מאחר והעניין עלה לכותרות לאחר אסון השריפה בכרמל, זו הזמנות להרים את הכפפה ולעשות "ספירת מלאי" של הכלים הקיימים כיום וגם אלה שהיו בעבר. ככלל, יש הקבלה משמעותית בין המבנה הנדרש מרכב לחימה ורכב כיבוי אש למצבי קיצון (שריפות יער, מפעלים כימיים ורדיואקטיביים, שטחים תחת אש): גוף ממוגן כנגד אש ישירה ועקיפה וכן רסיסים מקריסת מבנים וצמחיה, סינון אוויר יעיל כנגד עשן ורעלים, עבירות חזקה במיוחד לשטחים פתוחים שגם יעילה בעת צורך לפנות/לגרור מכשולים כמו רכב שרוף וקירות שקרסו. הסקירה אינה מתיימרת להיות קטלוג מלא ועדכני, אם מי מהגולשים מוצא מידע נוסף הוא כמובן מוזמן לשתף את כולנו.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

המדינה שמציגה את המגוון הגדול ביותר של כלים מוסבים למצבי חירום היא רוסיה (ואוקראינה, שסיפור הרקע שלה דומה) - למרות שהטנק הראשון שהוסב לכיבוי אש יוצר בשנות ה-50, המאסה הגדולה של היצע הופיעה לאחר קריסת בריה"מ כאשר מפעלי הרק"מ הממשלתיים נאלצו לשנות ולהתאים את עצמם לעולם החדש: כמעט כל דגם קיים של רק"מ, ובמיוחד נגמ"שים בעלי חלל פנימי פתוח ושימושי, זכו לתת-דגם מאוזרח לשימוש כיבוי אש וחה"צ. לרק"מ הרוסי המוסב מספר מאפיינים בולטים:
- הסרת מגיני החלונות, לשיפור המודעות הסביבתית. בתנאי עשן כבד, הראות בשטחים קשים גם כך מוגבלת למדי.
- שימוש בחימוש מדכא שריפות על-בסיס אבקה יבשה (כמו במטפים). חימוש זה מיועד לשימוש בטווחים קצרים ולרוב מבוסס על עיקרון המרגמה, כלומר לחץ ירי נמוך מאוד ללא רתע ורשף.
- שימוש ב"מדוכות" כיבוי ללא שיגור: האבקה משוגרת ישירות מהקנה.
- בעבר נעשה שימוש בטורבינות סילון שהוזנו ישירות בחומר הנ"ל. הן די נעלמו מהנוף, כנראה בגלל הבזבוז הרב של דלק יקר.

זהו המקרה הראשון של הסבת טנקים לכיבוי שריפות: שני טנקי T-55 שהוסבו לשימוש הקוסמודרום באתר באיקונור.


בשנת 1960 יוצר באוקראינה impluse-1, הכלי הראשון מסוג משגר אבקה רב-קני. הוא התבסס על T-55.






בהמשך יוצרו impluse-2 ו-2M המשופרים, על בסיס תובת T-62.






GPM-54, הסבה מאוזרחת ראשונה של טנק כיבוי "רגיל" מסוג זה שהיה בבאיקונור. הכלי נושא מיכל מים עם 9 קוב (9000 ליטר), ותותח מים הנשלט מתוך תא המפעיל. עם מיכל מלא הכלי שוקל 43 טון, ומגיע למהירות של 20 קמ"ש. טווח התותח 60 מטר עם מים רגילים, ו-35 מ' עם קצף כיבוי.






בהמשך יוצר GPM-54M המשופר


Gaz-5903 Vetluga, הסבה של BTR-60 לרכב כיבוי רב-קני


PLS, הסבה ישירה של נמר"ש גלגלי Nona-S לשיגור חימוש כיבוי


כלי צבאי-למחצה נוסף שהוסב הוא UPG-92, רכב כיבוי המבוסס על רכב זחלי רב-תכליתי MT-T ומיוצר ע"י חב' Morozov האוקראינית. כלי זה "חמוש" בחמישה קנים טעונים אבקה יבשה, שיכולים לכבות דליקות מכל הסוגים בטווח של עד 30 מטר. MT-T עצמו הוא כלי מודרני עם תא נהג מדוחס וסינון אב"כ מלא, השוקל 25 טון - הכלי והמערכת מגיעים ביחד למשקל של 31 טון.




