סעד א-דין א-שאזלי הלך לעולמו בגיל 88. הוא תכנן את מהלכי המלחמה ב-73' והפך ליריב מר של סאדאת ומתנגד להסכם השלום.

בעוד המתח במצרים הגיע לשיאו, והנשיא חוסני מובארק ניסה להזכיר להמונים את פעילותו רבת השנים למען המדינה, נפרדה אמש (ה') מצרים מאחד מגיבורי הצבא הידועים שלה – סעד א-דין א-שאזלי, שהיה הרמטכ"ל במלחמת יום הכיפורים ב-1973 והפך לאחד המתנגדים הבולטים לשלום עם ישראל.

להמשך הכתבה: http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/211/001.html

ולעוד מידע על האיש עצמו, אחד מדמויות המפתח של "הצד השני" במלחמה העקובה מדם ההיא:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1...%96%D7%9C%D7%99
--------
אני זוכרת שלפני כ-7.5 שנים (ב-2003), כאשר מלאו 30 שנה למלחמה, כאשר העיתונים התמלאו בתחקירים ומידע רטרוספקטיבי אודות המלחמה ההיא, אני הייתי מלאה התעניינות כי זמן לא רב לפני גיליתי שדוד שלי נפצע באותה מלחמה, ובלעתי את כל המידע בשקיקה, ורציתי לדעת עוד ועוד...

שימי לב לשני הנוסחים השונים בין זה של הוויקי לבין הדיווח בעתונות. במאמר מתואר כמי שזה להצלחה במהלך מלחמת ששת הימים בעת שהשיג את כוחותיו בהצלחה.
בעוד שבוויקי:" לאחר שצה"ל הבקיע את מתחמי אום-כתף ואבו עגילה והתקדם עד ביר חסנה, נלכד הכוח של שאזלי במזרח סיני וניסה לסגת במהירות לעבר מעבר המיתלה תוך שהוא סופג אבידות כבדות בקרב שריון בא-נח'ל ובדרכו למיתלה. שאזלי הקדים להמלט מערבה".

על פי הידוע על אופיו השחצני, תבוסה הפכה אצלו ל"מהלך טקטי" והעובדה שהארמיה נלכדה ואלמלא המלחמה נפסקה ספק אם לא היו כותשים אותה לחלוטין.
אבל אצל הערבים, כמו אצל הערבים -בתחום הרטוריקה הם אכן נצחו את מלחמת אוקטובר.
(אולי הם צודקים, אי אחר השבר של מלחמת יום כיפור, ישראל לא שבה להיות אותה מדינה ואת פרות הבאושים אנו אוכלים עד היום).

אלמלא התעלם סאדאת מדרישתו להגביל את הפעילות המצרית לשטח שבכיסוי הנ"מ, סביר להניח
שהמלחמה הייתה מסתיימת רע בהרבה עבורנו וטוב בהרבה עבורם.
סאדאת היה שיכור נצחון מהצלחת הצליחה, ובור מוחלט בכל מה שנגע לתלות המצרית הטוטאלית
בחשיבות הכיסוי האווירי - ברגע שהורה על החדרת השיריון המצרי אל מעבר לטווח הכיסוי, ב-14 באוקטובר,
הם חטפו באבי אביהם, ונפתח הנתיב אל אותה נקודת תפר בין הארמיות, בדוור סואר, שם צלחו כוחותינו
את התעלה והביאו להכרעה.

שאזלי תכנן מבצע צבאי למופת, כאשר בתכנון הוא ניצל את כל חולשות אוייביו - והצליח לצמצם למינימום
את השפעת החולשות המובנות שלו (חיל אוויר חלש בהרבה, העדר יכולת לפעול בלי חיפוי נ"מ, ונחיתות
בסיסית בלחימה בתנאים שווים בין כוחותיו לכוחות אוייביו) על הלחימה בפועל, עד לרגע שבו סאדאת התערב.

ספרו של שאזלי על מלחמת יוה"כ תורגם ע"י הוצאת מערכות מסיבה טובה - למרות ההפרזות הרבות שלו,
הוא עדיין מדייק בפרטים החשובים - ומזכיר לנו שאסור לנו לזלזל בצד השני.

המזל שלנו הוא שלאוייב אין הרבה גנרלים ברמה של שאזלי.

מבחינה טקטית- זה היה נכון, אבל לסאדאת הייתה ראייה אסטרטגית טובה יותר והוא סרב. אלמלא כן-מצריים הייתה מאבדת את כל הישגיה מהמלחמה.

