מתוך הידיעה (חשבון הטוויטר של גולדן הוא המקור)

http://www.latma.co.il/article.aspx?artiId=5134

[IMG]http://www.latma.co.il/Image/large/5134-1.jpg
[/IMG]

את גולדן הטרידה דווקא התופעה של האבל הלאומי עצמו: "נהרות הקיטש המטורפים האלה עומדים להיצבע בקרוב מאוד באדום של דם. זאת הדרך היחידה שהאנשים כאן מכירים", כתב. וגם: "החדווה בה אנשים מתקבצים סביב פולחן האבל על משפחת פוגל היא כמו סדנת גיבוש לאומית לפני היציאה לסיבוב שפיכות הדמים הבא. רק בדם אנחנו מבינים". נדמה שמה שהכי הפריע לגולדן הוא שמישהו ירגיש שישראל צודקת: "כשאתה עומד מעל קבר טרי של ילדים שחוטים אתה תמיד צודק. אלוהים שישמור על כולנו מפני הצדק הזה שאנחנו נאחזים בו בהרתגשות שכזאת בישראל".

ועוד פנינה של גולדן: "מין, כמו התנחלות, הוא אקט אלים ופולשני. זה עניין של יהודים לקיים סקס עם האדמה ולמצוא בזה יופי וקדושה. אנשים עם מין ומתנחלים הם בהכרח סוטים".

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

תוכלו לקרוא על זה בכתבה המצורפת. בפעם הקודמת זה קרה בפייסבוק ולא בטוויטר והפרסונה היה עורך במוסף הארץ ולא עורך המוסף. אז זה נגמר בהתנצלות.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

ובסוף החלטתי שלא.
יותר מידי מחליא...

www.meirtv.co.il

הבחור זקוק לטיפול פסיכולוגי או לחקירה משטרתית.

מעניין איך היה מגיב גולדן אילו חלילה היה נרצח מישהו מבני משפחתו. השנאה העבירה אותו על דעתו. אין ספק שצריך להפנותו לאיבחון פסיכיאטרי.

הוא לא היהודון היחיד שנמצא בעיתון הארץ...

יש לי דבר אחד להגיד לך כתגובה לשימוש הפרובוקטיבי, האווילי והחצוף שלך בביטוי "יהודון":
לאחד הבחורים שהכרתי יש אמא ניצולת שואה, אשה רומניה בת 72 היום. פעם, לפני הרבה שנים,
כשבנה הגדול היה בבי"ס יסודי, היא באה לבית הספר כדי למסור משהו, והיא שמעה במקרה
את אחד מחבריו של בנה קורא לו (בהומור, כפי שהם נהגו לעשות הרבה ביניהם) "יהודון", ובאותו
רגע אותו חבר חטף ממנה מכות שהוא בחיים לא ישכח, והוא הבטיח שיותר בחיים הוא לא יקרא למישהו "יהודון".

מה רע בשימוש בביטוי הזה?
אמנם אני לא בטוח שזה שייך הפעם אבל עדיין...

מזל שהוא לא אמר את זה על האבל סביב רצח רבין...

מדוייק.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

"הארץ" מוכיח שוב ושוב כמה צריך לסגור את העיתון הזה ולמנוע מהעובדים של העיתון הזה לעבוד או לעבוד בכל מוסד או חברה עם קשר לתקשורת או מוסד חינוכי בישראל.

עריכה: אחרי מחשבה על הסיפור של ענת קם ואנשי תקשורת אחרים מ"הארץ" אין מנוס מלסגור את העיתון הזה ולחקור את כל העובדים שלו על הדברים ולהעמיד את חלקם לדין או לפחות לתת להם אות קלון קבוע שגם הקרן החדשה חביבת ישראל לא תרצה להעסיק אותם גם לא באופן עקיף.

will you marry me nesli barda? Operating system: Linux The day Microsoft & apple makes a product that does not suck will be the day they start making vacuum cleaners. say no to Apple&Facebook&MS&Samsung IL&Nokia&Hot&Yes,but say yes to Google

לסגור רק את "הארץ"? רוב העיתונים לא פחות שמאלנים מהעיתון הזה...

מה לא חוקי במה שהוא אמר?

מאמר פרובוקטיבי וחצוף. אותי אמנם לא תשמעו אומרת מילה טובה אחת על ההתנחלויות (ובבקשה בואו
לא ניכנס לוויכוח הישן הזה כאן ועכשיו), ויש לי המון ביקורת על אנשים שמסכנים את עצמם ואת ילדיהם
הקטנים בעצם הישיבה במקומות האלו במרחק יריקה משטח אויב, אך עם זאת צריך המון המון חוצפה
כדי לבקר את מסע ההלוויה. פשוט חוצפה. לא מקובל עליי.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

תעשה לי טובה, אתה משווה בין "איתמר" לירושלים? בין "איתמר" לחיפה?

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

אז אתה טועה. זה לא אותו דבר, אלו לא אותם מקומות, ואני לא חושבת שאני צריכה להסביר לך למה "איתמר"
יותר מסוכנת מירושלים, חיפה או ת"א.

