מי האיש?
על מה עוטר בצל"שים?
איך זה שיש לו אותות של ששת הימים, ההתשה, יו"כ, ושל"ג (וצריך להיות גם לבנון השנייה)?
מה ייחודי אצלו?

הפותר נכונה ייזכה בתמונה מלאה ועדכנית של הגיבור

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

שירת במג"ב, משטרה כחולה ושב"ס, משנת 1964 ועד 2007 ולכן זכאי לכל האותות מששת הימים ועד לבנון השניה.
בשנת 1972 איבד אחת מעיניו בגבול לבנון, כאשר ניסה לחלץ מפקד פלוגה מיחידת אגוז ואת נהגו; על פעולה זו קיבל ציון לשבח. על פעולת חילוץ נוספת, שבה נכנס גנות לשדה מוקשים על מנת לחלץ דרוזי שרגליו נקטעו בשדה, קיבל את עיטור המופת.
היה מפקד השב"ס ואמור היה להתמנות למפכ"ל.

והנה התמונה

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://mscwne.walla.co.il/archive/320540-5.jpg]

אגב, שימו לב לתמונה זו:

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/PicServer2/20022007/1030278/photo-haim-zach006_wa.jpg]

בה נראה גנות לכאורה במדי משטרת ישראל ודרגות רנ"צ - למרות שלא היה רנ"צ בסוף.
שימו לב גם לדרגות הרב-גונדר אותן עונד גנות בתמונה למעלה, לעומת הדרגות באתר השב"ס:

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ips.gov.il/NR/rdonlyres/6EEFF813-32E0-4E01-9FC6-F7EC17153B26/0/ranks.jpg]

והדרגות שפרנקו עונד עכשיו:

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ips.gov.il/NR/rdonlyres/830EBC04-BC93-49F7-BF63-058C4A955106/0/%d7%90%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%9f%d7%a4%d7%a8%d7%a0%d7%a7%d7%95_small.jpg]

לא יעקב גנות

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ועוד אחד יחידתי..

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי רועי AZ ועוד אחד יחידתי..

במקרה שלו כל הארבעה אישיים. וחוץ מזה אין דבר כזה לענוד צל"ש/עיטור יחידתי.

גם סיכת גולני מתחת ? ראיתי תמונה כזו אצל י.ר. בפייסבוק

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

נכון. זו התמונה שראית אצלו....
יש סיכת גולני (וזה רמז גדול!)
אל תגלה יותר מזה
אתה עדיין צריך להתאמץ למצוא מי האישש, מה ייחודי ועל מה קיבל את הצל"שים שלו?

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

קיבל צל"ש מח"ט, שני צלש"י אלוף וצל"ש רמטכ"ל.
הסורים לא תיארו שאיזה מג'נון יהודי יסתער עליהם עם טרקטור

טל זגרבה אתר הגבורה, במחנה 14.5.10
[img]/images/he/343795_a.jpg[/img]
אליהו גרטלר ב 2010



סא"ל (מיל') אליהו גרטלר השתתף ב–1963 בפעילויות שונות ומשונות נגד הסורים ברמת הגולן # על שלוש מהן הוא זכה בצל"שים






[font='Arial', 'sans-serif']סא"ל (מיל') אליהו גרטלר הוא ירושלמי גאה, וכמו עירו האהובה - החוגגת בימים אלה 43 שנים לאיחודה - גם מבחינתו הסיקסטיז היו שנות השיא של ביצועיו הצבאיים. בשנים 1962–1963, בהיותו מ"כ בחטיבת גולני, השתתף גרטלר, אז לוחם בדרגת רב"ט, בפעילויות רבות ומגוונות מול המוצבים הסוריים ברמת הגולן. בעקבות אחת הפעילויות, הוא קיבל את צל"ש הרמטכ"ל. בעקבות פעילות אחרת, זכה בצל"ש מפקד פיקוד הצפון. בעקבות פעילות שלישית במספר, הוענקו לו שלושה צל"שים בזה אחר זה: ממג"ד 51, ממח"ט גולני וממפקד פיקוד הצפון.[/font]

