קורה לי כשאני הולכת ברחוב ורואה ילדי תיכון כאלו, ולפעמים אני חושבת לעצמי "אהההה... להיות שוב בגיל הזה" ולפעמים "אחחחח... איזה כיף שאני כבר לא בגיל הזה".

איך אצלכם?

איך בכלל היה לכם בתיכון?

אמנם החברים הכי טובים שלי היום הם החברים מהתיכון, עדיין זאת תקופה שהייתי מעדיף שתישאר בקטע של "טוב שהיה"
שנאתי ללמוד,שנאתי את המורים,שנאתי אפילו את המוכרת בקפיטריה ואת השרת
הגעתי למצב שהמורה לספורט קיבל ממני מכות ולא נחשבתי לילד אלים בד"כ
כל זה נבע מהחלטה מטומטמת שעשיתי בבחירת המגמה כי בחתי ללמוד עם החברים יותר מאשר בחירה של מקצוע שאהנה ממנו
אז אם היית שואלת את השאלה הזאת אולי לפני 10 שנים התשובה הייתה שונה.
כעת שהדברים הטובים מהתיכון ממשיכים ללוות אותי ולאחר שסיימתי שני תארים במקצועות שאהבתי
אני לא מוצא סיבה לחזור אחורה לימי התיכון

היה רע, מקווה שלא יחזור על עצמו.
(30 זה עוד לא אמצע החיים, לא?)

שלום בכל מחיר-פילוסופיה של עבדים.
Ceterum censeo "Palaestinam" esse delendam
אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?

הכחשה זה בריא

זה לא הכחשה. אמצע החיים זה 40 - 60. כרגע אנחנו צעירים לא רק ברוח.

שלום בכל מחיר-פילוסופיה של עבדים.
Ceterum censeo "Palaestinam" esse delendam
אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?

נסה ללכת (אבל לאט!) מראש המגדל המשולש של עזריאלי לראש המגדל המרובע.

אם הצלחת אז יש סבירות מאוד גבוהה שאתה עוד לא באמצע החיים. אם לא הצלחת אז בוודאות אתה לא באמצע החיים.

.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי g.l.s.h נסה ללכת (אבל לאט!) מראש המגדל המשולש של עזריאלי לראש המגדל המרובע. אם הצלחת אז יש סבירות מאוד גבוהה שאתה עוד לא באמצע החיים. אם לא הצלחת אז בוודאות אתה לא באמצע החיים.

לא הבנתי את המסלול. יש לי דפקט גיאוגרפי מולד. הכוונה היא, ללכת הרבה?
- ללכת לאט קשה לי, אז עולה לי לחץ הדם.

שלום בכל מחיר-פילוסופיה של עבדים.
Ceterum censeo "Palaestinam" esse delendam
אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?

משהו בין חצי מטר לבערך עשרים (תלוי מתי אתה נעצר). יש חלק מאוד ארוך של תנועה, אבל היא לא ממש הליכה ולא מצריכה ממש מאמץ (יש כאלה שנפנפים ברגליים מתוך הרגל). אני לא חושב שלחץ הדם יעלה לך.

.

אמנם אני רק בת 28 (גאה להיות צעירת הפורום! ) ואת התיכון סיימתי לפני פחות מ-10 שנים,
אך בכל זאת מצאתי לנכון לענות על שאלה טובה זו...:
בגדול - התשובה היא לא. אינני מתגעגעת כלל לתקופת התיכון המסויימת שאני עברתי. לא לתיכון עצמו,
לא לאנשים, לא לאדם השונה מאוד שהייתי אז, לא ללימודים, ובקיצור - לא.
מה שכן, אם זה היה לחזור לתיכון אחר, עם סביבה חברתית אחרת (המממ...אנשים יותר איכותיים?), עם התובנות שיש לי כיום ועם הכישורים החברתיים ויחסי האנוש שכיום מפותחים אצלי עשרות מונים מאשר בתקופה ההיא...אז...אולי...אבל בתכל'ס - למה בכלל לחזור לעבר? :O כל תקופה בחיים עוברת, נגמרת, סה טו, מתקדמים הלאה בחיים, עוברים לשלבים הבאים ומשאירים את הקודמים מאחורינו, כי אלו החיים וככה הם עובדים...

זה לא רק! את כבר 28, זה כבר אמצע החיים.-))
אני שמח, שאני לא היחיד, שמתקשה להתגעגע לאותם זמנים.

שלום בכל מחיר-פילוסופיה של עבדים.
Ceterum censeo "Palaestinam" esse delendam
אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?

לא היה לי רע, בכלל לא. מה שכן אני זוכר שכבר בזמן אמת חשדתי שגיל הטיפש עשרה הוא מטופש ואחת הנקודות בחיים בהן אם משכללים את כל הנתונים, אזי סביר שהאדם הוא באחד מהנקודות הנמוכות של הפראבולה. דעתי לא השתנתה מאז. פרט לכך שחובב נשים כמוני לא יכול שלא לשים לב שהצעירות (ומן הסתם צעירים) כיום הרבה יותר יפות ומטופחות מאשר "בזמני" אין שום דבר באלה שאני חולף על פניהם ברחוב שגורם לי לקנא בהם.

.

בואו נראה:
הייתי שלוש פעמים בחו"ל - משלחת לגרמניה (חילופי נוער), משלחת לפולין (סיור במחנות ההשמדה) וטיול בארה"ב (לפני הגיוס).
עבדתי במשך שנתיים ביחד עם חברים טובים והרווחתי כסף לא רע בכלל, כך שיכולתי לקנות לעצמי בערך כל מה שרציתי.
הוצאתי רישיון נהיגה ובמשך רוב כיתה י"ב הייתי מגיע לבית הספר באוטו של ההורים, מכיוון שהיתה להם הסעה לעבודה.
חיי החברה שלי היו במצב לא רע בכלל, בעיקר בכל מה שקשור למועדונים, פאבים ואפילו בנות המין היפה.
התאמנתי בחדר כושר, הייתי בקבוצת כושר קרבי ורצתי המון.
אה, והיו גם לימודים...
תעודת הבגרות שלי היתה לא רעה בכלל ואת כיתה י"ב אפילו סיימתי עם תעודת הצטיינות בלימודים.

מוזר ככל שזה יישמע, די נהניתי בתיכון.



ואז הגיע הגיוס לצה"ל...
אבל זה כבר נושא לדיון אחר.

לעולם אשא דגלך בגאווה

שום סיכוי בעולם....
אני מהאנשים שהמעבר לצבא ולימודי המשך עשו להם רק טוב... השנים היותר יפות שלי היו שנות ה-20 (וכן, גם
עכשיו), ואני לא מתגעגעת לתיכון. עד סוף כיתה י' היה נחמד, גם לימודית וגם חברתית, אבל י"א-י"ב היו זוועה
חברתית, כשהלימודים היו החלק הנחמד יותר. לא שמרתי על קשר עם אף אחד מבי"ס, מלבד חברה אחת שלמדה
איתי באוניברסיטה. המעגלים החברתיים שלי השתנו לטובה, ובהחלט לא הייתי מחליפה אותם חזרה לאלו של גיל תיכון...

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

בהחלט כן.
הייתה תקופה טובה מבחינתי.

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

נהה... אין לי כוח לחיות את השבוע האחרון מחדש :_(

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Michael Shermer Smart people are very good at rationalizing things they came to believe for non-smart reasons.

האשכול הזה מיועד לאנשים זקנים בני 29 +, אתה לא מתאים לפורמט!
חסום.

שלום בכל מחיר-פילוסופיה של עבדים.
Ceterum censeo "Palaestinam" esse delendam
אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?

הפורום מתאים לאמצע החיים, מה אם אני הולך למות בגיל 36?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Michael Shermer Smart people are very good at rationalizing things they came to believe for non-smart reasons.

... לשנות את השם ל"הזקנים והנרגנים".

חסרה לי בערך חצי שנה

לעולם אשא דגלך בגאווה

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו403 חסרה לי בערך חצי שנה

ממש חבורה של קטינים נאספו פה.

שלום בכל מחיר-פילוסופיה של עבדים.
Ceterum censeo "Palaestinam" esse delendam
אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

בלי לחשוב פעמיים הייתי חוזרת לגיל 15-18

גם בלי לדעת את כל מה שאת יודעת היום? לעבור שוב את כל הדברים הקטנים המטופשים שנראים כל כך תהומיים בגיל הזה (לטוב ולרע)? להיות שוב כל כך מטומטמים ?

לא יודעת אם יש לי כוח לזה שוב

אולי לא עם אותו "ידע", אך עם אותן תובנות על החיים.
אחרת זה לא ממש נקרא "לחזור"

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

כן, בטח..
בעיקר הייתי חוזרת בשביל החופש, החופש לעשות בכל רגע נתון את מה שבא לי,
לא היה לי רע בכלל, היה אפילו מאוד קל, בלי אותם קשיי יום יום של "מבוגרים"
בלי חובה להתפרנס, בלי אחריות כמעט לכלום..

אם לנתי הקטין מותר- גם לי מותר!!

בטח שהייתי חוזרת...
לא להתאמץ, לא לעבוד, רק לרבוץ מול הטלויזיה ולהצליח בציונים בלי ללמוד... כמה זה עולה לחזור לשם? :O

לא, לא אם אני צריך ללמוד עם הנבלות הסרוחות שחובשים את ספסלי הלימודים כיום. הנוער שלנו הולך ומרקיב מרגע לרגע, משכבה לשכבה. המורים מידרדרים, החוצפנים נעשים חצופים יותר. כל פעם שאני רואה אותם באוטובוס אני מתפלל שלא יגיע הרגע שאחד מהם יהיה אחראי על הכסף שלי, יהיה נציג בכנסת או כל רעה אחרת.

האם לחזור לתקופתי שלי? לא, לא אהבתי את התיכון, תמיד הרגשתי שעוצרים אותי שם.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

ומגלה שמישהו זקוק ממש ממש דחוף לחזרה לפני המבחן בביולוגיה/הסטוריה/תנ"ך/ספרות/כימיה

[מתמטיקה/אנגלית/פיזיקה זה על חשבון הגברת].

חוץ מזה אני שומע הרבה סיפורים משעשעים ותוהה האם גם אני כל כך נהנתי בתיכון. לדעתי נראה נהנתי רק לא ידעתי את זה... ממה שסביב לתיכון כגון תנועת נוער וטיולים דווקא נהנתי למדי. לא סבלתי בתיכון כלל וכלל אבל לא זכורה לי פעם בה עם צלצול הפעמון בתום השעה השמינית אמרתי כמו חטפני: "אוייש - חבל"...

בתור מורה אני חייב לציין שמזל שעברתי את גיל תיכון לפני כל האייפונים והסופר-גול. אני די מתגעגע לימי התום של גוגואים ואבק גירים.

אם הייתי יכוול להיות שוב ילד בן טיפשעשרה אז רק אם זה כולל חזרה לתקופת התום. אני לא הייתי רוצה להיות ילד בתקופה שלנו עכשיו.

ומנקודת מבט נוספת: ברור שאם הייתי חוזר להיות ילד אז עם המטען שצברתי עד כה כי לחזור ולהיות שוב ילד הייתי כנראה עושה את אותם שטויות ואותם טעויות ומה הואילו חכמים בתקנתם?

יב' היה מעולה.
ט'-יא'? איזה חרא, הייתי כזה מטומטם.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)