אחד הדברים המזוהים עם הוויסקי בעידן המודרני הוא היציבות.
מותגי וויסקי משקיעים לא מעט מאמץ על מנת ליצור מוצר שהוא אחיד. לא משנה אם קנית ג'וני ווקר בלאק לייבל היום, או לפני 10 שנים, אם בדיוטי בארץ או בארה"ב, הטעם אמו רלהית אותו טעם, הניחוח אותו ניחוח, והכל באמת דיוק מירבית וזאת בניגוד מוחלט לעולם היינות בו יש הבדל עצום בין בציר ובציר של שנים שונות.

בוויסקי בלנדד הדבר מובן מאליו, הרי הוויסקי בין כה וכה מורכב מעירבוב של עשרות (אם לא יותר) סינגל מאלטים שונים יחד עם גריין וויסקי, כך שמלאכת ההרכבה נותנת, בסופו של דבר, מוצר אחיד, אך מה עם סינגל מאלט?
בסינגל מאלט גם יש עירבוב, אך הפעם מדובר בעירבוב בין תזקיקים שיושנו בחביות שונות שזוקקו באותה השנה ותזקיקים שזוקקו בשנים שונות, כלומר בגלנדיפיך 12 שנה יש גלנפידיך מגילאים שונים כאשר מספר 12 מייצג את גיל התזקיק הצעיר ביותר בתערובת.

זה הצורה הנמכרת ביותר של סינגל מאלט, מהסיבה שאנשים רבים מחפשים אחידות. אם יש וויסקי שהם אוהבים הם יודעים שבפעם הבאה שיקנו אותו הם יקבלו בדיוק את אותו הוויסקי (להבדיל מיין שם צריך להיות מעודכנים כל הזמן בנוגע לאיכויות השונות של היינות השונים בהקשר של בציר).

קיים גם וויסקי המכונה "סינגל קאסק" או "סינגל בארל" שהוא וויסקי שבוקבק מתזקיק שיושן בחבית ספציפית. התוצאה היא כמות מגובלת מאוד של בקבוקים בעלי אופי ייחודי, כי וויסקי שיושן מחבית אחת לא זהה לוויסקי שיושן בחבית אחרת, גם אם שתי החביות מולאו בתזקיק זהה ושכנו אחת ליד השניה במרתף היישון.

במזקקת Glenrothes חשבו על רעיון והוא לאמץ את נושא ה-VINTAGE אל תחום הוויסקי.
הרעיון העומד מאחורי נושא זה הוא שוויסקי שזוקק באותה שנה מכיל תכונות משותפות, הוא הושפע מאיכות הדגנים באותה שנה, איכות המים, החביות לרוב שוכנות באותו אזור במרתף היישון ונהנות מאותם תנאי אקלים.

ולכן, במקום לנסות ולהגיע לטעם אחיד שאינו מושפע משנת הייצור, הנוצר מעירבוב וויסקי שזוקק בשנים שונות ויושן תקופות זמן שונות, החליטו לשווק וויסקי סנגל מאלט אשר מורכב מעירבוב בין וויסקי שזוקק בשנה ספציפית בלבד (כאשר העירבוב יוצר אחידות בהקשר של אותה שנה ומבחין מסינגל בארל).

על כל בקבוק מסדרת ה-VINTAGE יש תוית המציינת את שנת הזיקוק, את שנת הביקבוק ומספר מילים על המאפיינים של אותו וויסקי







טעמנו את "בציר" 91 ו-94.
יש הבדלים, ה-94 בועט יותר מצד אחד, אך בעל סיומת ארוכה יותר מצד שני ויש הבדלים קלים בניחוח.

בנוסף לסדרת ה-VINTAGE, יש לאותה מזקקה גם שתי סדרות לאלו שמחפשים אחידות ויציבות: ה-SELECT RESERVE וה-ALBA RESERVE.
שתיהן של סינגל מאלט, שתיהן ללא VINTAGE (כלומר, מכילות עירבוב של חביות משנים שונות), כאשר סדרת ה-SELECT יושנה בעירבוב בין חביות עץ שיושן בהן לפני כן שרי וחביות שיושן בהן לפני כן בורבון, ואילו ה-ALBA יושנה אך ורק בחביות שיושן בהן לפני בורבון.
יש הבדלים ברורים בטעם ובניחוח בין שתי הסדרות, כאשר ל-SELECT יש ניחוח יותר "כבד" ומתוק, לטעמים מאשר ה-ALBA שנותנת חויה יותר קלילה.





מעניין לציין שבשתי הסדרות הללו לא מצוין גיל הוויסקי, כאשר הסיסמה של המזקקה היא "Maturity, Not Age".

ולסיום, טעמנו שני בלנדים שמבוססים על Glenrothes: קאטי סארק שחור, וקאטי סארק 18.
הקרטי סארק השחור הוא מעין עירבוב של קאטי סארק רגיל (בלנדדד פירותי וקליל) יחד עם מעט סינגל מאלט מעושן. נחמד, אבל לא נפלתי.

הקאטי סארק 18 מתקתק, עדין, הייתי מגדיר אותו בתור "וויסקי מנומס", קל מאוד לשתיה, ואולי אפילו קל מדי (הבקבוק הקודם שהיה לי נגמר מהר מדי), אבל נותן תמורה לא רעה למחירו (כ-200 ש"ח לבקבוק).

תודה ליוני ממועדון הוויסקי הישראלי שאירגן את הערב הנפלא הזה, ולחנות דרך היין ברחוב החמשונאים בת"א שאירחה אותנו.

חברי כנסת ישרים