[font='Arial', 'sans-serif']"כשאתה משתחרר מהצבא אתה מקבל תעודת שחרור, ושם מופיע פירוט הצל"שים והעיטורים", מספר גרטלר, הממשיך להתנדב למילואים עד היום ביחידה לאיתור נעדרים (אית"ן). "בפנקס השחרור שלי תחת המקום של העיטורים לא הופיע כלום. שאלתי: 'למה?' ואמרו לי: 'לא היה מקום להכניס את כל העיטורים שלך'".[/font]

[font='Arial', 'sans-serif']אוגוסט: כמו חודורוב [/font]

[font='Arial', 'sans-serif']ב–16 בדצמבר 1962 סיים גרטלר את קורס המ"כים של גולני ועבר מגדוד 13 לגדוד 51 של החטיבה. הוא התחיל את השירות שם כמ"כ טירונים, אך עד מהרה עבר לפלוגה הרובאית, עליה פיקד צבי (גולדה) פז ז"ל, והוצב במצודת כ"ח בנבי יושע. "התפקיד שלנו היה לצפות לעבר הגולן ולראות מה זוממים הסורים ברמה", הוא מסביר. "באותה תקופה הייתה לי חברה בטירה, והחלטתי שאני מבריז מאחת השמירות. באותו לילה הגיעה הביקורת, ונידונתי על–ידי סגן מפקד גוש תל חי, פיני קופרמן, ל–35 ימי מאסר.[/font]

[font='Arial', 'sans-serif']"המג"ד שלי, צביקה לבנון, אמר לו: 'מה זאת אומרת שתשפוט חייל שלי?' הוא ביטל את המאסר ונתן לי עונש משלו: הורידו אותי לדרדרה, ממש על הגבול, מול עיני הסורים. הגעתי לשם ביום שישי 14 באוגוסט 1963, כדי להחליף את אחד המ"כים שיצא לקורס טיס. בראשון בבוקר עשינו חפיפה. הוא אמר לי: 'יש פה שני טרקטוריסטים מקבוצת איכרי מטולה, אחד עמאר ואחד צדוק, ושני טרקטורים מסוג 'פרגוסון'. אתה אמור לקחת כיתה של חיילים ולשמור עליהם'.[/font]

[font='Arial', 'sans-serif']"בין החיילים שקיבלתי תחת פיקודי היה אחד בשם ג'וני, שהיה צלף והיה לו רובה אף–אן; מקלען בשם שלום איטח, שגם לו היה אף–אן; ובחור בשם אלי פינקי, שהיה הקשר. ביום שני קיבלתי הוראה לצאת לשטח. התפללתי, ושאלתי איפה נר העשן (אמצעי ממסך). אמרו לי שאין. אמרתי: 'אם אני לא מקבל עכשיו נר עשן, אני לא יוצא'. קיבלתי את זה, וזה גם מה שאולי הציל את חיי.[/font]

[font='Arial', 'sans-serif']"יצאנו לשטח, והטרקטוריסטים התחילו לעבוד. התיישבנו לאכול צהריים בשטח: טרקטור אחד נעמד מימיני והשני משמאלי - מרחק של 6.5 מטרים ביניהם. מטרים בודדים לפנינו היה פלג קטן של הירדן. לפתע, ב–11:30 שמעתי צרור. היה לי עוזי, שיעיל ל–200 מטר, אבל הסורים היו במרחק של לפחות 800 מטר.[/font]

[font='Arial', 'sans-serif']"ב–13:00 בצהריים ירו לפתע שוב. הפעם תפסתי את החיילים שלי, והתחפרנו מהר בעזרת הידיים. כשאתה מפחד אתה יכול לעשות דברים שאינך יודע שאתה מסוגל. ניסיתי להציל את חיי חייליי, אז הסגתי אותם לפלג, שם הם הסתתרו והמשיכו לכיוון דרדרה. מפעילי הטרקטורים ברחו גם הם. נותרתי לבד.[/font]

