בחוזר שהפיץ ראש אגף הכשרות ברבנות הראשית, הרב יעקב סבג, הובהר לכל משגיחי הכשרות בארץ, שלא לתת כשרות ולא לאפשר ייצור של אזני המן מבצע חלבי, כשהסיבה לכך היא שלא להכשיל את הציבור.

לידיעה המלאה:
http://www.ladaat.net/article.php?d...articleid=10727

חברי כנסת ישרים

לא תאפה אוזן המן בחלב אימו.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

חברי כנסת ישרים

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

אלא ברבנות הראשית, גוף שמחייב כל עסק בעל תעודת כשרות.

חברי כנסת ישרים

מסכים לחלוטין.

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

לא נראה לי שזה יעבור בג"צ, כמו המקרה של המסעדה עם רקדנית הבטן או המשחטה שמכרה גם בשר פיגולים

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

נו באמת. חובבנים.
אצלנו מקפידים לשמור שש שעות בין אוזן המן עם פרג לאחת עם שוקולד.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

לך, לך תאכל קטניות....

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

תן לי מחמיר אחד משלכם, שלא יודע יידיש...

לדעתי בכל מאפיה כשרה כתוב "דבר שמוכנס לתנור הוא בחזקת חלבי" כך ש...

It's Never Lupus

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

את אוזן המן המקורית כבר אי אפשר לאכול
ואוזן המן בשרית היא בעצם פריכה ממולאת בשר, אז מה כבר אפשר לאכול?
אולי מופלטה מתאימה יותר.

הרבנות שוב עוסקת בזוטות. הם מתעקשים "להיכנס לעם ישראל לצלחת" ואף פוגעים באינטליגנציה של כולם. מי שלא ירצה לא יקנה אזני המן חלביים, כפי שלא יקנה עוגת גבינה- לדוגמה. אף אחד לא מתבלבל.
מדוע לא להעשיר את ההיצע וכל אחד יחליט מה הוא רוצה. שלא יהיה חג פורים עם עוד מגבלות, אלא שיהיה לכולנו חג פורים שמח ומחוייך.

גם עכשיו כל אחד יכול לקנות אוזני המן חלביים...
אף אחד לא נכנס לך לצלחת,אף רב לא התערב בחייך ובית המשפט לא ישליך אותך לכלא אם תרצי לאכול אוזני המן חלביים אז חלאס עם ההתלהמות הצידקנית שעופפת את האשכול הזה.

שהתפוגגה.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

תעודת כשרות.
מדובר במניעת כשרות משיקול פסול, הרי אם כל אותם מרכיבים שיש באוזני המן היו מרכיבים עוגה או עוגיה אחרת, לא היתה שום בעיה להכריז על כך ככשר (וכנ"ל לגבי אוזני המן חלביים עד עתה).

הדבר מעלה גיחוך במיוחד לאור העובדה כי שומרי כשרות נוהגים, בדרך כלל, לפשפש ולהתעניין בסוג הכשרות (גם כאשר מתארחים אצל דתיים אחרים ולא רק אצל חילונים, ואצל החרדים "כשרות לא נכונה" גורמת לפיצוץ הארוע, כמו המקרה של ראש הישיבה שעזב חתונה בגלל כשרות של "בית יוסף" וסירב לקדש את החתן), ולכן ברור שיוכלו לזהות שמדובר באוזני המן חלביים.

חברי כנסת ישרים

אבל הרבנות שקלה והחליטה מה שהחליטה מטעמים הלכתיים, זה התפקיד שלה.

לא מדויק.
פעם הרבנות סירבה לתת הכשר לאולם אירועים (או מסעדה?) שהעסיקה רקדנית בטן. בג"צ ביטל זאת, מכיוון שהרבנות חרגה מתפקידה במקרה הזה. לעניות דעתי- זה המקרה פה.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

או לגבי מקומות שהעסיקו עובדות בלבוש "לא צנוע" (ג'ינס וחולצה).

