http://news.fresh.co.il/Go/351197

כשזה נוגע לתXת שלהם אז הם כועסים?...
נו טוף....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

הבעיה היא שכאשר מתבצע אירוע חמור בכפרי המשולש, דואגים "אנשי שלומם" של העבריינים או המעורבים, להעלים מהגזרה כל ממצא מחשיד, החל התרמילים של כלי הנשק, ועד טישטוש ראייות.
רק לאחר שהושלמה "מלאכת הניקוי" מועברת הודעה למשטרה.
וכאשר מגיעה המשטרה, אז כולם הופכים "לשלושת הקופים" לא ראיתי, לא שמעתי, ולא מדבר.
כי מי שידבר, יפונה למחרת היום בארון לבית הקברות הקרוב.

ולך תחקור אירוע בתנאים כאלה.

מבחינתה היא עושה את המקסימום עם המינימום!
הלוואי ותושבי טייבה הנכבדים היו מפגינים גם נגד העלמות המס/חריגות הבנייה/אופן הנהיגה ושאר הברכות שבהן נתברכנו בזכות אותם שומרי חוק....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

אז למה המשטרה בכלל טורחת להגיע ?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי בני לפיד אז למה המשטרה בכלל טורחת להגיע ?

ואז יקומו כל הנאורים וילינו על אוזלת ידה של המשטרה..

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

אני לגמרי מבין את הקושי, אבל ברגע שדברים כאלה נשמעים מפי שוטר (או מפי נציג מהדוברות) - מציפה אותי תחושת חוסר אונים.
מטרידה אותי העובדה שהמשטרה גורמת לי לחוש חוסר אונים, וכמעט מצהירה על כך.

חוסר אונים? ממש לא,
מערכת החוקים במדינה מבוססת על דיני ראייות. כאשר אין ראיות. האכיפה צולעת.

הדבר האחרון שמ"י צריכה זה רחמים.
המשטרה זקוקה לאמצעים, רק כך היא תוכל למגר את הפשיעה. גם במגזר הערבי.

עד היום לא ברור לי מאיפה, השוטרים שפועלים במגזר הערבי, שואפים את כוחות הנפש להלחם בפשיעה.

אתה צודק אשר ידידי, לא צריך לרחם על המשטרה. השוטרים
עושים את המקסימום שהם יכולים עם מינימום תנאים שהמדינה
נותנת להם כדי להצליח במשימה שלהם ואני מאד מעריך אותם
על זה. מה שכן, אפשר לרחם עלינו האזרחים שצריכים לחיות
במדינה שבה המשטרה היא בד"כ לא יותר מאנקדוטה לא ממש
משעשת.

http://news.fresh.co.il/Go/351827

"חשד לרצח"?....
הבחורה נקלעה למה שמכונה בעיתון "קרב יריות" ....
אה, כן...בעצם לא הייתה כאן כוונה לרצוח אותה אז סביר שזה ייחשב רק כ"הריגה" או אולי ליתר דיוק "גרימת מוות ברשלנות"?...

מעניין כמה עוד ילכו שם במהלך הסופ"ש....
והעיקר שהמשטרה אשמה.

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

שתי המערכות הללו הן אלה שצריכות להוות את הבסיס שעליו תושתת עבודת המשטרה.

עבודתו של השוטר בשטח (ויהא זה סייר, בלש או חוקר) יכולה להיות משמעותית ויעילה, רק כאשר יידע בביטחון
שיש לו גיבוי מוחלט לעשות את הנדרש כדי לייצר אכיפה יעילה באותם אזורים. כאשר בלש המשטרה שחר
מזרחי רודף אחרי גנב אלים, שתוקף אותו בנשק קר, יורה בו - ומוצא עצמו נידון ל3 שנות מאסר, הרי שהבלש
הבא ישקיע הרבה פחות מאמץ בלרוץ אחרי גנבים - ובצדק.

מלחמה בפשיעה היא עניין ציבורי מהדרגה הראשונה, וכדי לייצר את האווירה שתגרום לפוליטיקאים לשנות
חקיקה, ולהפעיל לחץ על מערכת המשפט - צריכה לעלות זעקה מצידם של שומרי החוק. הזעקה צריכה להיות
בכיוון אחד ויחיד: לאפשר לגופי האכיפה לפעול מבלי לחשוש שפושעים ישתמשו במערכת האכיפה כנגדם
(העובדה ששחר מזרחי יושב בכלא, ולא מקבל חנינה מיידית, כתוצאה מפחד מהח"כים הצעירים, היא תועבה
לשמירת החוק).

המערכת יכולה לנצח את הפשיעה הצעירה - אבל לשם כך על האנשים בשטח לחוש שיש להם גיבוי מבטון.
ללא גיבוי, אין לצפות מאנשים בעלי משפחות שיקחו על עצמם את הסיכון שיגיעו לתא כלא, בשעה שבסה"כ
פעלו למען הבטחת שלומו ורכושו של הציבור שומר החוק.

לפי העדויות, לא סביר שהוא באמת היה בסכנת חיים או שהיתה לו סיבה סבירה לחשוב שהוא בסכנת חיים. הוא יכל היה לתת לגנב לברוח נרגע שזה החל ליסוע ובזה זה היה נגמר. המשמעות של הפסיקה הזו היא שמשוטר נשללת הסמכות להפעיל כל אמצעי אפשרי על מנת לעצור עבריין נמלט, ואם תוך כדי הנסיון לעצור את הנמלט השוטר חש סיכון, מוטב שייתן לו להימלט ולא יפעיל כלפיו אמצעי קטלני. כלומר, המסר לעבריינים (ועבריינים מקצועיים כמו הגנב המנוח במקרה זה מודעים היטב לחוק ומה שהוא מאפשר ולא מאפשר) הוא שאם מנסים לעצור אותם, עליהם להתנגד בכח ולהימלט, כשמובטח להם שלא יירו בהם. אם יצליחו לרוץ מספיק מהר ואולי גם תוך כדי להעיף הצידה איזה שוטר, הם ישארו חופשים. לפחות לזמן מה.
אם לפחות החוק היה קובע שעבריין שנמלט בנסיבות כאלה ייענש בחומרה מיוחדת אזי היה כאן איזה איזון. אבל זה ממש לא המצב.
לשוטרים צריך לתת הכלים לאכוף את החוק. אם ירי חי זה ענייין בעייתי מדי מסיבות אלו ואחרות, שיציידו את השוטרים בנשק לא קטלני אך יעיל.

לפי העדויות, לא סביר שהיה בסכנת חיים אובייקטיבית, אבל שוטר שזה עתה סיים ריצת ספרינט של מאות
מטרים, נשלף לעברו מברג וכעת שולף המברג מנסה לצאת לכביש למרות שהשוטר עומד בדרכו, לצד הרכב,
לא נמצא במצב שיש לו את הפריווילגיה שיש לבייניש להעריך את הסיכון שיש או אין. עליו לקבל החלטה בשברירי
שנייה. ההחלטה אולי הייתה מוגזמת, אבל שליחתו לכלא בעטייה היא יריקה בפרצוף של שוטר מסור שעשה
בדיוק את מה שבשבילו משלמים לו - הוא רדף אחרי גנב שמירר את חיי האזרחים שומרי החוק.

קל לדבר על ציוד השוטרים ב"נשק לא קטלני אבל יעיל", אבל האמת שזה לא עובד כך. הנשק ה"לא קטלני אבל יעיל" , הוא לא תמיד לא קטלני, ולא תמיד יעיל. וכאמור, מדובר בהחלטה של שברירי שנייה. לאחרונה
החלו בהמטעת הטייזרים בתחנות. זה נשק יעיל, אבל לטווח קצר - וכאמור, הוא עלול להיות קטלני במידה
וסופג הזרם לוקה בלבו, למשל. הוצאת נשק כלשהו צריך להיות בנסיבות קיצוניות. מזרחי אולי טעה, אבל
עונש חמור כ"כ על רדיפה אחרי גנב, משדרת את המסר הרע ביותר לשוטרים - בדיוק כפי שכתבת.


לשופטים שהחליטו לזרוק את מזרחי לכלא, היו המוני שברירי שניות, וההחלטה שלהם לוקה בחוסר סבירות
קיצוני מההחלטה שלו (מה שמלמד שזה שיש זמן, לא תמיד עוזר לקבל את ההחלטה הנכונה, בעיקר
כשפוליטיקה מעורבת בסיפור - מזרחי, שלא בטובתו, הפך לקרבן של החונטה הNIFית שמנסה להפוך כל
אכיפת חוק בקרב הצעירים, לסוג של גזענות...).


צריך לשים את הדברים על השולחן. הפשיעה במגזר הערבי לא גבוהה יותר מאשר במגזר היהודי באופן
יחסי - היא גבוהה יותר באופן אבסולוטי. אפשר כמובן לתפוס פוזה NIFית ולעסוק ב"סיבות שגורמים לפשיעה
הערבית להיות רבה כ"כ, אבל זה לא צריך למנוע לרגע את הצורך להתמודד באופן ישיר עם הבעייה.

אין לי ספק שאחרי האירוע הראשון בו אדם הלוקה בליבו ייהרג לאחר שהטייזר הופעל כנגדו גם אם בנסיבות מוצדקות, ראשית כל, השוטר היורה ימצא את עצמו בצרה צרורה שהרי פרקליט המנוח יטען שעל השוטר היה לקרא את תיקו הרפואי של הנפטר בטרם ירה בו (טענה שבוודאי תתקבל על ידי השופטים) וזה יהיה גם האירוע האחרון בו יופעל הטייזר הזה במסגרת משטרת ישראל....
אגב - אתה יכל להיות מצוייד בטייזר המתקדם ביותר בעולם, אבל אם ההוראות וההגבלות לשימוש בו תהיינה באורך של מגילת העצמאות אף שוטר לא ישתמש בו....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

ידוע כבר היום מהניסיון בעולם שטייזר עלול להיות קטלני כך שלא יהיו שום הפתעות. טענות תמיד יהיו כפי שיש כל הזמן גם כשעושים שימוש בגז מדמיע (או פילפל) ובכדורי גומי או אפילו באלה. ברור שאם מישהו ישתמש בטייזר שלו כדין (ואותו כנ"ל בכל כלי אחר שהזכרתי) יצטרך לשלם את המחיר. לכן, ברור שיהיו הוראות מתי אפשר להשתמש בטייזר, אבל הם יהיו גמישות בהרבה מאלו של שימוש באקדח.

כשרכב מנסה לצאת מחניה במהירות אפסית ושוטר עומד בצד הרכב (לא מול הרכב), שוטר לא אמור לירות לנהג בראש כדי למנוע פגיעה בו, הוא אמור לקחת צעד הצידה.

אם החליט להשתמש בנשק במקום לזוז, שלא יכוון לראש.

יהיה משהו, כי יש משהו

ציטוט:

במקור נכתב על ידי sheep כשרכב מנסה לצאת מחניה במהירות אפסית ושוטר עומד בצד הרכב (לא מול הרכב), שוטר לא אמור לירות לנהג בראש כדי למנוע פגיעה בו, הוא אמור לקחת צעד הצידה. אם החליט להשתמש בנשק במקום לזוז, שלא יכוון לראש.

באמת הייתי רוצה לקרוא ממקור ראשון על החוויה שבסכנה מוחשית בלכידת עבריין מסוכן לציבור..

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי רועי AZ באמת הייתי רוצה לקרוא ממקור ראשון על החוויה שבסכנה מוחשית בלכידת עבריין מסוכן לציבור..

סכנה מוחשית - לא הייתה והוא גם לא חשב שהייתה (כך קבע בית המשפט [כלומר שהוא לא דובר אמת, לא רק שבמצב דברים אובייקטיבי לא נשקפה סכנה]),
לכידה - הירי לא היה נסיון ללכוד, כדור לראש לא לוכד (זה לא פוקדור),
מסוכן לציבור - לא סיכן אף אחד ע"י נסיעה במהירות אפסית בכיוון בו הוא לא יפגע באיש (כך קבע בית המשפט).

יהיה משהו, כי יש משהו

ציטוט:

במקור נכתב על ידי sheep סכנה מוחשית - לא הייתה והוא גם לא חשב שהייתה (כך קבע בית המשפט [כלומר שהוא לא דובר אמת, לא רק שבמצב דברים אובייקטיבי לא נשקפה סכנה]), לכידה - הירי לא היה נסיון ללכוד, כדור לראש לא לוכד (זה לא פוקדור), מסוכן לציבור - לא סיכן אף אחד ע"י נסיעה במהירות אפסית בכיוון בו הוא לא יפגע באיש (כך קבע בית המשפט).

כיצד מתפקדים תחת לחץ.. ואיך תוך כדי ירי לעבר האדם שמסכן אותך, מנסים להמנע מפגיעה בחלק מסוים בגופו של עבריין מסוכן לציבור..

"החלטה של בית משפט" - אתה אומר את זה כאילו היא מושלמת ואין לערער עליה והתקבלה כתוצאה מעשיית צדק במלוא טוהר המילה וללא עירוב שיקולים אישיים כאלו ואחרים...

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

שוטר שנמצא עם דופק 150 אחרי ספרינט של מאות מטרים אחרי גנב, ששניות קודם שלף לעברו מברג, ושנדרס בידי גנב רכב רק כמה חודשים קודם לכן - נמצא בעמדה קצת פחות נינוחה שלך משלך - ואם תוסיף לזה את העובדה שיש לו שברירי שנייה לקבל החלטה, אולי גם זה יועיל לך להבין שהמצב ייראה לו קצת פחות
פסטוראלי מאשר לך...

העובדה שההתייחסות שלך היא ל"קביעות ביה"מ", ולא לעובדות, מעידה על כך שזה לא משנה בעצם, מה
חשב השוטר - אחרי הכל, יש מי שהסביר לך מה חשב השוטר...
הכל כאן עניין של למי בוחרים להאמין, לאיש שעשה עבודתו בשטח ובהצטיינות במשך שנים - או למי שבחר
לעשות ממנו שעיר לעזאזל במסגרת החנופה הקבועה לNIFים.

העובדה שפסיקת בי"מ היא דבר סופי והיא מה שיתבצע, לא הופך אותה לאמת אובייקטיבית. שאל את עמוס
ברנס, גם הוא הורשע בידי שופטים...

אז אתה אומר:
1. אדם נינוח לא יכול לבדוק מעשה של אדם בלחץ
2. בית משפט לא מסוגל לקבוע שאדם משקר

אין ברירה אלא לסגור את בתי המשפט אם כך.

יהיה משהו, כי יש משהו

ציטוט:

במקור נכתב על ידי sheep אז אתה אומר: 1. אדם נינוח לא יכול לבדוק מעשה של אדם בלחץ 2. בית משפט לא מסוגל לקבוע שאדם משקר אין ברירה אלא לסגור את בתי המשפט אם כך.

אלא מחפש את האמת כהוויתה..

אדם נינוח בהגדרה אצלך איננה ההגדרה לאדם נינוח אצלי.

לצערי הרוב המוחץ בבתי המשפט בישראל, שהולך וגודל ככל שעולים במעלה הערכאות - איננו אדם נינוח - אלא אדם מנותק (במקרה הטוב) שכל מטרותיו אינן עשיית משפט לפי צדק - אלא קידום שמו כאקטיביסט ולוחם זכויות אדם נאור ואינטלקטואל - על חשבון הביטחון שלך ושלי ועל חשבון אדם הנשלח ע"י מדינתו לאכוף את החוק הלכה למעשה...

מכאן שמשפטך האחרון חייב להתקיים ויפה יממה אחת קודם!

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

זה לא מה שהוא אמר.
הכוונה היא שקל מאד לשפוט אדם, שצריך תוך אלפייות שניה, להחליט החלטה שיכולה לשנות מהלך חיים של השוטר או/ו העבריין,
הייתי בכאלה מצבים, אתה רץ אחרי עבריין, האנדרנלין נוזל מהאוזניים, ברקע נשמעות סירנות, והעבריין נמלט ולפתע הוא מסתובב מולך עם לום ביד, אתה עדין צריך לצעוק לו "משטרה, עצור", ואתה צריך תוך חלקיק שניה להחליט, אם אתה מוציא נשק? אתה קופץ עליו? אתה נסוג? מה לעשות?

אני החלטתי לקחת את המכשיר קשר שהיה לי ביד, ולהעיף אותו לתוך הפרצוף של העבריין, ואחר שהוא נפל, להתחיל להאבק איתו, להפוך אותו על הבטן, לכבול אותו מאחורי הגב. עד שהגיעו עוד שוטרים והעבריין הועלה לניידת.
וזה רק אחד מתוך עשרות או מאות מקרים שאני עברתי.

עבריין הסתובב אליך עם לום ולא ירית לו בראש,
לפי זה אתה בודאי יכול לשפוט שכשאדם מנסה לצאת מחניה לא תירה לו בראש.
מ.ש.ל.

אכן קל לשפוט.

יהיה משהו, כי יש משהו

זה מה שבחרת לעשות בסיטואציה הזאת?...
אני לא רוצה לחשוב מה היה קורא אילו היית מחטיא אותו.....
מכשיר הקשר זה האמצעי אותו נותנת משטרת ישראל לידי שוטריה כדי להגן על עצמם במצבים שכאלה?.....
זה מעניין.

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

ציטוט:

במקור נכתב על ידי לבני זה מה שבחרת לעשות בסיטואציה הזאת?... אני לא רוצה לחשוב מה היה קורא אילו היית מחטיא אותו..... מכשיר הקשר זה האמצעי אותו נותנת משטרת ישראל לידי שוטריה כדי להגן על עצמם במצבים שכאלה?..... זה מעניין.

לפעמים אין לך ברירה, העבריין נמלט על חייו, ואתה "רק עושה את עבודתך".
אם הייתי "מקצר טווח" הייתי חוטף את הלום,
לשלוף נשק? בוודאי שלא, שולפים נשק רק לצורך "הוצאת כדור".
מה היית עושה במקומי? נותן לו לברוח?
סביר שבמרחק 7-8 מטרים, לא הייתי מפספס.
שוב, החלטה של חלקיק שניה. לא יותר.
זה אתה או הוא.
ואגב. אם הייתי מפספס, הייתי מרים את המכשיר קשר ושב מעיף עליו.

והרי שאלת...
אם זו היתה הסיטואציה אני בכלל לא שולל שהאקדח דווקא כן היה נשלף!
וזאת בהנחה שאין לי תרסיס כזה או אחר.
וזאת בהמשך ישיר לשורה שכתבת ואף הדגשת - "זה אתה או הוא" - אז זה הוא!
הססמא השחוקה של "נשק מוציאים רק כדי להוציא כדור" היא לא יותר מאשר ססמא שהיתה שגורה לפני שנים בפי כל מני מדריכי ירי מבצעי "גבריים במיוחד"...
כדור יכל להיות משוחרר גם כלפי מעלה, כלפי רגל ולאו דווקא לכוון הראש....

ולא, אין כאן שום כוונה מצדי ל"התרברבות" או הוכחה ל"גבריות" ובוודאי שלא "לתחקר" את המקרה שלך, ....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

אני חושב שאם אתה היית עומד בסיטואציה.....

לא נראה לי שהעבריין היה מסתובב אלייך אפילו לא עם לום..........

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

הכרתי קצין סיור שבמצב דומה מאוד ירה באוויר וזה עלה לו בעיכוב דרגה ממושך למדי.

ראשית, לא טענתי שאדם לא נינוח לא יכול לשפוט אדם בלחץ - אלא שעליו לשקלל את הלחץ בפקטור
כשהוא בא לפסוק. ביה"מ לא התחשב בסיטואציה, ולכן פסיקתו פגומה.
שנית, ודאי שבית משפט לא יכול לדעת בוודאות מתי אדם משקר. יש מקרים שבהם קל לקבוע מתי אדם
שיקר (עבריין סדרתי למשל), ויש מקרים שזה יותר קשה. בכל מקרה, חזקה על ביה"מ שיידע להצניע לכת
וכאשר מדובר באדם בעל רקורד ללא רבב, יהיה מעט זהיר יותר בטרם יקבע ששיקר.

מכיוון שתיקנתי לך את שני הנתונים השגויים - ודאי שהמסקנה היא שיש צורך בבתי משפט. ראוי, עם זאת,
שיעבדו בהתאם לסטנדרטים פוליטיים פחות ומקצועיים יותר - גם אם זה אומר שלא יזכו בפרס העמותה
הNIFית התורנית...

אגב, כשאתה חוגג מאסר של מי שבא למנוע את גניבת הרכב שלך, אתה לא מסייע לאכיפת החוק, אלא רק
מבטיח שהגנב הבא שיבוא אליך הביתה, יוכל להסתלק בשלווה, גם אם שוטרים יגיעו בזמן, שכן איש מהם
לא ייקח סיכון של מאסר וניתוק מהמשפחה רק בשביל השגת מעצר...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ori ראשית, לא טענתי שאדם לא נינוח לא יכול לשפוט אדם בלחץ - אלא שעליו לשקלל את הלחץ בפקטור כשהוא בא לפסוק. ביה"מ לא התחשב בסיטואציה, ולכן פסיקתו פגומה.

זו לא האמת. בית המשפט כן התחשב בסיטואציה.
למעשה, בית המשפט המחוזי התחשב יותר מדי בסיטואציה (כך קבע בית המשפט העליון) ונתן רק 15 חודשי מאסר בפועל.
בערעור (וערעור כנגד) העליון התחשב אף הוא אך איזן עם ערך קדושת החיים ונתן 30 חודשי מאסר בלבד.

בטח אתה לא טוען שזה מה שהיו נותנים לאדם שירה למישהו בראש בלי התחשבות בנסיבות.

יהיה משהו, כי יש משהו

טוב, נו, מול אמונה עיקשת שכזו אין מה לעשות...
מרתק לראות איך אתה מאמין לאנשים מסויימים, ולאחרים אתה בוחר שלא להאמין - רק בגלל שאנשים אלה
לובשים גלימה שחורה, בעוד שהאחרים לא לובשים אותה...

צר לי לבשר לך, אבל הגלימה השחורה, בניגוד למה שמראים בסדרות קלוקלות ובספרי קומיקס, לא נותנת
כוחות על...

ה15 חודשי מאסר בפועל מעידים על חוסר התחשבות בסיטואציה (כל שניית מאסר מעידה על חוסר התחשבות
בסיטואציה) - אבל הכפלת העונש מעידה על התעלמות טוטאלית ממנה. איזון הערכים מבית מדרשו של הקדוש
אהרן ברק, הוא דבר מעניין וראוי לשיעורי תיאולוגיה (כיצד מבחין הקודש בין הערכים ומזהה מהי רמתו של ערך),
אבל לעניינו של דיון לוגי - היא חסרת כל משמעות. לצערו של מזרחי, ולצער שוחרי שלטון החוק, מאמיני הדת
הם אלו שקובעים לנו - אבל זה ממש לא מחייב אותנו להסכים עם ההחלטה, ולמצוא בה הגיוןם כאשר אינו
בנמצא

אגב, לא יכולתי שלא לשים לב שבכל ה"קדושת החיים" שלך, הצלחת להתעלם בחינניות מכך שמדובר
בעבריין אלים, והפכת אותו לסתם "מישהו"...


כל הטיעון שלך נגד שחר מזרחי הוא בגלל שכמה קדושים כתבו משהו. זה עניין דתי, ודי חסר תוחלת להתווכח
עם אמונה דתית. אני מקווה שאף פעם לא תגלה ש"מישהו" מסכן אותך, ואז שוטר יעשה את ה"איזון בין הערכים" ויגיע למסקנה שעדיף לו לתת ל"מישהו" לפגוע בך...

תזכור - לבייניש יש אבטחה צמודה. היא לא חיה תחת סכנה ש"מישהו" יפגע בה. אתה, אני ושאר אזרחי
המדינה, דווקא כן תלויים בהגנתם של אנשים, שעדיף לנו שיפעלו ולא שיעשו "איזונים" באותם שברירי שנייה...

אתה זה שהולך אחר אמונות חסרות בסיס כמו דת השוטריזם לפיה אם השוטר אמר זה בטח נכון,
תוך התעלמות מכך שהוא כבר הספיק לומר אמיתות אחרות במשפט שהתבררו כלא אמת.

כמובן הדת האחרת, רבת המאמינים - "בית משפט עוכר ישראל" - שאף אליה אתה משתייך גאה בך.

אני לא משתייך לדתות שאתה בוחר לשייך אותי אליהן רק בגלל שאני לא מסכים עם השטויות הבלתי מבוססות שלך.

יהיה משהו, כי יש משהו

מה שאני לא עושה, זה מנסה לקבוע מסמרות לגבי סיטואציה סופר-מורכבת, ואומר "בגלל שלא נהג בצורה איקס באלפית שנייה - הרי שהוא עבריין שדינו כלא".
אתה מבין, לי יש רקורד נקי של שנים מצידו של אותו שוטר, לעומת עבריין אלים שהתנגד למעצר, אחרי שנתפס
על חם.

בית המשפט (מושג מרשים בהרבה מאשר להגיד את האמת: שלושה אנשים בגלימות שאין להם שום דרך
לדעת את האמת יותר מכל אחד אחר, ושעלולים להיות מושפעים מדברים לא ענייניים, למרבה הצער...), קבע
מה שקבע. אפשר להגיד "זהו זה! האמת יצאה לאור!", ואפשר להפעיל את השכל הישר ולנסות להבין את
המשמעויות של הקביעה כ"כ חד משמעית, הן לגבי המקרה הספציפי הזה (שהדבר היחיד שאפשר לומר עלין
בוודאות, זה שאינו חד משמעי...), והן לגבי יכולתם של שוטרים להתמודד עם עבריינים אלימים בעתיד - דבר
שהשמשעות שלו היא הרת אסון לגבי אותם אזרחים שומרי חוק שאין להם מאבטחים חמושים (דהיינו,
99.9999% מהעם היושב בציון.

אתה מרגיש מעין עליונות מוסרית הנובעת מציטוט שציטטת מפסוקי הקדושים, בדומה למה שחש מעריץ של אמנון יצחק, שימצטט שטויות על ה"טמבליוויזיה", אבל בדומה למעריצו של אמנון יצחק - אין שום משקל
עודף לדברים שכתבת, רק בגלל שלכותבם יש גלימה שחורה, ועדרי מתמחים מסכנים שעושים עבורו את
העבודה השחורה...

בית המשפט אינו טועה תמיד. להיפך, לרוב הוא צודק (זה נובע מכך שרוב התיקים הם מאוד פשוטים), אבל
הנטייה לפוליטיזציה של המערכת גורמת לכך שבתיקים מורכבים ורגישים - בהשיקולים הזרים מקשים עליו
להגיע לפסקיה שעלולה להעמידו בעימות עם תומכיו הראשיים.

המזל הרע של שחר מזרחי היה שהעבריין האלים שעמד מולו, היה ערבי. מאותו רגע, החלו העניינים
להתגלגל כך שכל "ידידי העליון" (עדאלה, מוסאוא, האגודה לזכויות האזרח ושאר הניפים המאוסים), הפכו
את התיק למוקד עניין, ולזמרחי המסכן לא היה סיכוי - ולעזאזל העובדות, או הפרשנות להן.


אני שב ומציין, אם חו"ח תמצא עצמך במצב מסוכן, תתפלל לאלוהים (או לכל דמות לבושת שחורים אחרת...)
שיימצא איזה שחר מזרחי שיהיה מוכן להפריד בינך לבין זה שיוצר את המצב המסוכן - ולא, חו"ח, שתמצא עצמך מוגן ע"י "שוטר מאזן", שכן "שוטר מאזן", יעדיף לכתוב בדו"ח שהגיע מאוחר מדי, מאשר להכנס
לעימות, ואז לעמוד לדין...

אחרת, בסיטואציה אחרת, מי שעלול להיפגע הוא אני ולא העבריין. וכבר היו דברים מעולם, לצערי.

עדיף לך ולכולנו שהטעות תביא למותו של העבריין האלים, ולא למותך או למות השוטר, לא כן?

למשל, שוטר שיורה ללא צורך (ואני לא מדבר בכרח על המקרה הזה) בשטח בנוי יכול להביא למותו של אזרח שעובר במקום במקרה. יותר אנשים נפגעים מירי בטעות מאשר מירי מכוון, כידוע.
אני נזכר פתאום במקרה עם סוהר באחד ממתקני הכליאה הקשים בארץ שנלחץ כאשר עציר התחיל להשתולל וירה בלי לחשוב, כשהוא פוגע והורג סוהר אחר שעמד לידו. לאסיר שלום, יש לומר.
בקיצור, אני לא רוצה שוטרים ברחובות שממהרים לירות. בטח לא כאלה שממהרים לירות תחת לחץ. אני מעדיף שיחשבו פעמיים לפני שהם יורים. ואי יכול לחשוב על כמה מקרים עם אנשי משטרה שהכרתי באופן אישי ואשר בדומה למגיב "אשר" כאן עמדו במצב מסוכן מול עבריין אלים ואף "מצויד" והפעילו די קור רוח ושיקול דעת על מנת להשתלט על העבריין או על הסיטואציה מבלי לירות בו (מקסימום ירו באוויר). ואגב, אין הכוונה שהעבריין לא יצא לבסוף ב(ללא)שן ועין... וכך צריך. ברור שיש הבדל בין מקרה ומקרה. במקרה הנידון, אני חושב שבחלט השוטר הפגין טעות חמורה מדי בשיקול הדעת, במידה מסוימת בדומה לרופא שבזמן ניתוח פשוט נילחץ, קורע כלי דם ומביא למותו של החולה. מכאן, שמיזרחי בהחלט היה ראוי לעמוד לדין וכנראה גם להיות מורשע על גרימת מוות ברשלנות ולסיים את שירותו במשטרה. הריגה בעיני היא עבירה שמשמעותה כוונת זדון פלילית מסוימת (עם עונש בהתאם) ולחלוטין לחלוטין לא מתאימה כאן.

המברג לא סיכן את מזרחי בעת שירה. למען האמת, גם הרכב לא בדיוק סיכן אותו. העובדה שהוא ירה בנהג דרך החלון הצדדי, ולא דרך השימשה הקידמית שיחקה לרעתו במשפט. אם היה יורה ברכב מלפנים הרי שלא היה ספק כלל בטענה שהירי היה מוצדק, אלא אם כן מישהו היה מעלה עדות ממשית לכך שהוא ירה ברכב בזמן שהוא חנה....
בעיני, הנקודה המרכזית והבעייתית היא שהמסר הוא שאסור לעצור עבריין נמלט בכל הדרכים הנדרשות ואם העבריין נחוש-יש לאפשר לו להימלט. זה מסר חמור. אני לא בעד לירות בעבריינים כעונש, אבל עבריין צריך לדעת שאם הוא מנסה להימלט תוך תקיפת שוטר, יעצרו אותו בכל דרך אפשרית. בפעם הבאה זה באמת יכול להיגמר בדריסה של השוטר, אפילו אם העבריין לא מתכוון לכך.
השתתפתי, אגב, במירדף אחד סוער למדי ברחובות ת"א. הרכב הנימלט (עם גנבי רכב שעשו רושם יהודי למדי אגב) נסע כמטורף ולא היה חסר הרבה שיהרוג כמה אזרחים בדרך (עוד נקודה חשובה כשמדברים על הצורך לעצור עבריין נמלט בכל מחיר). המירדף הדי ממושך נגמר בזה שהשוטר שנהג בניידת שלי עלה על המדרכה ופינצ'ר את הגלגל...
טייזרים זה אמצעי אפקטיבי למדי. הטווח שלהם רלבנטי (זה בערך אותו הטווח שבו אקדח יהיה יעיל בידי יורה לא מקצועי במיוחד=שוטר) אין כמעט מקרה שאינם יעילים והקטלניות שלהם אכן קיימת אבל בוודאי פחותה בהרבה מזו של נשק חם. זה יפתור בלי ספק חלק מהבעיה.
לגבי מעורבות ערבים בפשיעה-זה קצת לא קשור, אבל כבר היה אשכול בנושא ומימנו עלה שזה תלוי בסוג הפשע. יש עבירות (למשל, רצח...) שבהן לערבים "עדיפות" מכרעת, ויש עבירות שבהן ליהודים "עדיפות". ובכל מקרה, חשוב לקחת בחשבון את השתייכות העבריינים לשכבות סוציואקונומיות. כלומר, בשכבות הנמוכות נטיה גבוהה יותר לפשע, ולערבים נטיה גבוהה יותר להשתייך לשכבות אלו כך שמבחינה סטטיסטית צריך לבצע פילוח הולם. לכך צריך כמובן להוסיף מרכיב תרבותי (למשל, רצח על כבוד המשפחה או מסורת הפרת חוק של הבדואים), מרכיב פוליטי (פשיעה על הגבול שבין הפלילי והלאומני) וכו'. למשל, החרדים גם כן משתייכים לשכבות נמוכות מבחינה סוציואקונומית ועדיין המעורבות שלהם נמוכה למדי בעבירות רכוש ואלימות (למעט עבירות תקיפה מינית שדומות לשיעורן באוכלוסיה הכללית) עניין לא פשוט.
אני ממש לא חושב שבית המשפט היה מכריע אחרת אם היה מדובר בעבריין יהודי שנהרג באותן נסיבות. נראה מה יעלה בגורלו של השוטר אביעד כהן שירה למוות בעופר גיל לפני כחצי שנה, אם הכי המקרה שלו קל יותר משום שהוא אכן ירה מלפנים, למיטב הבנתי.
על כל פנים, אין לי כוונה להכנס למלחמת עולם נוספת על הנושא הזה...ולו משום שבשורה התחתונה אני מאמין שבלי קשר למוצא העבריין הנידון בתי המשפט אכן נסחפים לכיוון האולטרה ליברלי שכבר שטף את המערכת המשפטית-חוקית של אירופה ובמידה רבה גם של ארה"ב. כיוון שמגביל מאוד את חופש הפעולה של המשטרה (גם בארה"ב) והופך את הענישה לבדיחה לא מרתיעה (בעיקר באירופה ובישראל). בסופו של דבר, האזרח שומר החוק משלם את המחיר.

זה לא העניין, המברג שיחק תפקד מאוד משמעותי ביצירת הstate of mind שהביא את מזרחי לירות כמה
שניות מאוחר יותר, כאשר שולף המברג ניסה לברוח בנסיעה, תוך שהוא מתעלם מנוכחות השוטר שבגופו
מפריע לו לפנות שמאלה ולהשתלב בכביש. בראשו של השוטר רצות מחשבות באותם חלקיקי שניות, שכוללות
את העובדה שכבר נדרס בידי גנב רכב נמלט, העובדה שהגנב הזה הוכיח נכונות לשלוף נשק קר לעברו,
ואי אפשר להתעלם מהאדרנלין הזורם והמתח האדיר אחרי ספרינט ממושך בעקבות אותו עבריין אלים.

אפשר בהחלט לקבוע שהיו שגיאות מצד השוטר. לקבוע שמדובר בעבירה פלילית שמחייבת מאסר - כאן אנחנו
מגיעים למישור הפוליטי, ונוטשים את המישור המקצועי...

הטייזר הוא אמצעי אפקטיבי בנסיבות מסויימות, ולא אפקטיבי בנסיבות אחרות.

העדיפות של ערבים בעבירות רכוש ועבריות אלימות, היא הרבה מעבר לחלקם בשכבות הנמוכות, לחלקם
בשכבות הגבוהות, ולחלקם באוכלוסיה בכלל...
הדבר נובע מעניין תרבותי פשוט: כאשר אין לך כבוד לרשויות החוק, ואתה לומד לזהות את חולשתן בהתמודדות עימך - התוצאה תמיד תהיה עלייה בפשיעה. אכיפת החוק בקרב הערבים היא בקאנטים, בגלל
סיבות פוליטיות וכל כמה שנים צצה סניבה נוספת שמקשה עוד יותר (בימינו מדובר על וועדת אור והשלכותיה
האיומות).

פסיקות כמו זו, מלמדות עבריינים ערבים שהפשע משתלם. העבריין הבא יחזור הביתה בשלום, כי השוטר
הבא יפחד להגיע לכלא...

לפי דו"ח הפשיעה של המשטרה לשנת 2010 (זמין באתר המשטרה) ברוב העבירות יש רוב אסולוטי ליהודים. ואני מצטט מעמוד 43 בדו"ח-"ניתן לראות כי בעבירות רכוש, מוסר, ועבירות נגד גוף (נגד גוף אדם-קגנס) -מרבית הבעריינים הינם יהודים בעבירות סדר ציבורי וביטחון מרבית העבריינים הינם לא יהודים". מבחינת הגרף המצורף עולה שגם בעבירות "חיי אדם" יש רוב אסולוטי לערבים-לא מפתיע בהתחישב בנטיה לרצוח "על כבוד המשפחה" ובהרגלי הנהיגה המופלאים.
ברוב המקרים יש אכן לערבים "יתרון" באופן יחסי למשקלם באוכלוסיה אבל אם כבר מפלחים, ישלשים לב גם לשיעורם הגבוה בקרב השכבות העניות, שנוטות יותר לפשיעה בדרך כלל, למעט חריגים כמו החרדים.

הוא אל טועה, זה בדיוק מה שהוא כתב:
"העדיפות של ערבים בעבירות רכוש ועבריות אלימות, היא הרבה מעבר לחלקם בשכבות הנמוכות, לחלקם
בשכבות הגבוהות, ולחלקם באוכלוסיה בכלל".

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

התייחסתי להודעה אחרת של אורי באשכול זה שבה כתב ש"הפשיעה במגזר הערבי לא גבוהה יותר מאשר במגזר היהודי באופן
יחסי - היא גבוהה יותר באופן אבסולוטי"

כדאי לשים לב לשיעורם הגבוה בקרב מעלימי המס שהתוצאה הישירה שלו היא שחלקם מופעים בדו"חות העוני למינהם שלא לצורך..

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”