http://www.inn.co.il/News/News.aspx/177132
אושר בועדת חוקה- צה"ל ירכוש טקסטיל בארץ.
דווקא עכשיו גילגמש חסום? הוא היה חוגג.

!Ya Gotta Believe

יש לזה עוד לעבור קריאה ראשונה, אחר כך ועדת כספים, אחר כך שתי קריאות נוספות, ובסוף לשרוד את חוק ההסדרים.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

החוק עבר כבר קריאה ראשונה. כעת הוא יועבר בקריאה שניה ושלישית, ותוך שלושים יום לאחר מכן יותקנו התקנות שהן מעוגנת העדפת תוצרת הארץ.

לפי פרסומים זרים, ברשותו של צה"ל יש כבר טקסטיל מתוצרת הארץ כבר שנים רבות - אפילו כמעט והשתמשו בו ב-73'

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

יש טקסטיל מגוון מכל המינים, החל מכותנה 100% טבעית, המשך בצמר היוקרתי
שמתאים במיוחד לימות החורף, וכלה בבדים החדישים ביותר שמבוססים על
טכנולוגיית ננו: לא מתקמטים, לא סופגים כתמים, אין צורך לכבסם - ומיוחדים לסובלים
מאלרגיה.

לא זאת אל אף שחדר ארונות הבגדים מכיל למעלה מ- XXX קולבים והארון בהרחבה מתמדת.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי emile-a דווקא עכשיו גילגמש חסום? הוא היה חוגג.

הוא הביא את זה על עצמו, ובכל מקרה זה אינו נושא הדיון.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

ומה קורה כשתוצרת הארץ פשוט נחותה יחסית למה שאפשר להשיג בחו"ל? האם ניתן לחיילים ציוד פחות טוב?

ראה לדוגמה נושא נעלי החי"ר כפי שמתואר במסמך שכתב YGH:
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...%ED#post3895928

(רגע, בעצם - נעליים זה טקסטיל?)

זה יחזיר את צה"ל (בנושא הזה) דור אחד אחורה.
אין בארץ יצרני בדים מתקדמים כגון, גורטקס, פליז, קורדורה, ריפ-סטופ וקוולר.
מה יהיה נחזור לבדי ברזנט וקנבס?

אם ישראל פיתחה את הלביא\מרכבה\אופק\תבור\סוסיתא(??) אז אני מאמין מאמין שהיא יכולה לפתח גם בדים מתקדמים..
חייבים לעודד את התעשייה המקומית, שאגב זה גם קשור לצבא ובטחון.
לא ייתכן שמדינה תרכוש את מדי החיילים שלה בסין .
יוחזרו מפעלי הטכסטיל לכפרים של אחינו הדרוזים!

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

גם אני בעד שצה"ל (והמדינה בכלל) ירכוש כמה שיותר דברים תוצרת כחול-לבן, אבל מה אפשר לעשות כשלפעמים התוצרת כחול לבן הזו פשוט יותר יקרה מתוצרת סין?
פתאום מופיעים תחקירים בעיתונים ובחדשות, על איך שצה"ל מבזבז כספים על ימין ועל שמאל, והתחקירים מתובלים בדמגוגיה זולה כגון "במקום לקנות טילים למגן את שדרות, צה"ל קונה מדים ממפעלים בישראל במחיר של 2 שקל לזוג מדים, בעוד מדים מתוצרת סין עולים שקל ותישעים אגורות. זו בטח קומבינה של איזה נגד או קצין עם איזה חבר שלו שהוא מנהל מפעל טקסטיל"...

אתה לא מכיר את התקשורת שלנו?

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

לגבי התקשורת, גם אם המדים הישראלים יהיו יותר זולים הם ימצאו דרך לא לפרגן, אבל בגלל זה לא צריך לספור אותם, אני מאמין שאם יש שומן בצה''ל אז הוא נמצא בתחומים אחרים, קטונתי מלדעת איפוה.
לא הכל חייב להיות שפיט על בסיס כלכלי, אפילו במערב אירופה שהן מדינות מתקדמות לא הכל על בסיס כלכלי, לפעמים יש שיקולים לאומיים, ראה את הסיבסוד שהחקלאי הצרפתי או ההולנדי מקבלים מהממשלות שלהם, אני מעדיף לתת עבודה לדרוזיות או לפריפריה ולשלם קצת יותר על זוג מדים ולא לשלם להם דמי אבטלה, אני בטוח שתסכים איתי, וחוץ מזה לפי התגובה של רגב06 יש לנו יצרנים של בגדים מבדים מנדפים \נושמים למיניהם.
הבעיה שלנו היא שהפרטנו למוות כל תחום, ואני חושש שיום אחד ברק יחליט שחיילים אריתראים או סינים יותר זולים באחזקה שלהם, והוא יגייס אותם לצה''ל.

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

לביא וסוסיתא אלו דוגמאות נפלאות בהחלט. פיתוח ישראלי שאין שום הצדקה לקיומו, מעבר לתרומה לגאווה לאומית. אז כן, אני מניח שאפשר לפתח בארץ את כל הטכנולוגיות לייצור בד נושם, נושף, דוחה בוץ, ושגם יהפוך מעצמו ללבן בשבתות ומועדי ישראל. אבל זה לא יהיה כלכלי. אם הצבא יקנה את התוצרת במחיר כפול, הוא לא יקנה משהו אחר. מדים ישראלים? מברוק, תגיד שלום לעוד אימונים, לציוד מתקדם, לנשק חדש.

אין לי ויכוח איתך שיכול להיות שהציוד שיייוצר בישראל יהיה יותר יקר ברמת התקציב של צה''ל, אבל יש גם רמה לאומית, דמי האבטלה שאתה משלם למפוטר הישראלי יגרמו למוצר הסיני להתייקר .
ושוב אחזור על מה שכבר אמרתי: לא כל דבר צריך להימדד כלכלית. אתה לא חושב שזה מגוחך שדגלי ישראל ומדי צה'ל והמשטרה מיוצרים בחו''ל?? הכסף לעידוד ייצור ישראלי ממש לא חייב לבוא ע''ח אימון זה או אחר, תשאל את סטנלי פישר כמה דולרים הוא קנה ושם בצד, ויש עוד שומנים שאפשר להשתמש בהם אבל זה כבר פוליטיקה.
אגב הדוגמא של הסוסיתא היתה בצחוק..

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

גם ברמה הלאומית, לא חושב שיש טעם להשקיע בפרויקט כושל. יש לא מעט תחומים שבהם אנחנו טובים, ויכולים להתחרות מול גופים רציניים. את היכולות האלה צריך לפתח, בהם להשקיע. למה לזרוק כסף על מפעל מפסיד,רק כדי להחזיק אותו מעל המים עוד שנה שנתיים? מי שרוצה לדאוג לתופרות, שיעביר להן הסבה לתחום מועיל יותר.

לא, ממש לא מפריע לי שדגלי ישראל ומדי צה"ל מיוצרים בסין. למה שזה יטריד אותי? מטוסי צה"ל מיוצרים בארה"ב, צוללות בגרמניה, מחשב שעליו אני עובד מיוצר בסין, פועלי ביניין מיוצרים ברומניה, עובדי סיעוד בפיליפינים וחקלאים בתאילנד. ומדים הם אלה שצריכים להטריד אותי?

גם לשיטתך לא כדאי שיהיו מובטלים. מובטל עולה לך בסופו של דבר הרבה יותר, וזה שהמטוס מיוצר בארה''ב לא סותר שמדינה צריכה לשאוף לייצר עבודה לתושביה קודם.
העובדה שישראל מוצפת בעובדים זרים (יש שיאמרו עבדים) היא ממש לא סיבה לגאוה.
הלואי שהתופעה לא היתה קיימת.