חברי כנסת ישרים

לתבור- ההתלהמות היא רק שלך. לא ישליכו אותך לבית הסוהר בשל כך אבל כדאי שתשים לב לכל התגובות שנכתבו כאן לגבי "אוזני המן חלביים". תתייחס לזה כאל משל או דוגמה לדברים שנציג הרבנות מטפל בהם במקום לעסוק בדברים רציניים כמו קירוב לבבות בישראל. מה דעתך?

וברור שכל אלו שכתבו פה לפני הם מומחים לכשרות ובקיאים בשולחן ערוך יורה דעה.

הרבנות נגד לתת הכשר על משהו מסוים. וגם מסבירה למה. אבל אותכם זה לא מספק כי ...
1. כשרות, זה המומחיות שלכם ואתם יודעים טוב שהרבנות רק מנסה להכנס לכם לחיים.

2.הכל כסף.

3.אוזן המן זה גזעני, וצריך לתת לילדי המסתננים, סליחה "פליטים" אזרחות ישראלית

נ. ב.
האם מותר לאפות לחם חלבי??? (לפי רוב הפוסקים אסור)

שלום עושים עם אחים, מלחמה עושים עם אויבים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יחזקאל וקראתי עליו לכל הרי חרב נאם אדני אלןהים חרב איש באחיו תהיה

Oui nous irons nous faire casser la gueule en cœur, Mais nous reviendrons vainqueur

1. חסידי הכשר בד"ץ העדה החרדית סבורים שהרבנות לא בקיאה בכשרות, ובג"ץ הבית יוסף לא בקיא בכשרות, ובד"ץ הרב לנדא לא בקיא בכשרות, ובד"ץ מחזיקי דת לא בקיא בכשרות, ובד"ץ אגו"י לא בקיא בכשרות.
2. בד"ץ הרב לנדא סבור שהרבנות לא בקיאה בכשרות, ובד"ץ העדה החרדית לא בקיא בכשרות, ובד"ץ הבית יוסף לא בקיא בכשרות, ובד"ץ אגו"י לא בקיא בכשרות, ובד"ץ מחזיקי דת לא בקיא בכשרות.
3. בד"ץ הבית יוסף סבור שהרבנות לא בקיאה בכשרות, ובג"ץ העדה החרדית לא בקיא בכשרות, ובג"ץ הרב לנדא לא בקיא בכשרות, ובד"ץ אגו"י לא בקיא בכשרות, ובד"ץ מחזיק דת לא בקיא בכשרות.
4. בד"ץ אגו"י סבור ש...
5. בד"ץ מחזיק דת סבור ש...

אני חושב שהמסר די ברור: העובדה שלא הצליחו להביא לכך שיש כשרות אחת שכולם-כולם מקבלים, מלמדת
(בפעם המי-יודע-כמה) שכשרות זה ביזנס טהור - ומאוד רווחי. לו עניין הכשרות היה כ"כ ערכי ומובן-מאליו, לא
היית יכול לראות מצב שאנשים בודקים מאיפה ההכשר של מוצר, בכדי לדעת "האם הוא באמת כשר"...

אתם יודעים מה ההוכחה לכך שהאתיופים יהודים כשרים? הקייסים לא מכירים בכשרות של הרבנות.... אמיתי לגמרי.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

אהבתי את בג"ץ העדה בג"ץ ה..

שלום עושים עם אחים, מלחמה עושים עם אויבים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יחזקאל וקראתי עליו לכל הרי חרב נאם אדני אלןהים חרב איש באחיו תהיה

Oui nous irons nous faire casser la gueule en cœur, Mais nous reviendrons vainqueur

בכל מקרה, הנקודה נותרה בעינה - העובדה שיש 549875698749 כשרויות שונות שפוסלות זו את זו, מלמדת
שכנראה דיני הכשרויות אינם כאלה חד-משמעיים.

בניגוד לתגובתך הדמגוגית מערכות הכשרות מסתמכות אחת על שניה ובעיקר על מאגרי המידע של הרבנות הראשית והOU בכל מה שנוגע למידע העובדתי.
מעבר לכך ישנם שני נושאים עיקריים שבגינם קיימת חוסר אחידות.

א' הבדלי שיטות וגישות בין הפוסקים. כלומר ישנם הרבה מוצרים שכשרותם תלויה בנידונים הלכתיים שונים ויש גישות שונות בין הקהילות או הפוסקים בנוגע לאופן ההכרעה בנידונים אלו. מערכות כשרות שונות מציבות את הדגשים על פי הוראתם של פוסקי ההלכה המנהיגים את קהילתם. הדבר נוגע בפרט לרבנות הראשית שכמערכת ממלכתית אינה יכולה להחמיר, גם במקרים שבהם יש מקום לכך על פי ההלכה.
ב' בנושא השחיטה יש מקום להקפדה רבה ומטבע הדברים כל אחד מעדיף את הסמכות הרוחנית בקהילתו מכיון שעליה הוא יכול להסתמך בבטחה. האם אתה מודע לתהליך שעל עוף או בהמה לעבור בכדי להחשב לכשר, (שחיטה, בדיקת טרפות, אלו בדיקות מתבצעות, תהליך ההכשרה, מהו הידע הנדרש מהשוחטים והבדוקים והמפקחים ועוד).

מעבר לכך כמו בכל שוק חופשי העובדה שישנם מספר ספקי שירות איננה מלמדת על כך שהשירות פגום, וישנם בפירוש גופים המספקים שירותי כשרות מקומיים או פרטניים שאינם פוסלים האחד את השני.
ולסיכום למרות שרבים אכן מתפרנסים מאספקת שירותי דת, בדרך כלל מפקחי הכשרות למיניהם עושים את עבודתם נאמנה וללא משוא פנים מתוך תחושה של אחריות ושליחות. כנ"ל לגבי הרבנים הממונים על מערכות אלו.

לגופו של הנידון באשכול: לענין מקור הלכתי כפי שהזכיר סוכן שקט, יחד עם זאת אינני מוצא לנכון לנסות ולהסביר את עמדת ההלכה בענין זה, לאור נקודות המוצא השונות.

העובדה שכללי הכשרות, שאמורים היו להיות חד-משמעיים, הם לחלוטין לא כאלה.
הגוף היחיד שמספק הכשר בחינם (הרבנות הראשית) הוא המותקף ביותר מבין כל הגופים הללו - ועם כל
הכבוד לטענות שהדבר נובע מחוסר הקפדה מצידם - הרי שברור שהסיבות לכך קפיטליסטיות יותר: אם כולם ירכשו את המוצרים שיצריניהם לא שילמו כסף נוסף עבור ההכשר - כל הבד"צים יפשטו רגל מחר בבוקר.

ענף הכשרות הוא ביזנס טהור. לא יעזור כלום. זה התחיל מכללי אחידים, והתפלג ככל שהחברה האורתודוכסית
התפצלה לענפים ותתי-ענפים. כולם יהודים שרוצים להתפרנס...

ערכתי את תגובתי הקודמת לפני שראיתי תגובה זו.

בכל מקרה קביעותיך שגויות ותסלח לי אם אומר שאינך מבין בנושאים הלכתיים ואין לך כלים לשפוט אם התקפה כזו או אחרת היא מסיבות ענייניות פופוליסטיות או כלכליות.

הרבנות אינה מותקפת לשם התקפה אלא ברור שישנם גופים שלא מסתפקים ברמת הכשרות שאותה מספקת הרבנות בגלל האילוצים השונים שעליה לעמוד בהם. ושוב הסיבות הכלכליות הן משניות ביותר לפחות לגבי כלל הציבור.

