לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה שנה טובה וגמר חתימה טובה לכל החברים ובני משפחותיהם !!! :-) חג שמח !!! חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חברה וקהילה > מה שבלב
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 26-04-2005, 23:36
  Prob_man Prob_man אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 26.04.05
הודעות: 14
היי לכולם, מבקש עזרה, אם אפשר...

אז ככה... קודם כל, שלום (שוב) לכולם, וחג שמח ומאושר, ולאלה ששומרים על הכשרות, גם כשר...

יש לי בעיה גדולה מאוד, ואני כבר לא יודע מה לעשות או למי לפנות.
להורים שלי אני בחיים לא אספר, לחבר הכי טוב שלי אני לא יכול לספר, כי אני לא רוצה שהוא יתקשר לזה,
לאנשים בצבא אני לא יכול לספר כי הם רואים אותי על בסיס יומי והם יראו אותי אחרי זה בעין ממש לא יפה...
אני מבקש עזרה ממכם כי אני חושב שאנונימיות זה מה שאני הכי צריך עכשיו...
אז ככה...

קודם כל, אני בחור בן 20, הומו "במקצועי"..., בצבא.
הבעיה שלי קשורה בחבר, נקרא לו ד', שעד לפני כמה זמן חשבתי שהוא החבר הכי טוב שלי. הסתבר לי לבסוף שהוא לא...
אני ו- ד' מכירים כבר הרבה מאוד זמן. מכיתה י'. בהתחלה לא היינו חברים מי יודע מה... יותר "שלום שלום", עד לפני שנתיים בערך שמאז התחלנו להתקרב קצת אחד אל השני. לפני שנה התגייסתי לצבא, והוא היה יחד איתי. הנתונים שלנו כמעט זהים ויש לנו את אותו רקע ככה שלבסוף גם שובצנו באותה יחידה ובאותו תפקיד.
כמובן שהתוצאה הברורה היא שנעשינו חברים ממש טובים. כל כך טובים עד כדי כך שאת רוב הדברים שהיינו עושים, היינו עושים ביחד.

הבעיה התחילה לפני חצי שנה כש.... כשהתאהבתי בו.

כמובן שבהתאהבות יש קטע של לראות את אותה אישיות בצורה"אידיאליסטית", שזה אומר שבהתחלה אתה חושב על אותו בנדם כאילו הוא כליל השלמות ושום דבר שהוא עושה הוא רע, או מתפקשש לו או לא משנה מה. יענו Fluless...
כמובן ש-ד' לא ראה אותי באותה צורה שאני ראיתי אותו. ואני, כמו מטומטם, חשבתי באמת שיש אולי סיכוי
שהוא ירגיש אותו דבר, וסיפרתי לו. סיפרתי לו הכל. חשבתי שאני יכול לבטוח בו.

מאז שסיפרתי לו, הכל החל להתדרדר.הוא התחיל לראות אותי בתור בנדם זר שהוא רוצה כמה שפחות קשר איתו. והאמת? זה מובן לחלוטין. כאילו, כל הסיפור הפחיד אותו. מעולם לא אמרו לו דברים כמו שאני אמרתי לו, ועד כמה שהוא היה מוחמא מהעניין, (והוא באמת היה מוחמא, תסמכו עלי), הוא פחד מזה פחד מוות, ובימים הראשונים ממש ראו את זה עליו. כל הדברים שהיינו עושים עד אז ביחד, ועשינו מלא דברים ביחד. היינו ממש "צמד חמד", וכל העולם כבר קרא לנו זוג נשוי... בכל מקרה כל הדברים האלה בהתחלה נפסקו בצורה מפחידה. אחרי זה הוא ניסה "לחזור" לעצמו, אבל מאז זה כבר ממש לא היה אותו דבר.
מאז שסיפרתי לו, היינו רבים על הרבה מאוד דברים. בעיקר שטותיים (למה לא חיכית לי? איפה אתה? מה אתה צועק? אתה מתעלם. ועוד מלא דברים שנמרחו חצי שנה בערך). עד לפני חודשיים.
לפני חודש הגיע "המפץ הגדול" כמו שאני קורא לזה.
היה לנו ריב על זה שכל פעם שאני נמצא בחדר מסויים, הוא לוקח את הרגליים שלו והולך משם. העובדה שהכי לא יוצאת לי מהראש היא שמתי שהלכתי פעם אחת אחריו רק בשביל להנות מה"חברותא" שלו, הוא עדיין ברח לחדר אחר. בקיצור, הריב הזה לא נגמר בטוב.
עפו שם מילים (ממנו) שכללו בין השאר "צא לי מהחיים" "למה מי אתה בכלל? כוס אמא שלך" "נמאס לי ממך", ובסוף הסיפור הזה.... טוב, בואו נגיד ששנינו יצאנו מהחדר עם עיניים אדומות, ושלי היו גם רטובות... (אני ממש לא יודע אם הוא בכה או לא, אבל לא נראה לי, כי אפילו כשהוא היה בחתיכת משבר פעם, הוא לא בכה). כמובן שמאותו ערב, האהבה שלי אליו נעלמה לחלוטין.

מאז ועד שבועיים אחרי זה לא דיברנו. הוא התעלם לחלוטין ממני, למרות שבבוקר ובערב הוא היה אומר לילה טוב או היי או בוקר טוב או לא משנה מה, ולא הייתי עונה לו (כאילו, אם הבנדם מתעלם ולא דבר איתי, הוא באמת מצפה שאני אגיד לו בחזרה בוקר טוב?!). זה המשיך ככה עד שאיזה אחראי עלינו ראה שזה משפיע גם על העבודה שלנו ואמר ל- ד' שידבר איתי רק בשביל שנוכל לעבוד ביחד. כמובן שאני ממש לא מוכן לזה כי אחרי סיפור כזה גדול אני לא מוכן להגיע למצב כזה.
דיברנו בסוף והגענו למסקנה ש"יהיה מה שיהיה". אני הגעתי לפחות למסקנה כזאת. הוא מבחינתו לא מתעלם, אבל גם לא מדבר. היחסים בינינו השתנו מקצה לקצה. אנשים (בעיקר אלה שראו שהיינו חברים ממש ממש ממש טובים) ניסו לעזור. חלק הצליחו במשהו. עד לפני שבוע חשבתי שהוא שונא אותי.
הסתבר לי שלא, שהוא דואג לי. שהוא (לפי המילים שלו) ממש דואג לי (ולא בצורה של יש לי בעיות, אלא בצורה החברית שחשבתי שנעלמה).
אבל אם בנדם מתנהג בצורה כזאת, איך אפשר להגיד שהוא דואג?!
אני חושב שאולי הוא לא דואג, אלא פשוט לא שונא.
בכלל, אני שונא להגיד "שונא". יש במילה הזאת משהו לא אנושי.

