קיץ בבית חולים במרכז.
לא אחד הגדולים ביותר או העשירים ביותר. גם לא מחלקה עם כסף ויוקרה, מחלקה פנימית בבית חולים דל בסלברטאים אי שם בישראל.

באיזה שהוא רגע הקיץ הרגשתי שככל שאני קורא יותר אני יודע וזוכר פחות. האיברים, הפתולוגיות, הסמפטומים והסינדרומים התערבבו לסלט אחד גדול, צפיה אדוקה בגרגורי האוס לא סייעה ביידי לעשות סדר בברדק. החלטתי למצוא מחלקה פנימית ולהציע את שירותי, קיוותי שבמסגרת הצדק החברתי והנסיון הקודם שביידי אוכל לקבל שכר. כזה שייספיק כדי להגיד תודה לחבר שמארח אותי בסלון ביתו. מנהל המחלקה, אדם נחמד ולבבי הסביר לי שמאחר ויש שרשרת מזון ומאחר ואני נמצא בשלב הכי נמוך שלה אזי הוא צריך לשלם לי פחות למלסטאז'ר. הבעיה היא שלשלם לי פחות מלסטאז'ר זה לא חוקי. לכן למרות הרצון שלו לתמוך בי אני אאלץ להתנדב. בגלל שאני מתנדב אז גם ארוחות הצהריים בבית החולים הם פחות מסובסדות, הגיוני.

כך מצאתי את עצמי בבוקרו של יום קייצי חמוש בחלוק ועטוי בסטוטסקופ ניצב לייד הדלפק של המחלקה. התורנית מהלילה שאלה אותי האם אני אמיתי או שאני עוד מתחזה מפסכיאטריה. הסברתי לה מי אני ולמה אני כאן, היא סברה שזאת עילה לאשפוז פסכיאטרי ושלחה אותי להתחיל לקחת דמים. אני אוהב לקחת דמים, אני לגמרי לא רע בזה וזה נותן לי הזדמנות להחליף שתיים וחצי מילים עם המטופל על הבוקר. אני משפר את הטכניקה, החולים מרוויחים קצת חברה והעומס על המתמחים במחלקה קטן במעט, בקיצור כולם מרוויחים. בשלב מסויים אחד המתמחים פנה אלי ואמר לי להפסיק לקחת דמים. מאחר ואני מתנדב ולא עובד אין כיסוי ביטוחי ואם כולם מרוויחים אז זה רע וכדאי שאפסיק ואלך לישיבת בוקר.

נראה לי שכל מי שביקר בבית חולים תוהה מה קורה שם בחדר הישיבות של הרופאים, מה מגישים ועל מה הם מדברים. אני תמיד הייתי בטוח שזה המקום בו הרופאים מתחבאים מהחולים ובזמן שמספרים לנו שהם בישיבה בפועל הם משחקים סטריפ פוקר עם האחיות. עד היום הכרתי שני סוגי ישיבות. ישיבות סגל מהצבא וישיבות ממשלה מהטלוויזיה. ישיבות סגל מהצבא היה הרגע שהמ"פ היקר שלנו היה נהיה לרגע אחד גנרל, ואנחנו היינו לרגע אחד מרגישים חשובים. למרות שלא הודנו בזה נראה לי שרובנו די חיבבנו את זה. הקפה וה"טעמי" מהשקם ביחד עם תחושת חברות גרמו לזה שהדיבורים על התו"ל הסורי, על גדי ספונקין ששבר שמירה ועל זה שבטנק 1א צריך להחליף קפיץ, הפכו להיות מעניינים. את ישיבות הממשלה אני מכיר מהטלויזיה, והדבר שתמיד שבה את ליבי זה התקרובת, מלא פירות ושתיה ממש עושה חשק להיות שר.

אחשוף בפניכם את הסוד של ישיבת הבוקר של הרופאים. נתחיל מזה שלא משחקים סטריפ פוקר ואף אחת לא מתשפטת. במרכז הישיבה יושב אדם שנראה כאילו עבר לילה של התעללות, התורן.
אחרי 24 שעות בהם הוא התמודד לבדו עם עשרות חולים מאושפזים, קבלות של חולים חדשים, בירוקרטיה בית חולימית (צריך שטיפול נמרץ כללי יקבלו חולה בשתיים לפנות בוקר) ולעיתים אפילו מלאך המוות בעצמו רוצה להתערב לו בעבודה. אז בסוף ה 24 שעות הללו, הוא או היא עומדים לביקורת על הלילה שהיה.
שלא כמו בישיבות ממשלה אין על השולחן קרואסונים חמים לארוחת הבוקר, ואפילו קפה רובאית על בסיס חלב הפקידה הפלוגתית לא מגישה. אם היית זריז מספיק אז הכנת לעצמך קפה אינסטנט של עילית במטבחון מאחורי עמדת האחיות. ואם לא תשאר צמא. בישיבה, כל קבלה לשל חולה חדש היא דיון. דנים לא רק מה צריך לעשות לחולה אלא מה אומרים הגיידליינס, מה כתוב בהריסון והאם יש איזה מאמר או שניים בנושא, ותמיד יש מאמר ועכשיו נשאר למצןא את המתמחה שיכין סקירה בזמנו הפנוי. מנהל המחלקה יבדוק מה תוכנית הטיפול של שאר החולים. את מי משחררים, את מי שולחים לבדיקות מיוחדות ועוד כהנה וכהנה.
ובעיקר בעוד ישיבות סגל בפלוגה היו משעשעות, ישיבות ממשלה נראות משביעות, ישיבות בוקר בבית החולים הן אתגר שכלי ומנטלי, שתפקידן לשרת את החולים ולבדוק את כוח הסבל של המתמחים.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

ע-כ-שיו אני הולכת ללמוד רפואה! עכשיו!!!
זה נשמע כל כך קסום

אני חושב להפוך לעכבר הייטק

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

איך באמת עוברים מרפואה להייטק? הרי חלק מהמתמחים אמרו שהם יעברו לתחום הזה, איך הם יעשו זאת כשהם לא למדו מדעי המחשב.

זה נראה כאילו אתה מנסה לכתוב מחדש את 'בית האלוהים'...

Vi Veri Veniversum Vivus Vici

חחחח עברו כמה עשות שנים מאז, הגיע הזמן לרימייק

את הדמות של הדג כבר מצאתי, אני עדיין מחפש שם את השמן.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

בתקופתי היה לי את השמן, ואני עד היום חושב שהוא האיש הכי חכם בעולם :_)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי גולדה מאיר יהיה לנו שלום עם הערבים רק כשהם יאהבו את חתוליהם יותר משהם שונאים אותנו.

תמשיך לחפש. בלי שמן, בית האלוהים הוא לא בית האלוהים.

Vi Veri Veniversum Vivus Vici

תמיד חשבתי שסקראבס היא סוג של המשך.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

ציטוט:

The TV medical sitcom-drama Scrubs features numerous references to The House of God, which was reading material for some of the show's writers.[1]. "Turfing", "Bouncing" and "Gomers" occasionally feature in the show's dialogue. In the episode My Balancing Act, Dr. Cox quotes the Zebra rule ("Newbie, do you happen to know what a zebra is? It's a diagnosis of a ridiculously obscure disease when it's much more likely that the patient has a common illness presenting with uncommon symptoms. In other words, if you hear hoof-beats, you just go ahead and think horsies -- not zebras.") And in the episode My Student, J.D. quotes the medical student rule, "A famous doctor once said, 'Show me a med student that only triples my work, and I'll kiss his feet.'" One episode focuses on Dr. Dorian saving a patient by "doing nothing," which is a major theme of the novel.

http://en.wikipedia.org/wiki/The_House_of_God

Vi Veri Veniversum Vivus Vici

נשמע פנטסטי לפנות למקום עבודה ולקבל תשובה שהם מוכנים להעסיק אותך מיד, והם אפילו לא ידרשו ממך תשלום עבור שירותיך. (נהניתי לקרוא)

יהיה משהו, כי יש משהו

אתה בכוון הנכון אחי....
עכשיו יש מצב שבזמן שהמתמחה התורן מכין את הסקירה ושקוע במצגת, בכל זאת הם כן משחקים סטריפוקר
או סתם פוקר
או שהיא סתם מתפשטת?!
כן, יש מצב?!

שונרא מאי 1992-מרץ 2006.
R . I . P

עמדתי בתחנת האחיות וספרתי להן בגאווה שלראשונה בחיי דחפתי אצבע עם ווזלין לתחת של גרוזיני גדול וחזק. כן עשיתי את הבדיקה הרקטאלית הראשונה בחיי, ועוד לאיזה איש, ויצאתי מזה בשלום.
באותו הרגע זה היה נשמע כמו קוריוז משעשע. במהלך הביקור כשהבכיר שאל אותי מה יש באבחנה המבדלת של חום, הזעות לילה ואובדן במשקל, עלו אבחנות פחות משעשעות. ביום שחלף הגרוזיני הגדול מחדר 10 הפך להיות ד', איש נחמד, שלוקחים לו דם בבוקר, אשתו די דואגת לו וצריך לשלוח אותו לגסטרוסקופיה. כשחזרו התוצאות מהגסטרוסקופיה ומהפתולוגיה , ד' נהפך לאדם נחמד עם סרטן בשלבים מתקדמים.

צר לי לבשר, סמואל שם צדק. השקר היחיד שלו עד עכשיו זה הסקס הפרוע עם האחיות ועם עובדות המשק. כל השאר נכון. הזקנים מאוד והחולים מאוד לא מתים אף פעם.

זה לא כיף להיות חולה, זה ממש חרא להיות חולה במחלקה פנימית. וזה לא שמשהו עושה לך דווקא, פשוט אלו התנאים. לבחור נחמד בן 70 שסובל ממיאלומה נפוצה יש שכן לחדר עם נזק בלתי הפיך לאונה הפרונטאלית. הנזק הזה גורם לו להשמיע באופן קבוע רעשי מציצה. כך שהחבר לחדר לא רק שלא משמש כבן שיחה, אלא שלא באשמתו הוא עסוק להטריף את חולה הסרטן עם רעש קבוע וחד גוני של סוכרייה שלעולם לא נגמרת.

יש חולים שמייצרים אצלי סימפטיה, כזה הוא א' נרקומן לשעבר, חצי הומלס שצורך אדולן וסובל ממחלת לב וריאות קשות. כשא' צריך לנוח במקום קצת נקי וצריך חברה חדשה, הוא פשוט עושה התקף לב. התקף אמיתי, עם כל הבלגן הנלווה של אנזימים ושינויים באק"ג. בגלל העתיד הלוטה בערפל של א', הוא בלתי ניתן לצנתור. לכן תמיד מוחלט אל טיפול שמרני. ממנו הוא מתאושש באופן יוצא מן הכלל. אחרי התאוששות מהירה א' נהפך להיות חלק מהצוות, עליו אי אפשר לעבוד, הוא מזהה מייד את יחסיי הכוחות במחלקה, את זה שאני חוץ מלהגיד מילה טובה ולבצע קצת פרוצדורות לא יכול להועיל לו בכלום. מצד שני האחות האחראית והרופא הבכיר יכולים לדאוג לאדולן ולחדר יותר טוב. אפילו הבכיר שתמיד ממהר, עסוק ומתנשא מתנהג ליד המיטה שלו כמו סטודנט לרפואה מב"ש בקורס רפואה בקהילה.

חוץ מזה שהוא אף פעם לא מוריד לשטח סנוויצ'ים עם ממרח ולא שוכב עם המ"פ, א' משמש כפקידה הפלוגתית של המחלקה, כל בוקר הוא יושב ליד חולה חדש מהלילה ומנהל איתו שיחה, חולק איתו חכמת רחוב, חוכמת מחלקה ונותן לו עצות רפואיות להמשך ההתנהלות. הוא גם מעדכן את הצוות על התנהגות יוצאת דופן אצל החולים. החולים במפתיע שמחים מאוד על הנוכחות והעצות.

במשך שלושה שבועות שכבה ל' בחדר 12, היא הגיעה עם תפליט בין קרומי הריאה. אחרי אין ספור בדיקות יקרות ומכאיבות אפשר בעיקר להגיד מה אין לה וגם את זה עם הסתייגות. אין לה תסחיף ראתי, אי ספיקת כבד, אי ספיקת לב וגם לא מעט סוגי סרטן נשללו. ל' לשרדה את הנאצים, את צ'רנוביל ואת סטאלין. פנימית ח' בטח לא תשבור אותה. כשנגמר לה האוויר בריאות היא גנחה בשקט שלא להפריע לשכנתה לחדר. כשבפעם השלישית הושבנו אותה בתנוחה בלתי אפשרית כדי לנקז את הנוזלים והחלבונים שהצטברו בין קרומי הריאה, היא התלוננה רק קצת. כשהכליות הפסיקו לתפקד בגלל חומר הניגוד של ה CT היא לא הוציאה מילה. אפילו בטקס היומי של לקיחת הדם מהורידים הפצועים היא לא הביעה תרעומת. היא גרמה לי לקרוא כמה מאמרים על הגישה לתפליט ובסוף הראתה לי שכל מה שקראתי היה בזבוז זמן. כמו שהתפליט בא ככה הוא גם הלך. לא ברור איזה מהתרופות אם בכלל פתרו את הבעיה, לא ברור אם בכלל הבעיה נפתרה. מעבר לזה ששמחתי בשבילה שהיא עוזבת את המחלקה שמחתי על החידה שהיא השאירה לבכיר.

לעיתים אני מרגיש שלא ממש משנה לנו אם החולה יחיה או ימות כל עוד ניתן לתת למה שיש לו שם ולהבין את מהלך המחלה. ל' השאירה אותנו בלי תשובות. אין ספור בדיקות, תוצאות מבלבלות, אוסף של גישות טיפוליות בלי תשובה ברורה ובסוף פשוט נמאס לה, ואיך שהוא היא יצרה תצלום רנטגן משביע רצון, העלתה סטורציה ושוחררה לביתה על לפעם הבאה.
י
ש את החולים שאני שונא, אסור להגיד את זה בקול. אז אני אלחש את זה, יש חולים שאני שונא. אישה יחסית צעירה שהגיע למחלקה עם מחלת פרקים. מחלה כואבת, לא נעימה ובד"כ לא מסוכנת. לאישה נרשם בעבר טיפול שעלותו הוא 12000$ מדינת ישראל מממנת את הטיפול באופן חלקי ועל המטופל להשתתף בסכום של 1200 שקל (קצת יותר מ 2% מעלות הטיפול) לדבריה אין לה כסף. היה רגע שאמרתי בוא נזמין לכאן את ליף ושות' כדי להציל את האישה. בהסתכלות שנייה תהיתי האם היא לא יכולה לוותר על האיפון, על בנית הציפורניים ועל הצבע בשיער כדי לאפשר מעט הקלה של כאב? לחולים מהסוג הזה יש תחושה שהם אורחים יחידים בבית מלון חמישה כוכבים והצוות צריך למלא את הגחמות שלהם. גם הנחת העבודה שלהם היא שאם בסופו של דבר הם מרגישים יותר טוב ומשתחררים זה למרות הטיפול הרפואי, ואם ח"ו משהו בגופם השתבש, אזי זאת לא תוצאה של עישון, אוכל לא בריא והזנחה מתמשכת אלא בגלל האכזריות והטיפשות של הצוות.

באופן מפתיע אני מחבב את המחלקה, וההתעסקות במחלות שאולי הן לא סקסיות ובחולים לא צעירים לא נראית לי מיותרת אלא מרתקת. ועוד דבר אחד, הייתי רוצה לכתוב כמו סמואל שם את בית האלוהים שאני רואה מול עיניי. כי יש אצלנו עחמש"ים ואין ספור גז"ק במ"גיות והדג והלגו מככבים. והאיש שכרגע נראה כמו השמן הוא בכלל ערבי. הבעיה היא שאני לא יודע את מי אני אפגוש איפה בעתיד. אז את הגרסה הבלתי מצונזרת אני אשמור לעצמי.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

התלבטתי הרבה אם ללכת ללמוד רפואה, בשלבים שונים של חיי. רק לאחרונה החלטתי סופית לוותר על מסלול, שהיה, בצירוף התואר שלי בביולוגיה, הופך אותי לרופא תוך 4 שנים.
כשאני קורא את הדברים שלך כאן, אני מבין שעשיתי את הבחירה הנכונה בשבילי... רק לקרוא את מה שאתה כותב ולהבין שמאחורי הדברים עומדים אנשים אמיתיים עושה אותי עצוב, כך שיש לי תחושה רצינית שאם הייתי צריך לעמוד במקומך, לא סביר שהייתי מצליח להתנתק רגשית.
המשך הצלחה.

Vi Veri Veniversum Vivus Vici

אני לא בטוח שצריך להתנתק רגשית.

אם הייתי מעט צעיר יותר הייתי שמח לנסות לעשות גם דוקטוראט במדעי יסוד במקביל ללימודים, אולי בגילגול הבא.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

אם אתה מתנתק רגשית אתה נהיה חרא של בנאדם כלפיך, כלפי הסובבים אותך, וכלפי החולים.

איך השמן היה אומר: finesse

ציטוט:

במקור נכתב על ידי גולדה מאיר יהיה לנו שלום עם הערבים רק כשהם יאהבו את חתוליהם יותר משהם שונאים אותנו.

אחרי קריאה מהאתה עושה ביום יום. שאלה ברשות כבודו.

מדוע לא בחרת מחלקה יותר נורמלית כמו אורטופדיה או גניקולוגיה או שאתם מקבלים מחלקות להיות בהן ועדיין אין לכם בחירה של תחום? תקן אותי אם אני טועה,אבל יש בהן יותר כסף ברפואה הפרטית ויותר חולים.

will you marry me nesli barda? Operating system: Linux The day Microsoft & apple makes a product that does not suck will be the day they start making vacuum cleaners. say no to Apple&Facebook&MS&Samsung IL&Nokia&Hot&Yes,but say yes to Google

אני כרגע סטודנט בתחילת הדרך כך שהתמחות עוד לא בחרתי.
במחלקה ששייכות לחטיבה הכירורגית כסטודנט אתה עושה פחות ולומד פחות.
מעבר לזה, החידה שצריך לפתור שם היא מסוג שונה.

לגבי הכסף, אצלי במשפחה אין את הגנים להתעשרות. סביר להניח שאם משהו אצלנו במשפחה יפתח עסק של ארונות קבורה אז אנשים יפסיקו למות. אז לגבי זה אני מרים ידיים כבר עכשיו.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

אני מכיר מספיק רופאים אורטופדים שעובדים בקופות ובאופן פרטי ואני יכול לומר לך שהם עושים הרבה מאוד כסף. רופאים שעוסקים גם בעדות בבית משפט יכולים להכניס לעצמם 4000 ש"ח למטופל.
אורטופד גב מעולה שאני מטופל אצלו, לבקר אצלו דרך הקופה לוקח 3-4 חודשיים ואם אתה רוצה תור מהיר תשלם 800 ש"ח.
אני מכיר שני רופאי עיניים שלוקחים 600 ש"ח לביקור אצל כל אחד מהם וזה בלי לדבר על מחיר הניתוחים שהם עושים באופן פרטי. לאחד מהם לא תוכל להגיע אליו בכלל בלי 600 ש"ח לביקור.
ויש עוד כמה תחומים שרופאים יכולים לעשות הרבה כסף.

הנקודה ברורה נקרה לי ואפשר לסכם,שאם תשחק עם הקלפים בצורה נכונה תוכל לחיות טוב מאוד למרות חוסר הגנים של התעשרות במשפחה שלך.

will you marry me nesli barda? Operating system: Linux The day Microsoft & apple makes a product that does not suck will be the day they start making vacuum cleaners. say no to Apple&Facebook&MS&Samsung IL&Nokia&Hot&Yes,but say yes to Google

תודה על השיתוף, באמת מעניין לשמוע סוף סוף מה אתה עושה. כל הכבוד על רוח ההתנדבות! מקווה שבמהרה זה יתממש לנייר שעוזר לקנות במכולת. עלה והצלח.

עובדים על זה.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)