לפעמים אדם נמצא בצומת דרכים שבו הוא צריך לתכנן את השלבים הבאים. לפעמים מתקדמים בחיים (קריירה, זוגיות, וכו).
לכן אני שואל את השאלה הזאת: האם האדם עושה את התפקיד או שהתפקיד עושה את האדם? האם תואר משנה את האדם או שהאדם מוסיף משמעות לתפקיד שלו?

...מה אתה שואל, אבל אולי.

הבנאדם עושה את התפקיד. אתה יכול לקחת תפקיד קטן ומינורי ולהביא אותו למקום אחר, ליצור ממנו משהו רחב ומשמעותי. מצד שני אתה יכול לעסוק בתפקיד "חשוב" ולבצע אותו בלי שום משמעות ולא לקבל ממנו כלום ולא לתת בו הרבה.

מעבר לזה, יש הרבה משמעות לאיך שאתה רואה את התפקיד, כלומר לגישה שלך. אם אתה שלם עם התפקיד - לפעמים יוצא שחשבת שאתה הולך לעשות משהו ספציפי בחיים שלך, להיות משהו ספציפי, והחיים לוקחים אותך למקום אחר, ואז יש שלב שבו אתה צריך לוותר, להכיר בזה שלא תעשה את מה שחשבת שתעשה, ושזה בסדר ולהיות שלם ושמח עם מה שאתה כן הולך לעשות - אז אתה תעשה אותו טוב ותהיה טוב בו ויהיה לך טוב איתו. אם אתה לא שלם איתו, אם תאכל לעצמך כל הזמן את הלב שזה לא מה שרצית לעשות, אז לא תהנה ממנו ולא תעשה אותו טוב.

מורה מעולה מתחיל, חכם, אוהב ובעל רצון יכול לעשות הרבה יותר מאשר מנהל בי"ס מדופלם בוגר משרת פקוח + תואר בניהול מלטביה + קשרים טובים עם ראש העיר.

נכון שלמנהל יקראו מר נפוחיהו או שעל דלת חדרו המפוארת יכתב אדון לקקנשטיין ולך יקראו רק 'המורה' - אבל בכל קנה מידה אתה תהיה שווה יותר אם תעשה מלאכתך כמו שצריך.

[זו כמובן דוגמא בלבד לצורך מענה לשאלתך שכן יש גם מנהלים שעושים עבודתם היטב]

אלו פחות או יותר התהיות שלי. אני כאמור מורה. מתישהו אני מתכוון לעשות כמה צעדים לכיוון ניהול (או לפחות סגן בתור התחלה). אני חושש מהשאלה "האם האדם עושה את התפקיד או להיפך"
אני בהחלט לא רוצה להפוך לסוג של עסקן אלא לעשות את העבודה טובה ויעילה ע"פ האני מאמין שלי בלי להצטרך להיות חייב לעסקנים כאלו ואחרים כפי שציינת.
מאידך, אני לא רוצה להשאר במקום. אני מאמין שאדם צריך להשתדרג ולהתקדם.

...ממה אתה חושש.

אתה לא סומך על כישוריך? אתה לא מחזיק מעצמך שאתה יכול לעשות את התפקיד כמו שצריך?

אם אתה כן, אז ממה אתה חושש? שכשמקבלים את התואר "מנהל" עוברים גם השתלה כירוגית של עסקנות? הרי זה הכל בחירה שלך. תרצה להיות עסקן - תהיה. לא תרצה - לא תהיה.

ראיתי כבר כמה מנהלים טובים כהורה וכתלמיד. עזוב 'טובים'... מ-צ-ו-י-נ-י-ם

לא היו להם חיים קלים כמובן אבל מי אמר שלהיות 'מורה טוב' תחת מנהלים בינוניים ועסקני צמרת זה קל יותר מלהיות מנהל טוב?

אני יודע שאני עדיין לא מוכן לזה. אולי בעוד כמה שנים כן אהיה. בנתיים, אם התפקיד עושה את האדם אז אם אני אקדים את המאוחר אז התפקיד יבנה אותי, יגבש אותי. אם האדם עושה את התפקיד אז אני צריך לחכות שאהיה מוכן.

דרך אגב, הדוגמא שלי של מורה-מנהל זו דוגמא ואבל יכולים להיות אותם תהיות גם בשאר תחומי החיים. בניית משפחה, קריירה, וכו.