בתקופה הנסקרת, ספטמבר-דצמבר 2010 , המשיך המשק


הישראלי לצמוח. פער התוצר התקרב לסגירה, התעסוקה

התקרבה למלאה וההשקעה, שירדה בעת המשבר, עלתה

בקצב מרשים. ההתאוששות בחלק מהמשקים המרכזיים

בעולם – בארה"ב וברבות ממדינות אירופה – הייתה

איטית יותר.

השיפור במצב המשק התבטא בצמיחת התוצר המקומי


הגולמי ברביע הרביעי ב 7.8- אחוזים (ושל התמ"ג העסקי

ב 8.9- אחוזים), מעל לקצב הצמיחה השנתי ( 4.5 אחוזים,

לפי אומדנים מוקדמים לחשבונות הלאומיים). שיפור זה


התבטא גם במדד המשולב למצב המשק, שעלה בחודשים

ספטמבר עד דצמבר ב 4.2- אחוזים. (במונחים שנתיים,

.( איור א' 1-

סעיפי המקורות והשימושים מצביעים על התקרבות לסגירת


פער התוצר. ההשקעה במשק המשיכה לעלות ועברה את

רמתה שלפני המשבר. המשק הדביק את הפער שנוצר בעת

המשבר, ועתה ניתן לצפות להתכנסות קצב עלייתה של

ההשקעה לקצב המצב העמיד של המשק. העלייה המהירה

של הצריכה הפרטית ברביע הרביעי ואינדיקטורים אחרים,

כגון מדד אמון צרכנים גבוה, עלייה ברכישות באשראי,

המשך העלייה ברכישות ברשתות המזון ועלייה ברכישות


במסחר הקמעוני, מצביעים על אופטימיות של הצרכנים

במשק.

בתקופה הנסקרת התאוששו מרבית הענפים במשק


מהשלכות המשבר, אך קצב צמיחתו של ענף התעשייה

היה מתון מזה של האחרים. רמת הפעילות בענף הבנייה

נותרה גבוהה, והאשראי לדיור המשיך לגדול בקצב מהיר.

התעסוקה במרבית הענפים חזרה לרמתה ערב המשבר או


עברה אותה. שיעור ההשתתפות בשוק העבודה ושיעור

התעסוקה הגיעו לשיא היסטורי, רמת האבטלה נותרה

נמוכה, ועומקה פחת. נתונים אלו מצביעים על התרחבות

של שוק העבודה, על שיפור במצב התעסוקה ועל התקרבות

המשק לתעסוקה מלאה. לצד התרחבות זו עלה פריון

העבודה וירדה עלות העבודה ליחידת תוצר. עלות העבודה

לשעה ירדה גם היא, אך השכר הריאלי עלה. כך נוצר מצב

המקדם העסקה הן מצד המעסיקים והן מצד המועסקים.

ברביע הרביעי של שנת 2010 גדלו היצוא והיבוא של

הסחורות והשירותים.
_____________________________________


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.bankisrael.gov.il/pic/pdf.gif]

</SPAN>בנק ישראל - ההתפתחויות הכלכליות בחודשים האחרונים, 129, ספטמבר עד דצמבר 2010


http://www.bankisrael.gov.il/publhe...f.php?misg_id=8

_____________________________________________

מובן שזה לא אומר שלכל פרט כפרט - טוב יותר. בוודאי שמי שבעשירון התחתון פחות נהנה ממי שבעשירון החמישי ובכל זאת איני חושב שניתן להתעלם מנתונים כלליים.

או שלאבשלום קור הייתה מיגרנה ביום שהאקדמיה ללשון ערכה ישיבה על מילים חדשות בשדה הפיננסים.

אני זוכר את המונח מתחום הנדסת המישור

אך אז נזכרתי בסיפור העגום והתמוה שסביב מותו וערכתי.

כתוב בפרוש שהייתה 'צמיחה' , אח"כ הוא הרביע ובסוף היה פריון! כל כך קשה לקרוא דו"חות של משרד הבריאות?

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

עזוב רע פה, תשאל את מצפון.

מעניין, זה אותו בנק ישראל שכותב את הדברים הבאים ?


"חלק גדול מהעלייה בגביית המיסים בחודשים האחרונים נבע מההתיקרויות שהיו במשק,
כולל במחירי הדלק והסגריות, ולא בגלל צמיחה גבוהה. כך עולה מדוח בנק ישראל על ההתפתחות
הכלכלית במשק בשליש האחרון של 2010. ההכנסה ממיסים עקיפים, מע"מ מכס ומסים על דלק, סיגריות,
מים ומוצרי יבוא, עלתה ב 8.3%, בזמן שהעלייה בגביית מס הכנסה ומס חברות עלתה רק ב 3.2%.
העלייה במס הכנסה ומס חברות היא הנתון המציין צמיחה ופעילות רחבה יותר במשק, ולכן נראה שרוב
המיסים נגבו דווקא עקב התייקרויות שיזמה הממשלה. "

גד ליאור - ממון.

הגיון כלכלי של מי שאינו כלכלן אומר לי שצריכה מוגברת היא הבסיס לגבית מע"מ מוגברת והיא גם עדות לעליה ברמת חיים. אם בבסיס הטענה עומדת הבעיה כי גם השכבות הנמוכות נפגעות ממיסים עקיפים כמע"מ הרי שמכאן אני מבין כי גם הן הגבירו את הצריכה. [קצת לא ברור אם ההקש לגבי מקור הגביה מההתיקרויות הוא בדו"ח המקורי או בניתוח גד ליאור מממון].

אם מה שאתה בא לומר הוא כי מדינה צריכה להוריד מיסים עקיפים ולהעלות לפי צורך את מס ההכנסה הרי שזה ענין לדיון מענין ללא כל סיבה לכעסים. האם זה טוב לי ולך לשלם יותר מס הכנסה ופחות מע"מ? איני בטוח כלל וכלל. האם זה טוב למשק?

נאמר לי [ואיני יודע אם זה נכון] כי בארה"ב מדרגות המס הנמוכות כוללות גביה משמעותית גם מעשירוני ההכנסה התחתונים. זה טוב יותר? לדעתי לא.

פתרון הגיוני הינו הסרת המע"מ מרכישות קמעוניות של מוצרי צריכה בסיסיים [לחם, גבינות בסיסיות, פירות וירקות וכו'] והגברתו אם יש צורך על מוצרים פחות נדרשים.