24-07-2011, 10:09
|
|
|
חבר מתאריך: 14.10.10
הודעות: 31
|
|
הכל שאלה של זמן ושל פוליטיקה מקומית
בתגובה להודעה מספר 5 שנכתבה על ידי עמי61 שמתחילה ב "אם כך אני חוזר לשאלתי הראשונה , מדוע רק אלג'יר ולא טוניס ומרוקו ?"
אלג'יר נכבשה על ידי הצרפתים בשנת 1830, שהחלו לבסס בה את מרכז השילטון וההתפשטות שלהם בצפון אפריקה. הפלישה לטוניס נעשתה רק כחמישים שנה מאוחר יותר, והידוק ההשפעה במרוקו נעשה רק בתחילת המאה ה-20.
ניתוח המצב הפוליטי באיזורים השונים מלמד כי באלג'יר הענקית היו קבוצות אתניות רבות ויריבות זו לזו, וכמעט ללא שילטון מרכזי. קל יחסית היה לפורר את האחדות (שלא הייתה) וליצור מדיניות של הפרד ומשול.
טוניס ומרוקו הקטנות יותר בשיטחן היו מאוחדות יותר, ופחות קלות לכיבוש ושליטה אפקטיבית.
וזה כמובן רק ניתוח מאוד שיטחי של הנסיבות שהובילו ליצירת ההבדלים בין האיזורים השונים. למעשה ניתוח מעמיק של הנסיבות שהובילו להשתלטות על כל אחת מן המושבות האירופאיות ברחבי העולם יגלה את הנסיבות המיוחדות לאותה קולוניה ולאופן בה בוצעה ההתיישבות במקום והושגה האחיזה והשליטה באוכלוסיה.
מדוע סיביר הפכה לחלק בלתי נפרד מרוסיה, ואילו מדינות הקווקז לא? מדוע הודו הפכה לדומיניון בריטי ואפגניסטן לא?
בקיצור, צריך ללמוד לעומק את הנסיבות המקומיות בכל איזור.
|