15-08-2011, 15:26
|
|
|
חבר מתאריך: 15.08.11
הודעות: 208
|
|
את דעתכם בבקשה=]
בא לי לאכול המון
ולהקיא את החוסר ביטחון.
למלא את הבטן
בחוסר הערכה עצמית
ולהוציא החוצה
את התוכן בעבודה פנימית.
אחר כך אני הולכת
לבשל הכל
במתכון חסר טעם.
ולבחוש בסיר עם אטימות
כי לבד כבר
קשה לי להתמודד
אבל להתמודד
עדיף מלמות.
המשכתי ללכת לבד בין הפרדסים,
קוראת לכל אדם מסביבי.
אבל אנשים יש בהם רק קרירות
שעדיף כבר לברוח.
ולברוח עדיף מלמות.
אם אלך ברחוב לא יסתכלו
לוודא שאני נושמת.
מבפנים הכל מפורק,
ילדה תמימה, שבקושי קיימת.
בקושי קיימת אבל בעלת כושר עמידות,
ועדיף כך מאשר למות.
לא מעניין את אף אחד האם המוצר תקין,
העיקר שהולך וזז ולא מתלונן או מרנין.
לא מתלוננת או מרנינה,
ועדיף שלא,
בגלל אותה המנגינה.
אז בשקט אלך בין הפרדסים,
אתפרק לי בעדינות מבפנים.
ולמי כבר אכפת?
ולמי שאכפת,
מה כבר הוא מבין?
ועדיף שלא יבינו שיעזבוני במנוחה,
כי עדיף מנוחה,
על כל השאר.
|