ולפני שאני אשאל, יש עוד לסיפור הזה.
ל-ד' יש חבר הכי טוב. נקרא לו א'. הם מכירים לפני שהכרתי אותם. בהתחלה של הקשר שלי עם ד' רציתי להיות האהוב שלו. אחרי שראיתי שזה לא יקרה, רציתי להיות החבר הכי טוב שלו (בעצם, זה לא שרציתי.
פשוט ככה זה היה נראה. כל מי שהיה הרי סביבנו אמר את זה, וככה היתה גם ההרגשה). אחרי זה אמרתי לעצמי "יהיה מה שיהיה", ולבסוף קרה מה שקרה.
עכשיו כל פעם שאני נמצא בבית, אני לא יודע איך, מכניס את עצמי לסרטים ש"הנה הוא נמצא עכשיו עם א', מבלה איתו ואני תקוע בבית כי אני לא יכול לצאת עם חברים שלי כי רובם הם חברים יותר טובים שלו ומעדיפים לבלות איתו וכנראה באמת מבלים איתו, וכל אחה שהוא לא מכיר או לא יוצא איתם והם כן חברים יותר טובים שלי משלו, לא נמצאים, או יש להם עיסוקים או לא יודע מה. לעזאזל, היום אני יושב מול המחשב, ורוב הזמן אני בודק אם הוא מחובר לאייסיקיו, ולפעמים אני שם לב איך השם שלו והשם של א' נעלם ביחד או מופיע ביחד, שלו ושל א', או שלו ושל עוד חבר טוב של שלושתינו, או בכלל אני לא רואה את השם שלו מחובר כל היום. אני כבר בונה לעצמי סיטואציות בראש שהוא מבלה ושוכח ממני (השוכח ממני באמת נכון, כי אפילו כשאני כן רואה אותו הוא צוחק ונהנה ולא עוצר ולא כלום).
אני יודע מה רובכם תגידו, תנסה להוציא לעצמך אותו מהראש עם עיסוק אחר, או משהו כזה, וניסיתי, ורוב הזמן, זה באמת עזר. אבל כשהעיסוק הזה נגמר, הוא שוב ישר נכנס לי לראש, ואני לא יכול לעבור מדבר לדבר כמוהו. אני לא בנוי לזה. אני יודע. אני אובססיבי כנראה לגביו, אבל זה הדבר הכי רע שיש לי בחיים ואני יודע מהחיים שלי שעד שאני לא מצליח לפתור את הבעיות שלי, אני לא יכול לעבור הלאה. במיוחד לא כמוהו, שהוא ברגעים קשים במיוחד יכול לצחוק ולשכוח הכל ולהנות. בכלל, כשאני רואה אותו ככה, בא לי לקרוע לעצמי את העיינים ואת הלב. לא לראות ולא להרגיש. אני רואה אותו נהנה ואני נשבר מבפנים.

פעם זה היה אחרת. היה לנו סיפור פעם ששאלתי אותו אם הוא רוצה שאני אהיה חבר ממש טוב שלו, ואמרתי לו לעצום עיניים ולהתרכז, ואז הוא ידע את התשובה. הוא עשה את זה ואחרי כמה זמן הוא חזר אלי עם תשובה ואמר לי שהוא לא רוצה. שהוא לא רואה את זה ככה. לא עמדתי בזה וברחתי החוצה והוא רדף אחרי וניסה להרגיע אותי וירד גשם וזה היה בול כמו איזה סצינה מבברלי הילס או משהו כזה. אמרתי לו עוד פעם שאני לא יכול להתמודד עם זה ונעלמתי מהעיניים שלו. הלכתי לחדר שלנו, שמתי מוזיקה והתחלתי לבכות. אחרי כמה דקות ראיתי אותו עומד בכניסה לחדר שלנו, הוא ראה שאני בוכה, ולא אמר כלום, אלא רק ישב לידי ונתן לי חיבוק, ואני רק התפרקתי עוד יותר. בדיעבד, זה עזר לי מה שהוא עשה (לא מה שהוא אמר... מה שהוא עשה אחרי זה), כי נרגעתי ככה לאט לאט, ולמרות מה שהוא אמר, הרגשתי בטוח. הרגשתי כאילו אני בבית, למרות שהייתי בצבא, במקום שכוח אל בטיזינאבי...

איך? איך בנדם יכול רגע אחד להתנהג ככה, ורגע אחר להתנהג בצורה כזאת שגומרת לך להפסיק לאהוב אותו? איך?
מה אני אמור לעשות עכשיו? כל הדיבורים שכן עוברים בינינו, עוברים בצורה הכי יבשה שיש, ואני לא יודע מה הוא חושב כי הוא הבנדם הכי לא קריא שיש. הוא ספר סגור עם מנעול שבלעו אתה מפתח שלו. מה שהוא חושב ומה שהוא מקרין לעולם זה ממש לא אותו דבר (למדתי את זה בדרך הקשה).
אני לא יכול לסבול את זה יותר. את ההתנהגות הזאת שיש לו. ההתנהגות שהוא עושה רק כשאני נמצא בסביבה. אני לא סובל את זה, וכשהוא עושה את זה, בא לי לתלות אותו. בא לי להכניס לו כאלה מכות, עד שהוא יראה כוכבים...

אני כבר לא יודע מה לעשות איתו. אני משתגע.
ובבקשה, אל תגידו לי ללכת לפסיכולוג או משהו בסגנון כי אני לא אעשה את זה. בבקשה תעזרו לי.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #2  
ישן 27-04-2005, 06:36
  הולי הולי אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.07.04
הודעות: 10,870
חייל יקר,
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Prob_man שמתחילה ב "היי לכולם, מבקש עזרה, אם אפשר..."

קודם כל, קראתי את מה שכתבת והייתי חייבת להגיב, למרות שפרשתי.

נראה כי הקשר בינכם מת ואין טעם לנסות להחיות אותו, אתם משרתים יחד באותו מקום מה שאומר שאתם בעצם חיים יחד רוב הזמן, הדבר לא בריא לך, העבודה והחיים המשותפים לא נותנים לך מרחב להתגבר, ולשכוח, אתה ממשיך לנסות לקרוא אותו למרות שאינך מצליח, אתה חייב להתרחק ממנו קצת (לבקש העברה או משהו בסגנון) כך שלא תהיו יחד, במקום אחר באופן טיבעי תמצא חברים אחרים, והדבר יגרום לך שקט, עם הזמן זה יעבור (כשתהיו בנפרד).

כמה שאלות:
כתבת שהוא נבהל מהרעיון של להיות זוג - הוא יצא מהארון?! כי לפי הכתוב נראה שלא.
אתה יכול לעבור למקום אחר (מבחינת מקום ולא בהכרח תפקיד)?
והשאלה האחרונה, שאולי קצת תרגיז אותך- אתה עדיין מרגיש אליו משהו?! כי לפי ההשפעה שיש לו עליך נראה שלא לגמרי התגברת על האהבה הזאת.

מחכה לתשובות,
שלך, תמי.
_____________________________________
"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #4  
ישן 27-04-2005, 18:49
  הולי הולי אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.07.04
הודעות: 10,870
אז בלי להכיר את הבנאדם
בתגובה להודעה מספר 3 שנכתבה על ידי Prob_man שמתחילה ב "תשובות..."

נראה לי שהוא נבהל מהרעיון של זוגיות עם גבר אחר( ולא דווקא נבהל כי זה אתה), בכל אופן, אתה חייב להפסיק לנסות לקרוא אותו, להמשיך בחיים רגילים, בטוח יש לך חברים מחוץ ל"חבורה" הזאת, גם ככה הזמן יעשה את שלו, תחזיק מעמד בנתיים, מקווה שיש לך את הכוח לקבל את זה שהפכתם לזרים ולהתנהג בהתאם משמע - אם הוא אומר לך בוקר טוב אז תענה לו "בוקר טוב" בלי כניסה ליותר מזה, ככה יחסים שטחיים. אם אתה רואה שזה לא עוזר, תשקול שוב לגבי ההעברה.

שאלה, כמה זמן נותר לך עד סיום השירות?
חשבת מה יותר טוב לך מכל הכיוונים (העברה)?

מצטערת שההתעקשות שלי לגבי ההעברה כל כך גדולה, זה פשוט נראה לי הדבר הכי טוב בשבילך, או שתעשה "סווצ' " בראש, או שתתרחק. תעדכן, כי כבר קראתי כמה פעמים, ואיני רואה פתרון יותר טוב. בנוסף, תגיד על מה אתה חשבת שיהיה לטובה ולאיזה כיוון אתה מעוניין ללכת (ביחסים בניכם).
שלך, תמי
_____________________________________
"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #5  
ישן 27-04-2005, 20:44
  Prob_man Prob_man אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 26.04.05
הודעות: 14
בתגובה להודעה מספר 4 שנכתבה על ידי הולי שמתחילה ב "אז בלי להכיר את הבנאדם"

תראי, לחזור למה שהיינו אני לא רוצה. היחסים בינינו היו בלתי נסבלים מצד שנינו.
נשאר לי עוד שנתיים פחות כמה ימים בשביל לסגור את השרות המינימלי שלי (יענו בלי קבע שאני כבר חתום עליו מראש...) ועד כמה שאני נראה שאני הולך עם הראש בקיר, אני לא רוצה לעבור כי טוב לי שם.
אני לא רוצה יחסים פושרים איתו ואני לא רוצה יחסים חמים. אני... אני פשוט רוצה שההרגשה הזאת שכאילו הוא לא סובל אותי ולא רוצה את החברה שלי (כי זה מה שהוא אמר... שהוא כן רוצה את החברה שלי... אבל מה שהיה, היה מוגזם ביותר, ואחרי זה הוא אמר שהוא לא יודע מה הוא רוצה) תעלם. אני רוצה להרגיש שוב בנוח לידו ולא מתי שאני רואה אותו אז לראות איך הראש שלי נשמט כלפי מטה.
לא לראות אותו יולר בחיים אולי זה תשובה טובה לכל הסיפור שלי, אבל בשנתיים הקרובות זה לא מעשי...
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #6  
ישן 07-05-2005, 10:52
צלמית המשתמש של Gwenhwyfar
  Gwenhwyfar Gwenhwyfar אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 31.05.03
הודעות: 10,906
שלח הודעה דרך MSN אל Gwenhwyfar
היי...
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Prob_man שמתחילה ב "היי לכולם, מבקש עזרה, אם אפשר..."

קצת באיחור אבל חג שמח גם לך !
קראתי בשקיקה את כל המקרה ולהלן דעתי :
אני חושבת שבכל המהלכים שלך לא היה שום דבר פסול, עושה רושם שאתה אדם שיודע בדיוק מה רוצה מעצמו וזה חשוב .
נראה לי שמי שמבולבל זה הוא, מבולבל כי לגלות שהחבר הכי טוב שלך רוצה אותך זה מלחיץ .
שנאה היא מילה חזקה, אני חושבת שהשימוש בה במקרה שכזה- קשה כשיהיה, אינו נכון .
פרט לעובדה שהמצב הלחיץ אותו, אני פשוט חושבת שקשה לו להיות בקרבתך כי הוא מפחד לתת לך מסרים מוטעים, הוא מפחד שאם תעשו את כל הדברים שהייתם רגילים אליהם - הפרשנות שלך תהיה ברבדים רומנטיים (כמו שהיית רוצה) והוא לא רוצה להשלות אותך או לגרום לרגש שלך להתחזק אז הוא מתנהג כאנטי- תזה .
תראה, אני מאמינה שהוא באמת דואג לך, אך לרוב בין מילים למעשים יש הבדל גדול, יכול להיות שהוא דיבר אמת לכשהוא אמר שהוא דואג לך, רק הצורה שהמעשים שלו יוצאים כלפי חוץ אינה מראה זאת בצורת דאגה בהכרח .

אני חושבת שכל נושא המחשבות הטורדניות, בדיקות האייסיקיו זה לא בריא לך, לא בריא לאורח חייך .
מדבריך אני מבינה שיש לך חברים נוספים פרט ל-ד', מדוע אינך יוצא עימם ומבלה ?
אני גם מבינה שבסופו של יום, כמה שאתה מנסה להדחיק/לשכוח/להתעסק בדברים אחרים, הוא צץ במחשבתך .
ולכן אני חושבת שעם כל הקושי, באמת תתפוס מרחק . מה ז"א ? - אל תתאמץ יותר מדי להראות לו שאתה צריך אותו (גם אם זה נכון), אם הוא מתרחק אז תתרחק גם כן ותנסה להתחבר לחברים אחרים מהצבא (אני בטוחה שיש שם עוד הרבה אנשים טובים) ואם השאיפה שלך בשורה התחתונה זה לגרום לו להתגעגע ולהבין את חשיבותך - זרוק את כדור הצמר אליו ושיתחיל לרדוף אחריך כמו חתול .
אפילו אם אתה לא הטיפוס ש"משחק משחקים", באינטרקציה עם אנשים חייבים להיות משחקי חיזור (גם אפלטוניים), אחרת אין מקום ליוזמה של הצד השני ולמאמץ, דבר שחייב לקרות .

אני לא חושבת שהעברה תהיה הפתרון הנכון, בהתחשב בעובדה שאינך מעוניין בכך גם לברוח מקיומו זה אינו פתרון .
מה שכן יהיה הכי לגיטימי לדעתי זה שתתפוס את עצמך, תתן לעצמך זריקת מוטיבציה רצינית ותגיד לעצמך : "אני בן אדם טוב והמקרה הזה לא יהרוס אותי, אני יוצא חזק ומחוזק ואין עלי !"
ובאמת - תעריך את עצמך קצת יותר ותנסה להקיף את עצמך בחברים שיעשו כך גם כן כי מגיע לך .
באשר אליו - אולי לתת לו להתבשל במיציו תביא את הנחלה המיוחלת, היום, מחר או בעוד שנה, אתם באותה הקלחת לעוד תקופה ארוכה ולכן אני מאמינה שהכל יסתדר בצורה הכי טובה .

בהצלחה ואשמח לשמוע עדכון .
תרגיש טוב !
_____________________________________
"Beauty is in the eye of the beholder..."

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #7  
ישן 08-05-2005, 13:29
צלמית המשתמש של charm
  משתמש זכר charm מנהל charm אינו מחובר  
So much to do So little time
 
חבר מתאריך: 23.06.03
הודעות: 3,929
שלח הודעה דרך ICQ אל charm שלח הודעה דרך MSN אל charm Facebook profile
והנה דעתי......
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Prob_man שמתחילה ב "היי לכולם, מבקש עזרה, אם אפשר..."

המקרה שלך לדעתי מזכיר מאוד מקרה של זוג חברים (בחור ובחורה) שנפרדו אבל עובדים ביחד באותו מקום והצד הנזרק מתוסכל ונע בין רצון להחזיר את האהוב שלו לשנאה כלפיו ואולי גם להציק לו (לא בכוונה כמובן),וכמו שזוג נפרד בדרך כלל יש תקופת צינון שהם לא מדברים ולאחר מכן חוזרים להיות בקשר כלשהוא כך גם אצלך כך שזה לא משנה לסיפור עם זאת היתה בחורה שנפרדת ממנה או בחור שלא מעונין בקשר רומנטי איתך בשניהם המצב דיי דומה,
ובשניהם מה שהכי יעזור זה לתת לו מרחב ועל ידי כך הזמן יעשה את שלו ותוכלו להיות ידידים ולחיות בשלום אחד ליד השני, ואני אפרט יותר על זה:
לי זה נשמע שאתה מנסה למשוך את תשומת ליבו וכמו שאמרו פה לקרוא אותו ולנסות לפרש ולהבין אותו וכשזה לא הולך זה מכניס אותך לתסכול עמוק ויכול להיות שבתוך זה בין אם אתה מנסה למשוך תשומת לב או לשאול אותו שאלות אתה פולש למרחב שלו והוא מרגיש דחוק ומנסה להתרחק כדי להחזיר את המרחב.
מה שהייתי מציע לך זה כמה דברים:
1. תפוס את עצמך ותתאפס על עצמך ובעיקר תגדיר לעצמך מה אתה הולך לעשות אם זה אומר למצוא עיסוקים שתהיה עסוק בהם ואם זה אומר להכיר חבר'ה חדשים וגם איך אתה רואה את המשך הקשר שלך עם חברך ד' (משהו ריאלי לא איזו פנטזיה שאתם חוזרים להיות ביחד ושהוא מתאהב בך)
2. לאחר מכן שאתה יודע מה אתה רוצה שיהיה בקשר בינך לבין ד' תפוס אותו לשיחה כדי לטהר את האוירה וכיוון ששניכם כנראה תשרתו אחד ליד השני עוד הרבה זמן רצוי ששניכם תרגישו בחופש ובכיף שם ולא להרגיש תקועים. גם אם ד' מבחינתו עבר הלאה חשוב שתעשה את השיחה הזאת בשבילך שתוכל לסגור את הסיפור הזה ולעבור הלאה
3. שוב אני אומר שתעסיק את עצמך ואל תתן למחשבות שלך לשלוט בך ולגרום לך לחפש אותו באיי סי קיו או במקומות אחרים מה שכתבת בנושא הזה נשמע כמו בעל / חבר קנאי מאוד שכל מריץ סרטים בראש של מה האישה / חברה עושה כשהיא לא איתו וכמו שאתה יכול לתאר זה לא סיטואציה שאתה רוצה להיות בה

