12-08-2011, 21:35
|
|
|
|
חבר מתאריך: 03.03.10
הודעות: 17,061
|
|
בתגובה להודעה מספר 17 שנכתבה על ידי ori שמתחילה ב "לא, לא עבדו עליי. השמות הם שמות אמיתיים, ולא דימיוניים..."
בתור מי שעבד ברפת של הקיבוץ אני יכול לומר שגם הסיפור עם פיתוי עגלים לינוק איננו אגדה אורבנית, או לפחות הפך לאגדה אורבנית שהגשימה את עצמה. בשנה וקצת לפני שסגרו את הרפת שלנו והעבירו אותה לנגב, עבדתי בתור שומר לילה ברפת כדי למנוע גניבה של עגלים ע"י שכנינו מלוד.... במסגרת התפקיד הייתי מפטרל הרבה מסביב לרפת, סיבוב רגלי שלוקח בערך עשרים דקות ומאפשר לי לבדוק לא רק שאין אנשם באיזור אלא גם שהפרות עצמן בסדר. הנה אני חוזר לאיזור היונקייה בסוף כזה סיבוב פטרול ואני שומע קולות לחשוש עולים ממנה. היד נשלחת אל אקדח הגז מדמיע, היד השנייה על הטלפון, להזעיק את הרב"ש... ואז אני קולט שאין רכב וקולות הלחשוש די חזקים - לא בדיוק סצנריו של גנבים... אז, הסקרנות גוברת על ההיגיון הבריא, אני מתגנב אל היונקייה ומוצא שני בני עשרה מנסים, לשווא, לשכנע עגל לינוק מאברו של אחד מהם... בשעמומם בליל חופש פסח חסר מנוחה הם השיגו בקבוק וודקה, שתו לשוכרה "כמו הגדולים" ואז החליט לבדוק אם עגלים באמת יודעים למצוץ...
אני צעקתי עליהם שם, מה זה צעקתי... מסתבר שדציבלים גבוהים עוזרים בהפגת האלכוהול כיוון שמהר מאוד הם התפכחו ואז אחד מהם החל לבכות מרוב בושה....
מתוך ידיעה שזה יהרוס להם את החיים לנצח (בקיבוץ כמו בקיבוץ, אנשים לא שוכחים) אמרתי להם שלא יעשו יותר צרות ובתמורה אני לא אספר לאף אחד... עד היום, שני הצדדים עומדים במילתם.
ואנקדוטה קטנה למי שלא כל כך מכיר: כוחו המציצה של עגל די גדול ויש לו לסת ושיניים... אם הם היו מצליחים להשחיל איבר לפיו של עגל זה עשוי היה להיות להם דווקא די כואב
_____________________________________
מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים
|