http://www.news1.co.il/Archive/003-D-62695-00.html

"מתוך 51 המאמרים שפורסמו 36 היו נגד הממשלה (88.2%), שניים ניטרליים (4%), שניים ביקורתיים נגד המחאה (5.8%) ואחד בנושא אחר, אך ביקורתי נגד הממשלה [האשמת הממשלה בטוקבקים לאחר הטבח בנורבגיה...] (2%)"

על פניו זה נראה מגוחך. מי אינו מבין שלמוזס יש אינטרסים ממש לא סוציאליסטיים בהפלת נתניהו?

אבל שיטוט מהיר ברשת ואפילו כאן יגלה אנשים שבודקים היכן נראה להם שנמצא 'הצד החזק' , 'הצד שנחשב' וכו' וממהרים לאמץ את סימה קדמון לחיקם [רק מטאפורה כמובן, או קי?] בכדי להחשב נאורים, מגניבים או סתם לא לחטוף כאפות ברוטשילד. את התמימים הללו צד מוזס, תמימים אחרים ניצודים בעזרת הסתרת פני האנרכיסטים ושולחיהם ואחרים בעזרת מופע חינם של שלמה ארצי [סוציאליסט מזמר ידוע שמכניס את המעריצים להופעותיו במחיר שווה לכל נפש בלי למקסם רווחים בעלויות כרטיסים ודיסקים ואשר שרותו הצבאי ויותר מכך מסמלים את לוז הנתינה והישראליות, ביתו בעין הוד סימל צניעות ושלום בעיני ערביי פורדיס ואשר נולד לעולם נטול קשרים או יחוס. מה שכן - חלק משיריו ממש טובים ובחלקם יש אפילו מסר מילולי ברור יותר מהמסר והכוונות המוצהרות של 'קדימה']

מי שלא מסכים עם מה שנראה לי נכון הוא נאור, מגניב ותמים.
לעומתו, אני אדם חושב. הצדק איתי והאמת הנכונה היא האמת שלי.

יהיה משהו, כי יש משהו

מי שמסכים איתי בלי להבין את טיעוני ובלי לפקפק בהם ממש לא משמח אותי. המטרה הרי היא 'לשכנע' לא 'להפנט'.

אבל הכתבה לא עוסקת בזכותם של אנשים להביע דעה שאינה כדעתי אלא בהחלטת עורך להציב לסנן דעות שהן לפחות לפי הבחירות דעת רוב ולהבליט דעות שהן דעת מיעוט ובד"כ מיעוט גם בתוך האופוזיציה ולעשות זאת ביחס לא פרופורציונלי.

לגבות את עורך המדור בYNET על סינון דעות ועיצוב דעת הקהל ברוח 'שלושת האחוזים האיכותיים' בשם חופש הדיבור בערך כמו לומר ששוברי החומה בברלין פגעו בזכות הבטוי של אריך הונקר.