הסבה של BMP-2 לרכב כיבוי. לא מצאתי פרטים כלשהם על הכלי או היצרן.


כלים נוספים שמיוצרים ברוסיה ובאוקראינה, שפורסמו באתר הבא (בקישור ניתן לראות כלים נוספים):

Transport, רכב חילוץ והצלה מבוסס T-64R


Stchit (מגן), שילוב ייחודי של טנק T-55 עם עגלת סמיטריילר. יכול לפעול בתנועה או בעמידה


Soika (עורבני), כלי מבוסס T-55 המיועד ספציפית לכיבוי שריפות רדיואקטיביות ורעילות


Neman, רכב פינוי וחילוץ מבוסס BTR-60PB יכול לשאת 8 נוסעים ומצוייד במנוף וכננת וכן מבער אצטילן


רכב כיבוי נייד מבוסס T-55 המצוייד בסולם 30 מטר טלסקופי וציוד כיבוי לגובה רב.


ingul, רכב חה"צ מבוסס BRDM-2


Armor, רכב סיור ואיסוף מודיעין על שריפות. הוא אינו מצוייד בציוד כיבוי או חילוץ רגיל אלא במערכת תצפית טרמית, חיישני קרינה ואיתור רעלים, מערכות ניווט מדוייק וקשר.

הכלי האחרון הוא MAZ-7310, תת-דגם של המשאית הכבדה MAZ-543 שמוכרת בעיקר כרכב הנשיאה ושיגור של טילי סקאד. דגם זה הוסב לכיבוי אש ומיועד לבסיסי אויר ושדות תעופה.





תת-דגם (כנראה חד פעמי) עם מגדל מתקפל להגברת יכולת הכיבוי

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

כדאי לשים לב שחלק מהכלים, בעיקר הזחליים, כוללים כף דחפור ("סכין") או סוג של מגוב על מנת שיוכלו לפלס לעצמם דרך בזירת האש.

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

אם כבר יש לך כלי חזק, מן הסתם תתן לו את היכולת לעשות שימוש בעוצמה הזו בכל דרך אפשרית.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

דגם כיבוי עם תוספת מפזרי קצף לטיפול בשריפות דלק על הקרקע (כתוצאה מתאונות, דליפות וכו').





נושא מים, למילוי רכבי כיבוי במקרה של ריחוק מרשת צינורות המים.


ארון הברזים והמשאבה באחורי המשאית.


MAZ-537 עם ארגז פתוח לנשיאת חול וחומרי כיבוי אחרים.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

בגרמניה כמו ברוסיה, סיום המלחמה הקרה ועודפי רק"מ ישן היוו את הגורם העיקרי להסבת רק"מ. טנקים מיושנים מסוג לאופרד-1 ונגמש"י מארדר זכו להסבות שונות ומשונות, חלקן ע"י היצרן וחלקן ע"י קיטים של יצרנים חיצוניים. כמו כן נעשתה הסבה של רק"מ רוסי, שהיה זמין לאחר נסיגת הכוחות הרוסים.

אי-שם בשנות ה-70 תוכנן תת-דגם של נגמ"ש לחימה מארדר, שהוסב לנמר"ש 120 מ"מ. אותו תכנון הסתכם בייצור אבטיפוס בודד, ובסופו של דבר הדגם לא נרכש ע"י הצבא הגרמני. באמצע שנות ה-80 הוחלט לנסות להסב את אותו כלי לדגם כיבוי אש לשימוש צבאי. בתוך החלל הריק שיועד למרגמה הותקנו שני מיכלי 250 ליטר - האחד הכיל קצף כיבוי והשני אבקה יבשה, שפיזורה בוצע ע"י גז פריאון שאוחסן במיכל 50 ליטר כדורי על הסיפון האחורי. בניגוד לחשיבה המסודרת והתקנית שלרוב מאפיינת את הרק"מ הגרמני המודרני, ניתן לזהות מספר כשלים חמורים בתכנון הכלי שכנראה גם הביאו למותו של הפרוייקט:
- אנשי הצוות שמפעילים את מערכת הכיבוי יושבים במושבים גלויים לגמרי, ללא מיגון כלשהוא.
- בקדמת הכלי הותקן מנשא אלונקה לחילוץ פצועים. אותו מתקן ישב ישירות מעל המנוע, וספג את כל החום הנפלט ממנו.
- בנוסף אותו מתקן היה חשוף לזרם של חומרי הכיבוי שהכלי מפזר, לא בדיוק יחס טיפול אידאלי לנפגע עשן/כוויות...









