עו"ד אריאל היבלום מציגה:
איחוד תיקים במקרה בו החייב הוכרז כמוגבל אמצעים

ע"א 2097/02 איטונג נ' חדיד פואז

עובדות המקרה:

המשיב, אשר התנהלו נגדו כמה תיקי הוצאה לפועל, הוכרז בשנת 1998 כחייב מוגבל באמצעים. כמו כן ניתן צו לאיחוד התיקים התלויים ועומדים נגדו. במהלך התקופה שבין חודש דצמבר 1999 לחודש פברואר 2000 רכש המשיב מוצרים שונים מן המערערת.

המערערת סיפקה למשיב את המוצרים הנזכרים, אולם הלה לא שילם. תמורתם. משכך, הגישה נגדו המערערת תובענה כספית לבית-משפט השלום בחיפה אשר חייב את המשיב לשלם למערערת סך של כ-30,000 ש"ח.

למימוש זכייתה פתחה המערערת תיק הוצאה לפועל נגד המשיב בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה. תיק זה צורף באופן אוטומטי לצו האיחוד.

לדברי המערערת, רק בעקבות צירוף זה נודע לה כי המשיב הוכרז כחייב מוגבל באמצעים. ביום 4.12.2000 הגישה המערערת לראש ההוצאה לפועל בקשה אשר הוכתרה כ"בקשה להוצאת תיק ממסגרת איחוד תיקים ולחלופין ביטול הכרזה כמוגבל באמצעים".

הבקשה נדחתה על-ידי ראש ההוצאה לפועל, אשר קבע כי צירופם של תיקים חדשים לצו האיחוד הינו אוטומטי אף במקרה שבו יצר המשיב חובות חדשים נוסף על הקיימים. מכאן הערעור.

מהו היחס בין הכרזה על חייב כמוגבל אמצעים לבין מתן צו לאיחוד תיקים התלויים ועומדים כנגד החייב?

1. בבסיסו של חוק ההוצאה לפועל עומדות שתי תכליות המיוחדות לו: התכלית האחת הינה יצירת מנגנון אשר באמצעותו יוכלו זוכים לגבות את חובותיהם ולממש פסקי-דין אשר ניתנו לטובתם ביעילות ובזריזות. תכליתו השנייה של החוק היא הגנה על חייבים אשר מצבם הכלכלי איננו מאפשר להם לפרוע את חובותיהם הפסוקים.

זאת, בין היתר, על-מנת למנוע מצב שהפעלת מנגנון הגבייה לטובת הזוכה תהפוך את החייב לחסר כול, וכך ייפול הוא כנטל על החברה. בין שתי התכליות האמורות קיים מתח מתמיד, והן מתנגשות זו עם זו לא אחת, לפיכך יש צורך לאזן ביניהן. במסגרת עריכת איזון זה יינתן משקל נכבד לאינטרס של הזוכה בביצוע פסק-הדין אשר ניתן לטובתו.

2. המנגנון של איחוד תיקים נועד ליתן פתרון למצוקתו של חייב אשר נושים אחדים מנהלים נגדו הליכים במקביל במסגרת מערכת ההוצאה לפועל. איחוד תיקיו של החייב מאפשר לו לפרוע את חובותיו לכלל הנושים בדרך של גבייה קולקטיבית, בתשלומים אשר ייקבעו בהתאם ליכולתו הכלכלית.

3. חייב אשר תלויים ועומדים נגדו כמה תיקי הוצאה לפועל, ויש ביכולתו לפרוע את חובותיו בכל התיקים הללו תוך פרקי הזמן המרביים, יהא זכאי לאיחוד תיקים, בתנאי שעומד הוא ביתר הדרישות המנויות בחוק.

4. מנגד, כאשר נפתחו נגד חייב כמה תיקים, ואין הוא מסוגל להחזיר את חובותיו תוך פרקי הזמן המרביים, צפוי הוא להיות מוכרז כמוגבל באמצעים. משהוכרז החייב כאמור יינתן דרך כלל אף צו לאיחוד תיקיו.

תיקיו של חייב מוגבל באמצעים יאוחדו גם אם אינו ממלא את הדרישות המצויות בסעיפים 74ו ו-74ט לחוק, העוסקות בעניינים כספיים.

5. עם זאת עדיין נדרש חייב מוגבל באמצעים לקיים את הדרישות ההתנהגותיות המופיעות בפרק ז'3 לחוק ההוצאה לפועל. לפיכך בהתקיים אחת העילות לדחייתה של בקשת איחוד תיקים – עילה הרלוונטית לחייב מוגבל באמצעים – יהיה ראש ההוצאה לפועל רשאי שלא ליתן לחייב צו איחוד.

כן מוסמך ראש ההוצאה לפועל לבטל צו איחוד אשר ניתן לחייב מוגבל באמצעים או לשנות את תנאיו, אם מתקיימת אחת מן החלופות המנויות בסעיף 74טו לחוק והנוגעות לחייב כאמור. במקרה כזה אף שאיחוד התיקים בוטל נותר החייב בגדר מוגבל באמצעים.

6. העמדה שלפיה נדרשים חייבים מוגבלים באמצעים למלא אחר הדרישות ההתנהגותיות הנזכרות כתנאי לאיחוד תיקיהם, עולה בקנה אחד עם תכליותיו המיוחדות של חוק ההוצאה לפועל.

לסיכום,

חייב אשר תלויים ועומדים נגדו כמה תיקי הוצאה לפועל, ויש ביכולתו לפרוע את חובותיו בכל התיקים הללו תוך פרקי הזמן המרביים, יהא זכאי לאיחוד תיקים, בתנאי שעומד הוא ביתר הדרישות המנויות בחוק.

אם החייב לא יהיה מסוגל להחזיר את חובותיו, צפוי הוא להיות מוכרז כמוגבל אמצעים. באם לא יקיים החייב את הדרישות ההתנהגותיות, יהיה רשאי ראש ההוצל"פ שלא ליתן צו איחוד או לבטל צו שכבר ניתן.