[font='Arial', 'sans-serif']"זינקתי כמו חודורוב על הטרקטור, שמעולם לא הפעלתי קודם, וסובבתי אותו לעבר הסורים. הפעלתי את נר העשן, נסעתי לכיוונם, שמתי את הרובה על ההגה ויריתי אש כבדה. גם הם ירו עליי, ואחד הכדורים פגע בהגה וניתז. לפתע, הם התחילו לירות כדורים נותבים, שהבעירו את ערימות החציר שהיו שם. המשכתי להשיב אש, והסורים היו מאוד נבוכים. הם לא תיארו לעצמם שאיזה מג'נון יהודי יסתער לכיוונם עם טרקטור.[/font]

[font='Arial', 'sans-serif']"חזרתי בלילה, ואמרתי לחיילים שלי: 'רבותיי, אם עוד פעם דבר כזה קורה, אנחנו משיבים אש'. למחרת יצאנו שוב לשטח. איך שירדנו מהפלטפורמה, נפתחה עלינו אש תופת ממקלעון. לא היה לנו סיכוי מול הסורים, שהיו עדיפים מבחינה גאוגרפית, ומרבית החיילים שלי ברחו. היה חום אימים והג'ריקן נשאר על הפלטפורמה, אז צעקתי לחייל שלי: 'לך תביא מים'. הוא לקח את הג'ריקן - ופתאום פתחו עליו באש. צעקתי לו איך להימלט, ושוב נותרתי לבדי.[/font]

[font='Arial', 'sans-serif']"קמתי לרגע, וכל האש מיד הוסטה אליי. השבתי באש, עד שנשארתי עם מחסנית 18 כדורים ורימון יד. אמרתי לעצמי: 'אם הסורים יורדים אליי - תמות נפשי עם פלישתים'. ובאמת, הסורים התחילו לרדת. בינתיים כל הגזרה התחממה, והמג"ד שלי תפס זחל ונכנס לחורשת החפ"ק שהייתה מאחוריי. הוא ישב שם, בסמוך לגשר הפקק, וחיכה לאות מאלוף הפיקוד דאז, אברהם יפה, להיכנס ולהוציא אותי.[/font]

[font='Arial', 'sans-serif']"אני הייתי בתווך שבין הסורים לכוח הישראלי, והיה חום אימים. חיכיתי וחיכיתי. הסורים התחילו לרדת כדי לחטוף אותי, ואני יריתי כדור–כדור. כשהם היו כבר ממש קרובים, הופיע לפתע צביקה לבנון עם מקלע כבד 0.5 מ"מ, וירה לעברם. הוא דפק אותם חזק–חזק, וגם פוצץ להם שדה מוקשים. הוא הגיע אליי, נעמד מולי, ודבר ראשון הכניס לי סטירה: 'אמרתי לך לקחת מים'".[/font]

[font='Arial', 'sans-serif']על יומיים אלה של קרבות הוענק לגרטלר צל"ש מג"ד 51, שאליו התווספו בהמשך צל"ש מח"ט גולני וצל"ש מפקד פיקוד הצפון.[/font]

[font='Arial', 'sans-serif']אוקטובר: הנחש המתפוצץ [/font]

[font='Arial', 'sans-serif']צל"ש מפקד פיקוד הצפון השני הוענק לגרטלר כעבור כחודשיים, לאחר חיכוך נוסף עם המוצבים הסוריים ברמת הגולן. "קיבלתי אותו בעקבות אירוע שבו פיתינו את הסורים לפתוח עלינו באש", מספר גרטלר. "במשך תקופה ארוכה היינו לוקחים בכל לילה מטעני 'בונגלור' (מטען צינור - ט"ז) ומחברים את כולם ביחד לצינור אחד ארוך מאוד: יצרנו נחש המורכב ממטעני נפץ. את שרשרת המטענים הזו חיברנו מהגבול שלנו עד לתוך השטח הסורי, ובלילה האחרון החלטנו שנבצע את הפעולה בשעות היום.[/font]