ומה לגבי שדרות?והאיום האיראני

אנחנו מדינה תחת איום תמידי. בלי קשר למחלוקות פוליטיות אי אפשר לגזור מהאיום עצמו מדיניות.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

פשוט בלקסיקון השמאלני ירושלים היא עדיין קונצנזוס כמו כפר סבא ונתניה וזה לא נחשב בזבוז למות על הגנת המקומות הללו, עם גישה כזאתי יבוא היום ותקראי לכל הורה שמגדל את ילדיו בגבעה הצרפתית משוגע אשר מגדל ילדיו בשטח אויב.

מספיק לראות את הניג'סים בשיח' ג'ראח ואת השקרנים שכותבים עליהם בעיתונים - רוב עם ישראל לא יודע
איפה זה שיח' ג'ראח, ולכן הוא מניח שזה מעבר להררי חושך. בפועל, בשיח' ג'ראח נמצא משרד השיכון של
ישראל, נמצא משרד המדע של מדינת ישראל, נמצא משרד הבט"פ של מדינת ישראל, נמצא המטה הארצי של
משטרת ישראל - וכמובן, נמצאים שם בתים שבבעלות יהודים מאז הוקמה השכונה ב1880...

אותו הדבר ניתן לומר לגבי עיר דוד, סליחה, סילואן...
מי שקורא על סילואן, חושב שמדובר במחנה פליטים בלב המאפליה אי-שם בין שכם לג'נין. בפועל, כל מי שיוצא
מהכותל דרך שער האשפות, יוצא ישר לתוך סילואן (שם בדיוק נמצאים שערי הכניסה לכותל, למי שמעדיף להגיע
אליו ישר, ולא דרך הרובע היהודי), וגם שם יש בתים בבעלות יהודים מזה 130 שנה - שיהודים גורשו מהם רק
בגלל פרעות אלימות של ערבים.


אנשים שלא יודעים למצוא את י-ם על המפה, הדביקו את השם האקזוטי "מזרח י-ם", לכל מקום שיש לשם שלו
"ניחוח ערבי". שכונת בקעה, למשל, היא שכונה בדרום העיר, ליד אזור תעשייה תלפיות, והמושבה הגרמנית,
אבל השם שלה מריח "צעיר", ואני מנחש שלא רחוק היום שנראה משמרות מעיקות הדורשות השבת בתי
השכונה (שאכן נבנו בידי ערבים טרם 1948) אל בעליהם החוקיים...

השמאל בישראל עובר מפולת אידיאולוגית כבר שנים, אבל בשנתיים האחרונות הוא שבר אפילו את השיאים
שקבע בעבר. כאשר מפלגות כמו העבודה ואט"ד מתנגדות לחקירת גופים שמקבלים כסף מחו"ל בשביל
להשמיץ את ישראל, כאשר אותן מפלגות מזדעקות כנגד הרעיון הבסיסי לגמרי של הטלת סנקציה כלכלית
כנגד גורמים שנכנעים לחרם ערבי (חוק כזה קיים, אגב, בארה"ב - והוא עלה בשעתו הרבה מליונים לחברת
לוריאל, למשל...) - אז אנחנו לא יכולים להמשיך לדבר על על "קונצנזוס". נכון שהשמאל הוא גוף מדולדל
בכל הנוגע להזדהות ציבורית עימו, ורובו הגדול מורכב מאוטומטים שמצביעים ללא מחשבה (בדומה לרבים
בימין, אגב), אבל ההנהגה היא שקובעת, וההנהגה טסה שמאלה אל שולי-השוליים של מה שניתן עוד
להגדיר כציונות. הם לא עושים זאת משנאת ישראל, אלא מסיבות של אינטרסים צרים ומכוערים. לך ולי זה
לא צריך לשנות - אנחנו אלה שוסבלים מכך שטבח ילדים בקושי תופס כותרת פיצית בשולי העמוד הראשון
ב"הארץ"...

בגלל זה ציינתי שיום יבוא ושכונות שכרגע יש שכונות שבעתיד יגידו השמאלנים שאלו שכונות ערביות.

תספרי את זה למשפחה שניכנסה לסבארו בירושלים לאכול ויצאה בשקי גופות.

האמת שאני לא מצליח להבין אנשים שגרים בארץ וחושבים שבגלל שהם לא גרים בשטחים הם רחוקים משטח אויב.

לא ידעתי שזה קורה גם לתושבי הארץ

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

כן ובירושלים ובתל אביב היו פחות פיגועים מאיתמר נכון?

מצטער, אם תתיפסי לקטנות אני גם יתפס

בכול מקום בארץ היה כמעט פיגוע, פה יותר פה פחות זה לא משנה את העובדה שישראל היא בין המקומות המסוכנים ביותר למחייה (ותחפשי בעיתונים)

אז אל תטעי, היום זה איתמר מחר ירושלים

זה שלא היה שנה שנתיים זה לא אומר שמותר לנו להיכנס לאופוריה, הספיק לנו פעם אחת .

ולסיום, אם את כך באמת חושבת על תושבי איתמר, קחי מטוס וסעי לחו''ל. אני מצטער מאוד אם אפוצץ לך את הבועה, אך ילדיך פה הם בסכנת חיים כול עוד יש מגן דוד על דגלה של ישראל. הכול עיניין של זמן עד שחצי מדינה תתבקש להיכנס למיקלטים המסריחים.

אגב, אם את יהודיה ישראלית לא הייתי בטוח שמקום אחר בעולם הוא הרבה יותר בטוח מישראל...

לפני כמה ימים ישבנו חבר ואני בעבודה, ועברנו על כותרות ממרץ 2002. מכיוון שאת במחצית השנייה של
שנות העשרים שלך, את אמורה לזכור מה הלך כאן בלב ערי ישראל הגדולות. אהיה עין ואציין באף התנחלות
לא היו דברים שהתקרבו לזה.

בירושלים היו 3 פיגועי טרקטור, שכולם בוצעו בידי תושבי ירושלים. בירושלים נטבחו רק לאחרונה 8 ילדים בחדר
ספרייה של ישיבה - עמוק עמוק במערב העיר (מי שגר בי-ם יודע שאין הרבה שכונות שרחוקות מקו התפר, כמו
קיית משה).

בת"א היו פיגועים במרכז העיר, בדרומה, וכן בערים השכנות לה. בחיפה היו פיגועים באוטובוסים, במסעדות,
בכרמל, בעיר התחתית, ליד נווה שאנן, ליד קריית שפרינצק, ובעצם אין נקודה שאין בה טרור (למעט שכונות
ערביות, כמובן...).

לישון בתוך בית ביישוב שמוקף גדר עם התרעה אלקטרונית שיש לו כיתת כוננות חמושה, וכוח אבטחה צבאי, זה
בדר"כ בטוח יותר מאשר לישון היכן שאת או אני לא ישנים. קרה פיגוע איום ונורא שבוצע בידי מפלצות. אלא מה?
פיגוע כמעט זהה בוצע גם בקיבוץ מצר, ממש לא התנחלות. פיגועים כאלה קרו בקריית שמונה, בנהריה,
במשגב עם ובעצם כל יישוב על החוף או ליד הגבול הוא "צמוד לאויב".

מדינת ישראל מוקפת באוייב - ומקיפה את האוייב. ביום שבו תמצאי לי נקודת יישוב בטוחה לגמרי בישראל,
אשמח לחזור בי. המציאות היא שאין כזה דבר "מקום מסוכן", אלא אם כן מתכוונים להתנחלות המשיחית
ששמה מדינת ישראל, שכל-כולה מוקפת אויב.

בירושלים וחיפה גרים מאות אלפים והסיכוי להיפגע מטרור הרבה יותר קטן מאשר לישון ולנסוע בכבישי יש"ע. מה הפלא ש-99% מההתנחלויות הקטנות מאוכלסות ע"י דתיים. הם הרי מאמינים שכח עליון שלח אותם לשם ואז אין פחד. הורים חילונים שפוים לא גרים באיתמר.

מצחיק אתה, אמנם קסנופוב ובור מוחלט בהיטוריה אבל ניחא...

כתבתי על היסטוריה?

להזכירך, הציונות התחילה בעיקר מ"חילונים שפויים" שבאו לכל מיני חורים נידחים וסיכנו את חייהם ואת חיי ילדיהם למען אידאל.
בעבור ההורים שלי ושאר ה"מתנחלים", ההתנחלויות זה פרק ב' של המפעל הציוני.

אז בא נקווה ביחד שיש יותר משני פרקים במפעל הציוני.
ולמה המרכאות סביב החילונים השפויים והמתנחלים ?
וזאת לא חכמה ללכת רק על ציר הזמן בלי התייחסות לציר העניין.
פעם חילונים, היום דתיים, הכל על ציר הציונות, הכל בסדר. אפשר לשלוח את ההודעה.
והנסיבות לא זזו על ציר הנסיבות ?

אלו העקרונות שלי, ואם אתה לא אוהב אותם, ובכן, יש לי אחרים.
Groucho Marx

'In the End We Are All Alone, and No One is Coming to Save You''
john reese

אתה יכול לחלוק על המתנחלים אבל אתה לא יכול להשמיץ אותם ולומר שהם מסכנים את חיי ילדיהם כי "הם מאמינים שכח עליון שלח אותם אז אין מה לפחד" ולהתעלם מכך ש"חילונים שפויים" עשו בדיוק את אותו הדבר.

לא יודע היכן בעיניך מסוכן או לא מסוכן, אבל בקרני שומרון גרים "חילוניים שפויים", וברפיח ים גרו "חילוניים
שפויים", ובחומש גרו "חילוניים שפויים", וכנ"ל פאת שדה, כדים וגנים. אתה מבין, הרבה מקומות שגרו בהם
"חילוניים שפויים" אינם קיימים עוד כי תושביהם פשוט גורשו מהם...

