היה לי קשה לשרוד את העמודים הראשונים מכיוון שצללתי לתוכו מבלי שידעתי במה מדובר והסיפור מתחיל בנקודה שמרגישה אקראית. המבוא שבגב הכריכה מאוד קמצן במידע (בצדק) ואני מוצא את עצמי מתלבט כמה לחשוף.

הסיפור מסופר דרך עיניו של ג'ק בן החמש שחי עם אמא שלו וכל עולמם מסתכם בחלל בגודל של כשלושה וחצי מטר רבוע. ג'ק מקבל את מציאות החיים הזו כדבר מובן מאליו ולאט לאט אנחנו לומדים באמצעות הדברים שהוא רואה ושומע איך נוצרה המציאות הזו שהיא לא פחות מסיוט.

תוך כדי שאנחנו מתלווים לג'ק ואימו האוהבת אך מיוסרת, הסופרת מטפטפת לנו מידי כמה עמודים פרט חדש שמקדם את ההבנה שלנו לקראת הגילוי. הליווי הבלתי פוסק של הדברים שג'ק רואה, שומע, חושב ומרגיש נותנים המון עומק לדמות ואני מצאתי את עצמי מאוד נקשר לילד המתוק הזה שחי ללא ידיעתו בתוך זוועה איומה.

הספר שם עבורי את הצרות שלי בפרופורציה ע"י זה שהוא נתן לי הצצה למציאות בה חיים ג'ק ואמא שלו ונותן לכל קורא הזדמנות לראות את הקיום דרך עיניו של ילד קטן שלומד להבין את העולם ואת המבוגרים.

סרטון פרומו לספר (שחושף חלק מהרקע שאולי נחמד לגלות תוך כדי קריאה):

המבוא בגב הכריכה:

"ג'ק בן חמש היום. הוא גר בחדר עם אמא. ג'ק נולד בחדר, ואף פעם לא יצא ממנו. עבור ג'ק "חדר" הוא העולם, ויש בו כל מה שצריך – חלון קטן קבוע בתקרה שרואים דרכו את ה"חלל החיצון", טלוויזיה שמקרינה עולם דמיוני, נחש עשוי קליפות ביצים, אוכל, כמה ספרים וארון בגדים שג'ק ישן בו, למקרה שניק הזמן יבוא.

בשביל ג'ק, חדר הוא העולם. בשביל אמא, חדר הוא תא המאסר שבמשך שנים היא כלואה בו. ועכשיו, הסקרנות של ג'ק עולה וגועשת ואיתה הייאוש של אמא. היא יודע שחדר אינו יכול להכיל אותם עוד.

חדר הוא סיפור על אהבה אדירה בנסיבות מחרידות. אהבת אם לבנהּ. ומעבר לזה, הוא משל – מצמרר אבל כל כך אנושי – על העולם המערבי שאנו חיים בו, וחוויית הקריאה בו מרגשת ובלתי נשכחת"

נשמע מעניין אבל בטעות לא נתת דירוג מ-1 עד 5 כנהוג.
הסרטון הפך את זה ליותר מעניין.

הרגשת שאולי נאבד משהו מ'שפת הילדים' באנגלית כי זה תורגם לעברית?

יהיה משהו, כי יש משהו

ציטוט:

במקור נכתב על ידי sheep נשמע מעניין אבל בטעות לא נתת דירוג מ-1 עד 5 כנהוג. אני נותן לזה את הדירוג המקסימלי הרגשת שאולי נאבד משהו מ'שפת הילדים' באנגלית כי זה תורגם לעברית? זה מעניין שאתה שואל את זה כי חלק עצום מהחוויה זה בדיוק זה שהטקסט הוא למעשה המילים, המחשבות והתחושות של ילד קטן, בדיוק כפי שהוא היה מבטא אותן הן כלפי הסביבה שלו והן בתוך עצמו (הקול הפנימי של המחשבות שלו). כשהוא לא מבין משהו, לא מאמין במשהו, מפחד ממשהו וכו' זה מרגיש הכי אמיתי שאפשר. היום, כשסיימתי לקרוא את הספר, חשבתי לעצמי שבטוח נעשתה פה עבודת תרגום מעולה כי הטקסט כ"כ כובש. זו בטח גם לא הייתה עבודה קלה כי לעתים יש בסיפור שמות תואר שהם היתוך של שני מילים ליצירת שילוב של שניהם. לאחר שלפני מספר דקות צפיתי ביו טיוב בסופרת מקריאה באנגלית את העמודים הראשונים של הספר אני פשוט מצדיע לקטיה בנוביץ` שתרגמה את הספר.

מעניין.. זה מסכיר לי ספר אחר שקראתי פעם ואני מנסה להיזכר בשמו
בכל מקרה - אשמח אם תוכל להוסיף את הביקורת הזו גם לאשכול המלצות הספרים שבראש הפורום..
אה, ותודה על ההמלצה!

הוספתי.

זה הספר הראשון מזה הרבה מאוד זמן שלא הייתי מסוגל שלא לסיים אותו.
אני מקווה שמי שיקרא אותו יצליח להתמודד עם זה שהוא בנוי בצורה מחזורית של בישול על אש נמוכה עד שלפתע המים מגיעים לרתיחה וגולשים מן הסיר וחוזר חלילה שוב ושוב.

לפעמים הייתי חייב להניח לרגע את הספר בצד כדי לתת לדברים לשקוע.