמצעים פרימיטיבים
שישתקו את המדינה .

האבות המייסדים של המדינה היו מתהפכים בקברם
אם היו יודעים בידי מי הופקדה המדינה .צר לי אבל אני מתחיל להבין את
היורדים מהארץ .

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

הולכים לקנות מטוסי כיבוי. התחלה טובה,אבל יש עוד דברים לעשות.

הבעיה של הפער העצום בין נוחות החיים שלנו, ובין היכולת של הממשלה למשוך את שמיכת התקציב הצרה כדי שתכסה את הגוף העצום של התשתיות המאפשרות לנו חיים נוחים כאלה, קיימת בכל המדינות. תוסיף לכך את צרת מזג האוויר המשתנה במהירות ואת השפעת האדם על הסביבה ותקבל מרשם לאסום בכל מדינה. בארה"ב התכלו אלפי בתים בקליפורניה, ולא פעם אחת, וקצרה יד הרשויות מלהושיע. ארה"ב, למי שלא יודע, המציאה בכלל את מתכונת כיבוי השריפות המשוכללת בין השאר באמצעות מטוסי כיבוי (עודפי חי"א האמריקאי במלחמת העולם). כנ"ל שריפות ענק ביוון (היו יותר מאחת, אגב), רוסיה ועוד מדינות. במדינות אירופה נפטרים מאות תושבים בגלל סיבוכים הנגרמים ממכות חום שלא הורגלו אליהם. באוסטריה - אחת המדינות המשוכללות ביותר שאני מכיר מבחינת הסתגלות לסביבה - נספו 100 גולשי סקי משום שמישהו לא חשב לשים חומר בידוד בין כבלים חשמליים במנהרה, ויותר מכך גרוע: לא חשב על מה עושים כאשר פורצת שריפה היוצרת עשן סמיך במהירות. רק 4 ניצלו ורק תודות לכבאי בחופשה שהיה לידם והדריך אותם מה לעשות. אפשר להמשיך את הרשימות, אבל הי! למה שנהרוס את החגיגה?

ואם רוצים לחפש אי אילו אשמים אני אתן לכם, ואתם תקראו לי מתלהם: נחשו מי מגן בחירוף נפש, בציפורניים ובשנייים בכל פעם שמנסים לברר האם הוא זכאי למעמד "בלתי נגיע" של "שומר הסף", אבל באותו הזמן שבו היה אמור לפוצץ כותרות על מחדלי התקצוב של מכבי האש, העובדה שבערי ענק ביראל יש 5 שוטרי סיור במשמרת לילה, קריסת חדרי המיון ועוד ועוד... במקום כל זאת הוא מפוצץ כותרות על המרק של שרה, הפיליפינית של נילי, הרקטום של גילי והחיטוט באף של צילי?

מי מפיק סרטים דלוחים על תופעת פייסבוק כאשר השירות הסוציאלי לא מתפקד?

מי עושה כתבות תחקיר על גיבורי ריאליטי (ולא במדורי תרבות!) בזמן שתשתיות מי השתיה בערים מסויימות חורקות לחלוטין?

מי עושה את כל הנ"ל?

מי אם לא אלה שהם עכשיו הראשונים לפוצץ כותרות, להציב "שאלות קשות" (עאלק) וכו'?

אלה העצלנים שבאזרחי ישראל: העיתונאים העיבריים: חבורת חדלי אישים שצוחקים לנו בפנים, משכנעים אותנו שהם המתריע בפתח לכל צרה, ובפועל עסוקים בקידום ההזיות הפוליטיות הפרטיות שלהם, או גרוע מכך: סתם מגרדים את הביצים בעבודת תחקיר שהיא בעצם פפראצי כתוב.

אלה הראשונים שאליהם צריך לבוא בטענות. אלה המסרסים הראשיים של מעט הפולטיקאים שמנסים לעשות משהו. הם המגחיכים של ראשי מועצות שמנסים להזיז עניינים. הם אלה שמייאשים את האזרחים שאיכפת להם. עד היום היו הטענות נגדם בגדר הקיטור: הגיע הזמן להעמיד את החובבנים האלה במקום, להחזיק להם (וירטואלית) באוזן ולהודיע להם שהגיע הזמן שיעשו את עבודתם, או יותר נכון שבכלל ילמדו מה היא. שיציגו עובדות מגובות בתחקירים. זה לא ממש קשה הרי... הם יודעים לחשב זווית כניסת קליע לבית החזה של מחבל שכאילו עשו לו וידוא הריגה חיילי צה"ל השנואים עליהם, אז למה שלא ידעו לברר כמה מוכנה מדינת ישראל לשירפת ענק, או התפרצות מחלה מסויימת שהתפרצותה צפוייה.