זה בדיוק העניין - העובדה היא שאין הלכה אחת - אלא יש הלכות. כל בד"ץ והפרשנות שלו. כל עדה וכללי
הכשרות שלה. מה נחשב כקטניות, מה הזמן שיש להפריד בין בשר לחלב ועוד כהנה וכהנה...

אתה טוען שהרבנות לא מחמירה גם במקומות שההלכה קובעת שיש להחמיר. מי קבע שהפרשנות שלך להלכה
נכונה יותר משלהם? אתה יותר יהודי מהם? בקיא בהלכה יותר, או מכל בד"ץ אחר שבאותו מקרה בוחר שלא
להחמיר?

השיקול הכלכלי בבד"צים הוא חד משמעי ומובהק. מדובר בעסק רווחי ביותר שמגלגל מאות מליונים בשנה
ומפרנס אלפים (בד"ץ העדה החרדית הוא העסק החשוב ביותר של הקבוצה חובבת-ציון הזו...).

אני מסכים שלא נוח להודות בכך שהדת מנוצלת לצרכי עשיית רווח אישי של כמה מיוחסים, אבל זו המציאות
ואתה יכול להתנחם בכך שזה קיים בכל דת.

רוב הציבור שמחרים את הרבנות לא עושה כן בגלל "סיבות הלכתיות", אלא בגלל שכך הוא מצווה בתוך
קהילתו. רוב החרדים בקיאים בדיני כשרות בערך כמו שהם בקיאים בתנ"ך (ורובם כלל לא מכירים את המקרא,
אלא רק את הפרשנויות לו, במשנה ובתלמוד), אלא שרובם יודעים שאם יגלו אצלם מוצר בהכשר של
"המזרוחניקים", הרי שכאילו גילו אצלם טלוויזיה שמחוברת לסלולרי לא-כשר ושיש בה נגן MP3 (ששמעתי
שהוא השיקוץ האחרון שנגדו יצא הקצף...). מה לעשות, זה עניין של קהילה שיש מי שנותן בה את הטון,
ובמקרים רבים זה מישהו שיש לו אינטרס כלכלי מובהק שירכשו מוצרים מאותו בד"ץ...

דמיין לך משפחה של פעילי ש"ס עם מזון שאין מבד"ץ הבית יוסף. היעלה על הדעת? דמיין לך ליטאי עם
מוצרי בד"ץ של החב"דניק הרב לנדא...

אין כאן בדל של קשר להלכה, אלא אם כן הכוונה לדיני ממונות, שאליהם הדבר אכן קשור מאוד...

כשרות היא ביזנס. ביזנס גדול ורווחי.

אין לי כח להגיב להכל אך אציין כמה נקודות:

ציטוט:מה נחשב כקטניות, מה הזמן שיש להפריד בין בשר לחלב ועוד כהנה וכהנה...

האם אתה חושב שהבדצים המציאו את השיטות השונות בעניינים אלו? דבריך מוכיחים שהגישות השונות מקורן במנהגי הקהילות ובשיטות פסיקה שונות, והבדצים רק פועלים על פיהם כל אחד בתחום הקהילה שלו. (ולא מתוך אינטרסים כאלו ואחרים).

בניגוד לדבריך רוב הליטאים אוכלים מהכשרו של הרב לנדא (הם גם באים לבית דינו וגם נרשמים אצלו לנישואין). כמו כן ישנה מודעות גדולה גם בקרב אלו שאינם רבנים להבדלים בשיטות הפסיקה.

לא צריך להיות יהודי יותר מהשני כדי להחמיר בנושאים הלכתיים. כדי לענות על שאלותיך אני צריך להסביר את כללי הפסיקה את משקל הפוסקים השונים בהלכה ואת מעמדם של מנהגי הקהילות. הסברים אלו דורשים הקדמות ארוכות, (אני גם די משוכנע שהם לא יעניינו אותך), ובהזדמנות אחרת אולי אעשה זאת.

כאמור העובדה שאנשים מתפרנסים ממתן שירותי כשרות אינה מעמידה בספק את כנותם, כשם שהעובדה שכל איש מקצוע אחר המתפרנס מיכולותיו אינה מעמידה בספק את גישתו המקצועית.

רוב הליטאים מכבדים את כשרות הרב לנדא? אולי תוכל לספר נא לי מדוע יש כאלה שלא מכבדים אותה?
אני מאוד אוהב התחמקויות בנוסח, "הייתי יכול להסביר אבל מסובך מדי", שכן הן הודאה-למעשה בכך שאין
בדל של הגיון בטיעון. אין סיבה שבהולנד יחכו 42 דקות בין לחלב, ובשלזיה עיליתיחכו שעתיים ו-48 דקות לאותו
הדבר בדיוק. אין סיבה שבמרוקו יאכלו שעועית בפסח, ובוילנא יראו בכך אכילת חמץ.

העובדה שהם מתפרנסים מהכשר לא מעידה בספר את כנותם - מה שמעמיד בספק את כנותם, היא העובדה
שהכללים שעל פיהם הם עובדים, אינם אחידים. טכנאי מזגנים מתקנים תקלה עפ"י פרוטוקול אחיד: אין מצב
שאם התקלקל לך המדחס, אז חלק מהטכנאים יחליפו לך את שלט וחלק אחר יעדיף דווקא להחליף את הפאנל.
כולם יעשו ב-ד-י-ו-ק את אותו תיקון. בכשרויות השונות, זה משום-מה לא עובד ככה. למה? כי אין כשרות אחת...

איך תסביר שיש מחלוקות לגבי כמעט כל דין עוד הרבה לפני שקמה מדינת ישראל והבדצי"ם למיניהם?

אתחיל מהסוף, האם העובדה ששני עורכי דין מציעים שני גישות שונות להתמודדות משפטית מעידה על חוסר כנות או מקצועיות? הלכה איננה טכנאות מזגנים היא דינמית ומורכבת לא פחות מכל תחום משפטי אחר. כאמור ברור שישנם מי שמתפרנסים מכשרות, (וישנם גם כאלו שעושים ממנה קרדום לחפור בו), אך ברור באותה מידה שאין זה הפרמטר היחיד ובדרך כלל הוא משני, זאת על כל פנים לדעתי. בנוסף כאמור קיימת גם תחרות עסקית בריאה גם בין כשרויות הנאכלות על ידי מגוון גדול של קהילות.

באופן עקרוני נושא העברת המסורת התהוותן של המחלוקות וההכרעה בהן כללי הפסיקה ומנהגי ישראל הוא נושא רחב מאוד מרתק מאוד ומצריך מחקר רב ותובנות מקיפות ביהדות הלכה היסטוריה ותחומים נוספים. לצערי לא מצאתי באשכול זה כר ענייני ואינטלקטואלי בכדי לעמת בו את דעותיי ותובנותי בעניין זה, ולכן אין בכוונתי להיכנס להסברים הממצים שיש לי בעניין. ואכן חוסר הנכונות שלי להסביר, נובע מכך שאני נתקל בגישה לא אינטלקטואלית בעליל בכל הנוגע לענייני דת זאת באופן כללי, ובאשכול זה בפרט. בכל אופן (ומכיוון שאתגרת אותי) אנסה להסביר מעט את המורכבות ההלכתית בנוגע לפסק ומנהג בנושאי כשרות באמצעותו של הנושא אותו העלית.

ההמתנה בין בשר לחלב יסודה במנהגי האמוראים. בתלמוד (מסכת חולין דף ק"ד) נאמר שצריך להמתין עד לסעודה אחרת ונחלקו המפרשים אם הכוונה לזמן הסעודה האחרת כלומר שש שעות שבין ארוחה לארוחה. או לזמן שבו אכילתו נחשבת לסעודה אחרת, ולפי"ז די בברכת המזון על מנת להפסיק בין הסעודות. ויש המצריכים שעה משום שאנשים לא רגילים לאכול שתי סעודות הסמוכות זו לזו.

בשלחן ערוך סימן פ"ט ס"א נפסק שצריך להמתין בין בשר לחלב שש שעות בין בבשר בהמה ובין בבשר עוף (שאיסורו בבישול עם חלב מדרבנן – בתורה נאמר גדי. ודעתו להחמיר שלא כדעת המקלים שאין חובת המתנה בין בשר עוף דרבנן לבין חלב). הרמ"א מביא שם את דעת הסוברים שאין צריך להמתין אך צריך להפריד בין הסעודות על ידי ברכת המזון. ולאחר מכן מביא שנהגו במדינות אלו (הקהילות האשכנזיות) להמתין שעה. ודעתו שראוי להחמיר ולהמתין שש שעות .

מכאן תוכל להבין שבעניין זה קיימים מנהגים רבים שכולם מיוסדים על אותה גמרא על פרשנויותיה, והעובדה שקהילות שונות נוהגות באופנים משתנים אינה מגרעת בכנותם של הנוהגים במנהגי אבותיהם. (פישטתי מאוד את הנושא, וישנם פרמטרים רבים שלא התייחסתי אליהם כמו ההבדלים ההלכתיים הנובעים מהגישות השונות בטעמו של המנהג). ישנם כמובן נושאים הלכתיים נוספים שהם מהותיים יותר כמו בדיקת טרפות, הכשרת השוחטים, בישול עכו"ם ועוד, שהבדלי הפסיקה והמנהג הקיימים לגביהם גורמים לכך שקהילה אחת לא תוכל לסמוך לכתחילה על השחיטה בקהילה השנייה.

ניסית לתת הסבר לשאלה נורא נורא פשוטה: למה אין אמירה ברורה כמה זמן צריך לחכות אחרי אכילת בשר,
בטרם אוכלים חלבי. ההסבר שלך מפורט ומרשים בכל מה שנוגע להשקעה שבו - אבל חרף היותו מתנשא
עד מאוד (קטונתי מלנסות ולגמור את ההלל על האתגר האינטלקטואלי המזהיר שהעמדת פה בפניי), הוא לא
באמת עונה לשאלה. אני אמנם נורא מתרשם מכך שהרב איסרליש החליט להחמיר ולדעתו אותם אשכנזים
הקלו כשחיכו שעה, אבל אין באמת סיבה הגיונית לכך שבחרו בפרק זמן שרירותי כלשהו, וזה בדיוק העניין -
השרירותיות. מישהו החליט שהאשכנזים (אליהם נמנו גם אבותיי, עליהם השלום) צריכים להפוך כל חג פסח
לסוג של עונש משמיים, ובכל שנה מרחיבים את מגוון המאכלים האסורים (מי יודע, אולי נגיע למעין רמדאן
אשכנזי קטן בעוד כמה שנים?...), ובאותה עת מישהו ספרדי החליט שמותר לאכול קטניות. מי בדיוק יקבע מיהו
המקיים את ההלכה ומיהו שמפר אותה?

אתה מבין, לחוק המשפטי יש אמנם הרבה עו"ד שיכולים לטעון על פיו - אבל רק מפרש מוסמך אחד, הלא הוא
ביה"מ. אצל האורתודכסיה יש בערך 68969863 בתי משפט, שכל אחד מהם מחזיק באמת הבלעדית והנצחית.
אין כאן באמת סוגייה יפה לפלפול, אלא סתם עוד נושא שאפשר לריב עליו בבית המדרש, כמו שאבותינו אהבו
לעשות מאז ומתמיד, עוד מימי תנורו של עכנאי...

אז לסיכום, כשרות זה ביזנס, והגם שעיני לא צרה ביהודים שרוצים להתפרנס - שלפחות יצמצמו את הלהט
שבפסילת האחר. ראש הישיבה שנטש חתונה בגלל מאכלי הפיגולים (שהיו בהכשר של בד"ץ הבית יוסף,
רחמנא ליצלן...) הוא דוגמא מצויינת לבעייתיות שבהעדר קונצנזוס לעניין הכשרות. זו, אגב, בעייה שלך הרבה
יותר מכפי שזו בעייה שלי - אותי לא באמת מעניין של מי ההכשר...

הסברתי כיצד קרה שישנם כמה מנהגים מבחינת השתלשלות הפסיקה והמנהג בענין זה, ולשם כך הבאתי את המובאות הנ"ל. (לא נכנסתי לביאור המלא של הטעמים הראיות וההסברים שיש לכל שיטה).

אני בפירוש נמנע מהעמקה נוספת מכיון שאין בכך טעם במסגרת זו.

בפסח רק נוספים מאכלים כל שנה. ולגבי קטניות שוב מדובר בנושא התלוי בגזירת הגאונים ומנהגי הקהילות.

אינני מכיר יעוץ משפטי אחיד, וכולנו יודעים שמאוד תלוי את מי שואלים.

מעבר לכך אני חושש שהדיון מתחיל לחזור על עצמו ולכן אעצור כאן.

העובדה שיש לך קבוצה שאוכלת בפסח דברים שקבוצה אחרת רואה כחמץ, אמורה הייתה להבהיר לך שאין
הלכה אחידה ומחייבת.
בכל מקרה, הדיון אכן חוזר על עצמו...

אין קשר בין הרישא לסיפא בדברייך.
נכון, הרבה החמרות כשרותיות הן שרירותיות, אבל אין כאן שום קשר ל-"ביזנס", השאיפה להחמרה באה בכל תחומי ההלכה.

די מוזר לטעון שהן נוצרו לשם עסקים לאור העובדה שגופי כשרות הם המצאה של הדורות האחרונים, בעבר אדם היה נאמן להעיד כי ממכרו כשר, אפילו אשה, וזה הספיק.
כשפשה תופעת החילוניות, הוקמו גופי כשרות כקונטרה, לא היה בהם צורך שכשכל המקומות שמרו על כשרות..

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

הסיבה היא ברורה - חוששים שמא לא ידעו להבדיל בין אוזן המן חלבית לבשרית. יש המון דרכים יצירתיות לפתור את זה, אבל לרבנות הכי קל להגיד "אסור".

פעם ראשונה שאני שומע על איסור על הלחם החלבי ואין לי ספק שתקדים נחוץ זה ישמש גם לאיסור על עוגות שוקולד חלביות (נראות כמו הפרווה) , פסטה עם רוטב חלבי (כנ"ל) וכו וכו וכו'.

אני לא אוהב את היהדות ה"מתקדמת" אבל אני גם לא מעריך את היהדות שבוחרת לא להתקדם לשומקום.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

אכן בבד"צ העדה וכמדומני גם אצל רב לנדא מודבקת מדבקה על העוגה (לא על העטיפה) או הבורקס החלבי.
לדעתי זה יכול להיות פתרון.

אבל השאלה איך נוכל להאשים את אלי ישי בדבר הזה.......?

שלום עושים עם אחים, מלחמה עושים עם אויבים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יחזקאל וקראתי עליו לכל הרי חרב נאם אדני אלןהים חרב איש באחיו תהיה

Oui nous irons nous faire casser la gueule en cœur, Mais nous reviendrons vainqueur

ואפשר גם למשוח צלע אחת של האוזן בצבע מאכל כלשהו כדי לסמן אותה כחלבית. אם רוצים למצוא פתרונות על מנת שלא להכשיל אנשים באכילת בשר וחלב יחדיו - זו לא בעייה.

אם רוצים, לעומת זאת, לנצח במירוץ ההחמרות הבלתי נלאה של החברה החרדית - אז אוסרים אוזן המן חלבית.

כל אלה שמספרים שמדובר בעניינים הלכתיים של כשרות וכיו"ב - לו היה ניתן לחזור בזמן לא היו עומדים בפורים לפני 10 ועשרים שנה לפני הרב הזה והאדמו"ר ההוא ואומרים לו שאוזני ההמן החלביות שאכל כרגע אינן כשרות כי פקיד ברבנות החליט לאסור על אפייתן.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

יש לך מליון ואחת מוצרים שיכולים להיות הן חלביים והן פרווה ללא כל אמצעי זיהוי חזותיים.
האם מישהו מכיר הבדל חזותי בין רוגאלך פרווה לחלבי?
או בין עוגיות "מחמאה" שהן פרווה ובין עוגיות חמאה חלביות?

מבחינתי כשרות מהודרת יכולה, וזכותה, לדרוש שינעצו בכל עוגיה קיסם ועליו דגל עם דמות תרנגול, הרי בין כה וכה אין לכשרות כזו שום מעמד מבחינה חוקית בארץ, אבל כאשר מדובר ברבנות הראשית מותר, ואף חובה, גם לחילוני מובהק כמוני לבקר מהלכים שכאלו.

חברי כנסת ישרים

ש : לכבוד הרה"ג אדמו"ר דלאידע.

על מנת להדר בקיום מצוות 'פרו ורבו' הציעה בחל"תי שתח' ללקק שוקולד בצוותא חרמנא לצלן. "פרה!" אמרתי לה ולאחר שנעלבה , גיליתי לה מתוך שלום בית שזה השוקולד היחיד שיש לי במקרר. אף על פי כן לא נתקררה דעתה וביקשה למרוח בי שוקולד ולבצע בי זממה שנאמר "ודבק האדם באשתו והיו לאדם אחד" (שם, לא זוכר) ואין לך דביק יותר משוקולד.

נטלה אשתי החפיסה, הרימה ידה כלפי שמיא בכוונה גדולה, והחלה לשבר קוביותיה. אך רצה הרבש"ע וקובייה אחת נפלה היישר לתוך אוזנה ולא זו בלבד אלא שדבק בה מעט מהשוקולד החלבי ואני נתחממתי מכך והתחלתי ללקק שמה עד דלא ידעה

רציתי לשאול את כבוד הפוסק מה לעשות בזו הפוסקת, שהרי אוזנה בשרית והשוקולד חלבי ואני, חלילה, עברתי בעבירת לא תבשל פרה בתנוך אשתך. האם מותר לי לאוכלה או שעליי לנטוש את האביונה בשעת האביונה. ואולי מה ששמעתי שגדולי הדור ברבנות קבעו שהאוזניים הם פרווה בפורים חל גם על אשתי שתחיה ולכן כשרה היא למאכלי בשר?

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

האם אתה ספרדי או אשכנזי?
אם אתה אשכנזי, האם אתה חסיד או ליטאי?
אם אתה חסיד, האם אתה מגור, או מויז'ניץ?
אם אתה מויז'ניץ, האם אתה בעד הפלג הרגיל של ויז'ניץ או בעד סערט-ויז'ניץ?

כשיש כ"כ מעט נתונים, אין ברירה לקבוע חומרות קיצוניות כדי שלא תחטא, ר"ל, ועל כן ניתן לומר שמותר לך
ללחך את שולי האןזן, במקום בו קיים ר-ק שוקולד ואז להמתין 6 שעות עד להתקררות, עת תוכל להגיע לבשר
עצמו.
אני שב ומציין שלו פירטת יותר לגבי נוהגי הקהילה שלך, ניתן היה לקהל עימך יותר. חבל, ר' מאיר...

האם אתה בטוח שהטעם שחוותה הלשון היא טעמו של השוקולד, או של "דבש" . (חשוב להבהרת נושא החדירה).

חידת תם:

מה ההבדל בין פורים לפסח?

(תשובה בהמשך)

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.