[font='Arial', 'sans-serif']"כך, אחרי תקופת הכנה ארוכה, דחפנו את הצינור הזה, בלי אישור, לשטח מוקשים סורי בין דרדרה לבין מוצב סורי בשם 'דרבשיה', והצתנו את המטען בשיטת 'נה באוזן': לוקחים גפרור, מציתים את הפתיל ומתרחקים. כך היה. הבערנו שדה מוקשים שלם.[/font]

[font='Arial', 'sans-serif']"הסורים פתחו עלינו מיד באש ואנחנו ירינו בחזרה. אני הנהגתי את הכוחות, תחת פיקודו של סרן גולדה פז ז"ל, שהיה אדם גדול ויוזם הפעולה. גרמנו לסורים נזקים גדולים מאוד, ופוצצנו את כל שדה המוקשים שהיה מסביבם. פתחנו את שדה המוקשים, נכנסנו פנימה לשטח שלהם, דפקנו כמה סורים וניסינו לחטוף להם חייל. למרבה הצער, זה לא הצליח".[/font]

[font='Arial', 'sans-serif']נובמבר: בזחילה למוצב [/font]

[font='Arial', 'sans-serif']בליל שבת, 1 בנובמבר 1963, התבקש גרטלר להגיע למשטרת ראש פינה. שם פגש את מפקד גוש תל חי, צבי רסקין, ואת סגנו פיני קופרמן. כשהגיע לנקודת הכינוס, מצא בה כוחות לא ידועים, שעומדים לבצע משימה לא ידועה, העתידה לזכות אותו בצל"ש הרמטכ"ל.[/font]

[font='Arial', 'sans-serif']"רק בדיעבד אני יודע שהכוונה הייתה, ככל הנראה, לחטוף חיילים צ'רקסים שעבדו גם איתנו וגם עם הסורים", מציין גרטלר. "מי ששלט אז בצבא היו הצנחנים, אחריהם הצנחנים ורק בסוף - הצנחנים. גולני לא נחשבו בכלל, ולכן גם לא הבנתי מה רצו ממני ואיך הגיעו אליי. התייצבתי בנקודת הכינוס, נתנו לי מפה והודיעו לי: 'תשמע, אתה מפקד החוליה. תפקידך לחטוף את החיילים. לא משנה לאן הם יברחו - אתה תופס אותם'.[/font]

[font='Arial', 'sans-serif']"הכוח שלי מנה חיילים שראיתי בפעם הראשונה בחיי, ואפילו בקבוצת הפקודות לא הייתי. הכול היה נראה לי מוזר. בדיעבד, אני מניח שזו הייתה פעולה של סיירת מטכ"ל, אליה סופחתי כנווט ובתור בעל ניסיון שהסב כבר לא מעט נזק למוצבים הסוריים. לא לקחו אותי לשם כי הייתי איזה לוחם דגול, אבל בהחלט הכרתי את השטח מצוין.[/font]

[font='Arial', 'sans-serif']"בדרך למוצב הסורי בדוריגאת, עברנו בחסות הלילה שדה פטל - וזה היה סבל אימים: אתה נדקר כולך ושוקע עמוק בבוץ. אני הובלתי והם אחריי. הסתדרנו בחצי גורן למקרה שהסורים יגיעו מהאגפים. לפתע, נשמעו צרורות. מה אירע בשוליים אני לא יודע, אבל הפעולה נדפקה: הכוח השני, שפעל במקביל אלינו, התגלה והתחיל להפעיל פצצות תאורה.[/font]

[font='Arial', 'sans-serif']"אני, עם החוליה שלי, שכבתי ליד הכביש הסמוך למוצב. כשהכוח השני התגלה, הסורים התחילו לברוח ונכנסו למוצב שארבנו מולו, והתחלנו לנהל איתם חילופי אש. יריתי ויריתי, וכשסובבתי את הראש לאחור, גיליתי שכל החיילים שהיו איתי נעלמו, והשאירו בשטח את המפות ואת מכשיר הקשר. אפילו לא הכרתי את שמותיהם כדי לקרוא להם בחזרה.[/font]

[font='Arial', 'sans-serif']"שמרתי על קור רוח, והמשכתי להשיב אש. לפתע שמעתי בקשר פקודה מאלוף הפיקוד לסגת. הבעיה הייתה שאם הייתי קם, היו דופקים בי כדור. יריתי לכיוון המוצב הסורי ובינתיים, בלי שידעתי, כל הכוח שלי הוסג לאחור. קרעתי את המפה לחתיכות קטנות, את מכשיר הקשר השמדתי ונכנסתי בזחילה לתוך המוצב הסורי, כי ידעתי שהוא ריק ושם יותר בטוח לחכות מלהמתין למוות בחשכה.[/font]

[font='Arial', 'sans-serif']"במוצב עצמו מצאתי מקלע 'גוריאנוב' ולקחתי איתי רובה 'סמובל'. שמונה שעות שכבתי שם, למרות שאלוף הפיקוד הורה לחיילים האחרים לסגת כבר מזמן. פחדתי שאם אצא מהמוצב, יהרגו אותי. אז שכבתי בתוך המוצב עם הפנים לכיוון מזרח, והשקפתי עם המקלע לכיוון ישראל. כשהאש שככה, חזרתי לשדה הפטל ומשם התקדמתי דרומה לעבר דרדרה.[/font]

[font='Arial', 'sans-serif']"שמונה שעות שכבתי לבדי במוצב סורי מטווח עם תת–מקלע, רימונים, את חפירה ופגיון. למרות הכול, ידעתי שאלוהים איתי. הרגשתי כאילו מישהו שומר עליי - אני לא אגיד מלאכים בלבן, אבל ללא ספק היה שם משהו שהשאיר אותי בחיים".[/font]
[font='Arial', 'sans-serif']
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.gvura.org/inline/gvura/he/98462699fbc03d715fedfc673b4e1afc.jpg]
[/font]

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יוסיפון מי האיש? על מה עוטר בצל"שים? איך זה שיש לו אותות של ששת הימים, ההתשה, יו"כ, ושל"ג (וצריך להיות גם לבנון השנייה)? מה ייחודי אצלו? הפותר נכונה ייזכה בתמונה מלאה ועדכנית של הגיבור

גרטלר אליהו
http://www.gvura.org/a4529-%D7%A8%D...%98%D7%9C%D7%A8

יפה!
כבוד לקותי ואלי שפתרו.

אגב, מצאתי חידה ישנה, שלא זכתה למענה, של אלי ששאל: מי קיבל הרבה צל"שים בתקופת זמן קצרה מאד?
כמובן שהפתרון הוא אליהו גרטלר.
גרטלר קיבל צל"ש מח"ט, אלוף ורמטכ"ל על אותו אירוע. ועוד צל"ש אלוף על אירוע נוסף.

גרטלר ממשיך להתנדב למילואים גם היום ביחידת אית"ן ולכן זכאי לכל אותות המלחמות משנת 63 ועד עתה.

כמובטח, תמונה עדכנית, מטקס יום הזיכרון בהר הרצל:


צילום יששכר רואס

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

א. אם הוא זכאי לכל אותות המלחמות, איפה אות לבנון 2.0 ? ראיתי את התוספת המאוחרת של אות ההתשה אבל לא את לבנון.
ב. למה שלושה צל"שים על אותו אירוע ? מה ההגיון ? האם היו תקדימים בצה"ל ?

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יוסיפון יפה! כבוד לקותי ואלי שפתרו. אגב, מצאתי חידה ישנה, שלא זכתה למענה, של אלי ששאל: מי קיבל הרבה צל"שים בתקופת זמן קצרה מאד? כמובן שהפתרון הוא אליהו גרטלר. גרטלר קיבל צל"ש מח"ט, אלוף ורמטכ"ל על אותו אירוע. ועוד צל"ש אלוף על אירוע נוסף. גרטלר ממשיך להתנדב למילואים גם היום ביחידת אית"ן ולכן זכאי לכל אותות המלחמות משנת 63 ועד עתה. כמובטח, תמונה עדכנית, מטקס יום הזיכרון בהר הרצל: צילום יששכר רואס

דרך אגב, הוא עונד אותם בצורה לא תקנית. ע"פ הידוע לי בשורה התחתונה יהיו אותות ששת הימים, ההתשה, יו"כ ובשורה האמצעית של"ג לבנון#2 וצלש אחד ובשורה העליונה 3 צלשים. אאל"ט סדר הצלשים יהיה לפי סדר קבלתם.
ועוד נקודה למחשבה. מכיוון שאת אות ההתשה חולק רק באיחור של 30 שנה צריך לבדוק שגרטלר לא קיבל צל"ש במלחמת ההתשה ואז כמובן שהאיקסים צריכים להיות על אות המלחמה.

ככה האותות של מר גרטלר צריכים להיות (לפי דעתי)
בכוונה השתמשתי באות לבנון#2 מבד ולא ממתכת כי זה נראה יותר כמו סט ככה.

רק עכשו ראיתי

מהיכן התמונה נלקחה ? האם יש לך קשר לצלם ?
תודה

מצאתי את האתר שלו ובקשתי אישור שימוש

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

חפש את yruas

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.gvura.org/images/he/343930_a.jpg]

טיייס זה לא חייל...
ובאשכול שדן עליו התברר שאח של נחמיה כהן החליף אותו בשלושת הימים הראשונים של יו"כ

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אלה אותם עיטורים בדיוק כמו שהיו לנחמיה כהן.

המסוק נותן לי רמז על סיפור ששמעתי פעם , סבא של מישהו שאני מכיר.. אין מצב שאזכר בשם.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90...1%D7%95% D7%9F
http://www.gvura.org/a343693-%D7%A8...%A1%D7%95%D7%9F
http://www.gvura.org/a4096-%D7%A8%D...%A1%D7%95%D7%9F
http://www.gvura.org/a343930-%D7%99...%A4%D7%9C%D7%94

לעולם אשא דגלך בגאווה

שמעתי על איזה דרוזי אחד (או בדואי) שיש לו 5-6 צלשים. אשמח לקבל על זה פרטים נוספים. אא"כ זה חסוי כולל שמו של הגיבור.

קראת כאן, כולל החיסיון

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אני עדיין טוען ששמעתי על מישהו אחר, שלא הוזכר כאן עדיין, ששמו חסוי, שמשרת לא כטייס אלא כחייל (אם הוא דרוזי או בדואי אז כנראה גשש?) ושקיבל 5-6 צל"שים. קראתי עליו כתבה מתישהו בשנה האחרונה, לא זוכר איפה.

רס"ר מ'. לוחם בדואי מהצפון המשרת בימ"ס מג"ב קיבל שלושה עיטורי מופת, צל"ש אלוף וצל"ש מפכ"ל (נכון ל-2009, לך תדע איזה דברים עשה מאז...):
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/941/730.html

ואגב, ימ"ס מג"ב, עיטור העוז היחיד שהוענק בעשורים האחרונים ניתן לקצין מהיחידה.

בינגו!




תקנו אותי אם טעיתי בעיצוב.

במלחמת לבנון השניה הוענקו שישה עיטורי עוז:

"שישה חיילים יקבלו את עיטור העוז, השני בחשיבותו בצה"ל. העיטור מוענק על-ידי הרמטכ"ל על מעשה גבורה שנעשה תוך חירוף נפש. על פי החלטת הרמטכ"ל, יקבל רס"ן רועי קליין ז"ל, אשר שימש כסמג"ד 51 בגולני ונהרג בעת מילוי תפקידו לאחר שזינק על רימון במהלך קרב והציל את לוחמיו, את עיטור העוז.

עיטור העוז יוענק גם לסמ"ר אביחי יעקב, מ"כ בפלוגה ג' בגדוד 51 של חטיבת גולני, שהראה דבקות במשימה, אחריות, דוגמה אישית ורעות במהלך פעילות בכפר בינת-ג'בל ב-26 ביולי 2006. הוועדה קבעה כי יעקב הראה במעשיו רוח לחימה, מנהיגות למופת, קור רוח, תושייה ויוזמה.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/archive/300x225/806/463.jpg]
רס"ן רועי קליין ז"ל. צילום רפרודוקציה: פלאש 90 צילום העתק: פלאש 90

אומץ לב עילאי וקור רוח יוצא מגדר הרגיל
סרן חנוך דאובה, מפקד פלוגה א' בגדוד 53 של חטיבת שריון 188, יקבל את העיטור לאחר שהראה דבקות במשימה, אחריות, דוגמה אישית, מקצועיות ורעות בפעילות בבינת-ג'בל ב-8 באוגוסט 2006. סרן דאובה הפגין במעשיו אומץ לב עילאי, התנדבות למופת, רוח לחימה, חירוף נפש, יוזמה ומנהיגות.

סמ"ר אלון רוטמנש, סמל מחלקת הפטרול בגדוד 931 של חטיבת הנח"ל, יקבל את העיטור לאחר שהראה אחריות, דוגמה אישית, מקצועיות ורעות בפעילות בכפר ע'נדוריה ב-12אוגוסט 2006. סמ"ר רוטמנש הראה במעשיו רוח לחימה, נחישות, אומץ לב יוצא מגדר הרגיל ואחוות לוחמים שהפגין בקרב.

הוועדה קבעה כי סגן אנטון סיומין, מפקד מחלקה בגדוד 890 של חטיבת הצנחנים, הראה דבקות במשימה וחתירה לניצחון, אחריות, דוגמה אישית, מקצועיות ורעות בקרב בבינת-ג'בל ב-7 באוגוסט 2006. סגן סיומין הראה במעשיו רוח לחימה, מנהיגות, נחישות, אומץ לב וקור רוח יוצא מגדר הרגיל, ועל כך יזכה בעיטור העוז.

גם סמ"ר בנימין אסרף, מקלען בגדוד הסיור של חטיבת הצנחנים, יקבל את העיטור לאחר שהראה דבקות במשימה וחתירה לניצחון, אחריות, דוגמה אישית, מקצועיות ורעות במהלך


window.CM8TplntSync['0.8523623096973711']=truewindow.CM8TplntAsync['0.8523623096973711']=truewindow.CM8TplntSync['0.6228319480695312']=truewindow.CM8TplntAsync['0.6228319480695312']=true
if (typeof(cm8FlashCmd)!="undefined") DoFSCommand_925447(cm8FlashCmd,cm8FlashArgs);

הקרב במרון א-ראס ב-20 ביולי 2006. סמ"ר אסרף הראה במעשיו תושייה, אחוות לוחמים, רוח לחימה, מנהיגות, קור רוח ואומץ לב יוצא מגדר הרגיל. "

אופס. טעות.
התבלבלתי בין עיטור העוז שקיבל אותו רפ"ק לעיטור הגבורה (שעד כמה שידוע לי באמת לא הוענק כבר כמה עשורים).

הוענק לאחרונה רק במלחמת יו"כ, ולא בכדי.
אם כי, לדעתי ייתכן והיה מקום להעניק עיטור גבורהלחלק ממעוטרי העוז בלבנון 2.

http://www.gold.co.il/homepages/Heb...00000000/c.html

עמוס ירקוני קיבל את עיטור המופת.
מדובר על אדם אחר, קצת יותר "טרי"...

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...E9+%F6%EC%22%F9

דרוזי, 3 צל"שי רמטכ"ל למיטב זכרוני. הרקע והאדם - חסויים.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

הוא אמנם נושא את אותות המלחמה כנראה עוד ממלחמת העולם הראשונה ועד היום, אבל אינו נושא צל"שים, למיטב ראות עיני

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

לכדו את עיני שתי סיכות גולני של המצולמים.
האם אחת מן הסיכות של השניים איננה תקנית ?

למנצח על הגיתית לאסף

אני רק חושב איזה שבזה זה להוריד את כול הסיכות לפני הכביסה חחח ולהחזיר בראשון בבוקר