לשכת הרמטכ"ל, רב-אלוף בני גנץ, קובעת כי יש לומר את הנוסח "יזכור אלוהים את בניו ובנותיו", בפתיחת אמירת "יזכור" בטקסי הזיכרון הצבאיים. זאת, בניגוד לנוסח שנאמר במשך שנים "יזכור עם ישראל", כך מדווח עיתון הארץ.

עמיקם גורביץ', שהנחה את טקסי הדלקת המשואות בהר הרצל בערב יום העצמאות, השתמש במשך שנים בנוסח "יזכור עם ישראל". בשנים האחרונות הוחלף הנוסח ל"יזכור אלוהים".

העיתונאי מנשה רז פנה לצה"ל בנושא לאחר ששם לב לשינוי בנוסח. רז הוא חברו הקרוב של תת-אלוף (במיל') צבי קנור, שחתנו הטייס רב-סרן (במיל') שי דנור נהרג בהתרסקות מסוק בתאונת אימונים בספטמבר 2008. לפני כשנתיים, כשהצטרף לקנור בטקס בבסיס פלמחים, רז שם לב לשינוי.

הוא פנה לבכירים בצה"ל, שהבטיחו לו כי הרב הצבאי הראשי יחדש את ההוראה לומר יזכור בנוסח "יזכור עם ישראל". חלפה שנה ושוב שמע רז את השינוי לנוסח "יזכור אלוקים".

רז פנה לרמטכ"ל וביקש ממנו להחזיר את הנוסח הקודם, "מה שמאחד את כולנו, חילונים ודתיים, זו החובה לזכור את הנופלים במערכות ישראל. לי אישית ולרבים כמוני לא בורא עולם הוא הכתובת לזכור. לכן חובה לדאוג שגם הרב הראשי לצה"ל שרוממות האחדות בפיו, יקפיד בשנים הבאות לומר 'יזכור עם ישראל'", כתב רז.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/221176

-----------------------------
S e g m a n y

אני חייב לציין שאני מסכים עם מנשה רז פה... לא בורא עולם הוא זה שצריך לזכור ואין שום סיבה לנכר חלקים ניכרים של העם כרק כדי להכניס את אלוהים לתוך העסק...

מלבד זאת, אלוהים לא שוכח. רק אנחנו.

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

באתר הכנסת מופיע הטקסט יזכור עם ישראל

באחד הטוקבקים ראיתי שכתב את התפילה הנ"ל ברל כצנלסון, מעניין אם זה נכון?

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק

הנוסח המקורי הוא "יזכור עם ישראל את בניו ואת בנותיו..."

וחיבר את זה ברל כצנלסון על מאורעות תל חי.

אני חושב שזה חילול השם להודיע לאלוהים מה הוא צריך לזכור...

זה לא חילול השם.
כראיה: בבית קברות אומרים:

יִזְכּוֹר אֱלֹהִים נִשְׁמַת ....
שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ ...
וּבִשְׂכַר זֶה תְּהֵא נַפְשׁוֹ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים
עִם נִשְׁמַת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה
וְעִם שְׁאָר צַדִּיקִים וְצַדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן וְנֹאמַר אָמֵן.
קישור

יהיה משהו, כי יש משהו

זה שאומרים את זה, אומר שזה אינו חילול השם? אני חושב שזה האנשה של האל, ועוד לבוא אליו בדרישות...

חוץ מזה שהניסוח "יזכור עם ישראל" הרבה יותר חזק לטעמי...

נשמע לי כמו כלל בסיסי בדתות השונות לאפשר לאדם לבקש מאלוהים דברים. (לא הייתי קורא לזה דרישה, זו לא לשון ציווי "זכור אלוקים!")

יהיה משהו, כי יש משהו

בוודאי שיש, אבל הן בד"כ באות בפניה ישירה לקב"ה, ובד"כ אלו הן פניות למין\ת"ש\כלכלה ברמה האישית או קבוצתית של המתפלל.

זה בניגוד לציווים, או ציונים של מה אלוהים יעשה קבל עם ועדה, ביחד עם האנשתו...

למרות שאגב יש כאלה שיטענו שכל התייחסות גשמית כזאת לאלוהים, לתכונות שלו, ולפעולות שלו יש בה חילול השם...

מה עם זכרינו לחיים מלך חפץ בחיים וכו', תפילת זכרונות בראש השנה, ברכת זוכר הברית ועוד.
בנוסף בדברי הנביאים דימויים רבים ושימוש בתכונות אנושיות ביחס למעשיו של הבורא, (אוכל להביא דוגמאות לרוב אם תתעקש).
אשמח לשמוע את דעתך המלומדת.

http://press.tau.ac.il/perplexed/chapters/chap_1_59.htm

אני מעריך מאוד את העובדה שאתה יודע להפנות אותי למורה נבוכים. התכוונתי לעורר אתך לכך שישנה תשובה לשאלותיך וחלקה אכן מופיעה גם שם. הנושא רחב מידי בשביל להקיפו במסגרת הפורום אך אציין מספר נקודות:
א' בתפילות אנו אכן פונים לקב"ה לפי מידות שהן כביכול אנושיות הגדול וכו' זכרנו וכו'. בנביאים הוא מתואר כגיבור זקן יושב ועומד.
ב' צריך להבדיל בין המהות לבין הפניה. כלומר מהות הק-ל לא מושגת לנו והנביאים מעולם לא התיימרו ח"ו לתארו ומקרא מפורש הוא כי לא ראיתם וכו', אך בכל אופן ניתן לפנות לקל משום שהוא מנהיג אותנו במידות גלויות וידועות אותן תיארו הנביאים באופן הנ"ל.
ג' גם התיאורים הנ"ל הם רק משלים לעניינים רוחניים נשגבים מאוד והדמויים הגשמיים הם רק משלים ולפי ערך הפונה.
ד' המונח זכירה בהקשר זה משמעותו התיחסות. (ולא כמשמעותה הגשמית של המילה).

מעבר לכך המקום לנידונים אלו הוא בבית המדרש.

תשמע, אם תקבל את הטענה התנ"כית שאלוהים ברא את האדם בצלמו, הרי שהאנשה שלו דווקא נשמעת לי הגיונית למדי.

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

זה אחד:
"
ונשמרתם מאוד, לנפשותיכם: כי לא ראיתם, כל-תמונה, ביום דיבר יהוה אליכם בחורב, מתוך האש. ... כי יהוה אלוהיך, אש אוכלה הוא
"

זה שתיים:
"
כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם, וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי--נְאֻם, יְהוָה. כִּי-גָבְהוּ שָׁמַיִם, מֵאָרֶץ--כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם, וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם.
"

שלוש:
"
ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש כו שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא מרב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר למה תאמר יעקב ותדבר ישראל נסתרה דרכי מיהוה ומאלהי משפטי יעבור הלוא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם יהוה בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו נתן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה ויעפו נערים ויגעו ובחורים כשול יכשלו לא וקוי יהוה יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו
"

דרישה סליחה? אני לא אדם דתי, אבל אחרי כל ביקורים בבתי קברות השנה יותר מכל אחד כאן זה לא שטויות. הנוסח המקורי מתאים לכולם והתיקון שעשו לפני עשרות שנים לא נכון. אתה יכול להוסיף את עם ישראל או לשנות את נוסח,אבל לא להוריד את האלוהים.

will you marry me nesli barda? Operating system: Linux The day Microsoft & apple makes a product that does not suck will be the day they start making vacuum cleaners. say no to Apple&Facebook&MS&Samsung IL&Nokia&Hot&Yes,but say yes to Google

הנוסח "עם ישראל" זה נוסח שמסתובב פה מאז ברל כצנלסון, היזכור של התפילה משמעותו קצת שונה, ורלוונטית לתפילה, ולא להקראה. חוץ מזה שזה מה שבגדול נהוג להקריא בטקס יום הזכרון.

אני גם חושב ש"יזכור עם ישראל", הרבה יותר הולם ומתאים, כי אנחנו אלה שצריכים תזכורת לזכור את הנופלים, ולא הקב"ה...

ואם נכנסים לוויקיפדיה מגלים שהתפילה מבוססת על תפילה נושנה בה מופיע אלוהים ולא עם ישראל, והשינוי נעשה בימי שלמה גורן, כלומר לפני עשרות שנים.
וברל כצנלסון כתב רק את הקטע לזכר הרוגי תל חי, לא את הקטע הכללי של יום הזיכרון.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

ציטוט:

יִזְכּוֹר אֱלֹהִים נִשְׁמַת אָבִי מוֹרִי (פלוני בן פלוני) שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ בַּעֲבוּר שֶׁאֲנִי נוֹדֵר צְדָקָה בַּעֲדוֹ. וּבִשְׂכַר זֶה תְּהֵא נַפְשׁוֹ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים עִם נִשְׁמַת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה וְעִם שְׁאָר צַדִּיקִים וְצַדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן וְנֹאמַר אָמֵן.

ציטוט:

יזכור עם ישראל את הנשמות הטהורות של בניו ובנותיו: שניאור שפושניק. אהרון שר. דבורה דרכלר. בנימין מונטר. זאב שרף. שרה צ'יז'יק. יעקב טוקר. יוסף טרומפלדור. הנאמנים והאמיצים, אנשי העבודה והשלום, אשר הלכו מאחרי המחרשה ויחרפו נפשם על כבוד ישראל ועל אדמת ישראל. יזכור ישראל ויתברך בזרעו ויאבל על זיו העלומים וחמדת הגבורה וקדושת הרצון ומסירות הנפש אשר נספו במערכה הכבדה. אל ישקוט ואל ינחם ואל יפוג האבל עד בוא יום בו ישוב ישראל וגאל אדמתו השדודה.

ציטוט:

יִזְכֹּר עַם יִשׂרָאֵל אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, הַנֶּאֱמָנִים וְהָאַמִּיצִים, חַיָּלֵי צְבָא-הֲגָנָה לְיִשׂרָאֵל, וְכָל לוֹחֲמֵי הַמַּחְתָּרוֹת וַחֲטִיבוֹת הַלּוֹחֲמִים בְּמַעַרְכוֹת הָעָם, וְכָל אַנְשֵי קְהִילִיַּת הַמּוֹדִיעִין וְהַבִּטָּחוֹן וְאַנְשֵי הַמִּשְׁטָרָה אֲשֶׁר חֵרְפוּ נַפְשָׁם בָּמִלְחָמָה עַל תְּקוּמַת יִשְׂרָאֵל, וְכָל אֵלֶּה שֶׁנִּרְצְחוּ בָּאָרֶץ וּמִחוּצָה לָהּ בִּידֵי מְרָצְחִים מֵאִרְגּוּנֵי הָטֶּרוֹר. יִזְכֹּר יִשׂרָאֵל וְיִתְבָּרַך בְּזַרְעוֹ וְיֶאֱבַל עַל זִיו הָעֲלוּמִים וְחֶמְדַת הַגְּבוּרָה וּקְדֻשָׁת הָרָצוֹן וּמְסִירוּת הַנֶּפֶש אֲשֶׁר נִסְפּוּ בַּמַּעֲרָכָה הַכְּבֵדָה. יִהְיוּ חַלְלֵי מַעַרְכוֹת יִשְֹרָאֵל עֲטוּרֵי הַנִּצָּחוֹן חֲתוּמִים בְּלֵב יִשְֹרָאֵל לְדוֹר דּוֹר.

היכנס לאותו נושא בפורום צו"ב, יש שם תשובה מקיפה וממצה.

עוד עיתונאי בלאי.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

מה הקטע פה?
אני לא מדבר על יחסי חילונים-דתיים, אלא על זה שה' כביכול לא יישכח את מות בנינו ובנותינו, אלא על זה שאנחנו לא נשכח את מותם ולמה הם מתו.