דניאל במגפיים
דניאל ברח מהר ככל האפשר מהשקט האיום אל תוך המועדון הרועש. האורות והמוזיקה המפוצצת כמעט וקרעו לו את החושים. הוא ניגש אל הברמנית הצעירה והזמין טקילה. אחרי חמש דקות הזמין עוד אחת. אחרי עשר דקות החליט שחבל לו לבזבז את הזמן והזמין שלושה. ראש הסתחרר קלות אבל הוא היה מאופס לחלוטין. הוא עשה דרכו אל עבר שירותי הנשים מתוך הרגל וכשעבר בדלת נתקל בזוג מתעלס. הוא הביט במראה שערו השחור וכמעט הארוך שהוסט לצד הסתיר מעט את עינו הימנית, שפתיו הדקות היו אדומות ואורו לבן כשיש. הוא סובב את הברז וחפן בידו מים. לחצי שנייה הוא עצר, לראות את הברז ממלא את כפות ידיו מים ואיך המים גולשים החוצה וממשיכים אל הביוב. ואז הוא התיז את המים על פניו. עורו בער, אבל זה כבר לא הפריע לו.
הוא יצא החוצה מהשירותים וניגש אל הברמנית החמודה וחייך לעברה. הוא רצה בכל מעודו להתחיל איתה אבל לא ידע איך. היא הסתכלה עליו לרגע ואז פרצה בצחוק. הוא היה נבוך כ"כ אבל אז הוא הסתובב וראה חבורה של שיכורים מנופפים לעברה. הוא יצא החוצה והתיישב על המדרכה, נשם עמוק; האוויר הקפוא חדר אל הראות שלו. הוא נזכר בחגית איך תמיד יעצה לו לשמור על קור רוח ושנייה לפני שגיחך לעצמו חשב שעכשיו הוא מבין מה זה אומר "קור רוח". הוא פלט לאוויר הקר אדים ואז גמל בלבו להיכנס פנימה, לשכוח מחגית, הרי עכשיו היא בקבר.
הוא ניגש יישר לברמנית, הזמין עוד כוסית ושתה אותה במהירות, מרגיש איך החום יורד לו במורד הגרון. הוא שלח לברמנית חיוך נוסף ואז אמר: "הייתי שואל אותך אם את באה לפה הרבה אבל אני בטוח מראש שאת כן..."

"מאוד מחוכם..." היא משיבה כמעט בקרירות אבל הוא יכול להישבע שהיא קצוות השפתיים שלה מתעקלות קצת כלפי מעלה, " אתה חמוד, חבל שאתה לא מקורי".

"חבל," הוא לוחש בשקט, "אני מקורי בדר"כ בימיי שלישי".

"מה אמרת?"

שיט! הוא חשב שהיא לא תשמע אותו. "לא כלום".

"או, הנה משהו מקורי!", היא חייכה, "גבר שמודה בשגיאות שלו".

"אההה...." הוא החליט שעדיף לו לשתוק.

ואז הוא החליט גם שעוד כוסית תעזור לו להתגבר על חוסר הרצון להמשיך בזה, הוא צדק. חגית חייכה לו במאחורה של הראש. "אולי את רוצה לתת לי את המספר שלך?"

"עדיף שפשוט תחכה לי פה, אני גומרת את המשמרת בשלוש, ואז נוכל ללכת אלי".

הוא חיכה, רקד, שתה, הביט במשך שעתיים ואז ראה אותה עוזבת. הוא יצא אחריה. "היי!"

היא הסתובבה אליו, זרקה לו חיוך משוגע ואמרה, "בוא!".

הוא עקב אחריה ועלה איתה עד לדירתה, שם לפני שפתחה לו את הדלת היא השחילה את אצבעותיה בין שערותיו השחורות ונשקה לו. "אתה מנשק נהדר", היא הכניסה אותו פנימה. הוא הצליח להבחין בטעם האלכוהול החזק בפיה ולהבין שהיא שיכורה. "אני צריך לרגע לשירותים" הוא אמר, היא הצביע אל עבר המסדרון ונשכבה על הספה. בקצה המסדרון הוא נכנס לשירותים והתיישב על האסלה. הוא חשב על חגית ועל כול השאר ואחרי דקה הוא קם שטף ידיים ויצא החוצה. הדמעות שנקבו בעיניו לא מנעו ממנו לראות שהיא נרדמה. "יופי" חשב, ויצא החוצה סוגר מאחוריו בשקט את הדלת. במילא בטח היא תעיף אותו מפה לכל הרוחות כשהיא תבין שהוא בעצם בחורה.

"ואני אומר - ששנים דרושים למשחק!"

קטע מעניין, אהבתי את הדימוי לחתול במגפיים (?)

הכתיבה די טובה אומנם יש צורך בתיקון הרבה בעיות כתיב, ויש כמה משפטים שהם לא שלמים.
(ממליץ לך לעשות עריכה אחרי סיום כול יצירה).

הדיאלוג טוב (מבחינת תוכן) אבל יש אפשרות לשיפורים.

למשל תיאור במלל רב דבר פשוט - הופך לעניין מעיק, דוגמה לתיקון:


"מאוד מתחוכם..." היא משיבה כמעט בקרירות אבל הוא יכול להישבע שהיא קצוות השפתיים שלה מתעקלות קצת כלפי מעלה, " אתה חמוד, חבל שאתה לא מקורי".

בצורה אחרת:

"מאוד מתוחכם..." השיבה כמעט בקרירות, אבל הוא היה בטוח שקצוות שפותיה התעקלו מעט כלפי מעלה, "אתה חמוד, חבל שאתה לא מקורי".

בגלל שזה דיאלוג חשוב שתהיה זרימה יותר מהירה (במיוחד בתיאור הבעת פנים כול שהיא).

דבר אחרון, ברמן שיכור זה לא נגד חוקי העבודה? פשוט מבחינת הגיון זה לא מסתדר לי.
אפשר להחליף את זה בכך שהיא ישנה מעייפות (לגיטמי לחלוטין).

אשמח לראות עוד מיצרותיך, וגם כן את השתתפותך בשאר אשכולות חברי הפורום.

יום טוב,
אמיל.

אני כמובן מסכים עם אמיל בחלק הראשון של הערותיו הנפלאות, אך נאלץ להסתייג מן החלק השני.
העניין שהיא בעצמה שיכורה, מעורר הרבה מחשבה בקורא והיה מאוד חשוב, לפחות בשבילי
ואולי גם כן בשביל היוצר כאן בפורום. אגב, אני חושב שזה גם חשוב לעלילה, כיוון שבאיזה שהוא מקום
הם שווים, לפחות בחלק הזה, וזה יוצר אצל "גיבור הסיפור" נרגשה שונה מאיך שהרגיש עד עתה.

אני לא מכיר את הסיפור של "החתול במגפיים" (הזוי אה?), אז אולי גם לא אבין את הפואנטה,
שבאמת הפתיעה אותי (אתייחס לכך כתור אחד שלא מכיר). אודה שלא הבנתי למה הוא/היא
ציין/ציינה שהוא/היא בחורה. שברתי את הראש ולא הבנתי.

שבוע טוב ומבורך.

אני מסכים חלקית, אני אוהב לתאר דברים בצורה הזו כי זו נותן נפח מעניין לתאור, הסגנון הזה של עבר מתמשך מעורר עניין לטעמי, הארת את עניי לגבי שגיאת הכתיב שם אם תוכל לציין עוד מקומות אני אשמח...
בעניין השיכורה, חשבתי על זה ואני חושב שאת הדמות הזו לא ממש מעניין מה חוקי ומה לא...
תודה רבה... כמובן שההקשר לחתול במגפיים הוא בעיקר בעניין התחושה שמישהו לובש בגדים לא לו....

"ואני אומר - ששנים דרושים למשחק!"

"ואני אומר - ששנים דרושים למשחק!"

אתה מתכוון להודעה הראשית?

עריכת הודעה כול שהיא היא אפשרית עד 30 דקות מכתיבתה.

אם אתה רוצה להחליף את הטקסט, שלח לי בהודעה פרטית את הקטע, ואני אערוך את ההודעה שלך.