החיים קבועים
מוסיף למשקל,מחסיר מזומנים מהחשבון
מכפיל את רשימת המטלות וכל זה מחולק ב6 ימים
ואז שבע עצרת: ביום השביעי עוצר לנוח
מצליח להוסיף הערכה,מצליח להחסיר דאגות
לחלק מהידע לעמיתים ולהכפיל אהבה לאוהבים
אך בסופו של דבר-היום עובר,שבוע עובר,שנה עוברת
ונראה כאילו דברים קרו רק אתמול
אך משהו חסר במשוואה לאושר והסיפוק
משהו לא מוגדר שנשאר בגדר נעלם

יפה מאוד. לא פעם שומעים על הביטוי של "החיים הקבועים" שגורמים לאדם למאוס בהם.
בשגרה המעצבנת הזאת כשאין לו משמעות אמיתית לחייו ומשהו שמחזיק אותו שמח ומסופק באמת.
בשיחות ששמעתי מאנשים שונים, הם טוענים שמה שנותן משמעות לחיים זו הנתנינה, ההתנדבות.
אצל אנשים שחוזרים בתשובה מדובר בתורה, בלימוד המעמיק, בהתחברות לבורא עולם.
אצל כל אחד זה שונה.. בכל מקרה.. הם טוענים שיש סיפוק.
מה אתה אומר? מה השיר אומר על זה?

אהבתי בשיר את האנלוגיה בין החלק הראשון של השורה, לחלק השני.
היה נחמד לו היית מפריד את זה בעזרת בית וסוגר כמו בשירת ימה"ב.

שבת שלום רומק


נ"ב
למה אתה לא עושה רווח אחרי הפסיק למילה הבאה?

ציטוט:

למה אתה לא עושה רווח אחרי הפסיק למילה הבאה?

כמו שרשמת,אצל כל אחד זה שונה וזה בעצם הנעלם כי כל אחד משלים בהתאם לתפיסת עולמו
פעם יכול להיות טיול ארוך שמוציא מהשגרה, פעם קורס ופעם אפילו התנדבות
כשמשלבים בין הכל אז החיים יפים
שבת שלום

ציטוט:

במקור נכתב על ידי רומק פעם יכול להיות טיול ארוך שמוציא מהשגרה, פעם קורס ופעם אפילו התנדבות כשמשלבים בין הכל אז החיים יפים

השאלה, אם הדברים שהינך מתאר, אינם רגעיים בלבד?
נניח שאתה מציב לעצמך מטרה, אתה מרגיש סיפוק כשאתה מסיים,
ולאחר מכן ריקנות וחור בהתאם. בערך.
השאלה אם יש פיתרון לטווח של כל החיים..?!
אני באמת לא יודע ולא בטוח.