מעבר לכך, די עצוב לראות אותך, שכל הזמן מספר לנו על השלום והפשרה, מתעלם מהסוגייה שהסכנות לחיי
יהודים (גם באיתמר, שכידוע נמצאת נורא נורא נורא רחוק מת"א, כמעט שעה נסיעה, וגם בת"א) אינן תוצאה
של אסון טבע, אלא של בני אדם בעלי נטייה רצחנית שהחליטו שהריגת יהודים תגדיל את אשראי הבתולות
שלהם בעולם הבא - אלה החבר'ה שאתה חושב שיהיה עימם שלום - ואתה מדבר על חילוניים שפויים...


אתה דתי אדוק יותר מכל "פנאט" באיתמר. ההבדל הוא שהדת שלו לא מחייבת אותך להיות מגורש מביתך,
בעוד שהדת שלך מאלצת אותו להיות מגורש מביתו. באשר לשאלה לאיזה משיח יש סיכוי גדול יותר להגיע, הרי
שהמשיח שלכם כבר הוכח כמשיח שקר, בעוד ששלהם עדיין יכול לצוץ לו פתאום, לך תדע...

אף פעם לא כתבתי פה על "שלום" ו"פשרה".

איתמר, יישוב קטן בסך הכל, שכל 20 מבניו ובנותיו מפיגועי טרור מאז תחילת האנתיפאדה השנייה. זה שיעור עצום באופן יחסי. אולי הגבוה בארץ. מכאן שבהחלט מסוכן יותר באיתמר מאשר בתל אביב או בחיפה. מי מוכן לקחת סיכון כה גדול על עצמו וילדיו? מי שיש לו אידאולוגיה חזקה מאוד. בישראל של היום, אידיאולוגיה כזאת יש בעיקר לדתיים.

כששלושה כאלה מתפוצצים בעירך בתוך שבועיים - כל צורת חייך משתנה (בהנחה שהאיש נוסע באוטובוסים).

אתה מבין, משחקי סטטיסטיקות הם לא רלוונטיים. אתה בוחר להסתכל על איתמר כבודדת, אבל יש עשרות
יישובים כמו איתמר - שבהם לא היו הרוגים פיגוע חדירה, ועל פניו מצבם האסטרטגי זהה לזה של איתמר.
אם רוצים להשוות סטטיסטיקת נפגעים, צריך לעשות אותה כוללת: כל יישובי גב ההר, נניח, בהשוואה לירושלים,
או ת"א או כל מקום אחר - ואז זה מקבל צורה אחרת.

תושבי יישובי גב ההר אינם רציונליים פחות מתושבי ת"א, חיפה, יוהנסבורג, לונדון, ריגה או סנטה ברברה...
ההגיון שלהם זהה: זה המקום שאותו הם אוהבים ובו בנו את ביתם באופן חוקי וכשר - וחובת המדינה להגן
עליהם, בדיוק כפי שהם עושים בתורם כשהם מגיעים לגיל 18, בדיוק כפי שחובת המדינה להגן על שדרות או
על מנרה או על כפר סבא (אחרי הנסיגה הבאה...).

הפיגוע באיתמר הוא תוצאה של טעות כואבת וקשה. בלילה ממוצע, הסיכוי שאתה תירצח במיטתך גדול מהסיכוי שזה יקרה לתושב איתמר - האבטחה סביב יישובו טובה יותר - ותושבי יישובו הם פחות בעייתיים מהממוצע המקובל בערים גדולות אצלנו ובעולם הגדול, כך שאין מה לפחד מהשכנים...

שמע, 20 הרוגים בתקופה של עשור ליישוב קטן זה המון. אני לא חושב שזה לא רציונאלי לחיות שם, אם בחשיבה רציונאלית מתייחסים לחישוב שיטתי של רווח והפסד. למרכיב האידיאולוגי-דתי יש השפעה רבה על מערך חישובים זה ולכן אני לא נכנס כאן בכלל לעניין רציונאליות ההחלטה. אני מדבר רק על כך שאין ספק שאיתמר בפועל מסוכנת יותר ולכן מי שבוחר לגור בה לוקח סיכון במודע, ולא ניתן להסביר את הבחירה הזו ללא המרכיב האידיאולוגי.
ולגבי סנטה ברברה (שבה אני כבר די מזמן לא גר), אתה מזכיר לי שיחה שהייתה לי עם סטודנטית ששאלה אותי אם אני לא מפחד לחזור לישראל. עניתי לי כך:
בואי נראה, מאז שאני כאן היה מקרה של מטורף שדרס 5 אנשים בכוונה ליד האוניברסיטה (וקרוב מאוד למקום מגוריי), עובדת לשעבר בסניף דואר הקרוב לביתי שנכנסה יום אחד לסניף עם אקדח ורצחה כמה עובדים לפני שהתאבדה, היו צמד אהבלים שנהנו לצלוף ברובה על נוסעים בכביש הראשי קרוב לעיר (בנס לא היו נפגעים) וחייל לשעבר שבמחאה על משהו התבצר על גשר מעלה הכביש הראשי בעיר עם רובה. שלא לדבר על שריפות הענק מדי קיץ שמאיימות כל פעם על בייתי ורעידת האדמה ההרסנית שכולם מחכים שתבוא. אז לא, אני לא חושש לחזור למקום שבהשוואה הוא בסך הכל די נינוח...

