ראשוני הרובוטים בשדה הקרב היבשתי - סקירה היסטורית קלילה
הקדמה קצרצרה: אם נרצה להגדיר את התחום הכלול תחת הכותרת 'רובוטים בשדה הקרב'- לא נצא מזה לעולם. ראשית, ההגדרה המקובלת לרובוט (מחוץ לעולם הצבאי) היא מכונה אוטונומית, ולא מכונה הנשלטת מרחוק. לפיכך, הרובוטים האמיתיים היחידים הינם טילים מונחים (טילים מונחי לייזר או טלוויזיה לא עונים להגדרה הזאת, כיוון שאינם אוטונומיים). מצד שני, דווקא הכלים המתאבדים (ובכלל זה כל הנשק המונחה) ראויים פחות, לדעתי, להכנס תחת הקטגוריה הרובוטית. לפיכך בחרתי דווקא את התחום של הרק"מ הלא מאוייש, שלדעתי מהווה את חוט השדרה של הרובוטיקה הצבאית- על אף שעל פי רוב הוא אינו אוטונומי לגמרי ולעיתים הוא אכן מתאבד. הכלי הנשלט מרחוק הראשון בעולם, אגב, היה דווקא סירה שנבנתה ב-1898 על ידי טסלה.
בקיץ 1915, זכו תושבי ברלין למחזה מוזר. רק"מ בלתי מזוהה נסע בכוחות עצמו, ללא נהג, דרך רחובות העיר תוך שהוא מצליח לחצות מכשולים. היה זה הטנק מונחה הרדיו הראשון בעולם [כן, אני יודע שהטנק הראשון הוצג רק בספטמבר אותה שנה. הוא זכה לכינוי טנק מפני שכל רק"מ זכה אז לכינוי הזה.], שהוצג על ידי המהנדס הגרמני אנטון פלטנר (Anton Flettner ). הוא שלט בכלי הרכב המוזר, שיותר מאוחר זה לכינוי 'טנק פלטנר', ממכונית שנסע מאחוריו. את המצאתו הציג בפני משרד המלחמה הגרמני, שסירב לקבלה. עידן רובוטי הקרב החל.
ב-1929, הציג הגנרל היפני נאגאיאמה (Nagayama) את הטנק הבלתי מאויש הראשון, שזכה לשם מעורר ההשראה 'טנק נאגאימה'. הטנק הניסיוני, שפותח על בסיס טרקטור פורדסון, נשלט מרחוק על ידי רדיו ויועד לסילוק מוקשים, אספקה וסיור. הטנק היה מוצלח למדי, וכך בשנות השלושים המוקדמות הוחל להסב טנק type94 לנשלטים מרחוק- אבל בשל הצורך בטנקים בחזית המנצ'ורית, הופסקו העבודות. הטנק לא זכה לשרת את הוד קיסרותו מעולם.
גנרל נאגאיאמה והטנק:
הטנק בניסוי:
מאוחר יותר, פיתחו היפנים את ה-Ya-I Go, כלי נשלט מרחוק מתאבד (מוזר קצת. חיל האוויר היפני פיתח כלים כאלו ללא שליטה מרחוק), המזכיר במקצת את הגוליית הגרמני, שאליו עוד נגיע. לטנק היה מנוע חשמלי, והוא נע במהירות של 5 קמ"ש. הטנק הגיע בני דגמים, שלמעשה היוו פשוט שני גדלים של מטענים. גם כלי זה, אגב, לא זכה להשתתף בלחימה.