אין לי מושג מה הוא ידע לגבי מגעי סאדאת עם האמריקנים ולגבי הסיכויים לכפות על ישראל הפסקת אש,
בטרם תשלים את השמדת הארמיה השלישית, ותפנה צפונה לכתר את הארמיה השנייה.

שבוע לחימה נוסף בחזית הדרומית, לו התקיים - היה מחסל את הישגי הצבא המצרי - ואת הצבא המצרי יחד
עימם...

שאזלי היה איש צבא. הוא ידע מתי הקרב אבוד. הצעתו לסגת מסיני הייתה נכונה מבחינה צבאית טהורה.
באותה מידה שהושגה הפסקת האש שהצילה אותם, היה יכול להיווצר מצב שבמסגרתו קיסינג'ר החלאה
היה מחליט שהאינטרס האמריקני הוא לגבות את ישראל כאמצעי להפעיל לחץ נוסף על הסובייטים, והלחימה
הייתה נמשכת עד סוף אוקטובר. במצב כזה - אין כוח בעולם שהיה מציל את המצרים - למרות החשש
הדייני האופייני ממעורבות רוסית ישירה בלחימה...

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.angelfire.com/ga2/kttenkaboodle3/images/stbern.gif]

לא היה שום צורך בהעמקה לתוך מצרים לשם השגת מטרות אלה - שתי הארמיות חנו ברובן ממזרח
לתעלה, בתוך סיני, וכל שנדרש היה הרחבת השטח שבשליטת ישראל שממערב לתעלה, באמצעות
התקדמות צפונה של אוגדה 143. למעשה, היו כבר תכנונים להשגת היעד ולא היה כוח שיכול היה למנוע
השגתו, מלבד יהודי-אמריקני שדיבר במבטא גרמני כבד ומעצבן ורצה שנקיז עוד קצת דם...

ובספר זכרונותיו הוא נותן את הציטוט, שהוא לדעתי החשוב ביותר בהבנת חקר מלחמת יו"כ

ותוצאותייה, (שמזוייפות ע,י האליטה הישראלית)

אני כותב מזיכרון....

"החל מהתאריך 16.10.73 התחיל חיל האוויר הישראלי לכתוש את הרמייה ה-3 החשופה לחסדיו

(עקב הצליחה ופעילות חיל האוויר , ששיתקו סוללות הנ"מ h.p)

בקצב של 400 חיילים הרוגים ליום !!!) " סוף ציטוט..

זהו רבותי קצב השמדה. גם אם היו כוחות הקרקע לא היו זזים עוד סנטימטר ,והלוחמה הייתה נמשכת

תוך שבוע הארמייה ה-3 הייתה מושמדת\נכנעת. ומלחמת יום כיפור הייתה הופכת לששת הימים 2.

מה שהיה מביא לנו שלום אמת, ומונע את מלחמת לבנון עם הסורים, וייתכן שגם את האינתיפאדה.

ההתנגדות המצרית בשתי גדות התעלה הייתה עיקשת עד הרגע האחרון, כפי שגילתה אוגדת ברן בסואץ, ואוגדת שרון במיסורי. ומצד שני-גם צה"ל היה מותש למדי. כיתור הארמיה השניה היה אפשרי, אבל היה משנה את התמונה הסופית רק בהנחה שלא היו מאלצים את ישראל לוותר על המצור. כלומר, הבעיה הייתה לא העדר זמן מספיק להשלמת היעדים, אלא זה שאילצו את ישראל (אותו זוכה פרס נובל לשלום שאני מחבב עוד פחות ממך) לוותר על האפשרות לחסל את הארמיה השלישית ולמנוע ממנה אספקה.
שאזלי, להערכתי, וגם להערכת אחרים, כשל בהבנת משמעות חציית התעלה על ידי צה"ל (אפילו בסיפרו ניסה להמעיט בערכה-תוך סתירה לרצונו המאוחר לסגת טוטאלית מסיני בעטיה) וכאשר כבר הבין את המהלך-התגובה שלו היתה אומנם הגיונית מבחינה טקטית אבל נמהרת מבחינה אסטרטגית, וכרמטכ"ל אפשר לצפות מימנו לקחת בחשבון את האילוצים המדיניים והמשמעות של ויתור בטרם עת. למען האמת, גם מתקפת ה-14 באוקטובר הייתה ברובה כושלת למדי מבחינת התיכנון והביצוע, בלי קשר לכך ששאזלי אכן התנגד לה עקרונית.
שאזלי בהחלט הוא האחראי העיקרי להישג המצרי העצום עד ה-14 לאוקטובר. הוא ידע איך לתכנן מערכה תוך הבנת נקודות החולשה והכח של ישראל ומצריים ומציאת הפיתרונות המתאימים לניטרול היתרון הישראלי באוויר, בשריון ובקרב נייד בכלל. לישראל לא היו יותר מדי גנראלים עם יכולת כזו.אני לא מומחה אבל אולי בן גוריון וידין שבנו את צה"ל ותורת הביטחון של ישראל באופן שימצה את היתרונות של ישראל מול חולשות הערבים. אבל שוב, אילו הדברים היו תלויים רק בשאזלי אזי מצריים היייתה יוצאת מובסת מהמלחמה שכן גם אם בזכות המהלך הזה הייתה ניצלת הארמיה השלישית והתקדמות ישראל בגדה המערבית הייתה נבלמת, המלחמה הייתה מסתיימת ללא נוכחות מצרית בתחום סיני וכיוצא מכך-ללא שום הישג מצרי.

כמה טנקים מצריים הושמדו ע"י חיל האויר ב14 באוקטובר?

לפי מיטב ידיעתי (הייתי שם) לא היתה תרומה משמעותית של חיל האויר בשמדת השריון המצרי ב14 באוקטובר, פרט לקרב בואדי מבעוק בדרום גזרת הארמיה השלישית שהיה כנראה מחוץ למטריית הטילים.

זוכר את התקופה כאילו זה היה אתמול. המשימה שלו היתה לחתור ולהתחבר לירדן וכך כל אילת היתה מכותרת ונופלת בשבי. חפשנו אותו "בנרות" אך הוא היה בדממת אלחוט עם הטנקים הטובים ביותר.
איש צבא מעולה ואיסטרטג גדול. חבל שלא היה לצדנו ...

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

אבל לנו היה את אריאל שרון, אז זה מתקזז

אם איש צבא מצטיין זה אחד שנופח ומרעיש ומקשקש בהכנה למלחמה ב- 67 כשהיהודים עשו במכנסיים ועם הדביזיה הרביעית, "שכונתה דביזית המחץ המשוריינת " וברגע שמתחיל והכל משתבש לו ופאטונים בנזין וסופרשרמנים מפצחים לו את המערך והוא עשה במכנסיים וברח, כן נטש את חייליו וברח מצריימה אז באמת תודה רבה.
שישאר אצלם!

"חוד החנית", מאז... ולתמיד...

...אך עברו עליהם כמה ימים ללא שינה. אפשר גם לכבד קצין מצטיין של האויב. קל לך להגיד שהמערך שלו התפורר, כאשר אין לך מים, אספקה, אוכל, אין מטרייה אוירית ואתה מופצץ כל הזמן. מה בדיוק אתה היית עושה, לו היית במקומו?

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

יותר מתאים התפגר.
יהי זכרו מעוך.

www.meirtv.co.il

מה זה הביטויים האלה. איך אתה כותב, זה ממש, אבל ממש לא מתאים לסגנון של הפורום. רק אם לא נזלזל באויבנו - אפשר יהיה להעריך את גודל נצחוננו.

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

בנפול המנוול שאחראי למות יהודים רבים פתח בהורה סוערת - כמו שנאמר "באבוד רשעים רנה" (צריך לשיר משמחה).
אבל באמת השמחה לא כל גדולה משום שהזבל התפגר בגיל מבוגר.

www.meirtv.co.il

ציטוט:

וירא ישראל את-מצריים, מת על-שפת הים. לא וירא ישראל את-היד הגדולה, אשר עשה ה' במצריים, וייראו העם, את-ה'; ויאמינו, בה', ובמשה, עבדו. אז ישיר-משה ובני ישראל את-השירה הזאת...

כלומר כשמצרי שרצה להרוג יהודי, מת עלינו להודות.

www.meirtv.co.il

אני מסכימה עם "האזרח" שהגיב לך לפניי: התגובה הטוקבקיסטית שלך איננה מתאימה לרמת הפורום הזה. אין לזלזל באויב (מלחמת יום כיפור היא דוגמא מצויינת לכך)
ואין לשמוח בנופלו. הויקינגים, למשל, נהגו לשתות מתוך הגולגלות של אויביהם בתקווה שכך יעבור אליהם מעט האומץ של האחרונים. לא שאני אומרת שצריך לשתות מתוך הגולגולת של שאזלי, ממש לא

אז אל תקחו אותי בבקשה בחשבון. פחדן או אמיץ אני מעדיף לשתות מהספל שלי מיץ. לך תסמוך על ויקינגים...

[וחוץ מזה אני צמחוני מה שאומר שאני אמור לשלם פחות!!]

גם אינני שמח (משום שיותר טוב היה אם אנחנו היינו אחראים למותו).

www.meirtv.co.il