14-05-2011, 00:01
|
|
|
|
חבר מתאריך: 21.12.04
הודעות: 30,021
|
|
תיקון לשניכם.
עומק השדה נקבע ע"י שני גורמים, כפי ששניכם ציינתם - אורך המוקד ומפתח הצמצם (לא מהירות צמצם, לא גודל צמצם - מפתח [לא כזה שפותח מנעולים, אלא רמת פתיחות]).
בסיטואציה נתונה - ככל שמפתח הצמצם גדול יותר (כלומר מספר קטן, לצורך הדוגמא 3.2 נחשב פתוח יותר, או בעל מפתח גדול יותר, מאשר 8 שהוא מפתח קטן) כך הרקע יהיה מטושטש יותר.
בסיטואציה נתונה - ככל שאורך המוקד יהיה גדול יותר, כך הרקע יהיה מטושטש יותר.
יש לקחת בחשבון גם את המרחק שבין הנושא לרקע ובין הנושא לצלם.
כלומר, אם ניתן לשים פיסית את הנושא מול רקע מרוחק, אז הרקע המרוחק יהיה מטושטש.
אם הנושא המצולם יעמוד בסמוך מאוד לרקע, אז יהיה קשה מאוד לטשטש אותו, גם עם צמצם פתוח ועדשת טלה (אדם הנשען על קיר כשהקיר הוא רקע התמונה לא יאפשר טישטוש של הקיר. על הרקע להיות רחוק מן הנושא כמה שיותר).
אגב, DOF אינו אפקט אלא מונח טכני בצילום ופירושו "עומק שדה".
הכוונה שלך היא לעומק שדה רדוד, או Shallow Depth Of Field.
אפשר לייצר גם את האפקט ההפוך של עומק שדה גדול ע"י הפיכת הפרמטרים.
בכל מקרה, בשביל לקבל רקע מטושטש עליך למקם את הנושא כמה שיותר רחוק מהרקע, לפתוח צמצם למקסימום (מספר קטן) ולהשתמש בעדשה שלך ב"מקסימום זום" [בלשון העם].
המצלמה שלך היא מצלמת Point and Shoot ועל הנייר מוגדרת לחובבים מתחילים.
אנשי מקצוע לא ישתמשו בה לעבודות שלהם אם כי טכנית היא מסוגלת להביא תוצאות יפות מאוד (הסיבות בגללן אנשי מקצוע לא עובדים עם כל מצלמה שמפיקה תמונות טובות רבות, אבל אחת מרכזית בהן היא זמן תגובה והיכולת להחליף עדשות / פילטרים וכו' - דבר שחסר במצלמות שאינן SLR).
ולקינוח - המדריך המופלא של קוקו בבדיוק בנושא שאתה שאלת:
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=295629
תהנה - מדריך מעולה
|