הטנק עם השם של פוקימון:
בשנות השלושים, פיתחו אף הרוסים את הרובוטים שלהם, שזכו לשם 'טלטנק'. הטלטנקים היו טנקים שנשלטו מרחוק והיו מסוגלים להלחם ממש. הם צוידו במקלע ובלהביור, והיו מסוגלים להניח מטעני נפץ ליד בונקרים ולהמלט. דרך הפעולה היתה בזוגות: טנק מאויש בו ישבו המפעילים, וטנק בלתי מאויש אשר נשלח אל החזית. טווח ההפעלה היה בין קילומטר לשניים. למפעיל היה פאנל שליטה מרובה כפתורים, כאשר לכל כפתור יועד תפקיד אחר: הנעה, האצה, ירי וכדומה. נוסף על כך, היתה אפשרות לדלג בין שני תדרי שידור כדי להמנע מחסימה אלקטרונית של הקשר אל הטלטנק. את הטנק ניתן היה גם להפעיל ידנית, ואכן בנסיעה אל שדה הקרב, הטנק אויש על ידי נהג.
הטלטנקים באו במספר דגמים: על בסיס T18, T26 (הדגם הנפוץ מכולם) וכן גם BT-5. הטנקים זכו להפעלה מבצעית במלחמת החורף מול פינלנד. בשל מגבלות אמצעי השליטה בטנק, ברור שרק בלחימה סטטית מול ביצורים ניתן היה לנצל אותו. בלחימה מול אויב מתמתרן, לא היה לטלטנק שום סיכוי.
שני טנקי T-26. השמאלי הוא טנק הפיקוד, והימני הוא הטלטנק.
הרובוט המוכר מכולם היה כמובן הגוליית הגרמני, שהיה רובוט מתאבד שנלשט באמצעות תייל. בתחילה הוא ציוד במנוע חשמלי ולאחר מכן ציוד במנוע דיזל. יוצרו אלפי יחידות, אך התועלת שלהם היתה מוגבלת. שירתו בדיכוי מרד וארשה (לא גטו וארשה. המרד הפולני) ובלחימה הגרמנית בנורמנדי.
גוליית:
וסרטן תעמולה גרמני, שודאי רובכם ראיתם:
פיתוח גרמני אחר- לא מתאבד הפעם- היה הבורגוורד (Borgward B IV), טנק נשלט מרחוק באמצעות רדיו. הטנק נשא במתקן מיוחד על גחונו מטען נפץ גדול (500 ק"ג), אותו יכול היה לשמוט במקום הרצוי ולהמלט. בנוסף, הכלי חומש אף במקלעים. היה זה כלי גדול בהרבה מהגוליית (4 מטרים אורך, ולמעלה ממטר גובה, ומשקל של 5 טון), ויכל אף הוא להגיע למהירות של 40 קמ"ש. כמו הטלטנק, גם הבורגוורד היה מנוהג ידנית בנסעות אל שדה הקרב.
בורגוורד ליד חייל. שימו לב למטען הנמצא בחזית.
במהלך כיבוש צרפת הוסבו כמה וכמה פנצרים לשליטה מרחוק, בעיקר כדי חצות שדות מוקשים ולהתפוצץ על עמדות. ההצלחה של אותם פנצרים גררה את פיתוח הבורגוורד. השימוש המבצעי הראשון שלו היה במסגרת קרב קורסק, שם נשלחו הטנקים לפלס דרך בשדות מוקשים (על ידי פיצוץ מטען הנפץ שלהם). בנוסף, הם השמידו עמדות אנטי טנקיות, וישנו אף תיעוד של השמדת T-34.
בורגוורד מניח מטען.
ככל הידוע לי, בעלות הברית לא הציגו כלי בלתי מאויש בכל התקופה האמורה, פרט לאיזשהו ניסוי בטנק מקפץ, שתוכנן לרחף באמצעות רקטות מעל שדות מוקשים. בגלל בעיות ביכולת ההנחתה של הטנק על גחונו, נערכו כל הניסויים בטנק לא מאויש.
(תודה ל-DZZ על העזרה)
_____________________________________
נערך לאחרונה ע"י Fang בתאריך 26-07-2011 בשעה 11:50.
סיבה: הוספת אלמנטים לבקשת פותח האשכול
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי גראדיאנט שמתחילה ב "ראשוני הרובוטים בשדה הקרב היבשתי - סקירה היסטורית קלילה"
כבר הרבה זמן אני תוהה כיצד זה שאין גרסה מודרנית לגוליית הגרמני. בסך הכל יש בכך לא מעט היגיון - כל עוד הוא יהיה זול יחסית.
הרי מכוניות על שלט יש היום לכל ילד. אם ניקח את זה קצת קדימה נוסיף לו מצלמה ויכולת שידור קצת יותר טובה אתה מקבל כלי רובוטי קרקעי - תוסיף עליו קצת חומר נפץ ויש לך אמצעי שיכול לשמש חיילים בלחימה עירונית בסיטואציות מסויימות די בקלות.
בתגובה להודעה מספר 4 שנכתבה על ידי עידו גנוט שמתחילה ב "הי מורן,
חלילה - לא סקפטי -..."
בכל מקרה, הרעיון היה כפי שהצעת. שימוש ברובוט זול מאוד, התקנת מצלמה, מערכת תקשורת ויכולת הטלת מטע"ד (נפיץ במקרה הזה) ובאפשרות המפעיל הבחירה האם להטיל את המטען לפני היזימה או לפוצץ את המטען על הרובוט.
נקנו כמה פלטפורמות ובמהלך הניסויים צצו כמה בעיות. בין היתר גילינו גם (די ברור בדיעבד..) שהמכוניות הנשלטות האלה לא מצליחות להחזיק את המשקל הנוסף ופשוט נשברות...
אז זה אמנם לא עבד, אבל זה יצר כיוונים חדשים.
ישנו סרטון יפה שאני אנסה לחפש באינטרנט ובו רואים את חייל אמריקני ששולח את הרובוט הזה למבנה ואז הרובוט מתפוצץ בתוכו
הי מורן,
זה באמת לא מפתיע שמכונית צעצוע לא תוכננה לשאת משקל גדול.
מצד שני אני מניח שבתעשיות הביטחוניות ניתן להתאים גם לרכב קטן מאד מנוע חזק יחסית שיאפשר לו מצד אחד עבירות טובה ומצד שני יכולת נשיאה סבירה (סך הכל אני מניח שאין פה צורך במטען מאד חזק).
מה שמטריד אותי במתאר הזה הוא מה קורה אם הצד השני עולה על התדרים ומצליח לפוצץ את הרכב כשהוא עם החיילים - בעיה...
בתגובה להודעה מספר 7 שנכתבה על ידי עידו גנוט שמתחילה ב "הי מורן,
זה באמת לא מפתיע..."
שים לב שבזמן שהכלים האלו פותחו לא היו טילים ורקטות אפקטיביים בחי"ר. במה זה עדיף על מטען דומה, משוגר ממטול? אפשר לקבל תמונה מסוימת של השטח לאורך זמן, אבל מנגד היכולת לפגוע במטרה שנמצאת בקומה שניה, מאחורי גדר, בשטח סבוך וכו' פחות טובה. אני חושב שבימינו זה מתאים יותר לחבלה ולסיור מללחימה ממש. הרי גם הטיל הוא "רובוט בשדה הקרב"..
בתגובה להודעה מספר 8 שנכתבה על ידי קרן-אור שמתחילה ב "שים לב שבזמן שהכלים האלו..."
קרן אור- למה אתה טוען שבזמן שהכלים האלה פותחו- לא היו רקטות אפקטיביות בחי"ר? מדובר על פרויקטים שקרו מס' שנים בודדות אחורה...
היתרון המשמעותי של רכב נשלט שכזה על פני רקטה/טיל הוא שילוב יכולות הפללה, דיוק (שתורם בהקטנת הרש"ק הנדרש) והיכולת לעצור ולחזור בכל רגע!! דמיין ששיגרת טיל ורגע לפני הפגיעה זיהית חף מפשע בנקודה...
ודבר אחרון- יכולות מעבר מדרגות קיימות כמעט לכל גודל פלטפורמה וגם היכולת לעבור גדר. שיחים קצת יותר בעייתי אבל אפשרי בהחלט!
בתגובה להודעה מספר 7 שנכתבה על ידי עידו גנוט שמתחילה ב "הי מורן,
זה באמת לא מפתיע..."
אכן בעיה אם כי צריך למקד טיפה. צריך להבדיל בין היכולת למצוא את התדר בו משדרת וקולטת המערכת ובין היכולת להפעיל אותו ממש.
החשש היותר גדול הוא מהפעלה מקרית כדוגמת השראת חשמלית.
הפתרונות לנושא מוכרים וחלקם אף בשימוש- כדוגמת האישורים הבטיחותיים לרובוטי חבלה (צהליים ומשטרתיים) להפעיל מרחוק מטענים וירי.
אגב- זו יחסית בעיה פשוטה בעלת פתרון טכנולוגי מוכח. הבעיות הקריטיות יותר הן בתחום תפיסות ההפעלה: מי נותן את אישור ההפעלה? מה מיקום הכוחות בהפעלת רובוט כזה (למניעת דו"צ- מדובר על טווחים יחסית קרובים)? גם ביכולת הטכנית יש "פערים"- מהירות תגובות הרובוט לעומת זמן חיות מטרה, ואחרון חביב ומעניין- האם ירי על רובוט נחשב כירי על חייל?...
בתגובה להודעה מספר 12 שנכתבה על ידי יוסיפון שמתחילה ב "אהמממ... והיו סיבות נוספות..."
אמשיך את דברי מורן - טיל טס פחות או יותר ישר - אני לא מכיר טיל כתף שעושה פניה של 90 מעלות בסמטה. לרובוטים יתרון עצום על פני טילים ורקטות בכך שהם מסוגלים לנוע בצורה הרבה יותר חכמה ועדינה, לעקוף מכשולים ולבצע זיהוי וודאי (פחות או יותר) של המטרה בטרם יתפוצצו.
בקיצור בהרבה מתארים רובוט עדיף על טיל. כמובן שבעתיד נראה רובוטים מעופפים חכמים שמסוגלים לעשות אותו דבר - למשל ציפור רובוטית קטנה המסוגלת לשאת נניח 50 גרם חומר נפץ ולהתנייד באופן מאד גמיש ברחבי עיר או עיירה - תחשוב מה היה קורה את תצליח לשגר 50 ציפורים כאלו בעיירה בדרום לבנון.
בכלל אני כבר שנים טוען שהבעיה עם השלב הנוכחי של הרובוטיקה הצבאית הוא שהכמויות פשוט קטנות מכדי להשפיע באופן משמעותי על שדה הקרב. היתרון האמיתי של הרובוטים יגיע כשנוכל להשתמש בהם במסות - עשרות, מאות ואלפים המכסים קוביית שטח קטנה בזמן קצר. בצורה כזאת נוכל להגשים את החלום אותו ניסו האמריקנים ליישם (לא ממש בהצלחה) במלחמת ויאטנם - רק שכיום כמה עשורים מאוחר יותר האמצעים מתחילים סוף סוף להבשיל.
בתגובה להודעה מספר 13 שנכתבה על ידי עידו גנוט שמתחילה ב "אמשיך את דברי מורן - טיל טס..."
הכמות המעטה היא סינרגיה של כמה בעיות
1. אתגרי עבירות (בעיקר ברובוטים קטנים)
2. תקשורת (שוב- בקטנים בעיקר)
3. חוסר בתפיסת הפעלה
משלוש הסיבות לעיל-
4. מיעוט צרכנים
5. מחיר גבוה
6. הטמעה לקויה!!!
בתגובה להודעה מספר 14 שנכתבה על ידי מורן ח שמתחילה ב "הכמות המעטה היא לא הבעיה- היא התוצאה..."
אני מסכים. בגדול אני לא חושב שכיום הבעיה היא באמת טכנולוגית.
אם אחת החברות הישראליות הגדולות יחליטו לצאת לפרויקט רציני בתחום בהשקעה משמעותית אפשר להתגבר על הבעיות - עשו יותר במעט זמן בפרויקטים לא פחות מורכבים בתקופה האחרונה.
אני הייתי בונה את כל העניין כמודולארי מאד - מעין מערכת שלמה שיש בה רכיבים הניתנים להחלפה שדרוג או שינוי שלכל אחד מהם תפקיד - כתבתי על זה כאן כמה פעמים - אם היה גורם רציני שהיה מוכן להקשיב אולי אפילו הייתי מתאמץ ומכין פירוט יותר נרחב של איך מערכת כזו צריכה לעבוד, מאילו רכיבים היא מורכבת, למה הם משמשים, כיצד שולטים בהם וכו' - הבעיה היא שבשלב זה לא ראיתי שיש נכונות אמיתית להשקיע בכך את המשאבים הדרושים - רמת העבודה היא רובוט - מפעיל ולא הפעלה אוטונומית של כמויות רובוטים גדולות (אגב אני מדבר על רובוטים אויריים וקרקעיים גם יחד במתאר הפעלה משולב).
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי גראדיאנט שמתחילה ב "ראשוני הרובוטים בשדה הקרב היבשתי - סקירה היסטורית קלילה"
נהדר!
בקשר לשם של הסקירה:
1. נראה לי נכון לציין שמדובר בשדה הקרב היבשתי, או רק"ם רובוטי.
2. חשוב לכתוב שהסקירה מסתיימת עם תום מלחמת העולם השנייה.
לגבי השתתפות הגוליית בלחימה בוארשה - אני זוכר שקראתי גם על הכנסה של כמה כלים לגטו.
יכול להיות שלא הופעל ויכול להיות שאני מערבב עם חומרים שקראתי על מורדים מהגטו שהשתחברו למחתרת הפולנית.
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי גראדיאנט שמתחילה ב "ראשוני הרובוטים בשדה הקרב היבשתי - סקירה היסטורית קלילה"
תודה רבה על הסקירה - מעניין מאוד ...
2 נקודות מעניינות שצפו לי במהלך הקריאה ושוות לדעתי התייחסות:
1. שים לב שכל הפיתוחים הראשונים בוצעו על פלטפורמות של טנקים (או כנגד טנקים)- מעניין מאוד.
2. מקריאת הסקירה נראה כאילו כל הפיתוחים הללו לא כל כך הצליחו לשמש בשדה הקרב- למרות היתרונות הברורים שלהם.
לגבי הפעם הראשונה שבה רובוט הרג אדם, בהגדרה רחבה הטורפדו המונחים הראשונים הם הרובוטים הראשונים שלחמו והרגו ונראה לי שזה היה כבר בשלבים הראשונים של מלחה"ע השניה.
עד כמה שידוע לי ה-kettering bug של מלחמת העולם הראשונה היה ה"רובוט" הקרבי המוצלח הראשון (למעשה, מזל"ט מתאבד) אבל לא שימש בלחימה. היו כל מיני פיתוחים של סירות נפץ מנוהגות מרחוק שנבחנו במלחמת העולם הראשונה על ידי הגרמנים אבל לא נראה לי שנעשה בהם שימוש.
השאלה היא אם הייתה לו איזו שהיא הנחייה (שליטה מרחוק או ביות). כי אם לא אז לדעתי מבחינת הקונספט הוא לא ממש קרוב ל"רובוט" אלא יותר נשק מנגד ולא שונה בהרבה מרקטה סינית מהמאה ה-14.
עד כמה שיצא לי לקרוא - כלי הלחימה הלא מאוייש המונחה הראשון היה אב טיפוס של סירת נפץ שהדגים טסלה בסוף המאה ה-19 ולא עבר שלב זה, והכלים המונחים מרחוק הראשונים שהופעלו בלחימה היו ככל הנראה במלחמת העולם השנייה אם כי אולי היה קוריוז פה ושם במלחמת סין-יפן או מלחמת האזרחים בספרד שאני לא מכיר.
בתגובה להודעה מספר 25 שנכתבה על ידי ISHPUZ שמתחילה ב "השאלה היא אם הייתה לו איזו..."
אנחנו נוגעים כאן בתחום האפור שבין "נהוג מרחוק" לבין "מונחה".
הטורפדות הראשונים לא היו מונחים אלא שמרו (פחות או יותר) על מסלול ישר. החל מסוף מלחמת העולם השנייה – ישנם טורפדות מונחי תיל המקבלים הנחיות מכלי השיט המשגר.
לצורך העניין, גם טילי נ"ט דור ראשון (SS-10, SS-11, COBRA, SAGGER) הם נהוגים מרחוק ואינם שונים עקרונית מהגולית.
בתגובה להודעה מספר 23 שנכתבה על ידי ISHPUZ שמתחילה ב "לגבי הפעם הראשונה שבה רובוט..."
קצת קשה לי להחשיב טורפדו וטילים מונחים בתור רובוטים, כי למרות האוטומטיות שלהם, הם לא בדיוק הדבר הראשון שקופץ לראש כשאומרים "רובוט". אני מתכוון יותר למערכת רובוטית שביצעה ירי (באופן אוטונומי או בשלט רחוק) והרגה בן-אדם. ידוע לי שהיו מקרה בו רובוט סילוק פצצות שהיה חמוש ברובה הרג מחבל מתאבד שניסה להפעיל את הפצצה שעליו.
כמו כן, יהיה נחמד לקבל סקירה על השימוש ברובוטים לסילוק פצצות ופריצת שדות מוקשים.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי גראדיאנט שמתחילה ב "ראשוני הרובוטים בשדה הקרב היבשתי - סקירה היסטורית קלילה"
פיתוח גרמני אחר- לא מתאבד הפעם- היה הבורגוורד (Borgward B IV), טנק נשלט מרחוק באמצעות רדיו. הטנק נשא במתקן מיוחד על גחונו מטען נפץ גדול (500 ק"ג), אותו יכול היה לשמוט במקום הרצוי ולהמלט. בנוסף, הכלי חומש אף במקלעים. היה זה כלי גדול בהרבה מהגוליית (4 מטרים אורך, ולמעלה ממטר גובה, ומשקל של 5 טון), ויכל אף הוא להגיע למהירות של 40 קמ"ש. כמו הטלטנק, גם הבורגוורד היה מנוהג ידנית בנסעות אל שדה הקרב.
בורגוורד ליד חייל. שימו לב למטען הנמצא בחזית.
במהלך כיבוש צרפת הוסבו כמה וכמה פנצרים לשליטה מרחוק, בעיקר כדי חצות שדות מוקשים ולהתפוצץ על עמדות. ההצלחה של אותם פנצרים גררה את פיתוח הבורגוורד. השימוש המבצעי הראשון שלו היה במסגרת קרב קורסק, שם נשלחו הטנקים לפלס דרך בשדות מוקשים (על ידי פיצוץ מטען הנפץ שלהם). בנוסף, הם השמידו עמדות אנטי טנקיות, וישנו אף תיעוד של השמדת T-34.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי גראדיאנט שמתחילה ב "ראשוני הרובוטים בשדה הקרב היבשתי - סקירה היסטורית קלילה"
שהוביל את ההתקפה הגרמנית בקורסק ניתן למצוא בפרק על הקרב הזה בסדרה המצויינת ומרובת הפרקים SOVIET STORM : WORLD WAR 2 IN THE EAST ששודרה ב MILITARY CHANNEL וזמין לצפייה ב YOUTUBE.
ראשי
צ'אט
22-07-2011, 10:25
, אבל לקח לי הרבה זמן למצוא פרסום רשמי שיענה לשאלה שלך...
, מעניין מאד!
מצב כלאיים
