ארגז הקסמים


מנבכי העפר הגיח העדר
גרעין האחד בקע מנפשו
תוגת אביו נטפה לעדים

בשנות העצב החולפות
נתפקדו התועים וקראו פלס
וברגע הזה, בהתבוססות עצמותיו,
התברך גופו וברח

ובאותה השעה כה יאמרו העדים
מה לנו לעשות זוהי דרך הקסמים.
ומחשבות העדים יצומרו בשלכת
אביבים נסתרת.

וואו, טקסט קשה.
בכלל לא ציפיתי למשהו כזה מהכותרת.
יש לי קונוטציות לשואה - האם לכך התכוונת?

בנוגע לכתיבה עצמה, השפה גבוהה ועשירה אבל יש לי סימן שאלה בנוגע לכוונה של מה שאתה מנסה להעביר...

ראשית, תודה על ההתייחסות.

באופן כללי, אני מתחבר מאוד לשירים ערטילאיים, מעורפלים.
כיוצר, אני משתדל להכניס את הפן הזה לשירים, לדעתי זה הופך את השיר למעמיק יותר.

באשר לשיר - לאו דווקא קונוטציה לשואה אבל ניתן בקלות לקחת את הדרמטיות המתוארת
גם לכיוון הזה.
כאמור, אני מעדיף שהטקסט יישאר מעורפל ככל שניתן, ושכל אחד ייקח אותו ויפרש אותו בדרכו.

כאשר נשארת עם סימן שאלה בסוף הקריאה, אני, מבחינתי, "עשיתי את שלי".

ושוב, חן חן על התגובה.

בבקשה

אחלה כשרון, אשמח לראות עוד יצירות בהמשך,
ותודה על השיתוף!

באמת מתאים לשואה ..כמה שזה נוראי אבל ממה שהבנתי זה כאילו מדובר בבור של יהודים ואחד מהם מצליח לברוח והעדים הם יהודים זקנים או חלשים מידי שפשוט נשארים בפנים..

תענוג לקרוא כתיבה בשפה גבוה

השיר מאוד דרמטי, (וזה גם חביב עלי במיוחד).
מה שטוב בשיר כזה מעורפל (וזה בכוונה) הוא שהאיורעים בו מובנים בסדר הגיוני, ויש משמעות מהם כבתים או כשיר שלם.

לי מביע הטקסט את תהליך סקילת האישיות של בן אדם \ או עזיבת דת - תרבות שלך.

הערה קטנה, עד כמה שזה מעמיק את היצירה ואת האיכות שלה (לכך שתקבל שלל משמעיות , רבד ספרותי יפה וכו'...) לדעתי חשוב מאוד לדעת איך לשלוט בטכניקה זו.
אתה יודע איך לבצע אותה הייטב, אבל המינון אצלך קצת קצת חרג (בגלל זה יצא שאני או מארין נחישנו די טוב), אני מתכוון לכך כמובן שאתה צריך לתת קצה חוט או אבן דרך לרעיון הכללי.
כי אחרת הפירושים הם אינסופיים ומכאן הטקסט הופך למעיק ולא מובן (לכול אחד ואחד).

אחתום את דברי בברוך לפורום כתיבה וספרות
נשמח לראות עוד מיצירותך ותגובותך בשלל שאר אשכולי חברי הפורום.

יום טוב,
אמיל.

קודם כל, ברוך הבא לפורום.
דבר שני, דווקא בתור חובב של כתיבה רבת פרשנויות, התקשיתי לקרוא את היצירה שלך. אני הרגשתי שהיא מעורפלת מדי- אני לא מצליח לקשר בין כל שני משפטים ביצירה, וזה פוגע, לדעתי, בכתיבך העשירה (וכאן אתן שאפו על הרמה של השפה- יפה מאוד! לא כל אחד משקיע בזה, וחבל, ואצלך זה מצוי בשפע).
אני חושב שיש הבדל בין לפתוח יצירה לפרשנות, לבין לכתוב משהו אינטואיטיבי לחלוטין ולתת לקורא לחבר את היצירה בעצמו. ההבדל הוא, לדעתי, האם ליצירה יש מבנה ומהלך פנימי משלה. אם כן, אז המבנה הזה יכול להיות מעורפל ופתוח לפרשנות, אבל מרגישים שלכותב הייתה כוונה בכתיבתו, ורעיון שהנחה אותו. זו כתיבה פתוחה לפרשנות. מאידך, יש כתיבה שלא מרגישים שיש לה איזו יד מכווינה, והיא בעיקר מתמקדת בעירפול של עצמה, והקורא נדרש לא רק להבין מה בדיוק הכותב מציג לו, אלא גם לשם מה. זו כתיבה אינטואיטיבית.
אני מרגיש שכתיבתך כאן משתייכת לסוג השני, וחשוב להבין שיש לסגנון זה חסרונות. אותי אישית סגנון זה מעצבן- אני מרגיש שהכותב משחק איתי משחקים, ולא מגלה לי מה הוא רוצה ממני- ואני לא מתכוון לרדוף אחריו במשחקי ניחושים. אם יש לך מה להגיד- גם אם בצורה ייחודית ומעורפלת - תגיד!
אלו תחושתי. אשמח לשמוע מה אתה חושב.
בכל מקרה, בלי קשר לאופי הכתיבה, רואים שיש לך את הכישרון להפוך את השפה העשירה שלך לסיפור, וזו כבר מעלה שיש לכותב טוב, ואין לכל אחד.

בברכה,
ישי

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

מודה לכולם על התגובות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי yishain11 קודם כל, ברוך הבא לפורום. דבר שני, דווקא בתור חובב של כתיבה רבת פרשנויות, התקשיתי לקרוא את היצירה שלך. אני הרגשתי שהיא מעורפלת מדי- אני לא מצליח לקשר בין כל שני משפטים ביצירה, וזה פוגע, לדעתי, בכתיבך העשירה (וכאן אתן שאפו על הרמה של השפה- יפה מאוד! לא כל אחד משקיע בזה, וחבל, ואצלך זה מצוי בשפע). אני חושב שיש הבדל בין לפתוח יצירה לפרשנות, לבין לכתוב משהו אינטואיטיבי לחלוטין ולתת לקורא לחבר את היצירה בעצמו. ההבדל הוא, לדעתי, האם ליצירה יש מבנה ומהלך פנימי משלה. אם כן, אז המבנה הזה יכול להיות מעורפל ופתוח לפרשנות, אבל מרגישים שלכותב הייתה כוונה בכתיבתו, ורעיון שהנחה אותו. זו כתיבה פתוחה לפרשנות. מאידך, יש כתיבה שלא מרגישים שיש לה איזו יד מכווינה, והיא בעיקר מתמקדת בעירפול של עצמה, והקורא נדרש לא רק להבין מה בדיוק הכותב מציג לו, אלא גם לשם מה. זו כתיבה אינטואיטיבית. אני מרגיש שכתיבתך כאן משתייכת לסוג השני, וחשוב להבין שיש לסגנון זה חסרונות. אותי אישית סגנון זה מעצבן- אני מרגיש שהכותב משחק איתי משחקים, ולא מגלה לי מה הוא רוצה ממני- ואני לא מתכוון לרדוף אחריו במשחקי ניחושים. אם יש לך מה להגיד- גם אם בצורה ייחודית ומעורפלת - תגיד! אלו תחושתי. אשמח לשמוע מה אתה חושב. בכל מקרה, בלי קשר לאופי הכתיבה, רואים שיש לך את הכישרון להפוך את השפה העשירה שלך לסיפור, וזו כבר מעלה שיש לכותב טוב, ואין לכל אחד. בברכה, ישי

ישי,
הבנתי את סגנונות הכתיבה שהצגת. יש דברים בגו.
לא פעם דנו משוררים רבים האם יש לומר את הדברים כמו שהם,
כפי שאמרת, אם יש לך מה להגיד - תגיד!
או, לחילופין, כמוני, להסתיר את הדברים, לאפשר לקורא להיסחף
למקומות שאליו הוא נסחף בצורה אינדיבידואלית.
מה שנקרא, להתחבא מאחורי "אילנות גבוהים".

מה שיפה בסגנון כתיבה מסוים: האחד לא מתחבר אליו (אתה מתעצבן),
האחר חושב שזהו דבר קסום, כמוני למשל.


אני חושב שמן הראוי שאציג את הפרשנות האישית שלי ליצירה.
ובכן, בבית הראשון יש תיעוד טכסי, של אנשים רבים, אשר מתכנסים
סביב קבר של אב כלשהו, האנשים הם למעשה העדים.
הבית השני מציג אווירה פולחנית ל"חיים" בתוך ה"ארגז" (הארגז זהו הקבר).
הבית השלישי מציג את האזכרות, בשנים החולפות, של אותם עדים, אשר פוקדים
את בית הקברות.

ברוך הבא לפורום

לא קראתי את שאר התגובות (בכוונה), אעשה זאת רק אחרי שאגיב מיכוון שארצה להתייחס ליצירה
ללא "דעות קדומות", אני בטוח שזה יפריע לי בתגובה, לכן, אעשה כך. אתחיל:
הכתיבה שלך נהדרת, השפה, המסתוריות, הצגת הטקסט וההגשה היו ממש מצוינים.
בחרת בכותרת, ובכן, הצגת זאת גם בטקסט את המושג "קסמים", כשקראתי את היצירה, היא נתנה
לי תחושה של תקופה ישנה, תקופה בה העולם היה ללא שימושים טכנולוגים. אולי אף תקופה,
כמסופר בסיפורי התנ"ך, תקופת קסמים, כישופים וכן הלאה.
זה לא שהבנתי את היצירה, אני לא חושב שאני צודק בכלל, אבל אני נהנה לדלות את מה שנראה לי.
"העדר" המדובר, משמש אולי כמטאפורה? אתה מתכוון לקבוצת אנשים, ליצר ההגררות של האדם.
בסך הכל מאוד נהנתי, יצירה נפלאה.

אשמח תשתף ביצירות נוספות, וכן אשמח לראות ביקורות שלך.
שבוע טוב.