
24-12-2010, 20:24
|
|
|
חבר מתאריך: 27.05.10
הודעות: 3,407
|
|
מה השיר שהכי השפיע עליכם/התחברתם אליו בילדות?
כזה שגרם לכם להתרגש, ולא שכחתם אותו, ואתם מאמינים שלא תשכחו?
שלי זה ללא ספק "דני גיבור" של מרים ילן שטקליס, הזכור בעיקר בשל השורה "פרח נתתי לנורית".
והדמעות שזולגות מעצמן, זוכרים?
השיר הזה, ובכלל השירים של מרים ילן שטקליס הם אוונגרדים מבחינה זו שהם היו הראשונים
שדיברו בגלוי על רגשות של ילדים, כמו עצב, קנאה, אהבה, תסכול, והכאב שבדחייה - כשאחד
רוצה מישהי שלא רוצה אותו בחזרה (ועוד הולכת לשחק עם ילד אחר..נורית הביץ'...) שזה דבר
שכמובן נשאר רלוונטי לא רק בילדות, There's no grater pain like the pain of rejection...
ומה שהכי מעניין, הוא שמרים כתבה את כל שירי הילדים הללו מבלי שהיו לה בכלל ילדים משל עצמה!
את שיריה היא כתבה רק על סמך חוויות של ילדיהם של אחרים!
אני אישית מוצאת את השיר הזה מאוד מרגש גם היום, בגיל 28...
כשהייתי קטנה היה לי קשה עם השיר הזה, הוא הביך אותי משהו...משהו בדיאלוג הישיר הזה בין אם לבנה על רגשותיו ועל בכיו של האחרון...
כעת אעלה טענה שכבר העלו לפניי:
נראה לי שילדים בימינו כבר לא שרים את השיר הזה, ושבכלל שירי הילדים של פעם די נזנחו ונשכחו,
אך בכל אופן: האם לדעתכם יש בימינו מקום לשיר עם מסר מצ'ואיסטי משהו, אשר מחנך בנים לא לבכות ולא להביע רגשות בגלוי?
אחרי הכל, מה שהיה רלוונטי בשנות ה-20 (התקופה בה נכתב השיר) אינו רלוונטי להיום...היום כבר
יותר לגיטימי שבן יביע רגשות, או לפחות כך נדמה לי...
מה דעתכם? וכאמור: מה שיר הילדים שלכם?
|