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ענקנמן גם ברמה הלאומית, לא חושב שיש טעם להשקיע בפרויקט כושל. יש לא מעט תחומים שבהם אנחנו טובים, ויכולים להתחרות מול גופים רציניים. את היכולות האלה צריך לפתח, בהם להשקיע. למה לזרוק כסף על מפעל מפסיד,רק כדי להחזיק אותו מעל המים עוד שנה שנתיים? מי שרוצה לדאוג לתופרות, שיעביר להן הסבה לתחום מועיל יותר. לא, ממש לא מפריע לי שדגלי ישראל ומדי צה"ל מיוצרים בסין. למה שזה יטריד אותי? מטוסי צה"ל מיוצרים בארה"ב, צוללות בגרמניה, מחשב שעליו אני עובד מיוצר בסין, פועלי ביניין מיוצרים ברומניה, עובדי סיעוד בפיליפינים וחקלאים בתאילנד. ומדים הם אלה שצריכים להטריד אותי?

המחשב שאתה עובד עליו ייענה גם לאצבעותיו של הודי, שמשכורתו תהיה עשירית משלך. הם ממש טובים וזולים, ההודים הללו.
ואז תוכל לעשות הסבה, יחד עם התופרות הדרוזיות, למקצוע שאין בו עובדים זרים. אולי תהיה פוליטיקאי? עד שנייבא סינים שימלאו את מקום השרים וחברי הכנסת. סיפרו לי שהם חסכוניים, מסתפקים באופניים. חשבת כמה כסף נחסוך רק על הרכבים?

בנימה רצינית: מדינה שרואה הכל דרך שיקולי כלכלה קרים, (ואני כלכלן בהשכלתי, בעוונתיי...) ללא שימת לב לשיקולים חברתיים ולאומיים אין לה זכות קיום. אם תעדיף לייבא מסין ולהושיב את הפועל בביתו עם דמי אבטלה או הבטחת הכנסה, תהרוס אותו ואת משפחתו . לא כולם יכולים לעשות הסבה, וודאי שלא בגיל מבוגר, ולא כולם מתאימים להיי-טק. מדינה צריכה לדאוג לפרנסה לכל שכבות העם.

ההערה השנונה שלך מעידה יותר מכל על חוסר ההבנה. ההיי-טכ הישראלי קם והתפתח לא כאיזו פרויקט ממשלתי, אלה כי הרבה מאוד אנשים פרטיים בעולם החליטו שמשתלם להם לשלם כסף למהנדסים הישראלים. ואתה יכול להיות בטוח, שחברות אמריקאיות גדולות ממשיכות לשלם למהנדסים ישראלים גם היום לא בגלל שבעלי החברות ציוניים, אלה מטעמים כלכליים גרידא. ברגע שהם יחליטו שההודים יעילים יותר - הם יתחילו לשלם להודים, ושום החלטה של ממשלת ישראל לא תעזור פה. ואז המדינה תישאר עם מתפרות כושלות, שהיו יכולות להתקיים כל עוד המיסים של היי-טכ תיקצבו אותן. מה תעשו אז, חבריי החברתיים? שוב תבקשו פיצויים מגרמניה ותחזרו לתקופת הצנע?

במקרה נולדתי במדינה שלא האמינה בכלכלה הקפיטליסטית, ומאוד דאגה לפועלים. היא דאגה להם כל כך, שאי אפשר היה לפטר פועל והמון כסף הושקע (בוזבז, ליתר דיוק) במפעלים כושלים, שכל תוצרתם פשוט נזרקה, כי לא היה לה שום ביקוש או שימוש. באופן מפתיע, מצב של הפועלים, ולא רק שלהם, נהיה רק גרוע יותר עם הזמן. הפועלים הכי מוגנים סוציאלית בעולם עמדו שעות בתור בחנויות כדי לקנות לחם וחלב, עד שבסוף אפילו הם הפסיקו לתמוך במשטר הקיים. וראו איזה פלא - המדינה הצודקת בעולם נעלמה כי לא הייתה.

בכל מדינה בעולם יש תקנות שנועדו לתת יתרון מלאכותי לתוצרת מקומית.
מכסי מגן שנועדו להגן על תוצרת מקומית קיימים בכל מדינה בעולם והם נועדו לתת לתעשייה המקומית יתרון על פני ייבוא של מוצרים מחו"ל, יתרון שבכלכלה חופשית לגמרי אין לה.
כך גם תקנות של העדפת רכש מקומי במכרזים.

לא בכל מדינה מעדיפים לתמוך בתעשיה כושלת, כשברור שגם עם התמיכה היא תהיה כושלת. אתה יכול לנסות לעזור לחולה, אבל אין טעם לנסות להקים מת.

חייבים לעזור לתושבי ערי הפיתוח, אולי לא כולם מהנדסי מחשבים, אבל זהו עדיין חלק ממדינת ישראל. אם צריך להקים או לחדש את מפעלי הטקסטיל בירוחם, שדרות באיזורי הדרוזים ועוד, אז רצוי לעשות את זה ויפה שעה אחת קודם.

אינני יודע לגבי גורטקס, אך יש בבעלותי חולצה מנדפת מבד עם ממברנה מתקדמת שרכשתי בברלין לפני שלוש שנים וחצי. עוד כשמשמשתי אותה בחנות בברלין הזעקתי את אשתי לראות את הפלא- חולצת NIKE לתפארת, בד מנדף ברמה (ומחיר) כמו כל השמות הלועזיים, אבל- MADE IN ISRAEL !
אני מקווה שלא מדובר בחולצה ממלזיה עם תווית מישראל, ואם בגרמניה כמו בגרמניה, הכל מדויק, הרי שאין לנו מה להתבייש בתוצרתנו.
בהיהט הכלכלי, אני יודע שבמשפחה שלי אנחנו מעדיפים להעביר כסף בינינו ולא לשלם לגורם חיצוני אם לא חייבים, שהכסף לא "יצא החוצה", האם אין זה כך גם ברמת המדינה בעניין תעשיית התפירה?
גם אם בסייגים מסויימים, האם הכסף הישראלי לא מועיל יותר לישראל כשהוא משולם מתקציב משלם המיסים בחזרה אל אזרחים שמייצרים אל המשק הישראלי (ואולי עוד ייצאו משהו, חלילה) במקום שיצאו מליונים החוצה תמורת בגדים ויממנו משכורות ורווחים של אנשים שהם מחוץ למערכת הכלכלית שלנו?

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

תג המחיר כפול. למדינה זה זול יותר ומשתלם כלכלית.
אין לי מושג לגבי התפלגות העלויות בין בד (כחומר גלם) לתפירה של פרטי הלבוש.
אם הבד מיובא (כמו במקרה שלך), מה הועילו חכמים בתקנתם?

בכל מקרה אין עניין לשתול כותנה בארץ ולהפיק ממנה חוטים לאריגת הבדים. הכותנה היא גידול יקר ובזבזני ביותר במים וזה לא נכון לגדל אותה בארץ.
הבדים המנדפים למיניהם, הגורטקס וחבריו הם בדים שמבוססים בסופו של דבר על תזקיקי נפט ולא על חומר אורגני. לכן אין סיבה לצפות שמישהו יפיק נפט בארץ. בסוף בישראל אין מחצבים וחומרי גלם לתעשיות מתכת, פלסטיק וטקסטיל כך שחומר גלם ייובא כך או כך.

לגבי העלות הגבוהה יותר של טקסטיל ישראלי על פני זה מחו''ל, יש אנשים במדינת ישראל שמקבלים משכורת מלאה כדי לחשב ולבדוק את המחזור המלא של רכישת חומרי גלם, תשלום לגורם המייצר (כולל זכויות סוציאליות לעובדים ורווח לחברה\בעלים), עלות למשהב''ט כרוכש, עלות למדינה כמי שכל המחזור הזה מתנהל בתוך המשק, רכישת כמויות לפי מחזור חיים של המדים והבגדים הנדונים ועוד לעומת העלות של רכישת המדים בחוץ ואי ניצול הכסף לגלגולו בתוך המשק.
כולנו פגשנו כל מיני פקידים בכל מיני משרדים, צריך שהם יעבדו. פשוט.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

ברוב המקרים הכותנה מושקת בביוב מסונן או בשלב הראשוני של הטיהור.

להביא חומרי גלם זה עניין אחד ולפתח זה עניין שני. השאלה אם זה כדאי כלכלית?
כפי הנראה....ההחלטה מדברת על מינימום 50% ביצור מקומי.
קרי, גזירה ותפירה.
בסופו של יום כולנו יודעים מי יאכלס את הסדנאות האלה, ברובם לא יהיו תושבי הארץ.

אז מי יעבוד שם? על עובדים זרים בתעשיה לא שמעתי. הרי בעל המפעל לא יכול לשלם פחות משכר מינימום לעובדים לא חוקיים, והממשלה לא תאשר לו להביא "עובדים מומחים" חוקיים.

היו אפריקאים, אני מאמין שרובם לא חוקיים (מעדיף לטעות), שלא ממש יודעים מה זה מינימום ואם יודעים לא מקבלים.

לעניות דעתי הכרז צריך להיות מוגבל לאזורים גאוגרפים (פיתוח) ועובדים אזרחי ישראל (לפחות הרוב).

אינני מתיימר להיות אגרונום או איש למ''ס, אך סביב היישוב שלי, היו עשרות שנים שדות כותנה והכרתי יפה את מחזור החיים שלהם. לפני בערך עשר שנים הם נעלמו עם ההסבר שהבאתי קודם ולא חזרו מאז.

אם לא יקויים פיקוח על מפעלים כאלו (ובעידן הדיגיטלי פשוט מאוד לקיים פיקוח כזה) אז כרגיל החרא יצוף והזהב ישקע, כמו בטבע.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

מדוע גידול הכותנה חשוב לענף הגד"ש ולמדינה בכלל
עופר גורן, ממ"ר כותנה וגידולי קיץ, שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

רקע: כגידול מרכזי ביותר, בין שאר גידולי השדה, היקף מזרע הכותנה בשנות השיא עבר את 600 אלף הדונמים. בשנים האחרונות ירד היקף הגידול עד כדי איום על עצם קיומו. בשנתיים האחרונות ירד הגידול אל מתחת 50 אלף דונם כתוצאה של כמה גורמים וביניהם: ירידת מחירי הסיבים בעולם, פיחות הדולר לעומת השקל, תזרים גידול ארוך ובעייתי, מחסור במים, עליית מחיר הגרעינים בעולם.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי אוריהו מדוע גידול הכותנה חשוב לענף הגד"ש ולמדינה בכלל עופר גורן, ממ"ר כותנה וגידולי קיץ, שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר רקע: כגידול מרכזי ביותר, בין שאר גידולי השדה, היקף מזרע הכותנה בשנות השיא עבר את 600 אלף הדונמים. בשנים האחרונות ירד היקף הגידול עד כדי איום על עצם קיומו. בשנתיים האחרונות ירד הגידול אל מתחת 50 אלף דונם כתוצאה של כמה גורמים וביניהם: ירידת מחירי הסיבים בעולם, פיחות הדולר לעומת השקל, תזרים גידול ארוך ובעייתי, מחסור במים, עליית מחיר הגרעינים בעולם.

בניגוד למה שכתבת מחירי הכותנה נמצאים כיום בשיא של כל הזמנים: 1.56 $ לפאונד! מחיר הכותנה עלה בשנה האחרונה בצורה קיצונית,מחיר חוטי הכותנה עלה במעל ל-100% במהלך השנה האחרונה, בשל גידול בביקוש המקומי במזרח, אסונות טבע (שטפונות) בפקיסטן, וצימצום שטחי גידול בעולם, בעיקר במזרח שם יש מגמה לעבור לגידול אורז, שמתחרה על הקרקע ועל המים בכותנה. שני הגידולים הם צרכני מים גדולים, והם מעדיפים לגדל אורז כדי להשביע את האוכלוסיה.
כרגע קיים איסור יצוא מהודו של כותנה וחוטי כותנה בשל רצונם להגן על התעשיה המקומית, וכדי למנוע עצירת ייצור בכל שרשרת הייצור בשל מחסור שינבע מייצוא הכותנה אל מחוץ להודו. הדבר הביא להיווצרות מחסור ועליית מחירים נוספת, במזרח וגם בארץ.

עם כל זאת, מכיוון שבארץ אין יותר מטוויות לייצור חוטים שצורכות כתנה כחומר גלם, כל כמות הכותנה שגדלה בישראל מופנת לייצוא.

בהם הוא מונה את הסיבות לצימצום שטחי הגידול בענף.
לא מוצא סתירה בין דבריך לדבריו.

הוא טוען שהצימצום הוא בשל ירידה במחיר הסיבים בעוד שבפועל המחירים מרקיעי שחקים. לא סותר, לדעתך?

או שלך יש הסבר יותר טוב למצב גידול הכותנה בארץ.
אם כן פרסם אותו כמאמר. אשמח לקרוא.

גם אם ימשיכו לא לגדל כותנה בארץ (הפסיקו משום שהמטוויות נסגרו), וייבאו חוטים מחו"ל, כולל חוטים סינטטיים, עדיין יש מספיק ערך מוסף שניתן להוסיף למוצר בארץ: ע"י אריגה/סריגה, צביעה/אשפרה ותפירה.
אין סיבה להרים ידיים ולהביא הכול מחו"ל.
מדינה "נחשלת" כיפן הכריזה על ענף הטקסטיל שלה כענף אסטרטגי, כמו ענף המזון, ודואגת לשמר את יכולת הייצור של הענף ע"י הגנה בחוק במכרזי ממשלה. יכול להיות שאנו מתחילים להבין משהו שהיפנים "המפגרים" כבר יודעים?

אני לא מוצא כל קורלציה בין האופי היפני לישראלי....עם הישראלים הסליחה.

לא מדובר באופי של יפנים מול אופי של ישראלים. מדובר בכלכלה נטו , שיקולי תעסוקה ושימור יכולת יצור למניעת תלות מוחלטת.
נראה לך שהשיקולים היפנים נובעים מאופים?

או שזה לא אינדיקטור שצריך לקחת בחשבון כאשר משווים כלכלות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי אוריהו או שזה לא אינדיקטור שצריך לקחת בחשבון כאשר משווים כלכלות.

אם ליפן אין בעיות נזילות , כלומר יש להם עודפי מט"ח, למה שלא ייבאו? למה שיתעקשו לעבוד ולייצר טכסטיל? זה לא הפוך?
אולי בכל זאת היפנים מבינים משהו שכאן עוד לא קלטו? למשל: לספק עבודה גם לאנשים שאינם היי-טקיסטים? (במקום לממן אותם בהבטחת הכנסה, שלא יחיו ולא ימותו), למנוע תלות מוחלטת ביבוא?

אני בעד ההחלטה הזו. אבל הייתי שם מספר הגבלים משמעותיים.
מיקום המפעלים, אזרחות ישראלית של העוסקים במלכה, כדאיות כלכלית וטיב.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי אוריהו אני בעד ההחלטה הזו. אבל הייתי שם מספר הגבלים משמעותיים. מיקום המפעלים, אזרחות ישראלית של העוסקים במלכה, כדאיות כלכלית וטיב.

מערכת המכרזים מכתיבה איכות לפי מפרט.
התחרות שקיימת בין העוסקים בענף מבטיחה מחירים שפויים.
מפעלים בקווי עימות ובאזורי עדיפות לאומית מקבלים עדיפות במכרזים.
מה נשאר? אזרחות ישראלית? מנסיוני רוב כמעט מוחלט של העוסקים בענף הם ישראלים. אבל במידה ולא היה כך, אינך חושב שמי שאמור היה לטפל בבעיה ולאכוף את חוקי המדינה הם משרדי הממשלה: משטרה, פנים ועבודה? למה לחכות לחוק הזה כדי לטפל בבעיה?

ישראל היא לא יצרנית גדולה של ממברנות ובדי פוליאסטר\ניילון, אבל יש לחברות טקסטיל ישראליות טכנולוגיות ייחודיות לנושא תפרים והעדר תפרים, ובגלל זה לא מעט חברות טקסטיל עולמיות מייצרות בעצם אצל דלתא או כיו"ב בישראל.

בכל מקרה, למיטב ידיעתי כרגע אין בארץ יצרני בדים נושמים מתקדמים, שלא לדבר על כאלה שיכולים לעשות את הבדים הנ"ל בצבעי הסוואה נוסח המולטיקאם ודומיו. בקיצור, מן הסתם מה שיקרה הוא שהבדים עצמם ייובאו, אבל העיצוב, הגזירה והתפירה ייעשו בארץ.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

ציטוט:

במקור נכתב על ידי YGH ישראל היא לא יצרנית גדולה של ממברנות ובדי פוליאסטר\ניילון, אבל יש לחברות טקסטיל ישראליות טכנולוגיות ייחודיות לנושא תפרים והעדר תפרים, ובגלל זה לא מעט חברות טקסטיל עולמיות מייצרות בעצם אצל דלתא או כיו"ב בישראל. בכל מקרה, למיטב ידיעתי כרגע אין בארץ יצרני בדים נושמים מתקדמים, שלא לדבר על כאלה שיכולים לעשות את הבדים הנ"ל בצבעי הסוואה נוסח המולטיקאם ודומיו. בקיצור, מן הסתם מה שיקרה הוא שהבדים עצמם ייובאו, אבל העיצוב, הגזירה והתפירה ייעשו בארץ.

כרגע אין בארץ יצרנים שמייצרים את הבדים שציינת, אבל יש כושר יצור, אפילו כיום. הדבר נובע מסיבות אחדות: המגזר הפרטי מייבא בדים מהמזרח, במחירים שהתעשיה המקומית לא יכולה להתחרות בהם ( שכ"ע, מים וחשמל זולים במזרח, וכך גם מסים מקומיים, תקנות תברואה ותנאים סוציאליים) ולכן נמנע מלהזמין בארץ.
המגזר הציבורי פתוח אף הוא לייבוא, אם מארה"ב בדולרים של סיוע (שהורסים תעשיה מקומית) ואם במכרזים, בהם ההעדפה של 15% במחיר לייצור מקומי אינה מספיקה. כי ההפרש הרבה יותר גדול. התוצאה בכל המקרים היא ניוון וסגירת מפעלים בארץ.

יש בישראל יצרן שיש לו זכיון למולטיקאם או Marpat, או שפיתח משהו מקביל בעצמו?

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

אין צורך ב"זכיון". רוכשים חומר גלם, חוטים מהיצרן ומיצרים."קורדורה" הוא מותג של חוט. עד לפני שנתיים היה יצרן גדול שייצר בדי קורדורה בפ"ת, אך לאחר שמשרד הבטחון הפסיק לרכוש ממנו-הוא סגר.
הבעיה שבשנים האחרונות קשה להתחרות . מארה"ב משרד הבטחון רוכש בדולרים סיוע, ללא מכרזים, והשוק הפרטי מיבא בזול מסין. איך יצרן ישראלי יכול להשתלב?

לא מדובר בייצור מקומי, אלא בתפירה\אריגה מקומית.
אגב, לוייתן מתל-אביב כבר לא מצפה קורדורה?

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

ציטוט:

במקור נכתב על ידי YGH לא מדובר בייצור מקומי, אלא בתפירה\אריגה מקומית. אגב, לוייתן מתל-אביב כבר לא מצפה קורדורה?

לא ברור לי למה אתה טוען שאריגת בד או תפירת בגד אינם תהליכי ייצור.
לא שמעתי שלויתן מצפה קורדורה . אבל "אמקא" שעשה זאת (ייצר מרמת החוט) נסגר.
ושוב: לא נכון לומר שאין יצרנים. אני מכיר מי שמוכן לייצר למשרד הבטחון קורדורה תיקנית במחיר זול מזה שמשולם בדולרים סיוע לספקים אמריקאים. עד היום זה לא "הזיז" לפקידי משרד הבטחון.

הפיכת הסיבים לאריג - אין לי מחלוקת שאפשר לעשות בארץ.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

ציטוט:

במקור נכתב על ידי YGH הפיכת הסיבים לאריג - אין לי מחלוקת שאפשר לעשות בארץ.

הסיב אינו הופך לאריג לפני שהוא עובר תהליכי טוויה והופך לחוט, ורק אז, לאחר תהליכי הכנה לאריגה (שאני נמנע מלפרט כאן) הופך לאריג (או סריג).
בארץ, נכון להיום, אין יותר תעשיית חוטים. המטוויות נסגרו, וכול העוסקים בענף, אורגים וסורגים , משתמשים בחוטים מיובאים.

והערה קטנה: כמו שהמצב נראה, לא ברור כלל כי בעתיד הקרוב ישארו מפעלים שיוכלו לייצר בדים בארץ...

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

במתפרה שעבדה עבור דלתא ,נייקי ויקטורי'ס סיקרט ועוד.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי אוריהו זה יחזיר את צה"ל (בנושא הזה) דור אחד אחורה. אין בארץ יצרני בדים מתקדמים כגון, גורטקס, פליז, קורדורה, ריפ-סטופ וקוולר. מה יהיה נחזור לבדי ברזנט וקנבס?

אני תמה מנין הידע המוטעה שלך.
לידיעתך: עדיין נשארו יצרנים בארץ, כאלה שמדיניות הממשלה לא הצליחה לחסלם, ולמרבה הפלא הם מסוגלים לייצר את כל מה שציינת, ויותר מכך.
אילו היית מבין מעט בטקסטיל היית יודע שהבדים שציינת אינם נחשבים למתוחכמים ביותר בין הבדים הטכניים.

ולו מספיק מעט כדי לדעת שקורדורה הוא בד ניילון בבעלות אינוויסטה (ויש בדים מקבילים בשמות אחרים), גורטקס היא משפחת ממברנות של וו.ל. גור שכוללת גם כמה מהמתקדמים ביותר בתחום, פליז זה שם גנרי לבדים (בד"כ פוליאסטר, אבל לא רק) קצוצי-קצוות שמיועדים לבידוד, ריפסטופ היא בכלל שיטת תפירה וקוולר הוא סיב ממשפחת האראמידים, שבאמת כיום כבר לא צריך טכנולוגיה מתקדמת כדי לייצר אותו. אני גם יודע שלא הצבא הבריטי, לא האמריקאי ולא הקנדי משתמשים בבדים-סופר-אקסטרא-מיוחדים למדים שלהם, מסיבות כלכליות בעיקר.

ואחרי הניימדרופינג:
1. ייצור של בד מתוחכם מצריך או זכיון מבעל הפטנט, או השקעות גדולות במו"פ כדי להשיג משהו מקביל.
2. בהתחשב בעלות של פיתוח ממברנה מקורית שתיתן יכולת ברמה של הגורטקס XCR או האיוונט, בעלות של פיתוח פוליאסטר שנושם יותר מהקולמקס אלטה ודומיו, בעלות של פיתוח תחליף חסין-אש לטפלון-משולב-בדים -
מי בדיוק בארץ יכול לעמוד בכך?

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

ציטוט:

במקור נכתב על ידי YGH ולו מספיק מעט כדי לדעת שקורדורה הוא בד ניילון בבעלות אינוויסטה (ויש בדים מקבילים בשמות אחרים), גורטקס היא משפחת ממברנות של וו.ל. גור שכוללת גם כמה מהמתקדמים ביותר בתחום, פליז זה שם גנרי לבדים (בד"כ פוליאסטר, אבל לא רק) קצוצי-קצוות שמיועדים לבידוד, ריפסטופ היא בכלל שיטת תפירה וקוולר הוא סיב ממשפחת האראמידים, שבאמת כיום כבר לא צריך טכנולוגיה מתקדמת כדי לייצר אותו. אני גם יודע שלא הצבא הבריטי, לא האמריקאי ולא הקנדי משתמשים בבדים-סופר-אקסטרא-מיוחדים למדים שלהם, מסיבות כלכליות בעיקר. ואחרי הניימדרופינג: 1. ייצור של בד מתוחכם מצריך או זכיון מבעל הפטנט, או השקעות גדולות במו"פ כדי להשיג משהו מקביל. 2. בהתחשב בעלות של פיתוח ממברנה מקורית שתיתן יכולת ברמה של הגורטקס XCR או האיוונט, בעלות של פיתוח פוליאסטר שנושם יותר מהקולמקס אלטה ודומיו, בעלות של פיתוח תחליף חסין-אש לטפלון-משולב-בדים - מי בדיוק בארץ יכול לעמוד בכך?

ראשית, "ניים דרופינג" לא תמיד מעיד על הבנה בתהליכים .דוגמה קטנה: ריפסטופ אינה שיטת תפירה אלה צורת אריגה שבה בכל מרווח מסוים מחזקים את הבד ע"י חוטים חזקים או צפופים יותר, כדי למנוע מקרע להתרחב (מכאן השם: ריפ סטופ).
אני עוסק בטכסטיל ומתפרנס מהענף מזה 34 שנים, למדתי את המקצוע ואני מנהל עסק יצרני בתחום טכסטיל טכני. אשתדל לענות על שאלותיך:
1. ייצור בד מתוחכם לא דורש זכיון אלא יבוא חוטים מהיצרן. אם יצרן מסוים אינו מוכן למכור את החוט שלו, (דבר שאני טרם נתקלתי בו) ניתן לרכוש תחליף, לא פחות טוב , ממתחריו. אין צורך להמציא את הגלגל מחדש: יש תחליף מעולה לקוולאר, למשל.
2. ממברנות מיוצרות באירופה, ארה"ב וסין, לא רק ע"י גור. ההבדל בינן לבין הגורטקס הוא במיתוג בלבד. כשמשווים פרמטרים של נדיפות בליטרים לשעה, מול עמידות לחדירות מים, ניתן למצוא עשרות, אם לא מאות תחליפים ראויים לגורטקס, אבל ללא ה"סקס אפיל" שבמותג. ללקוחות טכניים זה לא ממש משנה השם. כך גם לגבי חסיני אש. יש ייצור בארץ לבדים חסיני אש עד לרמה של 1200 מעלות צלזיוס.
בקיצור: הבעיה בארץ אינה הייצור, אלא אי האפשרות להתחרות בשני מתחרים גדולים: ארה"ב שמספקת למערכת הבטחון ללא מכרזים, ותמורת דולרים סיוע, (דבר שמהווה הקלה על תקציב משרד הבטחון) והמזרח הרחוק שמהווה את ה"ספק האולטימטיבי" של המגזר הפרטי בתחום. בד"כ המוצרים הטכניים שמיובאים מהמזרח אינם תיקניים, הם חיקויים זולים. (ולא שאין אפשרות לרכוש סחורה תיקנית. היא פשוט יקרה יותר) כך, למשל, בד הקורדורה שמיובא מהמזרח אינו עומד בתקנים, ומיוצר מפוליאסטר פשוט, אפילו לא היי-דנסיטי. אבל מי בודק? קוראים לזה "קורדורה" וזה נמכר. רק לשם הדגמה: "קורדורה" כזאת נמכרת במחירים נמוכים , אפילו 10 ש"ח למטר רץ (לצרכן הסופי , בארץ), בעוד שמחיר קורדורה תקנית אמריקאית מתחיל מ-40 ש"ח.

תודה על ההסברים, אתה מוזמן להמשיך להשכיל אותנו.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

קורה. למרות שתוכל למצוא שבמקומות אחרים (לא בשרשור זה) דווקא דייקתי בתיאור ריפסטופ ושיטת אריגתו.

בכל מקרה, תודה על הפירוט, ותודה על הסבלנות - אני בטוח שתוכל לתרום לדיון כאן גם הלאה.

ומכאן לשאר ההודעה:
באשר ל-1: מסתבר כאמור שדיברנו על שני דברים שונים: אני דיברתי על ייצור הסיב\חוט, ואתה דיברת על השלב הבא.

באשר ל-2, יש לי כמה שאלות. ראשית, בכל מאמר השוואתי שקראתי שעסק בהשוואה בין ממברנות (וגם כמה ציפויים טובים) היה פער ניכר בין ממברנות זולות ואלמוניות לדגמים היקרים יותר של גור, או לאיוונט וכמה כמותו. לאור זאת, האם תוכל להפנות אותי להשוואות לממברנות רבות ויקרות פחות שמוציאות תוצאות דומות? אותי מעניינות במיוחד השוואות לגבי מבנה 3Ply, כי מן הסתם הוא רלוונטי יותר לבדים צבאיים.
שנית, האם לגבי בדים חסיני אש בעלי יכולת נשימה גבוהה יש לנו בארץ כיום יכולת (כלומר, לא חסין אש סתם, אלא דווקא חסנ"ש וגם נושם)?
שלישית, האם לגבי בדי הסוואה, שדוגמת ההסוואה בהם היא לרוב סימן רשום, יש הגבלות נוספות? זאת אומרת, האם היצרנים מוכנים למכור זכות שימוש בדוגמה על בד שייוצר בארץ, או שהם יגבילו את השימוש (כמו שבזמנו היה עם ה-ACU האמריקאי) לבדים שמיוצרים על ידי יצרנים אמריקאיים\אירופאיים וישאירו לנו את הגזירה והעיצוב והתפירה?
ורביעית, האם ידוע לך אם משרד הביטחון כיום התחיל לגלוש לתחום חומרי הגלם הסיניים, או שהוא עדיין מקפיד על תקניים?

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

. ראשית, בכל מאמר השוואתי שקראתי שעסק בהשוואה בין ממברנות (וגם כמה ציפויים טובים) היה פער ניכר בין ממברנות זולות ואלמוניות לדגמים היקרים יותר של גור, או לאיוונט וכמה כמותו. לאור זאת, האם תוכל להפנות אותי להשוואות לממברנות רבות ויקרות פחות שמוציאות תוצאות דומות? אותי מעניינות במיוחד השוואות לגבי מבנה 3Ply, כי מן הסתם הוא רלוונטי יותר לבדים צבאיים.

יש הבדל בין מימברנה, שהיא פילם דק מאד, בעל תכונות אטימות מצד אחד ונידוף מצד שני, לבין המוצר הסופי שכולל ממברנה שעליה מודבק בד אחד או שניים, כמו בשאלתך, שיוצר מוצר תלת-שכבתי.
בד"כ בוחרים ממברנות לפי ספציפיקציות: איזה דרגת עמידות למים נדרשת (נמדד במ"מ עמוד מים), דרגת הנידוף הנדרשת(נמדד בליטר ל24 שעות למ"ר) ותכונות נוספות: חוזק, עמידות ל , UV, עמידות לחום ועוד. כך למשל עבור צוות רפואי משתמשים בממברנה שתעמוד בחיטוי באוטוקלאב, דבר לא פשוט בהתחשב בעובדה שהמבברנות עשויות מתוצרי נפט. יצרנים לממברנות: AMERICAN POLYFILM INC. RKW, ועוד רבים שתוכל למצוא בקלות בגוגל. רובם מוכרים ממברנות וגם מוצרים דו ותלת שכבתיים.

שנית, האם לגבי בדים חסיני אש בעלי יכולת נשימה גבוהה יש לנו בארץ כיום יכולת (כלומר, לא חסין אש סתם, אלא דווקא חסנ"ש וגם נושם)?

כן. כעקרון בדים חסיני אש ברמת הסיב, שבהם תכונת חסינות האש אינה ציפוי חיצוני אלא מובנת במבנה הכימי, הם "נושמים". שכן הם אינם נאטמים ע"י הציפוי. אני מיצר בד כזה


שלישית, האם לגבי בדי הסוואה, שדוגמת ההסוואה בהם היא לרוב סימן רשום, יש הגבלות נוספות? זאת אומרת, האם היצרנים מוכנים למכור זכות שימוש בדוגמה על בד שייוצר בארץ, או שהם יגבילו את השימוש (כמו שבזמנו היה עם ה-ACU האמריקאי) לבדים שמיוצרים על ידי יצרנים אמריקאיים\אירופאיים וישאירו לנו את הגזירה והעיצוב והתפירה?

לא ברור לי למה להתעקש על דוגמא מסוימת, ולשלם עבור כך תוספת כסף (מנסיוני כל דבר ניתן לקבל תמור כסף, השאלה כמה...) ניתן ליצור שבלונה דומה להדפסה , שאינה מפרה זכויות יוצרים. הבעיה שאין עבור מי לייצר...

ורביעית, האם ידוע לך אם משרד הביטחון כיום התחיל לגלוש לתחום חומרי הגלם הסיניים, או שהוא עדיין מקפיד על תקניים?[/QUOTE]

משרד הבטחון נמצא עמוק בשדות סין. זה כשלעצמו אינו מהווה בעיה, שכן מסין ניתן לקבל סחורה איכותית, כשדורשים זאת ומוכנים לשלם. לצערי המצב אינו כזה. איני רוצה להרחיב בנושא בפורום הפתוח.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

מי הם היצרנים ומה התוצרת שלהם? האם הם מיצרים חוטים\סיבים או מוגבלים לטוויה?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי אוריהו מי הם היצרנים ומה התוצרת שלהם? האם הם מיצרים חוטים\סיבים או מוגבלים לטוויה?

משאלתך הבנתי שאינך ממש מתמצא בתחום, (ייצור חוטים=טוויה, חוטים אינם סיבים)) אז אנסה לעשות סדר ולתאר בתימצות את תהליך הייצור בתחום הטכסטיל.
חומר הגלם הראשוני הוא הסיבים, שיכולים להיות טבעיים (כמו כותנה, פשתן), מעשה אדם (תרגום שלי למונח MAN MADEׂ ) (כמו ויסקוזה) או סינטטיים (כמו ניילון, פוליאסטר, אראמידים ועוד).
את הסיבים טווים לחוטים במטוויות , שהן מפעלי הייצור לחוטים שונים.
החוטים מהווים חומר גלם לייצור בדים ארוגים או סרוגים. התהליך נעשה במפעלים ייעודיים. המכונות במפעלי האריגה שונות לחלוטין מאלה שבמפעלי הסריגה.
הבדים הגולמיים מועברים לצביעה ו/או אשפרה במפעלי אשפרה
משם עוברים הבדים לגזירה ותפירה במתפרות.

ממשלות ישראל לדורותיהן ב25 השנים האחרונות, פתחו את הענף לתחרות מול סחורות יבוא. בתחילה התחרות היתה מול השוק המשותף וארה"ב, והענף עמד בכך בכבוד. בהמשך התחרות היתה מול מה שהוגדר "ארצות שלישיות" , לא ארה"ב ולא אירופה. הכוונה לארצות המזרח הרחוק, אשר בהן עלויות הייצור נמוכות משמעותית מאלה שבארץ. הסרת המכסים מול ארצות אלה נעשתה ללא הסכמים הדדיים, אלא חד צדדית ע"י ישראל. התוצאה היתה הרסנית לענף.

בארץ עדיין פועל מפעל אחד גדול שמייצר סיבי ניילון בעיקר, "נילית".
כל המטוויות שייצרו חוטים נסגרו.
ממאות מפעלי האריגה שהיו פעם נשארו כ-5 בלבד, מספר מפעלי הסריגה הצטמצם מאד גם כן.
מכל עשרות מפעלי האשפרה והצביעה נשארו כ-6 בלבד .
ממאות המתפרות הגדולות נשארו מעטות .

הבאת קישור מיולי 2008 העוסק בקריאה ראשונה, דבר שגרם לתגובות הנוגעות להמשך ההליך החוקתי.
אני מניח שהתכוונת להביא את הידיעה העדכנית (לקוח מהמבזקים של nrg http://www.nrg.co.il/online/1/HP_487.html ):

בעוד שהפרסום בערוץ 7 מדבר על חובת ייצור בארץ, YNET מדווחים רק על העדפה במחיר:

ציטוט:

לפי החוק החדש, מפעלי טקסטיל ישראלים יועדפו במכרזים גם אם הצעותיהם יהיו יקרות עד 50% יותר מההצעה הזולה ביותר שהגישו יצרנים מתחרים מחו"ל. מדובר בקשת מוצרים רחבה, החל מבגדים, מדים ובגדים מכל סוג ועד אוהלים ומוצרים עשויים מבד אחרים שבשימוש צה"ל והמשטרה.

לדעתי יש ממילא גם כיום העדפה במחיר למוצר ישראלי, דומני 10-15%. מומחי הכלכלה בפורום יסבירו זאת טוב ממני, אך דומני שחלק ניכר מהעלות שתתווסף לתקציב הביטחון וביטחון הפנים תזרום לא לכיסי העובדים במפעלים שייפתחו, אלא לכיסי בעלי המפעלים הקיימים (שיעלו את המחירים ל-150% מעלות ייבוא מקביל, במקום 110%).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור בעוד שהפרסום בערוץ 7 מדבר על חובת ייצור בארץ, YNET מדווחים רק על העדפה במחיר: לדעתי יש ממילא גם כיום העדפה במחיר למוצר ישראלי, דומני 10-15%. מומחי הכלכלה בפורום יסבירו זאת טוב ממני, אך דומני שחלק ניכר מהעלות שתתווסף לתקציב הביטחון וביטחון הפנים תזרום לא לכיסי העובדים במפעלים שייפתחו, אלא לכיסי בעלי המפעלים הקיימים (שיעלו את המחירים ל-150% מעלות ייבוא מקביל, במקום 110%).

לא מדובר בהעדפה של 50% במחיר אלא דרישה ש-50% מערך המוצר ייוצר בארץ. אין סכנה שבעלי המפעלים יתעשרו, ואף אחד לא ימלא את כיסיו בכסף, כי חובת המכרזים תמנע זאת. סה"כ תהיה עבודה לאנשים שאינם יכולים להתפרנס מהיי-טק (יש גם כאלה...) במקום שישבו בבית ויקבלו דמי אבטלה או הבטחת הכנסה מהמדינה. ההכנסה תתחלק בין הרבה אנשים, בניגוד למצב כיום בו היבואנים, אלה שבהזמנה אחת "ייבאו אבטלה" בקונטיינרים לישראל, היו המוטבים היחידים לעסקה.

ברור שאתה מבין בתחום. ברור לי גם שרוב הטקסטיל שכוחות הביטחון רוכשים אינו מתוחכם במיוחד, ואין בעיה טכנית לייצרו בארץ- כפי שבוצע עד לפני מספר שנים.

מה שאני מפקפק בו, הוא התועלת החברתית. אני מניח שהחוק ייתן עבודה לכמאתיים תופרות בשכר מינימום במספר מפעלים שיתחרו זה בזה במחיר, בלי פוטנציאל למכור מחוץ למגזר המשלתי הישראלי. אז אולי, אם כבר הכנסת החליטה שתקציב הביטחון צריך לשמש (גם) לעזרה לתעשיה הישראלית ולפריפריה, עדיף פשוט שמר"צ יקימו מתפרת מדים במצפה רמון, מתפרת אוהלים בנצרת עילית, מתפרת שק"שים באשקלון וכו', והכסף יגיע ישר לכיסי העובדים, כאזרחים עובדי צה"ל?

מה זה מר''ץ?

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

מרכז ציוד. הגוף בצה"ל שאחראי על רכש, אחסנה והפצה של הפריטים המדוברים.

http://dover.idf.il/IDF/News_Channe.../09/08/1802.htm

ראה כאן

לעולם אשא דגלך בגאווה

אוקיי, תודה.

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור ברור שאתה מבין בתחום. ברור לי גם שרוב הטקסטיל שכוחות הביטחון רוכשים אינו מתוחכם במיוחד, ואין בעיה טכנית לייצרו בארץ- כפי שבוצע עד לפני מספר שנים. מה שאני מפקפק בו, הוא התועלת החברתית. אני מניח שהחוק ייתן עבודה לכמאתיים תופרות בשכר מינימום במספר מפעלים שיתחרו זה בזה במחיר, בלי פוטנציאל למכור מחוץ למגזר המשלתי הישראלי. אז אולי, אם כבר הכנסת החליטה שתקציב הביטחון צריך לשמש (גם) לעזרה לתעשיה הישראלית ולפריפריה, עדיף פשוט שמר"צ יקימו מתפרת מדים במצפה רמון, מתפרת אוהלים בנצרת עילית, מתפרת שק"שים באשקלון וכו', והכסף יגיע ישר לכיסי העובדים, כאזרחים עובדי צה"ל?

ראשית , מדובר בהרבה יותר ממאתיים עובדות אגב, חלק גדול מעובדות המתפרות מסובסדות גם היום ע"י תמיכה של כ-1000 ש"ח לעובדת בקוו עימות.
לדעתי חשוב לספק עבודה גם לאנשים שאינם מהנדסי תוכנה, וזה עדיף על ישיבתם בבית וכלכלתם על תשלומי העברה מביטוח לאומי.
לא נראה לי שצה"ל מעוניין להיכנס לייצור מוצרי טכסטיל. איני חושב שזה נכון כלכלית, ניהולית, והנטיה הכלכלית בארץ היא להפרטה ולא להלאמה.
איני בטוח שתקציב הבטחון ישמש לתמיכה בתעשייה. כיום משולמים מחירים גבוהים למדי עבור מוצרי טכסטיל מיובאים מארה"ב, כשהשיקול היחידי הוא ניצול דולרים-סיוע, שחייבים לנצלם בארה"ב. ניתן לקנות בדולרים מוצרים אחרים בארה"ב ולקנות טכסטיל בישראל בזול יותר.

אפשר למצוא תעסוקה גם בתחום שהוא אינו הייטק. זה לא או טקסטיל או כלום.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ראה לאן נושבת הרוח במדינה:
עבודות"שחורות" ובלתי מקצועיות מבוצעות ע"י "פליטים" ועובדים זרים, דבר שמוריד את שכ"ע . לאן ניתן להפנות תופרות , למשל? לענף המתכת?

חקלאות, יצור אלקטרוניקה - עשרות ענפים אחרים העוסקים ביצוא בתחרות אמיתית בשוק, ומחזיקים עצמם מעצם האטרקטיביות של המוצר ולא בתזרים מזומנים מכספי משלם המיסים.
המטרה היא לא להחזיק את הענף ע"י פועלים זרים ולא חוקיים. המטרה היא לבדוק האם בכלל כדאי לסבסד את הענף. אלא אם כן יש החלטה אסטרטגית להחזיק יכולות יצור בתחום הזה, למה לי להחזיק ענף תעשייתי בצינור החייאה ממשלתי בלבד? אפילו לשלם אבטלה יהיה כבר יותר זול.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

תשלח תופרות לעבוד בחקלאות? בהצלחה... אולי באותה הזדמנות תגייס אותן למכבי האש...
באשר לאלקטרוניקה: שמעת על עבודת ייצור באלקטרוניקה בארץ? לא תיכנון, כי הן לא מהנדסות. מכיוון שאני מספק מוצרים לענף זה, אני יכול להעיד שאין באפשרותו לקלוט עובדים נוספים. יותר זול לייצר אלקטרוניקהבסין ואין לנו יתרון יחסי בתחום..
ענף הטכסטיל לא זקוק לסיבסוד או החיאה. הוא זקוק לסיכוי שווה מול תוצרת אמריקאית, שנקנת במחיר יקר ע"י משרד הבטחון,ללא מכרז, אבל מכיוון שמדובר בדולרים סיוע, "זה בסדר". האם מפעלים ישראלים יכולים לגשת למכרזים ממשלתיים בארה"ב? ברור שלא. למה האמריקאים מגינים על תעשיית הטכסטיל שלהם?
אתה באמת חושב שעובדים שיושבים בבית ומקבלים הבטחת הכנסה זה זול יותר? תימחרת את הבעיות החברתיות והבריאותיות שמגדילות את תקציבי המשטרה, השב"ס, הבריאות והרווחה?

לא הבנתי: איזה ענף מוחזק ע"י עובדים זרים ובלתי חוקיים?

כן, שמעתי על יצור אלקטרוניקה בארץ... נסה לחפש בקריית גת...

ענף הטכסטיל לא זקוק לסיבסוד או החיאה. הוא זקוק לסיכוי שווה מול תוצרת אמריקאית, שנקנת במחיר יקר ע"י משרד הבטחון,ללא מכרז, אבל מכיוון שמדובר בדולרים סיוע, "זה בסדר".
אם הגורם היחיד הרוכש טקסטיל הוא גורם ממשלתי, קוראים לזה סבסוד, ועוד סבסוד של מפעלים שחלקם נמצאים בחו"ל (רכש חוטים וכיוב'). אם היה רכש פנימי או יצוא משמעותיים, עוד ניתן היה להצדיק זאת כלכלית.

האם מפעלים ישראלים יכולים לגשת למכרזים ממשלתיים בארה"ב? ברור שלא. למה האמריקאים מגינים על תעשיית הטכסטיל שלהם?
אין קשר בין כסף הניתן במתנה לבין תחרות עסקית - והנסיון לגזור גזירה שווה הוא מעוות. כשמדינת ישראל תתן כסף לארה"ב היא תוכל גם להתנות את צורת השימוש בו. בינתיים, הסיוע רוכש ציוד שאנו לא מסוגלים לייצר אותו, או ציוד בו אין יתרון משמעותי ליצור מקומי, ואת התקציב השקלי היקר מפנים לרכש ציוד מתקדם ומתוחכם, שגם מופנה ליצוא ומכניס כסף למדינת ישראל כמו אמצעי ראיית לילה, קשר וכדומה. אני מעדיף שאת ה-10 מליון דולר שאתה רוצה להפנות לרכש טקסטיל, יופנה לרכישת "שדונים" מתדיראן (כדוגמה) - כאן יש יתרון טכנולוגי ברור, וגם מדובר במכשיר שניתן להפנות ליצוא ולהתחרות בשוק העולמי.

לגבי הנ"ב:
אתה אמרת -

ציטוט:

עבודות"שחורות" ובלתי מקצועיות מבוצעות ע"י "פליטים" ועובדים זרים, דבר שמוריד את שכ"ע

. על כך השבתי שענף שלא מסוגל להחזיק עובדים ישראליים בתחרות כלכלית, לא צריך להתקיים, אלא אם כן יש לו הצדקה אסטרטגית.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ביטיס כן, שמעתי על יצור אלקטרוניקה בארץ... נסה לחפש בקריית גת... ענף הטכסטיל לא זקוק לסיבסוד או החיאה. הוא זקוק לסיכוי שווה מול תוצרת אמריקאית, שנקנת במחיר יקר ע"י משרד הבטחון,ללא מכרז, אבל מכיוון שמדובר בדולרים סיוע, "זה בסדר". אם הגורם היחיד הרוכש טקסטיל הוא גורם ממשלתי, קוראים לזה סבסוד, ועוד סבסוד של מפעלים שחלקם נמצאים בחו"ל (רכש חוטים וכיוב'). אם היה רכש פנימי או יצוא משמעותיים, עוד ניתן היה להצדיק זאת כלכלית. האם מפעלים ישראלים יכולים לגשת למכרזים ממשלתיים בארה"ב? ברור שלא. למה האמריקאים מגינים על תעשיית הטכסטיל שלהם? אין קשר בין כסף הניתן במתנה לבין תחרות עסקית - והנסיון לגזור גזירה שווה הוא מעוות. כשמדינת ישראל תתן כסף לארה"ב היא תוכל גם להתנות את צורת השימוש בו. בינתיים, הסיוע רוכש ציוד שאנו לא מסוגלים לייצר אותו, או ציוד בו אין יתרון משמעותי ליצור מקומי, ואת התקציב השקלי היקר מפנים לרכש ציוד מתקדם ומתוחכם, שגם מופנה ליצוא ומכניס כסף למדינת ישראל כמו אמצעי ראיית לילה, קשר וכדומה. אני מעדיף שאת ה-10 מליון דולר שאתה רוצה להפנות לרכש טקסטיל, יופנה לרכישת "שדונים" מתדיראן (כדוגמה) - כאן יש יתרון טכנולוגי ברור, וגם מדובר במכשיר שניתן להפנות ליצוא ולהתחרות בשוק העולמי. לגבי הנ"ב: אתה אמרת - . על כך השבתי שענף שלא מסוגל להחזיק עובדים ישראליים בתחרות כלכלית, לא צריך להתקיים, אלא אם כן יש לו הצדקה אסטרטגית.

שמעתי על קרית גת, אבל אינטל יש רק אחת, ובשאר הארץ אין עבודה גם באלקטרוניקה, לאנשים לא מקצועיים, מוסבים מענף אחר.
באשר לרכש מארה"ב במקום מהתעשיה המקומית: כנראה שלא הבהרתי עצמי מספיק. רוב מוצרי הטכסטיל הנרכשים בארה"ב נתנים לאספקה מייצור מקומי באיכות לא פחות טובה ובמחיר זול יותר (שכ"ע בארץ זול יותר). כך שרכש מתעשיה מקומית לא היה מסבסד אותה. את השקלים הנחסחים מוציאה מערכת הבטחון לא בהכרח על רכש מוצרים מתוחכמים מתעשיה מקומית. לידיעתך: הרבה מוצרים ישראלים נקנים מחברות בת בארה"ב, כדי לנצל את תקציב הסיוע, ובכל מקרה המחיר אינו מהווה גורם מכריע.
מה הקשר בין הכסף שניתן לישראל כסיוע, לעובדה שהשוק הציבורי האמריקאי סגור למתחרים ישראלים בגישה למכרזים, לעומת האפשרות של יצרנים אמריקאים להתחרות המכרזים בארץ? האם הסיוע שהם מעניקים קונה להם גם את הזכות הזאת, מעבר לתכתיב הלגיטימי שאת הדולרים יש להוציא על רכש מיצרנים אמריקאים?
באשר לטענתך שענף שאינו מסוגל להחזיק בעובדים ישראלים בתחרות כלכלית, לא צריך להתקיים, מספר הערות.
ראשית-לא אני טענתי שבענף הטכסטיל מועסקים "פליטים" (מהגרי עבודה) ועובדים זרים. עובדתית זה לא נכון. טענתי שעובדים שיפלטו מהענף יתקשו להשתלב בענפים אחרים בשל קיומם של עובדים זרים בענפים עם העבודות ה"פשוטות".
באשר לכושר התחרות של הענף: קשה מאד להתחרות בשוק העולמי כאשר אין לך שוק מקומי. אני מנהל חברה שמייצרת ומייצאת מעל ל-95% מהתפוקה לחו"ל, למפעלי אלקטרוניקה. אנו מתחרים בהצלחה ביצרנים אחרים, ומכניסים הרבה מטבע זר למדינה. אבל זה קשה מאד כשאין לך כמעט שוק מקומי שמסוגל לקנות את מוצריך. קשה לפתח מוצרים, קשה למכור עודפים ועוד.
באשר לזכות הקיום של הענף, ניתן להקיש ממנו לכלל התעשיה בארץ, כולל המתוחכמת. אין כמעט דבר שלא ניתן לייצר בחו"ל זול יותר מאשר בארץ. היכן יעבור הגבול? נייבא הכול מחו"ל ונספק עבודה רק לענף השרותים (כי לא ניסע להסתפר בחו"ל, למשל) ולפוליטיקאים שמטיבים לייצג אותנו?

ברמה המקרו-כלכלית, מושג אחד שחסר כאן בדיון הוא מושג הפריון. היות ובמזרח יודעים לייצר, ובקרוב גם לפתח, סחורות זולות באיכות סבירה, והיות ואנחנו רוצים רמת חיים גבוהה פי כמה, הרי שאנחנו צריכים פיריון ממוצע גדול פי כמה- דבר שיכול לבוא רק יכולת לספק סחורות ושירותים באיכות מעולה (שיימכרו במחיר יקר). זה בהחלט אתגר קשה מאוד; אתגר שלדעתי ארה"ב ואירופה אינן עומדות בו, ורמת החיים שם ממומנת מחוב פרטי או ציבורי. אפשר להחזיק % מסוים מאוכלוסיית ישראל על תמיכות ממשלתיות ישירות או עקיפות, אבל מעל שיעור מסוים העובדים הפוריים פשוט יתחילו לרדת מהארץ למדינה עם רמת חיים גבוהה יותר.

פועלת הטקסטיל לא חייבת להפוך למתכנתת ריל-טיים או מבקרת תהליך במפעל מוליכים למחצה (או פוליטיקאית ); היא יכולה להיות מוכרת בגדים, בעלת צימר, עובדת בקייטרינג של מרכז שירות לקוחות... חשוב מאוד להבין שהעידן התעשייתי בישראל נגמר.

נצל"ש- מה זה "טכסטיל טכני למפעלי אלקטרוניקה"? ביגוד לחדר נקי? תיקי נשיאה?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור ברמה המקרו-כלכלית, מושג אחד שחסר כאן בדיון הוא מושג הפריון. היות ובמזרח יודעים לייצר, ובקרוב גם לפתח, סחורות זולות באיכות סבירה, והיות ואנחנו רוצים רמת חיים גבוהה פי כמה, הרי שאנחנו צריכים פיריון ממוצע גדול פי כמה- דבר שיכול לבוא רק יכולת לספק סחורות ושירותים באיכות מעולה (שיימכרו במחיר יקר). זה בהחלט אתגר קשה מאוד; אתגר שלדעתי ארה"ב ואירופה אינן עומדות בו, ורמת החיים שם ממומנת מחוב פרטי או ציבורי. אפשר להחזיק % מסוים מאוכלוסיית ישראל על תמיכות ממשלתיות ישירות או עקיפות, אבל מעל שיעור מסוים העובדים הפוריים פשוט יתחילו לרדת מהארץ למדינה עם רמת חיים גבוהה יותר. הפריון בתעשיית הטכסטיל הישראלית לא היה הבעיה שבגללה התעשייה נכנסה לקשיים. הבעיה היא עלויות השכר והתנאים הסוציאליים של העובדים (גבוהים מאלה שבסין, אך נמוכים מבאירופה וארה"ב), עלויות חשמל, מים, ארנונה ותקנות איכות הסביבה שנאכפות בארץ ובמדינות המערב, אך לא במזרח הרחוק. הענף התחרה בכבוד מול יצרנים אמריקאים ואירופאים באיכות ובמחיר. אין להאשים את העובדים ב"אי פוריות" כי זה פשוט לא נכון. מצד שני-קשה להתחרות במחירי המזרח בכל תחומי הייצור, לא רק בטקסטיל. וכולל ייצור ההיי טק, ולכן גם ייצור אלקטרוניקה נודד למזרח, ואנו נשארים בעיקר עם פיתוח. פועלת הטקסטיל לא חייבת להפוך למתכנתת ריל-טיים או מבקרת תהליך במפעל מוליכים למחצה (או פוליטיקאית ); היא יכולה להיות מוכרת בגדים, בעלת צימר, עובדת בקייטרינג של מרכז שירות לקוחות... חשוב מאוד להבין שהעידן התעשייתי בישראל נגמר. שים לב מה המשותף לכל המקצועות /העיסוקים שהצעת: כולם בשרותים. הבעיה שלענף השרותים יש גודל מוגבל, קשה "לייצא שרותים" (רק בתחום התיירות, אבל הרי חסרים מעל ל20,000 חדרי מלון, ובניית מלון מתארכת ל-10 שנים). קשה לאוכלוסיה של 7 מליון לחיות ללא תעשיה מסורתית או חצי מתוחכמת. זהו מתכון לנסיגה כלכלית. אם תבדוק תראה שגם במדינות המערב תעשעות התעשיות מסורתיות שורדות ומשגשגות, לא מעט בזכות ההגנה שהן זוכות מהמדינה. בבלגיה תעשיית טקסטיל מפותחת, בשוייץ ובגרמניה תעשיות מתכת ומכונות ועוד. לא נכון להרים ידיים ולוותר על התעשייה. נצל"ש- מה זה "טכסטיל טכני למפעלי אלקטרוניקה"? ביגוד לחדר נקי? תיקי נשיאה?

ביגוד ח"נ, ביגוד אנטי סטטי, בדים חסיני אש ועוד.

אני בעד תוצרת הארץ, בתנאי שיש לה ערך מוסף. שאנחנו מפתחים מוצרים שאין על המדף או מוצרים בעלי חשיבות אסטרטגית.
מדים וברזנטים אינם כאלה. יש לפתח מקמות עבודה ופרוייקטים לאומיים בתחומים אחרים עם אותו הכסף.
נעליי צה"ל תוצרת הארץ - לא כ"כ הצליח בטווח הארוך. אני לא יודע מה המצב הקיים.
מדים חכמים, בדים חכמים, סיבי היי-טק חייבים לפתח ולייצר בישראל.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה