לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > השכלה כללית > הסטוריה ותיעוד
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 19-05-2011, 23:46
צלמית המשתמש של hayal pashot
  hayal pashot hayal pashot אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.10.09
הודעות: 694
10 היצירות הגדולות של ענקי אדריכלות עולמיים בישראל.

טוב , לכבוד יום העצמאות שהיה,

עם כל המוספים והמצעדים שנחתו עלינו , החלטתי לדרג את 10 היצירות הגדולות שנבנו בארץ ע"י

אדריכלים מפורסמים , חלקם כמו נימאייר הברזילאי היו הגדולים בארצם, וחלקם היו פורצי דרך.

א"י היא אחת המדינות המגוונות בעולם מבחינה אדריכלית, ובתור שכזו היא זכתה לביקורם של

ענקי האדריכלות.

אהוד נצר ז"ל האדריכל\ארכיאולוג שחקר את מפעלות הבנייה של הורדוס ציין כי החומרים והסגנון

של מפעלות הבנייה הענקיים שלו מעידים על כך שמתכנני הבנייה היו הטובים והחדשניים שניתן

למצוא, קשריו ההדוקים של הורדוס עם הקיסר הרומאי ולהיטותו לבנות את ה-STATE OF ART

של האדריכלות, סביר להניח שהביאו לארץ את גדולי האדריכלים הרומאים של התקופה,

פרופ' נצר לא מצא עדוייות לזהותם של האדריכלים אך גם הוא בספרו שיער שהיו המובילים בזמנם.

וניתן להגיד ש-10 הבנינים ה"בינלאומיים" הגדולים ביותר הם כולם בניניו של הורדוס, המדהימים

בחוכמה ובהשתלבותם בסביבתם הטבעית , ובמאמצים האדירים שהושקעו בבנייתם אך מכיוון

שבינתיים , הם אלמוניים נאלצתי לוותר עליהם ברשימה.

10. מקום עשירי:

בית הכנסת באוניברסית ת"א: מריו בוטה - שוויץ.

בוטה נחשב לאדריכל השוויצרי הנודע ביותר מאז לה-קורבוזיה , ובקמפוס אונברסיטת ת"א ניתן למצוא

פריט מאפיין של עבודותיו.



תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


אחד הדברים החשובים בעבודה זאת, שהיא כוללת בתוכה את כל מאפיני הסגנון של מריו בוטה,

השימוש בצורות הנדסיות בולטות ושלמות, החדרת אור דרך חתכים בין הצורות ולא דרך חלונות

אקראיים, ותשומת הלב הגדולה שהוא מקדיש לכלי הבנייה האהוב עליו הלבנים.


9. במקום התשיעי: כנסיית הבשורה בנצרת: ג'ובאני מוציו - איטליה.

מוציו הוא חריג ברשימה שרשמתי, והיחיד שאיננו "ענק" בקנ"מ בינלאומי, אך באיטליה הוא אחד

מהחשובים שבסגנון הביניים שבין השמרנות של תחילת המאה ה-20 לחדשנות של הבהואהוס,

אני באופן אישי אוהב סגנונות ביניים, והבנינים שלו נראים לי סוריאליסטים ומעין מוטציות של העולם

העתיק, עם שימוש בטכנולוגיות בנייה חדישות.


תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

הבניין ה"מוזר" נבנה ע"י סולל בונה..............


8. מקום שמיני, אדריכל חצי משלנו, (אחד מ-3 נציגים מקומיים)

בית וויצמן ,מכון ויצמן- אריך מנדלסון - גרמניה (ישראל).

מנדלסון היה אחד מהבולטים בסגנון הבאהוהס הגרמני, לא אפרט מדי על מורשתו, ניתן למצוא עליו

חומר רב ברשת, רק אציין שבמצפה הכוכבים שלו ,מגדל איינשטין בפוטסדאם בגרמניה ,הקדים את

זמנו בעשרות שנים. (כמו הבמאי היהודי גרמני פריץ לאנג במטרופוליס ).



תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


7. מקום שביעי, קניון מודיעין - משה ספדיה - ישראל.

משני הנציגים הישראלים תוצרת ישראל ברשימה , עם רון ארד (מוזיאון העיצוב בחולון) סליחה.

ספדיה אחראי לאחת מהיצירות החשובות בהיסטוריה ההביטאט במונטריאול, והוא יוצר בניינים

מרשימים עם נטייה לתיאטרלייות וליצירת חוייה, בישראל הוא יחסית פועל במתינות,

וחבל.

