09-08-2011, 00:18
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 19.05.05
הודעות: 203
|
|
|
החיבור שלי לט' באב
אני יודע שכחילוני אני בכלל לא ראוי שאדבר על ט' באב (כבר נתקלתי במהלך חיי באלה שאמרו "תחזור בתשובה קודם ואז נשמע אותך"), משום במהלך חיי אני בוודאות עברתי על שישה עבירות שדינן מיתה (עובד עבודה זרה, מחלל שבת, מסית ומדיח לעבודה זרה, מקלל את השם, מקלל אביו ו/או אמו, ובן סורר ומורה).
אבל למרות ואף על פי כל אלה אני עדיין חושב שט' באב אינו רק "היום הזה של הדוסים בחופש הגדול" (כך התבטאתי בצעירותי).
ט' באב הוא יום שהוא חשוב לי משום שזה היום שבו אני נזכר לדאוג לעתיד הבית שלי (ולא רק במובן של בית המקדש שהוא גם שלי, אלא גם לבית הפרטי שלי ולמדינה שבה אני חי). הוא יום חשוב משום שכאשר מועלית הסוגיה של חורבן מול גאולה, אני יודע שהדברים נמצאים בידי להחליט לכאן ולכאן. אני יודע שיש מחד פילוג פוליטי ותרבותי עמוק וחריף מאוד, שלא התאחה לאחר רצח רבין (ואני ברשותכם מבקש שלא להסיט את הדיון פה לקטע הפוליטי => בשביל זה יש את פורום פוליטיקה ואקטואליה), וכי למרות כל הפילוג שיש בעם הזה אני רוצה לסיים בנימה אופטימית ולהגיד שלמרות כל הפיצולים בין ימין ושמאל וחילונים מול דתיים, אני עדיין מרגיש חלק אינטגרלי ואינהרנטי מהעם הזה כאילו לא היה פה מעולם חורבן ולא הייתה גלות ועם ישראל בכל הדורות היה עולה לי-ם בשלושת הרגלים.
גם אם אנחנו חלוקים אחד עם השני, אנחנו עדיין חלק מאותו העם, ואני בטוח שכולנו רוצים שילדינו וצאצאינו ימשיכו לחיות בארץ הזו ולא ירדו מכאן, ושגם הם יהנו מלדבר עברית כשפת אם כמונו.
אז למרות החילוקים והפילוגים, אני מקווה שבעזרת ה-אני-לא-יודע-מה... נוכל למצוא פה מכנה משותף גבוה שיעזור לנו להתגבר על כל מכשול שיבוא.
_____________________________________
"נביא ברוח הזמן - והזמן אינו נביא"
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