אבל למה שזה יקרה? עם ישראל בכלל לא יודע שזה תפקידם. והם? ממתי אפשר לגרום לאדם שמידותיו מושחתות והוא נהנתן ציני להתחיל לעבוד?

.

כל תגובה מלבד "אני מסכים" תמעיט מחשיבות הדברים.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

מדוע שהשלטון יתנהל על פי העתונות ?

תפקיד השלטון הוא למשול ואת זה הוא לא עושה .

השלטון לא מונע הגירת סודנים באלפיהם

לא מונע את הרצח בכבישים

לא מונע את האלימות הקשה ברחובותינו

לא מונע את שוד הקרקעות

אין צורך להמשיך ברשימה אתה מכיר אותה טוב לפחות כמוני .....

אגב , אלקנה השתתף בכיבוי ? ...

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

לכל היותר עלית על דוכן הנואמים וגילית שאתה עשוי לקבל קריאות ביניים כאשר אתה נותן נאום לא מתון...

דבר שני: לו חשבתי אותך לאחד מרפי השכל הלוזרים שלא עשו דבר מימיהם שלא קשור באוננות (=סיפוק עצמם בקצב ובדרך המדוייקת האהובה עליהם) לא הייתי מגיב דווקא לך. בסופו של דבר מסביב לא חסרים כאלה, ולא הגבתי להם.

אני עושה מלאכתי קלה? לפחות לעניין הקלות, עושה רושם לפחות, קלה מלאכתו מי שמצתרף (תמיד בדיעבד) למקהלת הענק של אלה שאיתרא מזלם שלא להיות מעורבים בנפילה הנוכחית. אני מלאכתי לא ממש קלה שהרי שלא לקפוץ על ש"ס/ליברמן/ערבים ולחפש תובנה מורכבת יותר זו לא המלאכה הקלה.

אני עניתי לך מפני שמבחינתי אתה ישראלי נורמטיבי: וגם אם אלה אני מאשמים, או אפילו בעיקר את אלה.

ישנם ספסרי הברברת הרגילים שכולנו מכירים: בדיוק כמו הספסר שדקה אחרי הכרזת המלחמה הפטריוטית הוא מייד חושב על אילו סחורות הוא יקרה לאור המחסור הצפוי, ישנם הספרסרים שכאשר מתרחשים אסונות הם הראשונים לרתום את התובנות הרדודות והקטנוניות שלהם לתוצאת האסון. במקרה אני נמצא בנסיעה בחו"ל ולכן, באופן טבעי, אני נחשף קודם כל לכתבות, פוסטים וטוקבקים: ומה אגיד לך? כמי שנמצא בעמדה (בפועל) של צופה חצי מהצד נראה כאילו חצי מדינה הפכו צלמי פפראצי. אין לי שום ציפיות, או כבוד מהעיתונאי העברי הממוצע: רובם אנשים נחותים מבחינה אינטלקטואלית: הרף התחתון. אתה קורא איזו כתבה בעיתון, נחרד מהעצלנות של מי שעשה אותה, ואז אתה קולט את השם של הכתבת "סנאית בן נון" ונזכר שזו ההיא שככתבת זוטרה בגל"צ פעם הסתכלה עליך במבט מזוגג כששלחו אותה לראיין אותך על איזה עניין, או יותר נכון לקבל את המשפט וחצי שישמע טוב בהקלטה דקה לפני חצות. ואלה האנשים שאמורים, לא לפי חוק אבל לפי קודקס שלם של אתיקה ומסורת, לתת לך שירות של "שומר סף". למה זה משול? לכך שאיש דת פשוט ימעל באמון של מאמינו: גם זה לא פלילי, אבל בלתי מתקבל.

ואם רון בן ישי, כתב בכיר בכ"ז, פוצח באיזה טור בכייני שבו הוא מבכה את גורל מדינת ישראל, אז באה השאלה: איפה בדיוק היית קודם, מר כתב בכיר עם נסיון? לא שאני חושב שהמסקנות שלו נכונות, אבל בוא נגיד שכן: איפה התחבאת? אה... רגע... זה לא ההוא שכתב לפני שנתיים שהיחסים עם תורקיה ברי תיקון? טוב תודה שיש לנו את וויקיליקס שכמשיח על פי תומם מספרים לנו שהארדוגן הזה הוא סתם אנטישמי שלא מבין בדיפלומטיה בגרוש.

אתה בא בטענות לממשלה? ומי בדיוק מסרס את מערכות הביצוע? ואיך יכול גלעד ארדן - סתם ח"כ שעושה משהו ולא לעצמו - להזיז עניינים אם הוא עובר הגחכה שיטתית? הממשל טעון תיקון, אבל העיתונות פשוט טעונה השלכה סיטונית לפח של כל התבשיל המקולקל הזה: מי שפישל הכי הרבה, אין מה לעשות, זו הזרוע השלטונית הרביעית, וזה לא מושג שאני המצאתי.

ולעניין הישראלי שמה לו ולכל זה... רגע? זה לא אותו הישראלי - כן, האדם "הנורמטיבי" ללא כיפה, מבטא או גורמטים, שמלגלג עלי כי אני כבר שנים מתנדב במשמר האזרחי? חלק כמי מבין מכרי שמתבדח על "אתה שעושה דורי-דורי בשכונה עם הזקנים הצולעים", ויותר מכך: האזרח ההוא שכשאתה מגיע אליו בגלל מפגע רעש אז מייד יש לו מה להגיד לך על למה אנשים כמוך מתנדבים (בשביל הפוזה ובגלל שאנחנו לוזרים שרק ככה יכולים להטריד ווינרים). זה אותו בנאדם שעושה בעיות בעסק שלו לפיקוח של כיבוי אש בגלל ששוב הוא נעל את דלתות הבהלה עם שרשראות (הוא מחביא את מכונת ניקוי הרצפות שם), ובכלל: אלה אותם אנשים שנותנים לגיטימציה למנטליות ה"איש איש לנפשו". תספר להם איך המשטרה סגרה מסיבה בגלל מפגע רעש בלילה ויהיה להם מה להגיד על השוטרים ועל המדינה. ספר להם שמכבי האש נתנו דו"ח לשכן כי הוא השתמש בהידרנט בשביל קבלן השיפוצים שלו, והם יצקצקו על איך לא מתייחסים אליהם יפה ואיזו מדינה חרה זו...

אתה חושב שבמערב אירופה חסרים אנשים שהיו בכיף מצפצפים על החוק? נוסעים בלי צמיגי שלג, מקפידים על תקנות כיבוי אש או מנהלים עבודות שיפוץ בביתם בהתאם לחוקי בטיחות ורעש? לא חסרים כאלה. אז מה יש לאירופים? יש להם רוב גדול של אזרחים שלא מצקצקים אלא נותנים תמיכה ולגיטימציה לחוק לטפל במפירי החוק (והקנסות/עונשים הם פשוט דרקוניים, על עבירות שבישראל אפילו קנס של 500 ש"ח היה גורר מבטי שנאה מחצי מהאזרחים).

זה עוד בלי שנגענו בעצם הטענה שלך: אני לא אוהב לשלוח אנשים לקרוא ספרים. זה מתנשא ושחצני, ומעבר לכל רוב ה"שולחים" בעצם קוראים ספרות שנועדה להדיוטות, ומתוכה מצטטים כאילו הם החוקרים. אבל הנה אחרוג מהמנהג: חפש את הספר "התמוטטות" שתורגם לעברית לפני כמה שנים. ספר מאוד עשיר ומקיף שכתב חוקר אמריקאי, לא מעט על הקשר בין האדם, סביבתו וההיסטוריה. חצי ספר עוסק בתרבויות עבר שקרסו בשל היבטים של שינוי סביבתי שנגרם ע"י האנשים עצמם (וזה מעניים כשעצמו) אבל בספר משולבים המוני ניתוחים בדיוק של אותם מצבים כפי שקרו עכשיו בכרמל: שריפות ענק, סכרים שקרסו, מערכות של נהרות שהפכו לשממה אקולוגית. נחש מה? הוא לא עושה חיים קלים ורץ למדינות עולם שלישי, אלא נוגע דווקא בארה"ב ומדינות דומות. ומה המומחיות של המחבר? יערות ולא מעט שריפות יער. מסתבר, אם כן, שאותה בעיה שקרתה עכשיו בכרמל מכה בארה"ב בקצב הולך וגובר. ושום תשתית כיבוי לא עוזרת. אני ממליץ לך לקרוא: אתה עשוי לגלות הרבה דברים חדשים, ואחד מהם הוא שהאנשים הקטנים אשמים לא פחות מהגדולים. לאנשים הקטנים השפעה מתונה, אבל מאוד ממושכת, על התבליכים שמובילים למצב שבו הרשויות עומדות בפני שוקת שבורה. בארה"ב זה פשוט המצב: האזרים רוצים פתרון מהיר, אבל לא מוכנים לשלם. מה זה לא מוכנים? כל פוליטיקאי שרוצה להעלות מיסים באופן מתון, הופך לחוכא ואיטלולא. ומי מוצצים לעצמם את הזין (סליחה על הביטוי) במקום לעבור ולדאוג שהמערכת לא תרד מהפסים עקב חוסר תפקוד: העיתונות כמובן.

אפשר עד מחר להאשים ש"סניקים, או רוסים: הם הרי מטרות קלות - מביך, לדעתי לפחות, להיות התורן שקופץ עליהם. מין מנטליות של הילד הפחדן שמצתרף ל"מכות" רק כאשר ארבע בריונים מרתקים לרצפה ילד מוכה אחד. בסופו של יום האשמים המתמשכים הם אלה שקבעו כללים בלתי כתובים לפיהם ברור מראש מי אשם ועל מי שומרים. ואם נמשיך לחפש את האשם האקראי (הפקיד) ולא את האשם המתמשך, נגלה שתמיד, אבל תמיד, יהיה הפקיד/ראש ועדה שהעביר החלטה שתתברר, אם אין לו מזל, כלא נכונה. האם אנחנו מוכנים לסבול מצב שבו הראשות הלא מקודדת - "טריבוני העם" - פשוט הולכים לישון ונתונים לו לטעות? מסתבר שכןן. ולכן... כאשר באיזה מפעל שמעולם לא שמעת עליו, יעלה באש חומר שמעולם לא ידעת על קיומו, ועשרות יהרגו, אתה אולי שוב תמצא את ההוא שכתב דו"ח ואיש לא שם לב אליו, אבל אני מראש שולח אותך לעיתונאי המוכר שקיבל באי מייל את הדו"ח (כולל "תמצתי לעצלנים" שאתה חייב לנפק כאשר מדובר בעיתונאי עברי) ולא עשה איתו כלום. בעצם הוא כן יעשה איתו... כותרת למחרת האסון.

.

ממשל יעיל ונחוש לא אמור לפעול בהתאם לרחשי הלב של הציבור/עיתונות .

בפתיח של הודעתי ציינתי אמצעים שעלותם אינה יקרה , פסי אש ופריצת דרכי גישה ניתן לעשות
בעזרת ציוד הנדסי של הצבא , כפקחים וכצופי שריפות ביערות ניתן להפעיל מתנדבים או שרות לאומי
וכך הלאה , הבעיה שאין מי שחושב ונוטל יוזמה .
בכל מקרה לא כתבתי על רכישת ציוד וכו' , כתבתי רק על אמצעי מניעת שריפות ביערות .
בד"כ איני חכם שלאחר מעשה , אני רואה את הטמטום והמחדלים הבאים הרבה לפני שהם קורים .

מדוע כשהמדינה הייתה בחיתוליה הצליחו להרים את המוביל הארצי , כור אטומי , תעשיה צבאית ואוירית
ועוד ועוד והיום לא מצליחים לעשות רכבת בגוש דן ,גדר בגבול סיני , התפלת מים ????????????.

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

התשובה היא שבמשטרים סמי-דיקטטורים הרבה יותר פשוט.

סבא של יניב.

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

ורבים מאוד ממיזמי ההתיישבות האדירים נבנו על גבם של עולי עדות המזרח שנזנחו בפאתי הארץ, ורבים מהם (חברתית) לא התאוששו מאז. גם כן הצלחה. אה... ו"בימים ההם" העיתונאי לא מירר את חייו של איש הביצוע בצורה ניבזית כמו היום.

איך אומרים בדרון ארה"ב? "שום דבר כבר לא כמו שהיה פעם, וגם פעם הוא לא ממש היה...".

אני לא מוצא תחלואים היום שלא מוצאים בקלות "בזמנים הטובים ההם". את החורף הנורא של 1950 עברו עשרות אלפים בתת תנאים - ילדים מתו ממחלות. לא הייתה גדר, ופדאיונים הסתובבו תחת העיניין בכל מקום, ומה שצה"ל עשה היה לשים מארבים דווקא ללגיונרים ירדניים, שלא בדיוק עודדו הסתננות. קבוצה מסוימת של ישראלים זוכרת את הימים ההם (וגם בהדזמה) כ"שעתנו הטובה ביותר", בעוד שרבים אחרים (העיתונות לא סופרת אותם ממטר, אז למה שנדע שכך הם חושבים) זוכרים ימים אלה כימים שבהם אבא, שהיה אלוהים בחו"ל, הוא פתאום סמרטוט מובטל שלא מצליח לשכנע איש שהוא מנהל חשבונות מוצלח, ובמקום זאת עובד בנטיעות עצים.