כלי נוסף שמבוסס על המארדר הוא RED מתוצרת חברת Airmatic. כלי זה מצוייד בתותח מים שהותקן במקום צריח התותח המקורי, ומיכלי מים בנפח 7.5 קוב. בניגוד לכלי הקודם שבו החלל הפנימי נוצל בצורה שגויה, בכלי זה תוכנן מראש חלל פנימי פנוי לטובת פינוי פצועים וניצולים - מיכלי המים הותקנו במקום מושבי החיילים, וביניהם נשאר מסדרון פנוי. הכלי מצוייד במשאבת מים פנימית, כדי למלא מים מכל מקור זמין (בארות, מאגרים, אפילו בריכת שחיה). למקרי חירום שהכלי מוקף באש בוערת, הוא מצוייד במערכת המטרה היקפית. לכלי ניתן להוסיף מפנה מכשולים הידראולי לפינוי נתיבים ויצירת מכשולי אש. תת-דגם של הכלי מצוייד בתורן טלסקופי לגובה 15 מטר המשלב תותח מים ומערכת תצפית אלקטרואופטית.








טנק הלאופרד-1 שימש בסיס למספר כלים לכיבוי אש, אחד מהם יוצר ע"י IHF-Jungenthal ומתבסס על תותח מים כפול IFEX. הכלי מתבסס על דגם A5, ואין עליו כמעט כל פרטים נוספים.


ככל הנראה בהשפעת הרוסים, תוכנן ויוצר הכלי המכונה "הוריקן". הוא פותח בין השנים 1991-93, ומבוסס על תובת T-55 עליה הותקן מנוע טומנסקי R-13-300 של מיג-21MF. הכלי פותח עבור כיבוי בארות הנפט בכוויית לאחר מלחמת המפרץ ב-91, אך מה שהיה אמור להיות פרוייקט מהיר של פיתוח והרכבה נמרח על פני זמן רב והשריפות כבר טופלו ע"י הכלי ההונגרי (ע"ע). למרות שבניסויים מוגבלים שנערכו בו הוא הראה ביצועים טובים, האבטיפוס הבודד סיים את חייו במוזיאון.


כלי נוסף שזכה לגרסת כב"א הוא הנגמ"ש הגלגלי Fuchs שממנו יוצר תת-דגם הנקרא SmartFox. שוב, מדובר בקונספט שהגיע לשלב האבטיפוס ושם כנראה נעצר.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

רוב הסבות הרק"מ שבוצעו בארה"ב היו לתפקידי חה"צ ופחות לתפקדי כיבוי - NASA מחזיקה מספר נגמ"שי M113 בכוננות בכל אתר שיגור, שנועדו לאפשר חילוץ מהיר של אנש"צ במקרה שריפה. הסיבה העיקרית לכך שאין בארה"ב הסבות כאלה היא שיצרניות רכבי הכבאות והצלה מחזיקות דגמים ייעודיים שתוכננו מלכתחילה למשימות אלה. לפחות במקרה אחד - Jumbo Fire Tank של TeXoga - נעשה שימוש בתובת לאופרד-1 גרמני, כנראה מסיבות של היתרים וחקיקה ופחות בגלל זמינות.




לאחר שהוכיח את עצמו בארה"ב, ה-Jumbo גם שווק ללקוחות זרים. כאן הוא נראה בשריפות הענק ביוון לפני שנתיים וחצי.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

זחל"ם M3 עתיק מתקופת מלחה"ע ה-2, הוסב ע"י תחנת הכיבוי של העיר Newbury (מדינת ורמונט) לרכב כיבוי שטח. לטעמי אחד הכלים היותר יפים, וללא ספק בעל האופי המיוחד ביותר מכל הכלים באשכול!

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

נראה קצת גימיק, עם דפנות העץ (!) לארגז והסירנה המכנית הענתיקה על הגג.

בהונגריה יוצר אחד הכלים היותר מרשימים, שכונה "Big Wind" - במקור הוא נועד לטיהור רק"מ מקרינה רדיואקטיבית, ולאחר סיום המלחמה הקרה שונה ייעודו. כלי זה מתבסס על תובת T-34 שהצריח המקורי שלו הוחלף בצריח ענק המכיל שני מנועי סילון (בחלק מהמקורות זוהו כמנועי מיג-15, באחרים של מיג-21). כלי זה השתתף בכיבוי בארות הנפט בעירק, והציג ביצועים מרשימים.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

מהמעט שהצלחתי למצוא עד כה, לסינים יש כלי חדש יחסית על-בסיס טנק Type 59. אותו כלי משמש הן לכיבוי והצלה והן לפיזור הפגנות, וכנראה רואה הרבה יותר עבודה דווקא בייעוד השני . סלעי, יש לך משהו להוסיף?

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

הטענה היא שהטנק (הם קוראים לו "טנק כיבוי אש") יכול גם לעמוד בחום וגם בפיצוצים. הוא שוקל 35 טון, עולה 300 מיליון יואן ליחידה (נראה לי שזה מספר מוגזם, אבל אם מישהו כאן רוצה לקנות - שלא יגיד שלא שמתי מחירים... אפשר להתמקח!), יוצר לראשונה ב 2002 (חברה שממוקמת במונגוליה הפנימית), עמיד גם לגזים (ומצוייד במזהה גזים רעילים), יכול להגיע למהירות של 70 קמ"ש לטענתם, טווח של 70 מ' (מה שמחשיד את הטענה על 70 קמ"ש - מישהו אולי התבלבל שם), עמיד גם להתמוטטויות. מחזיק 8 טון מים, 3 טון קצף. יתרון נוסף - יכול לפלס לעצמו דרך כאשר יש חסימות (הם מדברים על קירות של בתים וכדו'). כדאי לציין שהוא בהחלט בהחלט משמש לכיבוי שריפות וממש לא בהכרח או בעיקר להפגנות (אין שום סיבה להשתמש בו לרוב המכריע של ההפגנות, יש להם כלים יותר יעילים לצרכים כאלה וגם יותר זולים). עוד תמונות (ת"ל לרובוט כיבוי אש בשליטה מרחוק בתמונה השלישית):

רק"מ שהוסב ע"י חברת Xiangtan Jianglu Import and Export Co הסינית ומוגדר כרכב לכיבוי שריפות יער. הכלי מסוגל לסחוב 2.5 קוב מים ו-8 נוסעים בנוסף לנהג. לפי הפרטים שפירס היצרן, לכלי תותח מים (שלא נראה בתמונה) בעל טווח של 45 מ'.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

משטרת היערות של הרי Greater Khingan במחוז חיילונגג'יאנג קיימה לפני שנה אימון לכיבוי שריפות סבך ויער. באימון הפועלו מספר כלים מהסוג הנ"ל, ומדובר בתמונות יחסית נדירות מאחר וכלים כאלה כמעט לא זוכים לחשיפה תקשורתית.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

חברת ADI האוסטרלית מייצרת דגם כיבוי אש של רכב הסיור הממוגן Bushmaster מתוצרת Thales Australia. הדגם נקרא FireKing והוא נמצא בשימוש ע"י שירות היערות של דרום אוסטרליה. מאפיין ייחודי לכלי זה הוא תא הנוסעים שממוגן ואטום הרמטית למקרה של שריפה שמציתה את הכלי.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

בבולגריה יוצרו לפחות שני כלים מוסבים: הראשון הוא TP-62 שהוסב מהטנק T-62. הכלי מאוייש ע"י נהג ומפקד/מפעיל, ומעל תותח המים שלו מותקנת מצלמה המאפשרת לכוון בצורה מדוייקת את זרם המים.







כלי נוסף הוא הסבה של נגמ"ש פיקוד MT-LBu לרכב כיבוי וחילוץ. ההסבה בוצעה ע"י חברתBeta Industry המקומית והכלי נרכש ע"י המדינה לטיפול במקרי חירום. בתמונה השניה נראה הכלי במהלך ההצפות של חורף שעבר בהן שימוש לחילוץ אזרחים.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

צ'כיה יצרה כמה מהסבות היותר מוצלחות של רק"מ לרכבי כב"א. אחד הכלים הראשונים שיוצרו שם ונחשב עד היום לאמין ואיכותי הוא SPOT-55, הסבה של T-55 למשימות כב"א.





כלי נוסף הוא הסבה של נגמ"ש גלגלי OT-62 SKOT למשימות כב"א, הכלי שבתמונה הוא דוקא הסבה פולנית.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

אפשר לקבל הסבר איך מנוע סילון עוזר לכבות שריפה?

"רק מי שהריח את המוות יכול באמת להעריך את חיים,,

"שאלוהים ירחם על אויבי,כי אני לא ארחם עליהם,,-גנרל ג'ורג' סמית' פטון

לדעתי, המנוע פונה לאחורי הכלי; מפזרים חומר מדכא בעירה מעל המפלטים, הסילון מעביר אותם לתוך האש.

אולי הוא פשוט נושף על האש אוויר ללא חמצן, לאחר שהחמצן נשרף במנוע עצמו, ובכך מכבה את השריפה.

אין דבר כזה "אויר בלי חמצן" בשטח פתוח. הכיבוי נעשה ע"י הזרקה בלחץ של קצף אל הקצה האחורי של הטורבינה, מה שגם מכבה את להבת המנוע וגם מאיץ את החומר הלאה לעבר השריפה. בכל מקרה מדובר באופרציה רצינית שדורשת זמינות של מיכליות קצף צמודות לכלי שנושא את המנוע.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

פרט לנגמ"שי ה-M113 של נאס"א, לא היה לי שמץ של מושג על השימוש הזה ברק"ם - תודה על שהארת את עינינו. עושה רושם שדווקא במדינה כמו שלנו, שקשה לומר שיש לה יערות ענק, הרעיון הזה יכול לעבוד טוב: כמה כלים מבוססי תובות טנק, שמאובזרים הן באמצעי פריצה והן בחומרים מעכבי בערה, מסוגלים להגיע לאן שהכבאיות לא יכולות להגיע, לפתוח שטח נקי שבו האש לא יכולה להתפשט, ולמנוע התפשטות.
זה מאיר באור נוסף את ההחמצה הגדולה של הטיפול בשריפות ואירועי חירום דומים בישראל. תובות ישנות - יש. ניסיון של עשרות שנים בהסבות - יש. שכל ודימיון - יש. אז למה אף אחד לא חשב על זה?
הערה: נדמה לי שהכלי הגרמני "פוקס" הובא לישראל, או היה אמור להיות מובא, כמתנה במלחמת המפרץ הראשונה, ככלי יעודי לגו"ז.

הכלי אכן הגיע. 4 כלים כאלה הובאו לארץ וכונו בפשטות "שועלית", הבעיה היא שצוות הכלי צריך לעבור תהליך הכשרה ארוך ומורכב ודורש תפעול מאוד מקצועי - לאחר שהצוותים הסדירים שהוכשרו לתפקיד זה השתחררו ולא הוכשרו להם מחליפים, הכלים אוחסנו ומאוחר יותר הוחזרו לגרמניה.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

'שכל ודמיון - יש, אז למה אף אחד לא חשב על זה ?'
כשאנחנו תופסים עצמנו בצורה x,
והמצב למעשה הוא y ,
יש בעיה,
אם איננו מבינים הנתונים, לא יהיו הפתרונות.

שונרא מאי 1992-מרץ 2006.
R . I . P

סקירה מרשימה
חבל שכאן בארץ אין שום דבר כדוגמת הנ"ל.

לא היה לי שמץ של מושג על שימוש ברק"מ למטרות כיבוי והצלה ,
והופתעתי לגלות את השימוש הרחב שנעשה בעולם באלמנט זה .
תודה על האשכול המעניין !

A friend in need - is a friend indeed

ניתן לציין גם שימוש ברק"ם יעודי לשם הצבת מטעני נפץ לכיבוי דלקות של בארות נפט.

האשכול חשוב גם מסיבה אחרת - הוא יקל את החיפוש הבא של המזכ"צ של רה"מ בגוגל (ע"ע "סופרטנקר").

שונרא מאי 1992-מרץ 2006.
R . I . P

חוץ ממטוסי כיבוי ורק"מ כיבוי, מה חסר בדיון בנושא בפורום צו"ב?

ספינות כיבוי!



מכאן

מי ירים את הכפפה?

* לא, אף אחד לא הסב LHD לכיבוי. לפחות לא לידיעתי. היא פשוט מסייעת בכיבוי ובחילוץ.

האם יש צורך במערך כזה גם בנושאי רק"מ? איך הם מעבירים אותם, במדינות גדולות בעיקר, למקומות האסון במהירות ומבלי לגרום נזק לדרכים?

אני משער שרק"מ כב"א מיועד בעיקר לשריפות יער ושריפות בשטחים פתוחים, ושהם מגיעים עד לזירה על גבי מובילי טנקים או מובילי צמ"ה כבד (סמי-טריילרים). בזירה עצמה, בה בד"כ אין כבישים אלא שבילי עפר אין בעיה שהם ייסעו על זחלים.

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ArmouredDov_D9 אני משער שרק"מ כב"א מיועד בעיקר לשריפות יער ושריפות בשטחים פתוחים, .

כפי שציינתי בתגובה הקצרה על הסינים (וכפי שניתן לראות גם בתמונות, כמו גם מהשימוש בפועל בשנים האחרונות), הם מייעדים את הרק"מ בהחלט גם לשריפות באיזורים עירוניים, מפעלים, מבנים וכיוב'. כדאי לזכור שוב את נושא הגזים הרעילים שהכלים אמורים להיות עמידים להם (אלה הסינים, הכוונה) ויכולת העבירות הרלבנטית גם למקומות בהם קירות התמוטטו וכו'.

יתכן שהם ייסעו מרחקים קצרים בזירה עצמה (בפרט בשטח של בניין גדול שהתמוטט) אך לדעתי הם לא ייסעו את כל העיר על זחלים אלא לזירה הם יגיעו על סמי-טריילרים ורק שם ינועו עצמאית.

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

גם אני מניח כך (ולגבי סין גם רכבות הן אופציה).

הבלוג הרוסי Meteo ביקר במפעל טנקים מס' 61 בעיר סנט פטרסבורג וצילם בין היתר את הגרסה האחרונה של טנק הכיבוי. למרבה הפלא, התובה עליה מבוסס הטנק היא עדיין תובת T54/55 העתיקה! את תותח המים הפשוט על גג הכלי החליפה מערכת כיבוי מודרנית מסוג Purga-60 בעלת יכולת לרסס מים וקצף ולהתאים את סוג הזרם ופיזור המים בהתאם לסוג השריפה ודרישת הכבאים. זו הפעם הראשונה שאני רואה תמונות שצולמו בתוך הכלי - מוטב מעט על שום דבר.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

לא מוסב אבל קרוב

http://englishrussia.com/2015/05/21...led-the-dragon/

לפי טוויטר (גם המקור לתמונות) הכלי הזה נקרא M113 REC1-MICNA

לא מכיר פרטים על הכלי הזה. רק שזה הסבה של T-55 לפריצת נתיבי תנועה ושבילי אש בשריפות יער.

הכלי שהבאת מבוסס על ALT-152, שבעצמו מבוסס על תובת תותח סער SU-152 שיצא משימוש. למרות שהוא עשה את העבודה כמו שצריך, בכל זאת זה היה כלי מימי מלחה"ע ה-2 על כל המשתמע מכך.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

זה מה שאני מגדיר " פאר התעשייה הסובייטית" - בתחום הנ"ל הם טובים מאוד !

היו בשימוש משנות השישים של המאה העשרים ועד 2015.

נשמע הזוי, להתקרב לאתר השיגור עם זלדה...תוך כמה זמן היא תתאדה?

איפה המוכנות המיידית כאשר הכבש פתוח ?

עכשיו כבר אפשר לספר