שיהיה לך בהצלחה ואנחנו פה לשירותך (אם אתה רוצה אתה מוזמן גם לפנות בפרטי)
ודבר אחרון מה הרעיון היה מאחורי המשפט אני הומו "במקצועי" ?
_____________________________________
שלכם,
The CHARM one

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה מנהל פורום תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה"מה שבלב"

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #9  
ישן 20-05-2005, 20:01
  Prob_man Prob_man אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 26.04.05
הודעות: 14
מה כדאי לי לעשות?
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Prob_man שמתחילה ב "היי לכולם, מבקש עזרה, אם אפשר..."

תראו, קודם כל, תודה על התגובות, זה באמת עוזר לי לקרוא את התגובות... באמת שכן.
קודם כל, עדכון קצר על מה שהיה...
מאז שרבנו הרי אנחנו נמצאים בשלום קר... מזה קר? קפוא. הוא, לפי איך שהוא מחצין את זה, נראה כאילו הוא עבר הלאה, למרות שיש לי הרגשה שלא לגמרי. אני מבחינתי, לא עברתי הלאה עוד כי זה עדיין מפריע לי מאוד, עצם העובדה שאנחנו לא מדברים.
כאילו, מזה לא מדברים, מדברים, אבל בחפיף כזה. הוא שואל מה נשמע, ואני עונה לו "חרא, ואיך אצלך?" (כי בתכלס, מה, אני אשקר? לבנדם הזה אני בחיים לא יכול לשקר...).
אני רוצה לנסות לדבר איתו על כל מה שקרה. אני רוצה לחזור לעשות איתו דברים ביחד. לא בתור זוג, כי הרי אני כבר לא אוהב אותו. לא אחרי מה שקרה באותו לילה...
1. איך אתם חושבים שהוא יגיב? כאילו, נראה לכם שיש סיכוי שהוא ישוב לעשות איתי דברים? לבלות? משהו? מתישהו?
2. האם כדאי לי בכלל לדבר איתו? בכל זאת מצד אחד, עברו כבר חודשיים מאז, אבל מצד שני, עד כמה שזה נשמע אדיוטי, עברו רק חודשיים מאז... אני פוחד להרוס את זה עוד יותר.

התייעצתי עם 2 ידידות שלי בקשר למה כדאי לי לעשות, ושתיהן אמרו לי לדבר איתו, אבל אני עדיין פוחד מזה פחד מוות...

נערך לאחרונה ע"י Prob_man בתאריך 20-05-2005 בשעה 20:03.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 13:34

הדף נוצר ב 0.05 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר