(הבהרה: מפאת חיסיון רפואי, כל פרטי המטופלים הושמטו ושמותיהם בדויים)
ליאת נדחקת לפינה בין כניסה לחנות הספרים לפח האשפה, אישוניה מורחבים והדם אוזל מפניה. היום הוא היום השלישי של חופש פסח והקניון ברחובות נראה כמו נהר שוצף של אנשים. קצת צפוף, קצת לוחץ, לעיתים קצת מחניק. כל זה מספקי כדי להחזיר את ליאת אחורה. בגיל שמונה הייתה ליאת עדה לאירוע ירי פלילי. ממחבואה מתחת לדוכן היא ראתה את הכל. התקרית לא עוזבת אותה ומתקשרת מאז תמיד עם מקומות הומי אדם. בשפה המקצועית קוראים לכך אגוראפוביה. בעברית: בעת חוץ - פחד בלתי נשלט ממקומות הומי אדם. הלחץ והצפיפות מעוררים בליאת תחושת פאניקה משתקת. במשך שנים היא לא נכנסה לקניון וכמעט שאיננה יוצאת מן הבית שלי ליווי צמוד. סצינה כפי שתוארה זה עתה מופיעה לעיתים קרובות בסיוטים שלה... אבל הפעם יש הבדל. בלי לעשות רעש, צל (Shadow), מציב עצמו בינה ובין נהר האדם. ירך ימין אחורית שלו נצמדת אל רגלה, כאמרת "אני כאן". שאר הגוף יוצר מחסום בינה ובין נהר האדם. צל, כלב מים פורטוגזי, היחידי מסוגו בארץ, הוא כלב שירות מורשה. תפקידו: לזהות את הסימנים המקדימים להתקפת פניקה, לזהות את מקור הלחץ ואז להפריד בין המטופל ובין מקור הלחץ. עוברים ושבים, שלא ממש מודעים ללחץ שחשה ליאת, מבחינים בכלב ונותנים מרחק של שני צעדים מרווח - אינסטינקט אנושי בריא שמאפשר לליאת להירגע גם כן.
"אימא, תראי זה כלב," קוראת ילדה בת חמש, "אפשר ללטף?"
בנקודה זו, ליאת מחייכת. "רק אם אמא מרשה," היא אומרת, נותנת ליטוף קטן לגבו של הכלב.
צל (Shadow) יוצר מחסום בין המפעילה שלו לקהל אנשים. שימו לב לשפת הגוף הרגועה ומרוכזת שלו (צילום: MS_Rogue)
ליאת היא רק אחת משישה מטופלים שעובדים עם צל ועם המפעילה שלו, גברת רוג לשם העניין, כדי להחזיר לעצמם את היכולת לתפקד בחברה ולהתמודד עם תסומנת לחץ פוסט-טראומתי (PTSD). חלקם יסיימו את הטיפול השיקומי עם עצמאות מלאה או חלקית לפחות שאיננה תלוייה עוד בכלב. אחרים ישיגו לעצמם כלב שירות משלהם, כחבר תמידי שהם המפעילים שלו.
"הכלב, באופן טבעי, הוא בן לוויה נאמן," אומרת גברת רוג, מאמנת כלבי שירות שעשתה הסבה למטפלת באמצעות הכלב, "יש לו הרצון לתמוך בחברי הלהקה שלו, הוא רוצה לעזור. מטבעו, הוא יינסה לעזור עם או בלי רשיון. לאמן אותו ככלב שירות רק נותן לו את הכלים לעשות זאת בהצלחה". והכלב? מאושר מתשומת הלב והחיבה שמרעיפים עליו.
במבט מן הצד, כשהוא לא בעבודה, קשה לנחש שצל הוא כלב מיוחד. "הפודל השחור" כפי שרבים טועים בזיהויו, משתובב, נובח, משחק. הוא היפר-אקטיבי כמו כל בני גזעו, אוהב את המים לעיתים קרובות מתיש את כלבי השכונה האחרים במרץ הבלתי נלאה שלו. אבל ברגע שהוא מולבש בווסט הכחול שלו, הכלב עובר שינוי מיידי. מכלב, שמתנהג כמו כלב, הוא הופך למטפל רגוע ויציב. תשומת ליבו מרוכזת, כמו מין ראיית מנהרה, והוא מתעלם מגירויים חיצוניים שאף כלב, אפילו הוא, לא יתעלם מהם בדרך כלל.
צל בעבודה. (צילום: MS_Rogue) א
אבל לא הכל ורוד. החוק בישראל איננו מכיר שכלבי שירות מהסוג הזה. "יש מצב אבסורדי," אומרת הגברת, "שכלב נחייה של עיוורים, שמטפל בנכות פיזית שכל אחד יכול לראות, מוכר חוקית, אבל כלב שמטפל בנכות הרבה פחות נראית אבל לא פחות אמיתית, אי אפשר".
צל הוא כלב אמריקני, הוא נולד בארה"ב אומן שם ורשום שם. בארצות הברית החוק מכיר בעלי חיים מסייעים ומגדיר אותם כעובדי ציבור לכל דבר. "מבחינת החוק, צל יכול להיכנס למקומות שלי אסור," צוחקת הגברת. כלבי שירות ובעלי חיים מסייעים אחרים הופכים יותר ויותר נפוצים בשני האחרונות, כאלטרנטיבה לטיפולים קונבנציונליים. החוק הפדרלי המוכר בשם "חוק האמריקנים עם נכויות" (Americans with Disabilities Act) מאפשר לבעל חיים מורשה חופש פעולה כמעט מוחלט. בין השאר החוק מתיר כניסה של בעל חיים מורשה לכל מקום כמעט, החל מקניונים וכלה בבית הלבן. בטיסות, בעל חיים מורשה טס בתוך תא הנוסעים, ללא כלוב, כדי שיוכל גם על המטוס לספק לבעליו את השירות הנדרש. כלבי שירות אינם משרתי הציבור היחידים על ארבע. בארה"ב רשומים תוכים, חתולים ואפילו סוסים. כך למשל
לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן. משמש כתחליף לכלב נחייה. בשל אורך חייו הכפול כמעט מזה של כלב, יהיה הסוס המיניאטורי בן לווייה ארוך טווח לבעליו. בעלי חיים מסייעים מספקים שירותים משירותים שונים: החל משירותים לבעלי נכויות פיזיות - כלבים המסייעים בעבודות הבית ואפילו בפעילויות "פשוטות" לכאורה כמו תזוזה, לבישה של בגדים וכיו"ב. כלבים רפואיים מאומנים היום להבחין במגוון רחב של סימפטומים ובעיות ויכולים להתריע מפני התקפי אפילפסיה, בעיות ברמת הסוכר בדם (לסוכרתיים) ושלל קשיים בריאותיים ופסיכולוגיים. "הכרתי כלב שירות שמזהה התקפים אפילפטיים לפני שהם באים," הגברת מספרת, "הוא מתריע לבעלים שעליו לשבת מיידית (כדי להימנע מנפילה) ואז מתריע לסביבה הקרובה באמצעות נביחה מאוד ייחודית".
בארה"ב כלב שירות הנו עובד ציבור לכל דבר. גברת רוג וצל בחוף הים בסנטה קרוז, קליפורניה, מתחת שלט האוסר על הכנסת כלבים או חיות מחמד. השלט לא תופס לגבי צל. (צילום: MS_Rogue)
אז איך בדיוק ניתנים רשיונות לבעל חיים מסייע? למי שחושב שמדובר רק בתשלום של כמה דולרים נכונה הפתעה. רישוי של בעל חיים משרת דורש מבחנים על ידי גוף מורשה. "אמנם לא רק אבל בעיקר מסיבה זו," מסבירה הגברת, "כלבי שירות נפוצים בהרבה משאר בעלי החיים. יש יותר מחמישים אגודות המתעסקות בכלבי שירות בארה"ב לעומת מעט מאוד שמתעסקות עם בעלי חיים אחרים". כדי לקבל רישוי, הכלב צריך לעבור סדרת מבחנים, חלקם כוללניים, חלקם ספציפיים לתפקידו של הכלב. צל, למשל, נבחן במשותף על ידי מאמן כלבים מורשה של אגודת כלבי השירות בקליפורניה, ופסיכולוגית המתמחה בטיפול באמצעות בעלי חיים. את סדרת המבחנים שלו, עבר צל בסופרמרקט הומה אדם. המבחנים בדקו בין השאר את יכולתו להבחין בסימני לחץ מוקדמים, את יכולתו לאבחן נכון מה הוא הגורם ללחץ ואת יכולתו לפעול בהתאם לנסיבות. אבל זה לא הכל. צל חייב להתנהג בהתאם כשהוא נתקל בכלבים אחרים, או למול גירויים המפתים מאוד כלבים באופן כללי (כמו חתולים, מזון שנופל על הארץ וכו'.). אורך המבחנים היה כחמש שעות. "לכלב שירות אסור להתעייף עד שמורידים ממנו את הווסט," מסבירה הגברת, "אורך נשימה זה חלק מן התפקיד".
היכולת לחסום, כמו בראיית מנהרה, גירויים חיצוניים הנה חלק מן התפקיד. צל מתעלם מג'יראף בספארי בר"ג. (צילום: MS_Rogue).
בארץ אין היום חקיקה הנוגעת לכלבי שירות. "טכנית, הרישוי של צל ככלב שירות לא תקף בארץ," מסבירה הגברת, "חוקית, רוב המקומות רשאים לסרב להכניס אותו. למרבה המזל, ברוב המקרים, אחרי הסבר על תפקידו של הכלב והצגת המסמכים שלו, כמו גם אישור וטרינרי שהוא בריא לחלוטין, רוב המקומות מתירים לו להיכנס."
ההכנה לקראת הגעה למקום ציבורי חדש כוללת בד"כ פנייה אל הרשויות המתאימות מבעוד מועד, כדי למנוע חיכוכים מיותרים. רוב מנהלי האתרים מבינים ישר כמה שהכלב דומה, מבחינת החשיבות שלו, לכלב נחייה.
עם חקיקה בהתאם ועלייה במודעות לשימוש בבעלי חיים מסייעים, כלבי שירות יכולים להפוך לנפוצים מאוד בארץ. בארה"ב כבר היום יש אימונים קבוצתיים, שבהם מתאמנים גם הכלב וגם המטופל. "זה חוסך זמן, מוזיל את העלות והופך את הכלבים לנגישים יותר" הגברת מסבירה, "אם המאמן טוב, אפשר בשלושה יטדשען להכשיר את הכלב ולהכשיר את המטופל להיות המפעיל".
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי MS_Rogue שמתחילה ב "סקירה על כלבי שירות ובעלי חיים עובדים אחרים."
סקירה מעולה, תודה רבה
הופתעתי לקרוא שאין אף ארגון לכלבי שירות, הרי התחום לא חדש בארץ, יש לא מעט מאלפים שעוסקים בעיקר בזה..
ובכל זאת, באיזו מסגרת עובדים צל והגברת? באופן פרטי?
האם צל יודע להגיב במידה והמטופל נכנס לפאניקה?
אני מבינה שבניגוד לכלבי עוורים שנשארים עם המטופל כל הזמן, כלבי שירות כמו צל נותנים מענה בצורת מפגש טיפול ולא באופן קבוע, מה יוצר את ההבדל, מחסור בכלבים או היכולת של המטופל להשתקם?
תודה
זה אכן די מפתיע שאין אגודה של ממש בארץ. אני מתאר לעצמי שהרעיון פשוט עוד לא קיבל מספיק חשיפה.
מאחר ואין בארץ חוקים ברורים לגבי העניין, הגברת מטפלת באופן לא פורמלי. הרישוי שלה הוא לעבודה בארה"ב ובהיעדר חקיקה מתאימה בארץ, הדרך היחידה שלה לקבל רישוי פורמלי יהיה שריפה של ארבע שנים על תואר בעבודה סוציאלית.
התפקיד של צל הוא בעיקר מונע. אם המטופל נכנס להתקפת פניקה, להוציא אותו מכך הרבה יותר קשה באופן טבעי. יכולתו של הכלב לעזור בנקודה זו תלויה מאוד באמון המטופל בו. בנקודה זו בעצם הגברת לוקחת את הפיקוד על הסיטואציה, מאחר והמטופלים מפתחים מהר מאוד תחושת אמון ביכולת שלה (אולי זה המבטא האמריקני והעברית הקלוקלת ).
בגלל שבארץ אין יכולת לרשום כלב שירות, היכולת לאמן כלב כזה בשביל מטופל מוגבלת מאוד. המחסור האמיתי הוא בכלבים מאומנים מורשים. בארה"ב הגברת עובדת עם מטופלים שמאמנים את הכלב שלהם במקביל לעבודתם עם צל (ויש לה ווסט מיוחד שאומר "כלב שירות באימונים" שמאפשר לכלב הלא מורשה להיכנס ביחד עם המטופל למקומות ציבוריים).. בתום הטיפול יש למטופל גם ביטחון רב יותר בעצמו וגם כלב שיעזור לו. בארץ בסופו של דבר זה כמעט תמיד נגמר בשיקום, לפחות חלקי. בשלושה חודשים, פחות או יותר, ארבע שעות שבועיות, המטופלים מקבלים הרבה ביטחון בעצמם וזה תמיד הדרך הכי טובה...
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי MS_Rogue שמתחילה ב "סקירה על כלבי שירות ובעלי חיים עובדים אחרים."
ברוח עונת החגים האמריקנית, יצא צל לשטח כשהוא לבוש בהתאם. לווסט השירות נוספו קולר פעמונים, מצנפת סנטה ומגפיים לכלבים (המתאימות מאוד למגרש חנייה ביום קר)
בארץ אנחנו משתמשים בדרך כלל בסנדלים שהגברת הכינה בעצמה. בנעליים פשוט חם לו מדי. סנדלי עור (שמזכירים את הסנדלים הישנות והטובות משנות השמונים ולפני-כן) מגינים על כפות הרגליים שלו מהאספלט...
ראשי
צ'אט
27-06-2011, 08:47
מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים 
מצב כלאיים