זה שהדרך לקרוא אותן, היא ע"י קבלת החלטה א-פריורי, מה אתה רוצה שהיא תראה - ואז מציב את
הנתונים, כך שיתנו לך את התוצאה הרצוייה...

מחצית מנרצחי איתמר, לא נרצחו בתוך היישוב, אלא מחוצה לו. כבר יש נתון שניתן לשחק איתו, אם רוצים
להגיע לסטטיסטיקה אחרת משלך. רוב הנרצחים ביישוב היו טרם הצבת גדר התרעה. אם רוצים להתפלמס
על סטטיסטיקות, אז אין לזה סוף. העניין הוא פשוט בהרבה: תחושת הפחד הכללית - האם במרץ 2002 היה
פחד לפחות באותה רמה, בתוך גוש דן וי-ם? התשובה היא כן מהדהד, שכן בערים הגדולות הטרור יכול היה
להכות בך בכל מקום. כל נקודה שם היא ריכוז קהל פוטנציאלי.

אני יודע שיש נטייה להפוך את היוצרות ולהסביר לנו ש"אמנם אנו חושבים שהפיגוע הוא ברברי, אבל הם הלכו
לגור שם", אבל מעבר לאפולוגטיות הדי-מכוערת, למען האמת, הרי שהדבר הוא אעבסורד מטבע בריאתו. כל
מדינת ישראל מסוכנת ליהודים בהשוואה למדינות צפון אמריקה. את מה שאתה מנסה להסביר על תושב
איתמר, יסבירו בלוס אנג'לס לגבי תושב ת"א שנסע בקו 5.

כאשר אתה שומע על איתמר רק בהקשר של פיגועים, אז אכן אתה מקבל רושם שכל היום זה מה שקורה
שם. זה די דומה למה שהאמריקני הממוצע שומע לגבי ישראל. אתה ישראלי ויודע שיש כאן חיים מעבר
לפיגועים ולמלחמות, אבל זה מה שמראים שם. איתמר היא ישראל בזעיר אנפין בכל הנוגע לצילום המצב
התקשורתי. אגב, גם בתחום הדה-לגיטימציה לתושבים, מה שעושים לאיתמר בישראל, זה מה שעושים
לישראל בחו"ל...

נאמר שהיו "רק" 10 הרוגים בתוך היישוב (היו יותר-רק באירוע רצח משפחת שוב ובאירוע האחרון נהרגו 10. לכך יש להוסיף לפחות גם את המקרה של רצח ה-3 בישיבה ביישוב והיו עוד מקרים). 10 או 13 הרוגים ביישוב של בסך הכל כ-200 משפחות +כמה מאות תלמידי ישיבה, זה המון (ויש לזכור שלא מדובר בפיגוע המוני בודד אלא במספר מקרים) גם בלי להכנס לחישוב סטטיסטי. אבל נאמר שיש באיתמר 1500 תושבים. אנחנו מדברים על יחס של נרצח אחד לכל 115 תושבים (במקרה הטוב). אני לא מכיר יישוב בתוך תחומי הקו הירוק (וגם מזרחה לו-מעט מאוד) עם שיעור כזה. אם היה מדובר בתל אביב או בחיפה, הרי שהיינו ביחס כזה מדברים על אלפי הרוגים ובערים אחרות על מאות.
לכן, סטטיסטית, איתמר היא מקום מסוכן. עכשיו, אתה בחרת לפרש את דברי כביקורת על מי שגר שם. זאת החלטה שלך. בלי קשר להאם לדעתי צריך או לא צריך להתיישב שם ברמת האינטרס של מדינת ישראל, יש לי הערכה לאומץ של מי שמוכן לגור שם.

אני מבטיח לך שתושבים במדינת ישראל נבהלים מפיגוע עם 40 הרוגים יותר מאשר מפיגוע עם 3, גם אם
הפיגוע שבו נרצחו 3, אירע ביישוב קטן לאין שיעור מזה שבו אירע הפיגוע עם ה40. הסיבה לכך ניתנת להסברה
באמצעות ציטוט המתמטיקאית המבריקה ציפורה לבני: "40 גדול מ3". נכון, באופן יחסי ה3 שקול ל4555, אבל
זה לא עובד ככה אצל בני אדם, ובצדק. אדם הוא אדם הוא אדם.

פה בארץ ניסו בשעתו להסביר לאמריקנים שכל פיגוע גדול כאן, הוא כמעט שווה ערך ל9/11, והאמריקנים,
אנשים נבונים שכמותם, לא קנו את זה. למה? כי ב9/11 נרצחו 3,000 איש, והאימפקט של זה תמיד יהיה יותר
גדול מרצח של 50, גם מדובר במדינה שמס' אוכלוסיה קטן פי 60.


בכל מקרה, הסיכוי שיחדרו אליך הביתה גדול יותר מאשר לבית ממוצע באיתמר - במיוחד עכשיו

אני חושב שסוגיית האומץ של מי שחי שם, היא לא העניין. הם ישראלים שחיים ביישוב ישראלי, וככה עלינו
לבחון אותם, ללא שיפוט ערכי לגבי עצם ההחלטה לחיות שם. הם שם באופן חוקי, כמו כל יישוב ספר - וככאלה
חובתנו לספק להם את מקסימום ההגנה האפשרית - והיא אפשרית. הכל תלוי בכמה אנחנו מוכנים לגרום לצד
השני לפחד...

למה הסיכוי יותר גבוה שיחדרו אליו הביתה?...ולמה דווקא עכשיו?..בשנים האחרונות יש שקט יחסי(להוציא כמה פיגועים רצחניים של הישמעאלים...)...

דומני שרוב, אם לא כל, הישראלים ירגישו פחות ביטחון באיתמר בהשוואה לתל אביב או כפר יחזקאל. הייתי לא מעט בשטחים כחייל ואני מוצא את רמת האיום כבלתי ניתנת להשוואה. לא רק מבחינת האיום של חדירה ליישוב, אלא גם מבחינת הביטחון שיש לצאת מהיישוב רגלית או ברכב. בוא נאמר, שאני לא חושש להביא את הבנות שלי לארץ, ולא אחשוש ליסוע איתן לקיבוץ של אבי בצפון. אבל אני בהחלט לא ארצה להסיע אותן לבקר באחת ההתנחלויות.
זה שצריך להיות שם אותו ביטחון אישי כמו בכל מקום אחר-זה ברור. אבל יש מציאות בשטח שאי אפשר להתעלם מימנה. מי שחי שם לוקח את זה בחשבון ומה שאזן את זה מבחינתו זה בראש ובראשונה המרכיב האידיאולוגי (דתי ולאומי).
ולמספרים היחסיים יש חשיבות גבוהה, לדעתי. כשנהרגים 100 איש אבל בגלל שיעור הבסיס הגדול זה לא קורה בקירבתך המיידית ולא לאף אחד שאתה מכיר זה פחות מזעזע מאשר כשנהרגים הרבה פחות אנשים, אבל זה קורה לידך וביניהם אנשים שאאתה מכיר.

רוב הציבור בישראל יחשוב שאלקנה היא התנחלות בלב השומרון, וש"מסוכן בה הרבה יותר מאשר בת"א",
בעוד שבפועל, אלקנה בטוחה בהרבה מכל מקום שאתה מכיר (כן, גם הכבישים אליה...).
להגיד שאתה חושב שהדרכים בשומרון מסוכנות עד כדי חשש להביא את בנותיך, זה הגיוני - אבל סביר
שהסטטיסטיקות, שאתה מתבסס עליהן, מלמדות שהסיכוי שלך להירצח באקראי במכוניתך, ברוב שכונות
ל.א., גבוה משמעותית מסיכוייך להיות קרבן על כבישי השומרון.

יש מציאות בשטח שהיא נגזרת של מעשים ומחדלים של ממשלות ישראל. יישוב כמו איתמר יכול להיות בטוח
הרבה יותר מכל יישוב אחר בישראל (נתונים אובייקטיביים עובדים לטובתו: אין חשש לפגיעה מהשכנים
ליישוב, היישוב מגודר ומאובטח, וכיו"ב) - והסיבה היחידה שהפער לטובתו אינו מובהק, היא שההשקעה
בהרתעת הצד השני מפגיעה במתיישבים, אינה קיימת. לו הכפרים סביב איתמר היו פוחדים שהצבא ייכנס
אליהם אחרי הפיגוע, ויחריב 50 בתים תוך גירוש המשפחות שחיות בהן, הסיכוי לראות פיגוע כזה, היה יורד.



אני יודע שכיום זה נתפס כ"מדיניות של ימין קיצוני", אבל מי שיזם, תכנן והוציא לפועל מדיניות כזו, זה משרד
הביטחון שהפונקציונר הבכיר בו (על תקן מנכ"ל ואח"כ סגן שר) הוא יונת השלום הוותיקה, הלא הוא
נשיאנו הדגול, ש. פרס...

מדינה לא צריכה להרגיש אי-נוחות כשהיא מגיבה בעוצמה על פגיעה באזרחיה, והדיברוים על "מידתיות"
בתגובה, יבואו תמיד מצד אלה שלא נפגעו. אין מידתיות מבחינת משפחת פוגל - לפחות שני ילדים במשפחה זו עברו חווייה שהמקבילה שלה בתולדות העם היהודי, היא אחת ויחידה. עבורם, מידתיות היא
מושג חסר ערך.


ושוב - המספר הוא חשוב ביותר. לממשלה קל בהרבה לתרץ הבלגה כשיש פחות גופות. לו חרבו התאומים
מבלי שהיו נפגעים, לבוש היה קשה מאוד לצאת למלחמה באפגניסטאן, ובלתי אפשרי לצאת למלחמה
בעראק (ולצבועים משמאל שירדו לחייו, היה קשה יותר לרדת לחייו... אבל הם היו מתגברים על הקושי,
נחושים שכמותם...).

התחושות הסוביקטיביות של רוב הישראלים בנושא זה, מבוססות על מציאות אובייקטיבית לגמרי. הסיכוי שלך לחטוף לכל הפחות אבן בכבישי השומרון גבוה בהרבה מאשר בכבישי רצועת החוף או הגליל וכך גם הסיכוי שיירו על מכוניתך או שמחבלים חמושים ייכנסו ליישוב שלך ויבצעו בו טבח. אני בספק אם באותה קלות ראש תנהג לאיתמר כמו שאתה נוהג לעפולה או מצפה רמון.
והאיזכור של שכונות בלוס אנג'לס הוא בדיקו מה שאני מתכוון אליו-בהחלט יש שכונות שם וגם בניו יורק שלא אכנס לשם עם בנותיי ולא אסתובב שם בלילה לבד. מבחינתי, אותו כנ"ל איתמר בהשוואה לנהלל. לכן מי שבוחר להתגורר דווקא באיתמר ולא באחד מיישובי העמק, עושה זאת למרות הסיכון הגבוה יותר וזאת משום שיש לו אידיאולוגיה מסויימת.
כאמור, אני מדבר על מצב קיים, לא על הרצוי, וזאת משום שאנשים הולכים לגור באיתמר ונשארים לגור שם על בסיס המצב הקיים ולא על בסיס המצב הרצוי. ולגבי מדיניות הענישה שהייתה נהוגה בעבר-ובכן, התנכלות אלימה רחבת היקף למתנחלים החלה עם האינתיפאדה הראשונה (לפני כן היו אירועים ספוראדים נדירים יחסית) ואותם אמצעי ענישה כוללנים שהופעלו בתקופה זו (למשל, הרס הבתים הכפר ביתא אחרי האירוע המפורסם) לא הביאו להפחתת האלימות. מה שהביא לדעיכת האינתיפאדה היו הפעולות היעילות של השב"כ וצה"ל נגד הכנופיות המאורגנות של הפלסטינים, מודיעין יעיל והמעבר של הפלסטינים ממהומות רחבות היקף לפעולות של קבוצות טרור קטנות שאיתן היה קל יותר להתמודד. בקיצור, לא חושב שפעולות ענישה מהסוג הזה אכן עובדות או עבדו אי פעם. לא למותר לציין, למשל, שאם עוקבים אחרי גרף פעולות הטרור בשנות החמישים לומדים שפעולות התגמול של ה-101 לא הביאו לירידה בכמות הטרור. מה שהביא לכך היה מבצע סיני שבא מאוחר יותר, משום שהוא איפשר פגיעה יעילה בקני הטרור והרתעה בקנה מידה אסטרטגי נגד האחראים לטרור-קרי, מצריים של נאצר. גם המעבר מפעולות תגמול למה שאורי מילשטיין מכנה "המנעה" סייע לעניין. לחומת מגן היה אפקט דומה. אני ספקן לגבי יעילות פעולות ענישה קולקטיביות. צריך לפגוע במחבלים עצמם ובשוליחהם בכל הדרגות.

הוא אמנם עמוק בתוך הקו הירוק, אבל כמו שאמרו בלאטמה: הצעירים משועממים בערבים...
רק השבוע נמסר פס"ד הזוי ברכותו על צעיר שרצח שוטר שהעמיד מחסום בסמוך לבה"ד 1.

אגב, גם בישראל לא יודעים שבדרום יש כבישים שפחד אלוהים לנסוע בלילה - ה-ר-ב-ה יותר מפחיד מאשר
לנסוע בשומרון, וגם הסיכוי לחטוף בהם אבן אינו מן הקטנים. גם הכביש לטבריה כולל את הרגעים שלו (בעיקר
באזורי צומת בית רימון וליד טורעאן).


הפיגוע שקרה באיתמר קרה גם במצר
מצר היא בתוך הקו הירוק.

אם מישהו חושב שכזה דבר יכול לקרות רק "שם", אז שיבוא לעצמו בטענות למה הוא מרשה לתקשורת להיות
המנחה שלו למציאות...

ישראל אינה בטוחה - אבל עדיין הסיכוי להירצח בה, קטן מאשר בארה"ב. סטטיסטיקה

סורי, אבל האיזור הזה מחוק עבורי בגלל אסוציאציות בלתי ניתנות להדחקה עם פודרה וחבורות של גברים מגרבצים לבושים בחקי
אני מבין שהצעירים משועממים, ואת הסיפור עם השוטר אני מכיר (אם כי פיספסתי את זה שהשבוע ניתן גזר דין) אבל עדיין לא נראה לי שאתה צריך לחשוש יתר על המידה מכך שירססו לך את המכונית ב7.62 בדרך לשם מתל אביב. כלומר, זה יכול לקרות תמיד (אני לא אמרתי שזה קורה ר-ק שם), אבל הרבה פחות סביר מאשר בדרך לחברון או לאיתמר.
ידעתי שתזכיר את מצר...לא בגלל שכדור הבדולח שלי שב מהמוסך אלא משום שזה מקרה בולט בחריגותו (נדמה לי שהיו עוד מקרים בודדים מאוד של אירועי דקירה במושבים) של פיגוע חדירה רצחני ביישוב כפרי מאז פרוץ האינתיפאדה הראשונה. אני חושב שעם יד על הלב, הרוב כאן חוששים יותר מנסיעה לאיתמר או חברון מאשר מנסיעה לעפולה או מצפה רמון. ולא בגלל התיקשורת אלא בגלל שבאמת יש שם, יחסית, המון פיגועים בכבישים, ביישובים וביאזור היישובים.
ואגב, בארה"ב באמת יש יותר סיכוי סטטיסטית להרצח מאשר בישראל, אבל אנחנו מדברים על השוואת איזורי מגורים ספציפיים. כלומר, איזורים מסויימים בישראל בטוחים יותר מאיזורים אחרים, איזורים מסויימים בארה"ב בטוחים יותר מאיזורים אחרים, ובעוד הארלם בטוחה פחות מדימונה, איתמר בטוחה פחות מסן דייאגו....לפחות לא באיזורה שלה שבו אני מתגורר. ותיראה, למרות שכאן בטוח יותר סטטיסטית מאשר בתל אביב, הייתי חוזר מחר אם הייתה לי האפשרות. וזאת משום שלפעמים לוקחים סיכון עבור עקרונות ועניינים אחרים בעת שבוחרים איזור מגורים. כל אחד ועד כמה הוא מוכן להסתכן ועבור מה.

יידויי אבנים בלילה הם מעשה שגרה - בכביש 25 יש גם ניסיונות סנוור של אוטובוסים.

פח"ע בדווי הוא תופעה ה-ר-ב-ה יותר נפוצה ממה שמשתקף בתקשורת.

אנשים שמסכנים את עצמם.
האנשים הללו לא משמשים חומה חייה המתכוונת לעצור גלי טרור בחיפה בירושלים או במדינת תל אביב.
האנשים הללו ממלאים את הוואקום שהיה נוצר אם לא היה יושב שם יהודי.
גם ממילא תביעות הערבים הן בעלות על כל שטחי מדינת ישראל, למעט הים שאותו הם רוצים להשליך אותנו.
הם לא רוצים אותנו ואנחנו לא רצויים בחבל ארץ זה ואם לא הפנמת זאת עד עתה אז יש לך ולעוד הרבה בעיה רצינית ביותר.
אין מקום על פני כדור הארץ המותיר אחריו וואקום, בריק שיוצר ייכנס תמיד מישהו. הערבים יודעים זאת היטב וכל החארטה שמוכרים לכל העולם עובדים יפה על דו קיום בשלום, שתי מדינות לשני עמים (איזה עם הוא בדיוק העם הפלסטיני - ייצור שרקחו אותו טובי הוזי השלום אצלנו).
אנו לא נהייה באיתמר, יצהר ועוד מקומות אחרים - המקומות הללו יאוישו על ידי ערבים ואז תשאלי את עצמך איך זה ששדה התעופה שלנו ועוד אזורים אחרים מטווחים על ידי טילים. דוגמא לכך את יכולה לקבל מתפיסת הנשק האחרונה שהייתה מיועדת לצרכים "הומאניים".
אם תלכי אחורנית בשלהי המאה ה-18 ומהלך המאה ה-19 ועד למאה הקודמת בה הוקמה מדינת היהודים תמצאי בדיוק שלא חל כל שינוי. מרצחים ערביים תמיד טבחו ביהודים. זאת המנטליות שלהם ותאוות הרצח טבועה בהם משחר ילדותם.

דיברת על כפא סבא או נתניה?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי s27 יש לי המון ביקורת על אנשים שמסכנים את עצמם ואת ילדיהם הקטנים בעצם הישיבה במקומות האלו במרחק יריקה משטח אויב

המדינה קמה בגלל אנשים שישבו מברחק יריקה משטח האוייב, שדרות והנגב המערבי גם הם במרחק יריקה משטח האוייב ולמעשה - כל המדינה במרחק יריקה משטח האוייב - ככה זה שאדם מחליט לקחת סיכון בשביל אידאלים.

או קרא את הספר האוטוביוגרפי שלו "הבן הטוב",
היה רואה שהבן אדם לא 100%.

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

מבחינת בטחון? איתמר לוקחת בצעדי ענק

לא קראתי את כול התגובות אך נדמה לי שכולם התייחסו רק לפן הלאומני ולא הפלילי

הרי לאפחד לא יהיה אכפת מי פגע -חס וחלילה ולא עלינו- מבני משפחותינו נכון?

אם זה כך, בואו נשווה את האלימות הפלילית באיתמר לבין בתל אביב

נשווה בין מספר הפיגועים הלאומניים בין איתמר לתל אביב

תשובה:

איתמר מקום בטוח הרבה יותר

שם לא שומעים על עשר דקירות כול לילה, ומי שיהרוג אותך זה לא ישנה את העובדה שהוא היה עבריין או מחבל.