12-07-2011, 19:14
|
|
אדמין לשעבר
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
|
|
בדומה לחוק הנכבה - הרוח נכונה, אבל החוק אנמי מדי וחלש מדי...
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ArmouredDov_D9 שמתחילה ב "בשעה טובה ומוצלחת - אושר כעת החוק נגד החרם"
התופעה של גורמים ממומני-חוץ, שמובילים מהלכים של דה-לגיטימציה כלפי ישראל, היא סוג של עיוות לוגי
שיכול לקרות רק בתופעה השלומיסטית שנוצרה בישראל בשנים האחרונות (תופעה שקיימת בשאר המערב,
אלא ששם אין סכנה קיומית - והשלומיסטים שם לפחות לא ממומנים מבחוץ ע"י ממשלות זרות).
בארה"ב יש מזה 35 שנים חוק שאוסר על החרם הערבי, ומטיל קנסות-עתק ואף סכנת מאסר, על ארגונים
כלכליים שנכנעים לחרם הערבי. בישראל, עד אתמול, לא היה חוק כזה...
למעשה, עד אתמול, גורם אמריקני שהיה מנסה לארגן חרם על ישראל, היה צפוי לענישה בארה"ב - אבל לא
בישראל. זו אנומליה מהסוג האנ"שי התמוה, וטוב שלפחות מהפן הרטורי, המחוקק הביע דעתו עליה.
התופעה המגוחכת של גורמי שמאל קיצוני שחולשים על התקשורת וזעקים באמצעותה כנגד "חוקים אנטי
דמוקרטיים", כשאחריהם מחרים-מחזיקים עדרים של בורים ועמי ארצות, היא דבר שראוי להניד עליו את הראש
בצער, אבל לא להתרגש ממנו יותר מדי. יש להצטער על ההצלחה של השמאל להפוך את דקלום הסיסמאות
הנכונות למשהו שכביכול מעיד על "חשיבה הגיונית", בזמן שהבעת עמדות מנוגדות (כאלה שרוב מוחץ תומך,
שאינו מיוצג בתקשורת, תומך בהן) נחשבת ל"שליפה מהמותן", ו"תגובה מהבטן ולא מהראש" - אבל לא צריך
להתרגש יותר מדי מההצלחה הזו. אין מאחוריה כלום. עמדה חסרת שחר תישאר חסרת שחר, גם אם חמישים
בעלי טורים ב"הארץ" יזעקו נגדה, וגם אם בחדשות ערוץ 2 יונית תציג אותה כקול ההגיון הטהור.
החוק הזה מבטא את זכותה של מדינת ישראל לתבוע פיצויים ממי שמנסה להסב לה נזק כלכלי. כשם שלבעל
עסק מותר לתבוע פיצויים ממי שמנסה להחריב לו את העסק - כך עומדת זכות זו גם למדינה, או לגורמים
ציבוריים בתוכה.
מדינת ישראל כיום מהווה בית לתופעה של מרצים באוניברסיטאות שקוראים לחרם אקדמי על המוסדות
שבהם יש להם קביעות. זו תופעה שלא קיימת באף מדינה נורמלית. במדינת ישראל קיימת תופעה של גופים
שהמדינה מסבסדת - שקוראים לחרם נגד גוף ציבורי אחר, ולא מבינים מדוע זה צריך להשפיע על היקף
התמיכה הממשלתית בהם.
החוק הזה הוא דבר לא מספק, אבל יש לו תכלית מצויינת: להביא את בג"ץ לקצץ לעצמו את הכנפיים. בג"ץ
מאוד מאוד משתדל לא לפסול חוקים בפועל, אלא לאיים בשימוש בסמכות זו, שכן גם להם ברור ששימוש
מופרז בסמכות הזו, יביא בסופו של דבר, גם את הפחדנים מהכנסת, לתקן את העיוות החוקתי של
מחוקק-לא-נבחר, שנציגיו ממנים את עצמם, ומזוהים באופן כמעט מוחלט עם מפלגה של 3 מנדטים. החוק
הזה, בעצם העובדה שיגיע לבג"ץ, עם המלצת-ביטול גורפת מצד כל הספונסרים הפוליטיים של בג"ץ, יציב
את בייניש וחבריה בסיטואציה הלא-נעימה של עימות ישיר. לטווח הארוך, עימותים פוליטיים בין מיעוט קטן
לרוב גדול, בסביבה שלא כוללת לחימה בפועל (תודה לאל), מסתיימים בנצחון הרוב - וזו הסיבה
שהפוליטיקאים הממולחים בבג"ץ העדיפו לרוב להימנע מהם. כעת האיום בפסילת החוק לא הספיק בכדי
למנוע את חקיקתו (וטוב שכך - לימין יש אינטרס שכמה שיותר חוקים ציוניים ייפסלו בידי בג"ץ, אחרי
שהשמאל ייכשל בדרך הדמוקרטית של מניעת חקיקתם) - וההגעה לבג"ץ עוזרת להחליש את בג"ץ, ובכך
לחזק את הדמוקרטיה, ואת שלטון החוק.
|