נסיבות משפחתיות מצערות הביאו אותי היום לבית העלמין נחלת יצחק (בדיוק כשנערכה בו האזכרה השנתית לאברהם שטרן - הסיכות שענדו הווטרנים הבודדים שעוד עימנו נראו מעניינות להפליא, אבל זה סיפור אחר). בדרכי החוצה, בזווית העין קלטתי מרחוק מצבה יוצאת דופן. התקרבתי ומצאתי את קברו של יעקב אבנר קיפניס, סג"מ בצבא הוד מלכותו שנהרג ב-1942 והוא בן 23. מצבתו היא מצבת שעטנז: היא יהודית ו"ישראלית" מאוד, ועל פניו נטולת סממנים בריטיים צבאיים. אך בקצה שלה חקוקים באותיות קטנות יחסית מספרו האישי, שמו ודרגתו באנגלית. ועל ה"כרית" חיברו בני משפחתו את קסדתו - קסדת פטריה בריטית מקורית, אין לי מושג איך היא לא נגנבה ב-69 השנים שהיא מונחת לה מתחת לכיפת השמים - שאליה רותכו הספרות 1919-1942, שנות חייו הקצרות. התוצאה יוצאת דופן, ומאוד נוגעת ללב (לא צילמתי, מחשש שמאבטחי המכובדים שהגיעו לאירוע של שטרן יפרקו עלי את תסכוליהם).
מצאתי די בקלות את פרטיו של הסקנד-לוטננט המנוח. מסתבר שהוא נהרג בתאונת דרכים בארץ לפני שהספיק להישלח לחזית. באתר של ה-CWGC (המועצה לקברי מלחמה של הקומונוולת') נאמר שבנחלת יצחק קבורים עוד 15 חללים של הצבא הבריטי.
שאלתי למומחי הפורום היא - האם כך היה נהוג תמיד כשחייל יהודי-בריטי נהרג בפלשתינה. מדוע לא נטמנו בבתי העלמין הצבאיים, למשל בעזה, רמלה וחיפה? באתר של חברה קדישא נטען שקיפניס נהרג בחיפה - אם כן, מדוע לא נטמן בבית העלמין הבריטי הצבאי שם? האם תופעות כאלה קרו כאשר חיילים נפלו שלא בקרב, או אולי בגלל בקשה מפורשת של המשפחות?

היות והכותרת לא כל כך משקפת את מה ששאלת בפנים. האם אתה שואל על יהודים מבריטניה, או בכלל על יהודים ששרתו בצבא הבריטי. האם אתה שואל באיזה בתי קברות נקברו, או על הנוהלים שלפיהם החליטו היכן לקבור. האם מתכוון רק למלחמת העולם השנייה.

לגבי חיפה, מבלי להתייחס לאזרחות. קבורים חיילים יהודים בבית הקברות הצבאי הבריטי ממלחמת העולם הראשונה, בית הקברות הבריטי ממלחמת העולם השנייה, ולפחות קבר אחד בבית הקברות היהודי הישן בחוף הכרמל.

יהודי מהיישוב בפלשתינה-א"י, שהתגייס לאחד מהגופים המנדטוריים או הצבאיים-בריטיים (משטרה, צבא) ומת או נהרג תוך כדי שירותו בפלשתינה עצמה - איך נקבעו סדרי קבורתו והיכן. הקצין שנתקלתי בקברו הוא דוגמה: יהודי יליד א"י המנדטורית, שהתגייס לצבא הבריטי, ונהרג בתאונת דרכים ולא בשדה הקרב. רציתי לדעת האם קבורתו בבית עלמין יהודי אזרחי היא החריג או הכלל.

הם לא בהכרח מקומות קבורה ראשוניים, ובטח לא היו מקומות קבורה בלעדיים. זה לא שהיו חוקים ברורים, כמו עם צה"ל, לגבי נוהל קבורה של אדם שמת בעת שירותו הצבאי. חלק גדול מאוד מהקבורות בבתי קברות אלה משתי מלחמות העולם (ברחבי העולם) רוכזו לשם לאחרי המלחמה, כאשר במקור נקברו האנשים במקומות אחרים. גם ה"מנדט" של הוועדה כולל טיפול רק בהרוגי 2 המלחמות, ובקברים של מי שנפלו ביניהן (או אחרי, ובעיקר עד 31.12.47) הם מטפלים "על הדרך", מאחר ואין מישהו אחר (בירוקרטיה בריטית).

חיילים שהיו בני הארץ - יהודים או ערבים - נקברו לרוב בבתי הקברות העדתיים שלהם: כל עוד הייתה משפחה/גוף שהכווין זאת. אין כמעט בית קברות יהודי גדול שהיה פעיל אז, ושאין בו קבורה של אנשי צבא בריטי. במידה ובזמן סביר הצליחה המשפחה "לארגן" קבורה ליד הבית - עשו זאת. אם לא הצליחו, אז המת נקבר בבית קברות יהודי קרוב לאיפה שנפטר. ישנו יהודי אחד שנקבר בבית הקברות בראשל"צ, למרות שמת במקום אחר (מלחמת העולם השניה) ולעומתו ישנה בחורה בת המושבה שמתה בירושלים בזמן שירות, ולא הוסדרה העברת גופתה לעיר ולכן נקברה בהר הזיתים. בבתי הקברות של רמלה, עזה ואפילו בקנטרה שבסיני, דווקא יש קבורות של ארץ ישראליים. אני מניח שאלה אנשים שכשמתו לא היה מישהו קרוב שטיפל בסידורי העברת גופה, או שפשוט זה לא היה אפשרי.

אנשי משטרת המנדט (PPF) שמתו בזמנן שירותם נקברו לפעמים בבתי קברות צבאיים, ולפעמים באזרחיים (פרוטסטנטיים). לא היו כללים ברורים.

מה שכן: העברת קבורה מתוך בית קברות "רשמי" של הוועדה, למיקום אחר, נדירה מאוד, לא מקובלת ולרוב לא מאושרת.

.

גדעון בן כהן נפל בקרב על הבליטה ונקבר בבלגיה. לאחר מספר שנים הועלה ארונו לארץ עם המצבה האמריקנית המקורית. כנראה שהיו למשפחה האמצעים לבצע את ההעברה. ישנם הרבה חללים (למשל נופלי הבריגדה) שנותרו קבורים באיטליה.

.

יהודים שנפלו בנכר, נקברו יחד עם עמיתייהם לקרב
בארץ ישראל, ניתן שיקול דעת למשפחה
ממניעים לאומיים ולחץ הישוב
נקברו בדר"כ בבתי העלמין של הישוב בו גדלו
ולא בבתי עלמין בריטיים

ראה אשכול מצורף
בית העלמין הישן בחיפה
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=456913

תודה.
אגב, מעניין לציין שהאשכול שאליו הפנית אותי מזכיר לי להפליא את פרשת ההפלגה של סבי וחבריו ב-1937 מפלשתינה ללבנון, סוריה וקפריסין, שעליה פתחתי לפני כמה חודשים אשכול. באותו אשכול תמהתי האם היתה יכולה להיות להפלגה גם מטרה צבאית/מודיעינית במידה כזאת או אחרת - כפי שהתעורר חשדי. פרשת הסירה "רחף" והקשר לסקציה הימית מעוררות אצלי שוב את התחושה הזאת.

אני אנצל את העובדה שהנושא הוקפץ ואגיד כי בבית הקברות הבריטי הצבאי של חללי מלחמת העולם הראשונה בבאר שבע קבור חלל יהודי.

כשהיינו ילדים המורים היו לוקחים אותנו בשיעור של"ח לבית הקברות ונותנים לנו "לחפש" את הקבר עם המגן דוד בתוך כל הקברים עם הצלבים


The grave of Captain Seymour Van den Berg of the Middlesex Hussars is buried in the last row on the right. He was killed five days before the capture of Be’er Sheva. His grave is marked with a Magen David (Jewish star with 6 points), and generally covered with pebbles according to the Jewish tradition of leaving a stone after visiting a grave. On his tombstone are the words “Far from home, close in the hearts of those who loved him”.


http://www.travelisraelonline.com/n...y-in-beersheba/

למנצח על הגיתית לאסף

אך אלו הגיעו עם הכוחות ולא היו תושבי הארץ
לכן היחס כלפיהם היה כמו לכל לוחם בצבא הבריטי

אינני יודע כמה חללים יהודים קבורים בשאר בתי הקברות הבריטים ממלחמת העולם הראשונה בארץ,
אך בבית הקברות שבבאר שבע ישנו רק חלל יהודי אחד.

כמובן שהחללים שנקברו באותן בתי קברות באו עם הכוחות הבריטיים שבאו מחול

למנצח על הגיתית לאסף