ולגבי מניעת השריפות: שוב, אני מציע לקרוא את הספר המדובר. אתה תגלה שלא רק שהאמצעים שאתה מתאר מונעים רק בטווח הקצר שריפות, אלא שבטווח הארוך הם גורמים לשריפות הענק יותר בעצמם. בארה"ב ישנם מאות יערות ובסיס הנתונים שלהם מאוד רחב בכל פרספקטיבה. יש להם מערכת כיבוי סופר משוכללת ולכבאים מאז ומתמיד יש מעמד שאצלינו שמור לאנשי הסיירת. ובכ"ז הם כושלים לחלוטין בשנים האחרונות.

ולמה רק שריפות? על ההוריקן קתרינה שמעת? ניו אורלינס. איך בדיוק אמריקה הגדולה לא הצליחה למנוע אסון הומניטארי כזה? אנחנו בנינו מוביל ארצי, כור... הם באותן שנים הטו נהרות, בנו סכרי ענק והניחו תשתית משוכללת לערי ענק שלא הפסיקו לגדול. והיום הם לא מסוגלים אפילו לתת מענה לאסון של הצפה. אתה יודע למה? משום שאנו חיים במצב שבו מתחנו עד אין סוף את תלותינו בתשתיות, אומרים לעצמינו כל הזמן "יהיה בסדר, גם אם יהיה שטפון/רעידת אדמה/שריפה אז אנחנו מספיק מתקדמים כדי להתמודד" ואז מגלים ששמיכת התקציב קטנה עד כדי גיחוך: שכל המערכת מתבססת על הנעת משאבים מצד לצד כדי להתמודד עם חורים בסכר. ואז כשיום אחד החור הוא ענק, אין שום רזרוות. חלק נכבד מעבודת המשטרה, וגם מד"א מבוסס על אנשים שאינם מקבלים שכר. זה כבר סימן מדאיג שמעיד על רמת המעורערות של המערכת. גם מערכת הבריאות ניזונה לא מעט מכ"א זול שנפל עלינו כברכה מהשמיים (עולים שהגיעו לישראל ומקצוע בכיסם). לו היינו מסתמכים על ילידי הארץ שלמדו רפואה היינו מגלים שמחלקות הגריאטריה, פנימאות ואחרות עומדות ריקות מצוותים. האזרח הרגיל לא מודע לכך, ולכן ההלם בכל ]עם שהסכר קורס. ולמה הוא לא יודע, כבר דיסקסנו.

וכמובן, שוב, שזה המצב בעוד שורה ארוכה של מדינות כמו ארה"ב, אוסטרליה או בריטניה.

.

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

ולקטר, תוך הבאת רשימה ארוכה של דברים ש"מישהו למעלה צריך לעשות", כבר לא מהיום כולנו יודעים שלא רק לא מועיל, אלא מוסיף למועקה שמצידה מוסיפה למה ששלילי. אין לי טענות אליך: ממה שאני זוכר שסיפרת תמיד היית אזרח שעשה מה שצריך, נלחם איפה שצריך. הטענה שלי היא לרבים אחרים שלא עושים גם את המעט שבדלת אמותיהם, אבל לקטר בלי סוף הם יודעים. אתה באמת חושב שישראלים יורדים מהארץ בגלל מחדלים כאלה? קשה לי להאמין. ה"יורדים", בדיוק כמו המוני המהגרים מיוון, איטליה וספרד עושים זאת (אני מדבר על אלה שעוד בארץ בוחרים להגר, לא מי שיצא לעשות תואר ולא חזר בגלל צירוף נסיבות) מסיבות חומריות גרידא. הם רוצים בית קרקע בפרברים עם 2 מכוניות בגראז' וכל מה שרואים בסיטקומים האמריקאים. רוצים "שקט" במובן של להיות תושב בחברה שלא איכפת לך ממנה, כך שכאשר חמישים כבאים ושוטרים אמריקאים יספו תוך כדי נסיון להציל את אחד מפרברי LA המיוערים, הם לא יתרגשו. לא נתקלתי מימי בישראלי שבפועל ירד מהארץ בגלל מחדלים. בטוח יש כמה, אבל מספרם בטל בשישים. "אני מבין את היורדים" שנאמר לאור אסון שהוא אסון טבע (לא משנה מי הצית ולמה: ההצתה יכלה להיות גם מסיבות טבעיות) זו פשוט פאניקה והיסטריה.

וכן, אם חיינו הטובים התפשטו עמוק לטריטוריות שבהם הטבע איתן ו"משיב מלחמה", אז כן, אתה אמור לצפות לאסונות:

יותר ויותר תיירים יספו במפולות שלג, או התפרצויות הר געש

יותר ויותר אזרחים יספו בגלל פריצת סכרים שנבנו בראש נהרות שהמדרונות מעליהם הקריחו מהצמחיה הטבעית, נחש בידי מי...

יותר ויותר אזרחים יקברו חיים תחת מפולות בתיהם שנבנו על קווי שבר גאולוגיים גם משום התפשטות הפרברים הבלתי נתפסת, וגם משום שהאזרחים רוצים בתים יותר ויותר מרווחים ומפוארים ולא מוכנים לשלם עבורם מחיר בניה איכותית.

יותר ויותר אזרחים יפחדו להסתובב ברחובות משום שכדי לתחזק את איכות החיים העצומה שלהם אין ברירה אלא לייבא, בפועל או בהסדר, "פועלים זרים" ממדינות עולם שלישי.

תוסיף לכך את החשיפה הבלתי נתפסת שלך למגוון רחב של מוצרים ושירותים זולים הנסמכים על כ"א של מדינות שאתה לא מכיר (ושיכולות בכל רגע "לסגור את הברז"), וקבל עולם שהוא מצד אחד מאוד משוכלל ומפנק (אופניים, נגני מוסיקה, שעונים, מחשבים ומוצרי חשמל אתה קונה בזיל הזול) ומן הצד השני מגדיל מאוד את התלות שלך בקיום מדוקדק של כל המערכת. וכאשר משהו במערכת חורק מייד האזרחים נתפסים לפאניקה רבתי (לא רק בארץ! ראיתי הבוקר כותרת של עיתון אוסטרי באנגלית, וגם היא הקרינה חרדה עקב תוצאות פגעי מזג האוויר בשבוע האחרון). ולמה? משום שתושבי הערים השבעים החשיבו עצמם כל השנים למוגנים מאחורי חומות של פרמיות כספיות וסתם בטחון עצמי. מה שהיה שמור בעבר רק לתושבי הפריפריות הרחוקות, מגיע במהירות לסף ביתך.

סוף העולם? ממש לא. אבל תתרגל למחשבה שאם את היישובים הקהילתיים שמאכלסים את השכן שלך שעזב עיר לטובת וילה במצפה בגליל, החדרת באלימות לתוך הטבע, יש לכך מחיר. אתה יכול לבצר את עצמך עם חומות של פסי אש, משאיות כיבוי ותקנות מחמירות. כמו האימפריה הרומית מאחורי הלימס אתה יכול אפילו להתנהל מאות שנים בבטחון יחסי. אבל בסוף יגיע היום שבו צירוף מקרים יתחבר לכוחו של הטבע והסכר יפרץ. למען האמת כישראלי, ואני חושב שאני מכיר את הארץ הזאת טוב ודרך הרגליים, אתה אפילו אמור להיות די שבע רצון: אסונות הטבע הפוטנציאלים המחכים לך מעבר לפינה הם מתונים יחסית. למזלינו הטבע שלנו לא מאוד אכזרי, וכך גם הכלכלה שלנו והתשתיות שלה.

להרים ידיים? להוציא קיטור זו הרמת ידיים בפועל. אז תדאג ללב וללחץ הדם ואם אתה כבר מרים ידיים, אז לפחות בלי התקף לב נלווה. כבר שיפור באיכות החיים. וכמובן שיש מה לעשות, גם כמתנדב, אבל כפי שציינתי למעלה: תהיה מוכן לקיטונות של לעג ולשם האמצעי "פראייר". ולא במבטא של צ'חונה, אלא מפי אנשים נורמטיביים.

.

בספק אם נוכל לעצור את הדמוגרפיה של בני דודנו החיים במדינה ,
את הקיצוניות הדתית המתגברת בקרב בני עמנו שקובעת לנו את סדר היום
ראה את פער המעמדות ההולך ומחריף
את איבתם של שכיננו כלפינו .
אני כותב את מה ששמעתי מצעירים שלכל הדעות הם מלח הארץ

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

כשאנשים טובים שאליהם אני מניח אתה מתכוון מזכירים דבר כזה - הם בד"כ מתכוונים בסה"כ ללחוץ על הכפתור האדום עליו כתוב "אני מאוד כועס". הכעס הוא לעיתים תכופות לגיטימי אבל טיעוניו של גל הם נכונים. כך זה בכל מדינות המערב רק ששם אין לישראלי את תחושת ההזדהות והמחויבות הלאומית מה שמקל עליו לעבור הלאה כאשר הקטסטרופה לא פוגעת בקוטג' עם החניה הכפולה שלו אבל גובה ממנו את מחיר חיי התלישות.

ואת ההפחדות של הדמוגרפיה (בני דודינו+אחינו ה"דוסים"), הקצנות וקריסת "משלמי המיסים ומשרתי המילואים" תחת נטל מס ושירות (ועוד ועוד) אני שומע מאז שאני זוכר את עצמי. ב"שומע" אני מתכוון למה שאומרים החברים של ההורים כשכולנו דחוסים בוולקסוואגן טרנספורטר בדרך לעין פשח'ה, ועוברים בכניסה לירושלים את שלושת החרדים שנהגו לזעוק "שעבעס" שם (סוף שנות השבעים)... בחרתי בשלב מסויים לראות קצת מעבר לכך לעומק. במבצע חומת מגן, כשסוף סוף הפלוגה בילתה כולה שבועיים, ולא מפוזרת במוצבים, גיליתי שיש לפחות עשרה מצביעי ש"ס בפלוגה. הלכתי משי שהוא ובדקתי הלאה: גם אני הייתי "זולל חרדים" ושונא ש"סניקים, וגם אני חשבתי ששרנסקי+עובדיה+ליברמן יחריבו את מה שבנו עבורי החביבים ממפא"י. באמת שעייפתי מוויכוחים כאלה, ולכן לא ממש אמשיך ולא אבזבז את זמני ואת זמנך. רק אציין שאני מאז ומתמיד מצביע טקטי: דהיינו אני מצביע עבור מי שלדעתי בפועל יכסה (בביצוע) כמה שיותר מהדברים החשובים לי. לו היו הבחירות נערכות היום, בהחלט הייתי שוקל להצביע ש"ס. לא החלטתי, אבל אני בטוח לא פוסל. כפי שאמרתי: התקדמתי קצת הלאה: בדיוק כפי שאני מכיר לא רע את הערבים (+הירדנים שביניהם) וכמה שאני משתדל לצאת מהקופסא אני לא מוצא שום סיבה לחבב אותם לאומית, כך גם העמקת הידע שלי על הש"סניקים הנוראיים בהחלט חיסלה לחלוטין את כל אלמנט החרדה אצלי.

מעבר לכך: אני יהודי מארץ ישראל. אין לי דרכון זר (אני זכאי לשלושה, ובמקרה אחד אני אפילו אתנית "שייך" ולא רק בשל קומבינה חוקתית של מדינה אירופית) וילדי, ככל הנוגע לי, יחיו כאן. אתה בעצמך סיפרת שמי שאתה רואה אותו כ"מלח הארץ" כבר פאסה, אז על מי בדיוק אטיל יהבי?

עמי, ב 1967, או 1973 הייתי בשימחה ישן בשקט כשאנשים כמוך במשמרת. קבל על זה ח"ח, אבל כשמנהלים מדינה אין מקום להנחות על סמך זכות אבות. לו הצעירים אותם אתה מתאר כ"מלח הארץ" הם מה שאתה מתאר, אז אין לי בעיה שישאירו את התואר ("מלח") אצלם, אבל מבחינתי אני "לא סופר אותם" בחשבון הכללי. עם כל הכבוד לזכות האבות, אמיתית או דמיונית. ושוב: כפי שרשמתי, בסופו של יום "מלח הארץ" השמין והתמכר לתענוגות החיים. אין לי בעיה, אבל שלא ימכרו לי את השטות הזאת של "אוהבים אבל נשברנו". סיפורי סבתא: מי כמוני יודע כי אני מוקף בכאלה, ובכל רגע נתון יכול להחשב ל"מלח הארץ מאסטר" אפילו בלי להתאמץ (יש לי עיניים כחולות ושם משפחה שכבר מכניסים אותי לתור המקוצר...).

.

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.easyfreesmileys.com/smileys/free-jumping-smileys-849.gif]

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

גדלתי על השירים שלו בתור ילד. איזו אבדה. אני זוכר את עצמי בתור ילד קטן הולך לביה"ס בחולון וממלמל בדרך שיר שלו שאהבתי במיוחד "השירים הנפלאים איפה הם עכשיו? אולי מצדדי אולי מאחורי אולי.."
איש יקר, יוצר גדול וזמר נפלא שחסר לכולנו.

מסכים עם כל מילה.

כמו ילד שההורים תפשו שהוא כבר חצי שנה מחשש, מסתלבט ומבריז במקום להיות בכיתה, עכשיו גילדת התקשורת העברית מכסה עכוזה הפעור לרווחה (כמובן שרק לעיני מי שבוחר לראות) בכותרות שהיו אמורות להיות קודם לאסונות. בכוונה צילמתי מסך, ולא קישרתי, משום שאין ספק שמהר מאוד נשמע שוב על 1, או יותר, מ...

התאילנדית של יובל שטייניץ
הקוויאר בקבלת הפנים של נילי ברק
מברשת השיניים החשמלית של שרה נתניהו
הפליטים הוירטואלים שהתקשורת הוזה את קיומם (ע"ע "מסתננים") ובמיוחד סיפור סוחט דמעות של האחד מהם שהוא אשכרה פליט.
יהודים שאמרו דברים לא טובים על ערבים

ושאר הנפיחות שהעצלנים האלה מפיקים במקום לעבוד.

מה שמזכיר לי: פעם, כסטודנט צעיר שעבד באבטחת בית חולים, לא הצלחתי למנוע (באלימות מסויימת) מאיזה בן משפחה להתפרץ למיון ולעוק על הצוות שטיפל באשתו שהיה לה פריצת דיסק. ידעתי שהפעלת אלימות אולי תמנע התפרצות שלו וצעקות, אבל ללא ספק תגרום לפי עשר אלימות יותר מזו שאני הייתי מפיק. עם כל הכבוד לפילוסופיה שלי, הגדרת התפקיד שלי הייתה למנוע מאנשים כאלה להכנס: נ-ק-ו-ד-ה. מנהל בית החולים פיטר אותי (אחרי זה החזירו אותי לעבודה, משום מה או לא משום מה, אבל באותו הרגע זה מה שקרה). בשום מקום לא רשום שאני חייב להפעיל אלימות כנגד אדם שהיה ברור שלא מתכוון פיסית לפגוע באיש (וזה היה ברור), אבל רוח התפקיד היא כזאת, ולכן היה מוצדק לפטר אותי, ומה עוד שלא בדיוק הייתה משפחה תלוייה בי כמפרנס, וממילא נשארתי עובד חברת השמירה שיכלה למצוא לי מקום עבודה אחר. מאז, ועד היום, תמיד הקפדתי לבחור בתפקידים שלדעתי הייתי מסוגל לקיימם כלשונם, ובלי להגיע לקונפליקט הזה בין "מה שאני הייתי רוצה לעשות" ובין "מה שצריך לעשות". הכל תוך התחשבות ב"רוח התפקיד", שזה מצד מאוד נפוץ בקרב עבודות שאינן "קאנוניות" (כמו מהנדס, או רואה חשבון, שלומדים מאוד קשה בשביל לעבוד בעבודה מתגמלת שבה אין כל מיני קונפליקטים מתמשכים).

העיתונאי העברי לא רוצה להיות כלב שמירה של ממש? שילך לחפש עבודה אחרת. זו "ר-ו-ח ה-ת-פ-ק-י-ד" שלו! בדיוק כפי ש"רוח התפקיד" של הורים זה להיות מעבר למי שמביא אוכל לפה של הילד ובגדים לגופו. לא אומרים שמי שהוא הורה פאסיבי ישללו ממנו את ההורות, אבל אין ספק שכאשר הורה לחלוטין לא מתפקד בסופו של דבר רשויות הרווחה יעברו קו אדום ויטפלו במעמד ההורות שלו. הקו האדום הזה נמצא הרחק מעבר לקו הדמיוני המסמל "טיפול סביר בילד" וזו הסיבה שישנם ילדים רבים שסובלים מהוריהם, אולם רשויות הרווחה לא יכולות לסייע: "רוח ההורות" היא מושג מופשט ואנו חייבים להיות בטוחים שנחצו קווים אדומים לפני שמתערבים באופן חודרני לתא המשפחתי. בדיוק אותו המצב עם העיתונאי העברי: לו היו עיתונאינו סובבים את הקו הדמיוני של "עיתונאות סבירה" לא הייתה מניעה אלא להניח להם, ולהסתפק בביקורת. הבעיה היא שרובם ככולם עברו את הקו האדום - הברור לחלוטין - שמאחוריו תחום שאין לו שום השקה לתפקידה התאורטי ("רוח התפקיד") של העיתונות. אני חציתי קו אדום מוחלט כאשר היה ברור לי שאני מניח לאדם להכנס לחדר המיון, והעיתונאים עברו קו אדום מוחלט כאשר בחרו להפוך לכתבי פפראצי וגונזו. מסיבה זו הגיע הזמן להכיר בחציית הקו האדום ולהפיל את פסלו של העיתונאי העברי העומד בגאון בכיכר העיר עליה ועל ראשי תושביה הוא מח-בן בגאון.

.