14-02-2011, 21:46
|
|
|
חבר מתאריך: 27.05.10
הודעות: 3,407
|
|
אז מה הסיפור של אלו שלא מתקשרים?
בחיי שאני לא מבינה. חודשיים דיברנו בכיף, השיחות זרמו, הייתה כימיה, והיה ברור שזה הדדי.
נפגשנו במוצ"ש לדייט ראשון, היה ממש כיף, צחקנו, הרגשתי שיש פוטנציאל להמשך, ובהחלט הרגשתי שזה כך גם מצידו (כי אחרי הכל, נו באמת: עד כמה כבר אפשר להעמיד פנים?).
אז למה הוא לא מתקשר? מה הבעיה?
הרי ברור היטב שהוא ככל הנראה איננו מעוניין, ושאם הוא היה מעוניין, הוא היה מתקשר אפילו אם הוא עסוק, ועובד במשרה מלאה ועובד גם על הסימנריונית שלו תוך כדי. אין מצב שאי אפשר למצוא זמן לשיחה של שתי דקות כדי לומר: "מצטער, לא מתאים לי". למה זה כל כך קשה? למה להשאיר אותי באוויר?
האם לא עלה בדעתו שזה שהוא משאיר אותי תלויה באוויר עלול לפגוע בי יותר מאשר דחייה ישירה?
אני כבר ילדה גדולה, אני יכולה להתמודד עם דחייה, אבל עם מישהו שפשוט לא מתקשר ולא אומר כלום אחרי הדייט ואחרי חודשיים היכרות, well, זה סתם אידיוטי וקטנוני.
לי, למשל, אין בעיה להתקשר לבחור ולומר לו שאינני מעוניינת בו. מה הבעיה? למה זה צריך להיות קשה? אני לא משחקת משחקים, לא מעמידה פנים. אומרת את מה שיש לי על הלב בלי חוכמות ושמה את כל הקלפים על השולחן.
לכן אני ממש לא מבינה מה לכל הרוחות הבעיה של אלו שלא מתקשרים, ורוצה לדעת אחת ותמיד מה הסיפור.
זהו, הייתי חייבת לשפוך, להוציא קצת, זה קצת עוזר אפילו.
|