סטיבן בוטל, לשעבר מנמ"ר צבא ארה"ב וכיום סגן נשיא בסיסקו שמייעץ לארגונים ממשלתיים, רואה באתגרים הניצבים בפני המערכת הבטחונית מנוע צמיחה טכנולוגי וטוען כי הביקוש לייעוץ באבטחת מידע גדל באופן משמעותי

"אני חושש שכאשר ישנן תקופות "שלום" ארוכות, מגמת החידוש בעולם הטכנולוגי מתמתנת". במקביל אמר בוטל כי תפקידה של הטכנולוגיה הוא לאפשר ולייעל את הפעילות הבטחונית, ולא להחליפה. הוא הכיר את הטענות שנשמעו בעבר על "מפקדי הפלסמה", ואמר "קיימת סכנה בלהתקבע ולהסתמך על הטכנולוגיה ב-100 אחוז".

http://it.themarker.com/tmit/article/13922

הסלוגן הבא על המכוניות: שלום זה רע לכלכלה,,,,,

תלוי איך אתה מגדיר תקופת שלום. אם "המלחמה הקרה" הייתה תקופת שלום (הרי לא עפו פצצות גרעיניות לכל הכיוונים) הטכנולוגיה זינקה בדילוגים. כך גם ב"מלחמה הקרה" בין האימפריות האירופאיות שלפני מלחה"ע הראשונה.

אדרבא, בימינו כאשר מדינות נאלצות לקצץ את מימדי הצבא, הן משקיעות באיכות. היום ברור לכל הקשר שבין בטחון, לטכנולוגיה ובין שניהם לעוצמת הכלכלה. המדינה והצבא הם גופים היכולים להרים פרוייקטים בהיקיפים גדולים ובבטחון כלכלי שאין לתאגידים.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

ציטוט:

Harry Lime: Don't be so gloomy. After all it's not that awful. Like the fella says, in Italy for 30 years under the Borgias they had warfare, terror, murder, and bloodshed, but they produced Michelangelo, Leonardo da Vinci, and the Renaissance. In Switzerland they had brotherly love - they had 500 years of democracy and peace, and what did that produce? The cuckoo clock. So long Holly.

ברצינות, איני בטוח שזה קשור לתחום ה- IT. איך אפשר באותה נשימה לדבר על כך שארגונים ממשלתיים פועלים באיטיות ומתקשים לספק שירותים שמקובלים בסביבה העסקית/פרטית- ולדבר על אותם ארגונים כמנועי צמיחה? הרי בתחום מערכות המידע, הם בעיקר מאמצים מה שפותח למטרות אזרחיות.

בטח שאתה יכול!
לממשלות הנשענות על הקופה הציבורית יש יתרונות (וחסרונות) שאין לתאגידים. זה נכון לפרוייקטים לאומיים גדולים (כמו ערים חדשות, סכרים, גשרים וכד'.. ) וזה נכון למו"פ.

אני לא מתכוון חו"ח לפקידי ממשלה היושבים על הבניה או הפיתוח. אלא על הזרמת הכסף הציבורי לשורת קבלנים ותאגידים, ותכנון מרכזי של פרוייקט מוגדר. חוסר היעילות המובנה של הממשלה נשמר, אולם אין משהו אחר הרוצה או יכול לקחת סיכונים שממשלה לוקחת על עצמה (עם הקופה הציבורית, כמובן).

סוחר פרטי, אפילו היה העשיר ביותר באיטליה של המאה 15, לא היה משאבים או חזון כדי לגלות את אמריקה. (והם באמת סירבו לממן את קולומבוס). האימפריה הספרדית, בתחרות עם פורטוגל היה אינטרס ברור. אותו הדבר עם חקר החלל ! באותו אופן: פיתוח המטוס (סטארט אפ קלאסי שצבאות בעולם מימנו פיתוחים מורכבים עבורו), בתי החולים (בהתחלה בשירות הליגיונות הרומים), גשרים, מסילות רכבת)התרופה לסרטן ולמחלות נדירות, מנוע הסילון, זו רק רשימה בשליפה, אז אני מצטער על החלקיות והקיפוח המובנה...

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

ציטוט:

סטיבן בוטל, לשעבר מנמ"ר צבא ארה"ב וכיום סגן נשיא בסיסקו שמייעץ לארגונים ממשלתיים,

מנמ"ר=מנהל מערכות מידע. אילו פריצות דרך נעשו בתחום ב-20 השנה האחרונות עבור יישומים מלחמתיים (להבדיל מ-"בטחוניים", נאמר מערכת לניהול תצלומי לווין או האינטרנט עצמו), כלומר כאלו שהיו מעוכבים ע"י "תקופת שלום ממושכת"? הרי כבר כיום באייפון יש אפליקציות טובות מאלו שלמפקד יש במחשב הטקטי שלו. אז מה הסיכוי שפתאום ממשלה תממן משהו שלא כלכלי מסחרית לשוק? הרי השאלה כאן היא לא בין ייצור מערכת X ללקוח בטחוני או הפרטי (שם ברור שהלקוח הבטחוני יכול לממן יותר בקלות) אלא בין פיתוח עבור Y משתמשים ממשלתיים או 500*Y משתמשים עסקיים/פרטיים.

מצטער, איבדתי אותך.
אני חושב שתקופות שלום לא מאיטות קידמה טכנולוגית, אף שברור שהרבה כסף נשפך על פיתוחים טכנולוגיים בזמן המלחמה עצמה.
אני לא מבין את ההבחנה שלך בין פיתוח בטחוני לפיתוח מלחמתי.
אני חושב שממשלות מעורבות בפיתוחים טכנולוגיים גדולים וענקיים,לפחות במימונם ודחיפתם, מפני שאין ברירה אחרת . כמו המחשבים הראשונים, למשל (אלו של שנות ה-40, אחרי המלחמה).

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

ישראל הייתה אמורה להיות מדינת חקלאות,למה לדעתכם הפכנו להיות אחת מספקות,מפתחות וייצרניות כלי הנשק הגדולות בעולם?
פשוט מאוד נולדנו על תוך מלחמה ועד היום (עם כי בעצימות נמוכה יותר) אנחנו חיים במלחמה.אין למדינה מוטיבציה גבוה יותר להצטיין במשהו מאשר במצב בו האלטרנטיבה היא השמדה.

איום קיומי הוא לא תנאי כלשהו, לא תנאי הכרחי ולא תנאי מספיק לפיתוח תעשייה צבאית.
לישראל יש תעשייה צבאית מהסיבות האלו:
1. חרם ערבי - לא רצו למכור לנו נשק. אם היה לנו ספק נשק גדול, לא היה לנו צורך בתעשייה צבאית.
2. יש לנו כוח עבודה משכיל. יש לנו את המהנדסים שיכולים להקים פרוייקטים לפיתוח וייצור נשק.
3. אין לנו צבא של עשרים מיליון חיילים, שמספיק לצייד אותם בקלאצ' בלי כדורים ולהצעיד אותם לכיוון בירת האויב כדי להכריע מלחמות בזריזות.
4. יש ביקוש עולמי לנשק, ורתיעה מהחיבור הפוליטי לארה"ב / בריה"מ / אירופה. ישראל מחליקה לתוך הנישה הזו בקלות.

ליפאן יש תעשיית נשק מתקדמת ומפותחת מאוד. לשוויץ יש תעשיית נשק. לצ'כיה יש תעשיית נשק. כך גם לצרפת גרמניה רוסיה וסין. אילו סכנות קיומיות עומדות עבור המדינות האלו? על אחת כמה וכמה: ארה"ב. סכנה קיומית אינה הסיבה שיש לנו תעשיית נשק. יש עוד מדינות עם סכנה קיומית שאין להם תעשיית נשק מוצלחת: כמו: מדינות המפרץ, אתיופיה, טאיוואן, דרום קוריאה, הודו, דרא"פ וסניגפור. (לא לכל המדינות הללו האיום הוא חיצוני. לכל המדינות האלו יש תעשיית נשק אבל היא לא גדולה כמו של התעשייניות הגדולות: ארה"ב, סין, רוסיה, גרמניה, צרפת, בריטניה, אחריהן: איטליה, צ'כיה, בלגיה, אוקראינה, ישראל... ).

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

תמיד כאשר אדם נמצא בסכנת קיום ממשית או באיום מתמיד יש לו מוטיבציה גבוהה להתעלות על עצמו על מנת להפוך את הסיכויים להישרדותו לגבוהים יותר.
אני מניח שזה ברור מאליו גם בסוגיה של חברה בסכנה שככל שמידת הסיכון/ איום לקיומה יהיה גדול יותר כך יגבר האינסטינקט הטבעי שלה לנסות להתעלות על עצמה ובכך להגיע לשיאים חדשים של יכולות -בין השאר באמצעים טכנולוגיים וזירוז "האבולוציה התרבותית"..
וכמובן שבדרך נצבר גם ניסיון בתחום בו היא (החברה) נדרשת לשפר ומתבצע תהליך מתמיד של הפקת לקחים כדי להבטיח שהסכנה לא תישקף לה שוב..
לדוגמה מדינת ישראל שכל הזמן נדרשת להפגין ולטפח/ לפתח את היצירתיות וההשכלה של הנוער שלה שבבוא היום יידרש להשתמש בה להבטיח את קיום המדינה בין אם בעת מלחמה ע"י מהלכים טקטייים לגבור על האויב ובפיתוח אמצעים טכנולוגיים ובין אם בעתות שלום בעזרת אמצעים כלכליים.
*ההייטק הישראלי ,תעשיית החלל והביטחון הישראלית ,ההמצאות והפיתוחים הישראליים בתחום החקלאות וכיבוש המדבר וזהו רק קצה הקרחון..

Impossible is Nothing