העבודות הידועות שלו בארץ הם ההיברו יוניון קולג' בירושלים ופרוייקט ממילא,

אני בחרתי דווקא להראות את קניון מודיעין מכיוון שהיא מאפיינית לדעתי את המאפיין הספדאי הבולט,

וזה רצון לתת לאזרח המסתובב בבניניו חוויה של הליכה והשתנות תוך כדי תנועה,

הוא עושה את זה מדהים בספרייה בקנדה, ופה בקטן בחללים של הקניון במודיעין.

עם המשחק באור בקמרונות ה"צלבניים".



תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


6. מקום שישי,

שער שכם- מימר סינאן- טורקיה.

סינאן נחשב כגדול האדריכלים הטורכים בתקופה העותומאנית, הסיבה שהוא ממוקם שלא בחמישייה

הראשונה , היא בגלל שעדיין אין לי וודאות מוחלטת ששער שכם הוא אכן שלו.


תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


5. מכון ווהאל-דניאל ליבסקינד- קמפוס בר אילן.

פותח את החמישייה הראשונה, דניאל ליבסקינד, מכיוון שבשנים האחרונות אדריכלות הבנינים הפכה

להיות תחרות עיצוב, בדומה לבקבוקי בושם או מכוניות, וישנה תחרות על מציאת "מאפיין" מקורי שיבדיל

אדריכל אחד מהשני, ליבסקינד (למרות שאינני מחסידו), מצא חותם אישי עם חלונותיו המאורכים

והאלכסוניים, מעין חרכי ירי שהשתגעו ומסתובבים על הקירות, כשיסיים לבנות את מגדל החירות

על חורבות התאומים הניו יורקים סביר להניח שגם מעמדו העולמי יתגבר.

בבר אילן הוא זיכה את העם היושב בציון בהזדמנות להתבונן בחלונותיו המשוגעים.



תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


4. הככר הלבנה, דרך הטייסים ת"א- דני קרוון- ישראל,

הנציג הישראלי השני, אמנם לא אדריכל , אך אדריכלותו הסביבתית היא בולטת ונרשמה בדברי הימים

של האדריכלות\פיסול העולמיים, סביר להניח שהוא יחד עם יעקב אגם וספדיה האומנים הפלאסטים

המפורסמים והבולטים שישראל הוציאה, בחרתי את ככר לבנה למרות שגם אנדרטת הנגב יכלה

לייצגו באותה צורה, דני קרוון לטעמי מראה ביצירותיו, שאם תראה לאנשים סדר, צורות ברורות

וצירים מוגדרים הם יתאהבו ביצירותייך, הוא הומניסט בנשמה ממסגר עבור הקהל את הנוף

במסגרות ענק, כצלם הרוצה לשתף אחרים במחשבותיו על הנוף הנשקף.



תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


3. אוניברסיטת חיפה הבנין והרחבה המרכזיים- אוסקר נימאייר- ברזיל.

הגענו ל-3 הגדולים והם כולם ענקים,

נתחיל בנימאייר הברזילאי, אדריכל שבנה עיר בירה מאפס, מגולומן ועתידני, מה שמענין לטעמי בבנין

וברחבה של אוניברסיטת חיפה. (חוץ מזה שהבנין מתנדנד ברוחות ).

זה הדימיון והעתקה של הקונספט של הפרלמנט בברזילייה של מגדל אנכי בולט כניגוד לרחבה הענקית

מתחתיו, הוא אמנם לא היה האדריכל הסופי של המבנה אך אי אפשר לטעות ברעיון.


ברזילייה:



תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


קמפוס חיפה:


תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


.
2. כור המחקר בנחל שורק- פיליפ ג'ונסון - ארה"ב.

מבין כל האדריכלים שהיו ברשימה , הוא אולי המפורסם מכולם , פיליפ ג'ונסון הוא האדריכלות

המודרניסטית של ארה"ב, בית הזכוכית שלו נחשב למונה ליזה של המודרניזים,

והאדריכל שהלך מאיתנו לא מזמן. ( ב-2005 בגיל 98), נחשב למודרניסט הגדול בהיסטוריה האמריקאית.


הבנין עצמו הוא קתדרלה מודרנית, ספק מקדש\קבר פרעוני ,ספק פסל אבסטרקי.

מבחינה מורפולוגית הוא מתאים עצמו למה שהוא מכיל , נראה כאילו המעטפת מתקמטת בניסיונה

להתמודד עם האנרגיה בתוכה,

וכמו כל יצירת אומנות גדולה הוא כפרה והכאה על חטא.

פיליפ שבצעירותו היה אנטישמי מובהק שונא יהודים , והוקסם מהאסטטיקה הנאצית , מצעדיהם והיופי

של עצרות ומצעדי ההמונים המתוכננים בקפידה,

חזר בו אחרי המלחמה (במיוחד אני מניח כששמע על גורלם של בני קהילתו המינית בגרמניה).

והאופטימים יכולים לראות במבנה הזה על יעודו הספציפי כבקשת סליחה מהעם ששנא כלכך בצעירותו

הכור בנחל שורק:



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין:
http://blog.tapuz.co.il/poststamps/images/2131573_583.JPG]










.








1. מגדל ימק"א- ארתור הרמון - ארה"ב.

מי שתיכנן את האייקון האדריכלי המפורסם והידוע ביותר בתקופה המודרנית האמפייר סטייט בניו יורק,

הוא גם מי שתיכנן את המגדל למרגלותיו השתרע מגרש ימק"א האגדי. (ואני לא מזלזל בבית"ר י-ם).

ארתור הרמון היה אדריכל בולט בתחילת המאה שעברה בניו יורק, והוא גם תיכנן את גורד השחקים

הבולט בעיר בתחילת צמיחתה לשחקים מלון מריוט, ולמזלנו גם בי-ם תיכנן מספר בניינים.

אגב לי יש "תיאוריית קונספירציה" , שלמעשה הוא קינא במגדל קרייזלר ,( שאותו ההאמפייר סטייט ירש

כבניין הגבוהה בניו יורק), הניו יורקי, על צריחו המרשים ובימק"א הוא פיצה את עצמו על הנחיתות של

ההאמפייר סטייט לעומת צריחו המדהים של בנין קרייזלר.




תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #4  
ישן 05-06-2011, 17:42
צלמית המשתמש של hayal pashot
  hayal pashot hayal pashot אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.10.09
הודעות: 694
הפינאליסטים.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי hayal pashot שמתחילה ב "10 היצירות הגדולות של ענקי אדריכלות עולמיים בישראל."

אחרי הרבה תלונות שהגיעו אלי מצד אדריכלים זועמים שלא ציינתי אותם ב"עשירייה הפותחת".

החלטתי לתקן ולהזכיר את אלו שלא זכו להיכלל ברשימה היוקרתית .


1. סרגיו קלטרווה:

האדריכל הספרדי תרם למדינתנו 2 גשרים המאפיינים את עבודותיו,

גשר המיתרים בכניסה לי-ם, וגם גשר להולכי רגל מעל דרך זבוטינסקי פ"ת שמוביל לקניון פ"ת.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה




2. רון ארד , מוכר בעולם בעיקר בעיצוביו התעשייתים אך תרם גם את מוזיאון העיצוב בחולון.


תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


3. חייב לציין לאוהבי ת"א הלבנה, שהאדריכל ה"לבן" ביותר היום בעולם, ריצרד מאייר היהודי

מתחיל עוד מעט למלא את הבור שנחפר בשדרות רוטשילד בעבודה , לבנה וגיאומטרית

בסגנון האופייני לו, ריצרד מאייר עושה ניאו-באוהאוס, הבתים עדיין מתוכננים כמכונות גיאומטריות

והצבע הלבן עדיין שולט כמו באסכולה המקורית, אך ההתקדמות הטכנולוגית מאפשרת לו להגדיל

את מפתחי הזכוכית ולהוסיף קלילות ואווריריות לסגנון המקורי.

החיבור בין מאייר לת"א זה מסוג השידוכים המתבקשים.

(בלי להתייחס לעומס המוגזם על השדרות הוותיקות.)

הסיומת של הבניין .


תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

ואגב חדשות מלפני שבועיים הבניין גבה בעוד 5 קומות .

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/219446


4. ולסיום שיתוף פעולה בין משרד אדריכלים ישראלי ניר צוק, ו אם אי פאי, המשרד של האדריכל הסיני

הענק והבכיר היום בעולם. (יוצרו של הבנק של סין המנסרתי בשנגחאי.)

הביאו לבניית בית הבנק הבינלאומי בת"א:



תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


לא ברור לי מי היה המשרד הדומיננטי בעיצוב, אך גם אם זה הישראלי ישנה פה מחווה למנסרות הזכוכית

של פאי, (שגם את מוזיאון הלובר בפאריז איתגר כזכור אם פירמדית זכוכית, ובכלל אוהב להציב ליד

בנינים היסטורים , קצוות שקופים מנוגדים\משקפים).

מבחינתי בכל אופן ,אם כבר לבלוע בנין לשימור בענק העומד מאחוריו, אז פתרון קירות המסך הנייטרלים

והמשקפים . (שמתפקדים לעיתים כמראת ענק שה"ספר"\אדריכל הציב מאחורי הבנין ההיסטורי

משוקם, למען נוכל לראות גם את פדחתו ופרופילו).


היא הפתרון הפחות רע.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 02:02

הדף נוצר ב 0.05 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר