לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי         אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > השכלה כללית > הסטוריה ותיעוד
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 04-09-2011, 01:34
  irir irir אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.03.07
הודעות: 2,199
צילום חיפה – בעקבות חומת הכרמליטים



תודות.

1. לפרופסור יוסי בן-ארצי, על שאפשר לי לצלם ממפת מולינן 1908, וממפת שומאכר 1885.

2. לאלי רומן, על תמונה מהאוסף שלו: השער בחלק התחתון של דרך סטלה מאריס.

3. למיקי גוטשלק, על תמונות משנת 1991, של החומה ליד דרך הים, ועל הסיורים המשותפים מעל מערת אליהו.


פרק 1 - הקדמה

עשרות שנים אני מכיר שני קטעים של מה שנראה כחומה, קיר, או גדר. קטע אחד מעל מערת אליהו, וקטע שני, חלקו ליד הפיתולים לקראת סוף דרך הים במורדות המערביים של הכרמל מעל רחוב שונית, וחלקו בחלק הצפוני של שכונת נווה דוד, דרומית לרחוב אצ"ל. מדי פעם הייתי תוהה במה מדובר, אך השורה תחתונה היא, שלא ייחסתי לקטעים שום חשיבות. בוודאי שלא עלה בדעתי שישנו איזה שהוא קשר בין שני הקטעים המרוחקים זה מזה מספר קילומטרים. רק לאחר שהתחלתי להתעניין יותר לעומק בתולדות חיפה, הגעתי להכרה ששני קטעים אלו מהווים חלק מפרויקט גדול של בניית חומה (בהערכה גסה שלי בבדיקה על מפה, מדובר בתוואי של כ 9 ק"מ) שבוצע ע"י הכרמליטים שישבו בסטלה מאריס. החומה נבנתה במשך שנים רבות עם הפסקות, במטרה לתחום את מה שהם טענו כשטחים השייכים להם.

במשך שנים אספתי חומר כתוב, עד שהחלטתי שהגיע הזמן למחקר מסודר.

לאחר חודשים רבים ועיכובים שונים, הצלחתי לסיים ולארגן את מחקרי אודות החומה. המחקר נעשה ע"י קריאת ספרות, ניתוח מפות, וביצוע סריקות רבות בשטח. התוצאות בכתב ובתמונות מובאות בפניכם.


הערות.

1. אני מרשה לעצמי להשתמש במונחים גדר, קיר, חומה. לחילופין.

2. בפרק 8 מופיעה, רשימה ביבליוגרפית מוערת. הפניות לספרות שם תתבצענה ע"י האות ס ואחריה מספר. לדוגמא ס1 היא הפניה לספר הראשון ברשימה.

פרק 2 - רקע היסטורי.

הנזירים הקתולים הכרמליטים התיישבו באזור חיפה, כבר בסוף המאה ה12 תחילה כנזירים בודדים בנחל שיח, ולאחר מכן בצורה ממוסדת (קיבלו על עצמם תקנון), במנזר וכנסייה שנבנו שם. הכרמליטים גורשו מארץ ישראל, בסוף המאה ה13.

התיישבות מחודשת של הכרמליטים החלה, הפעם באזור סטלה מאריס, בתחילת שנות ה1630. תחילה במנזר בתוך מערות במורד ההר שמעל מערת אליהו, ולאחר מכן במבנה גדול שנהרס פעם אחת ונבנה שוב. הנזירים עיבדו שטח הקרוב למנזר, אך טענו שיש להם שטר בעלות על שטח גדול מאוד על הכרמל.

הטמפלרים פורשי הקהילה האוונגלית בגרמניה, התיישבו באזור חיפה, החל משנת 1869 במקום המכונה עד היום המושבה הגרמנית. שטחים למבני המגורים וחלק מהשטחים החקלאיים, הוקצו במושבה הגרמנית, במישור לרגלי הכרמל. חלק מהגידולים החקלאיים היוו כרמי גפנים שהחלו להתפשט במעלה ההר. בנוסף, לאחר מספר שנים רצו הטמפלרים להתיישב גם על הר הכרמל עצמו. ב1870 הצליח הקונסול הפרוסי בבירות, לשכנע את השלטונות להעניק לטמפלרים במתנה, שטח של 12,000 דונם על הכרמל. הייתה זו הבטחה בעל פה שלא מומשה, שכונתה "מתנת הכרמל". כל זאת היווה איום על השטחים שהכרמליטים טענו עליהם בעלות. במהרה החל מאבק חריף על האדמות וכן על מעבר של הטמפלרים דרך אדמות הכרמליטים.

עוד לפני הסכסוך עם הטמפלרים, החלו הכרמליטים לבנות חומה במטרה להגן על כל השטח שהם טענו ששיך להם. בניית החומה נמשכה לסירוגין במשך שנים. הבנייה התעצמה לאחר הגעת הטמפלרים לחיפה.

הסכסוך בין הצדדים הלך והתעצם ואף הגיע לתקריות אלימות. הגדולה שבהן ארעה ב 27.01.1885. קטע מהחומה נהרס ע"י טמפלרים בשיתוף פעולה עם ערבים מוסלמים מקומיים, נתינים עותמנים. הקטע שנהרס היה ממוקם בערך באזור שדרות הציונות, מערבית למקדש הבהאים של היום.

במקביל למאבק בשטח, התנהל סכסוך משפטי החל מסביבות 1880. הסכסוך נטה כל פעם לצד אחר, כפי הנראה לפי כמויות השוחד ששולמו לשופטים ע"י הצדדים. הסכסוך התעצם עד שגרם להתערבות חיצונית. לצד הטמפלרים התערב
ביסמרק

ולצד הכרמליטים התערב
האפיפיור לאו ה-13

אמנם הכרמליטים הצליחו לבטל את המימוש הכללי של מתנת הכרמל, אך לא מנעו מהטמפלרים רכישת קרקעות, תחילה באזור רחוב קלר של היום במרכז הכרמל. ב1887 נחלו הכרמליטים מפלה ונאלצו לאפשר מעבר דרך קרקעותיהם לקרקע שנרכשה על ידי טמפלרים. המעבר התבצע דרך שדרות הציונות ושדרות הנשיא של היום.

קצת על הסכסוך ניתן לקרוא בסעיף 6.1. ובין היתר גם בס1, ס6 , ס7.

ספרות רבה נכתבה הן על הטמפלרים והן על הכרמליטים. למעוניינים לקרוא ולהעמיק את הידע בתולדותיהם, אני מצרף רשימת ספרות עיקרית באנגלית ועברית:

על הטמפלרים ראו ס2, ס5, ס6, ס18.

על הכרמליטים ראו ס10, ס11, ס12


2.1 על בניית החומה

התייחסות מפורשת לבניית החומה מצאתי בס11. לפי מקור זה, הבנייה התחילה עוד ב1840. לאחר מכן אירעו שתי תקופות בנייה מסיביות. אחת החלה ב 1884 בזמן הסכסוך עם הטמפלרים, והשנייה ארעה בשנים 1904 עד 1906. היות ובספר מופיעים תיאורי הבנייה, אני מצטט ממנו שני קטעים:

עמוד 170.

"

The archive of this time
(1884)




James A. McMaster, a noble convert who had two daughters in the Baltimore Carmel, opened a subscription in the New York Freeman’s

Journal with a stirring article, that breathed love and loyalty for all things Carmelite. He sent, through the Mother Prioress of Baltimore, a draft of a thousand dollars to the Fathers on Mt. Carmel, who were thus greatly aided in the struggle for their precious inheritance.

They renewed the project of the wall, begun in 1840, and in one day built a hundred meters. They worked night and day with armed Druses to defend them
"


עמוד 171.

"
In 1903, Father Marie Francois opened a large carriage way leading to the Monastery, and in the following year the Vicariate was confided to Rev. Father Cyril, superior of the province of Brabant. During his journey, by a strange coincidence, he fell into conversation with an Ottoman who said quite casually, unconscious that he was speaking to the Father Vicar, “Believe me Father, it is more than time that you enclose your property; as things are now it is seriously exposed.” This was a light to Father Cyril, and he was not slow to follow it.

The project of enclosure begun in 1840, continued in the eighties, had been dropped when peace came. The undertaking was too gigantic except under pressure. In 1904, Father Cyril studied the situation. The wall had to extend for 10,000 meters. It had to pass through gorges, over hills, and through rocks. There was no water at hand for the mixing of mortar; it had to be brought by squadrons of asses. But nothing could daunt the Father Vicar. Mounted on his horse, he superintended the work himself. His “cravache” not only urged on his animal, but was used to excite the indolent Arab workmen, or even to restrain the Turkish soldiers sent to impede the work. In some places he had to fight for the land foot by foot. Unfortunately, he could not get back then the “Kader,” the famous school of the Prophets, which remained in the power of the Musselmen. It had been seized in 1635.

In two years the wall was finished, and fortunately, it enclosed the quarries of stone in the flanks of the mountain, which had been at the mercy of all the enterprisers of Caiffa. The procurator of the Convent appreciated this point to the full.
"

הבהרות:

Brabant

מחוז בבלגיה

Mortar

טיח המילוי בין האבנים.

ראו כאן


Cravache

שוט קצר גמיש לדרבון סוסים.

תמונה

kader

מערת אליהו. אליהו מכונה ע"י הערבים אל- חאדר


פרק 3 – החומה ומפות

3.1 מפת שומאכר

תחילה מספר מילים על גוטליב שומאכר

Gottlieb Schumacher

נולד 21.11.1857 בעיירה זניוויל אוהיו ארה"ב. נפטר 26.11.1925 בחיפה. היה מהאישים הבולטים של קהילת הטמפלרים בחיפה. למד הנדסת בניה וארכיטקטורה. תכנן וניהל פרויקטים רבים כגון: מבנים בחיפה, טבריה ונצרת, סלילית דרכים בצפון א"י, והארכת המזח הרוסי בחוף חיפה. כהן כסגן קונסול ארה"ב. עסק בחקר צפון א"י ועבר הירדן. ערך חפירות בגולן בגלעד ובמגידו. עסק במדידות ובמיפוי. שרטט מפות של צפון א"י וחיפה בשנים שונות. למפותיו חשיבות רבה לחוקרי העיר חיפה.

לקריאה נוספת

המפה הספציפית בה מדובר היא מפה ששורטטה ע"י שומאכר ב1885 במסגרת ניהול המאבק בין הטמפלרים לכרמליטים. מפה זו בקנה מידה 1:1000 , כותרתה

Kartenskizze des nordwestlichen Karmel ein commentar zu der differenzen zwischen der deutschen colonie und dem Karmel Kloster bei Haifa.

ובעברית: שרטוט מפה של צפון מערב הכרמל, פרשנות ההבדלים בין המושבה הגרמנית לבין מנזר הכרמליטים ליד חיפה.

נכנה מפה זו, מפת שומאכר. במפה מפורטת זו מופיע בין היתר קו אדום עבה המקיף חלק גדול מהקצה הצפוני של הכרמל. במקום אחד כתוב ליד הקו

Kloster grenzmauer

כלומר גבול המנזר.

ובמקום אחר כתוב ליד הקו

Willkuerlich anglegte Kloster grenze

הערה: המילה הראשונה כתובה במקור עם האות U ושתי נקודות מעליה. אולם בגלל בעיות עם פונטים באתר, השתמשתי בתחליף UE .

כלומר גבול המנזר הממוקם שרירותית.

לדעתי כלל לא ברור האם הכיתובים הנ"ל מרמזים שהקו הוא באמת תוואי חומת המנזר שהוקמה בפועל בשטח ושמשה כגבול, כפי שהכרמליטים החליטו על דעת עצמם, או שהקו צויר במפה כדי לסמן שטח, לפי ההכרזות של הכרמליטים על דעת עצמם.

אולם לפי כותרת המפה בה מופיעה המילה פרשנות, ניתן להניח שלא מדובר ממש בתוואי חומה, אלא בקו המסמן את השטח שעליו הכריזו הכרמליטים כחלק מרכושם. הנחה זו מתחזקת אם משווים בין הקו אשר מופיע במפה, לבין שרידי החומה הנמצאים בשטח: במפת שומאכר, הקו אמנם עובר מעל ומדרום מערת אליהו, אבל אינו יוצר צורת טרפז כפי שרואים בשטח. כמו כן הקו במפה אינו יוצר ברך מלבנית כפי שרואים בשטח מצפון לשכונת נווה דוד, אלא ממשיך במפה לכוון נחל שיח, אשר נמצא מחוץ למפה. לכן לא ניתן לדעת היכן בפועל מסתיים קו זה.

השוו עם התוואי במפת מולינן בסעיף הבא, וכן עם שרידי החומה, בסיורי המתוארים בפרק 4.

כתוצאה מניתוח זה, לא נתייחס לקו המופיע במפת שומאכר, כקו המתאר את תוואי החומה. לעומת זאת סביר להניח שמדובר בקו המקיף את כל השטח שעליו הכריזו הכרמליטים שיש להם בעלות. שטח זה ניתן לתארו כצרוף של שני חלקים: חלק צפוני אשר דומה אך לא זהה, לשטח המוקף ע"י החומה, ושטח נוסף דרומה יותר מהשטח המוקף ע"י החומה.


3.2 מפת מולינן

תחילה מספר מילים על הגרף ד"ר אברהרד פון מולינן

Dr. Eberhard Graf Von Muelinen

הערה: השם מולינן בגרמנית נכתב עם האות U ושתי נקודות מעליה. אולם בגלל בעיות עם פונטים באתר, השתמשתי בתחליף UE .

נולד 1860 או 1861 בקנטון ברן בשוויץ, נפטר 14.01.1927 . התמחה בלימודי המזרח והמשפט המוסלמי, והיה מומחה לניבים שונים של ערבית, ושפות אחרות. בין היתר עבד בשרות החוץ הגרמני, ואף הצטרף ללשכת הקיסר וילהלם השני. לאחר שחלה בדלקת ראות, חזר לשוויץ. כחלק מתהליך החלמתו, החליט להגיע לא"י להבראה על הכרמל. בסביבות שנת 1906 הוא הגיע לבית ההבראה

luftkurhaus

כיום רחוב קלר 3 בחיפה (המבנה נהרס).

הוא ערך סיורים ומחקרים רבים בכל הכרמל, כולל באזור חיפה. ב1908 הוא פרסם את מחקריו בספר אשר לצערי כתוב בגרמנית, ראו ס14. אל הספר נלוו שתי מפות: הראשונה מפת כל הכרמל בקנה מידה 1:63360 , והשנייה מפה אשר כותרתה

SPEZIAL-KARTENSKIZZE DER NORDWESTSPITZE DES KARMELS

ובעברית: שרטוט מפה מיוחד של פסגת צפון מערב הכרמל.

בקנה מידה 1:41332 . מפה זו מכסה את רוב אזורי חיפה. מפה זו נכנה מפת מולינן.

הספר והמפות הנלוות מהוות בסיס חשוב לחוקרי הכרמל וחיפה.

לקריאה נוספת

במפת מולינן מסומן תוואי החומה בברור במעין קו משונן עבה. נתאר את תוואי החומה לפי מפת מולינן, בהתייחסות לשמות רחובות ושכונות של ימינו. נתאר כאן את התוואי בלבד, ולא היכן נמצאים כיום שרידי החומה. נתחיל מזרחית למערת אליהו. החומה עוברת במישור שלמרגלות ההר. קצת מזרחה למערה, החומה מטפסת ועולה דרומה במעלה ההר, לאחר מכן פונה מערבה, וממערבית למערה יורדת חזרה אל המישור. נוצר מעין טרפז פתוח בתחתיתו, המקיף את אזור המערה מדרום. משם החומה ממשיכה למרגלות ההר, בכוון שכונת עין הים. עוברת בצד המזרחי של השכונה, וממשיכה דרומה. החומה עוברת מול שקמונה. קצת מדרום לשקמונה , היא ממשיכה לאורך תוואי הדרך הפנימית מבין שתי הדרכים אשר נראות במפה. החומה עוברת לאורך רחוב הרב רפאל אנקואה, חוצה את נחל לוטם בחלקו התחתון, חוצה את רחוב אצ"ל, ממשיכה דרומה, ומגיעה לרחוב המלך שלמה בשכונת נווה דוד. ברחוב אסתר המלכה החומה פונה מזרחה קרוב לנחל עמיק בקצהו התחתון. החומה עולה מזרחה במעלה ההר, ובשלב מסוים פונה צפונה ועוברת מעל הבתים הגבוהים שברחוב שונית. (כאן נוצרת מעין ברך מלבנית המקיפה את השטח בה נבנית כיום שכונת רמת הנשיא. מנחל עמיק, החומה איננה ממשיכה דרומה לכוון נחל שיח. כל אזור נחל שיח היה במובהק שטח של הכרמליטים. מוזר שהחומה לא המשיכה דרומה והקיפה את השטחים בנחל שיח. אין לי תשובה על השאלה מדוע החומה נעצרה בנחל עמיק ומשם חזרה צפונה).

החומה חוצה את רחוב דרך הים ויורדת לתוך ערוץ נחל לוטם. לפי המפה, נחל לוטם קוטע את החומה, אך ניתן להבין שהתוואי ללא חומה בנויה, ממשיך במעלה נחל לוטם, עד בערך מול רחוב שומרון. שם מטפסת החומה לכוון צומת שדרות הציונות ורחוב טשרניחובסקי. משם החומה יורדת באלכסון מתון במורד ההר, לאורך ומתחת שדרות הציונות. מערבית לגני הבהאים, החומה עולה חזרה עד שדרות הציונות, ומיד חוזרת לרדת במדרון ההר. נוצרת כאן ברך מלבנית קטנה מאוד. החומה חוצה את החלק התחתון של דרך סטלה מאריס. וממשיכה בכוון צפון מערב לאורך רחובות ש"י עגנון והרב אברהם כלפון. משם היא ממשיכה לכוון שדרות אלנבי, חוצה את השביל המהווה דרך קיצור לסטלה מאריס, ראו סטלה מאריס – בעקבות השביל שנעלם:

http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=500442


מהמפגש עם השביל, החומה ממשיכה באלכסון עד שמגיעה מזרחית למערת אליהו, לנקודה בה התחלנו את תאור התוואי.

לסיכום: אין אנו יודעים בביטחון אם כל החומה אשר סימן מולינן במפה, אכן נבנתה. לפי ההתאמות בין המפה לשרידי החומה בשטח, ניתן להסיק כמעט בוודאות שבמפת מולינן מופיע במדויק תוואי החומה. כמו כן ניתן להניח שכל מה שמולינן סימן אכן נבנה בשטח לפני 1908. על סיורים שערכתי לזיהוי התוואי, ראו פרק 4.


לאורך החומה פוזרו 7 שערים - tor במפה, ראו פרק 5.

3.3 מפות נוספות

תוואי החומה מופיע במפות רבות של אזור חיפה. התוואי המופיע הוא התוואי שמופיע במפת מולינן. קשה לדעת אם התוואי הועתק ממפת מולינן, או הועתק ממפה למפה במשך השנים והותאם לקנה המידה של המפה הספציפית, או באמת נעשו בדיקות בשטח לעימות האם החומה עדיין נמצאת.

בין היתר ניתן לראות את התוואי או לפחות את חלקו, גם במפות הבאות:

א. חיפה מפה טופוגרפית 1919 קנ"מ 1:10000

ב. חיפה מפה טופוגרפית 1929 קנ"מ 1:10000

ג. מפת פלמר 1923 קנ"מ 1:12000

ראו

http://historic-cities.huji.ac.il/israel/haifa/maps/palmer_1923_haifa_a_b.jpg


ד. חיפה מפה טופוגרפית משנות ה1940 קנ"מ 1:20000

Palestine haifa sub-district HAIFA
Printed and published by the survey of palestine 194x


ראו

http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=440157#post3107725

תמונות

1.הקטע הצפוני של מפת שומאכר – ניתן לראות את הקו האדום העבה, המסמן את שטח הכרמליטים. רואים בברור שהקן עולה אלכסונית מעל מערת אליהו (שבמרכז תחתית התמונה), ולא יוצר מעין טרפז, כפי שמופיע במפת מולינן ובשטח.

2.קטע ממפת מולינן ובו רואים בקו מיוחד עבה משונן, את תוואי כל החומה.

3.קטע ממפת פלמר. רואים בברור את החלק הצפוני של החומה. את המעין טרפז בהר שמעל מערת אליהו, ואת השער לשביל שכיניתי השביל שנעלם, בפינה הימנית עליונה של התמונה.

4.קטע ממפת 1:20000 בו רואים בברור את מעין הטרפז בהר שמעל מערת אליהו. הקטע נמצא בתמונה, מעל למגדלור שמסומן שבמפה.



תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

נערך לאחרונה ע"י irir בתאריך 04-09-2011 בשעה 01:49.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #2  
ישן 04-09-2011, 01:59
  irir irir אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.03.07
הודעות: 2,199
המשך 1
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי irir שמתחילה ב "חיפה – בעקבות חומת הכרמליטים"

פרק 4 – סיורים וסריקות בשטח

במשך חודשים תוך כדי הפסקות, ערכתי סיורים וסריקות במקומות רבים. הגעתי לשרידים הידועים באזור מערת אליהו ובאזור דרך הים ונווה דוד, ולשני אזורים נוספים אשר בהם מצאתי בסבירות גבוהה, שרידים נוספים: אזור ראשון, מעל רחובות שי עגנון והרב כלפון וקצת מערבית לשם מעל רחוב אלנבי. אזור שני, מתחת לשדרות הציונות.



4.1 מערת אליהו

כדי לחקור את החומה אשר מעל למערת אליהו, נעשו שני סיורים. הראשון כושל (ראו פרק 7), והשני מוצלח. החומה המקיפה את מערת אליהו יוצרת מעין טרפז פתוח, המורכב משלוש צלעות מסביב למערת אליהו: מזרחית, דרומית, מערבית.



לאחר עיכובים רבים, יצאנו ביום 12.03.10 שוב (הסיור השני) מיקי גוטשלק ואני לחקור את שלושת צלעות הטרפז המקיף את מערת אליהו. בבוקרו של יום, חנינו מתחת לאתר מערת אליהו. עלינו למערה ומשם המשכנו לעבר השביל העולה מהמערה, לסטלה מאריס. לאחר עליה מתונה קצרה בשביל, הבחנו משמאל בשרידי החומה הניצבת לשביל, ואף קטע קטן מאוד ונמוך, של שרידים מימין לשביל. הגענו לצלע המערבית של הטרפז. היות וכאן נשארו רק שרידים נמוכים של החומה, מטייל אקראי בשביל, קרוב לוודאי מתעלם ממנה. אנו ידענו שבנקודה זו יש להתחיל את הסיור שלנו.

הערה: החלק מצד ימין של השביל קטן מאוד, כך שלא ניתן לדעת בדיוק היכן במורד ההר, מסתיימת צלע זו של הטרפז, ומאיזה נקודה בדיוק החומה ממשיכה פחות או יותר במישור לכוון מערב לעבר שכונת עין הים של היום.

אנו התחלנו לטפס במעלה ההר לאורך החומה, שגובהה כאן עד 80 ס"מ, ורוחבה כ27 ס"מ. להלן תאור המסלול:

לאחר מספר מטרים של עליה תלולה מגיעים לפינה בחומה, זו נקודת החיבור בין הצלע המערבית לדרומית. כאן ניתן להמשיך שמאלה (מזרחה) לאורך הצלע הדרומית. מנקודה זו הצלע הדרומית ממשיכה בשיפוע מתון במעלה ההר. התוואי מלא בסרפדים גבוהים ובשיחים, אבל ניתן ללכת לאורך החומה מתחתיה. גובה החומה בתחילת הצלע הדרומית הוא כ140 ס"מ. החומה בעיקר בנויה מאבנים מסותתות ומעליהן מדי פעם ניתן להבחין בתוספת לא גבוהה מאבנים יותר קטנות אשר חלקן אינן מסותתות. בין אבני החומה ניתן להבחין בחומר מילוי אשר בו ניתן להבחין בשארית צדפים. יש לזכור שכאשר בנו את החומה עדיין לא היה בטון בא"י. מילוי זה אופייני גם לאזורים אחרים לאורך שרידי החומה.

במרכז הצלע הדרומית הגובה מעל פני הקרקע הוא כ250 ס"מ והרוחב כ60 ס"מ. פה ושם לאורך צלע זו נמצאים מספר פתחים קטנים, חלקם הרוסים. כנראה שהיו אילו פתחי ניקוז לזרמי מים בחורף שזרמו במורד ההר. פתחי ניקוז כאלה מופיעים גם באזורים אחרים לאורך שרידי החומה. בקטע מסוים החומה נבנתה על בסיס הסלע. ממשיכים לעבור על הסלע. לאחר הליכה קצרה מגיעים לקטע הקשה למעבר. עדיף למצוא מקום נוח לטיפוס על החומה, ואת המשך הדרך לאורך הצלע הדרומית לבצע על הקרקע שמעל לחומה. תוואי זה מכוסה בצמחיה ולכן יש ללכת בזהירות. למרות זאת, ניתן להמשיך בקלות יחסית לאורך החומה. בשלב מסוים הצלע הדרומית מתחילה להשתפל מתונות כלפי מורד ההר. החומה נהיית יותר ויותר נמוכה ונבלעת בצמחייה. לאחר הליכה קצרה עוברים מתחת לכבלים של הרכבל בין בת גלים לסטלה מאריס. משם לאחר הליכה קצרה, מגיעים לקצה הצלע הדרומית ומפגש עם המזרחית. כאן הצלע המזרחית מתחילה לרדת כלפי הבית ברחוב אלנבי 227. קשה להבחין בפינה הנוצרת בין שתי הצלעות, אולם למרות זאת ניתן להבין בוודאות היכן הצלעות התחברו בעבר. הצלע המזרחית היורדת אנכית במורד ההר, מורכבת כיום רק מקטעים קצרים בודדים נמוכים מאוד. נראה שקטעים אלו לא נשארו בגובהם המקורי והם נפגעו במשך השנים. באחד המקומות רוחב החומה הוא כ30 ס"מ. רק בחצר מאחורי הבית באלנבי 227, ניתן להבחין בקטע גבוה של החומה. קטע זה מהווה כיום גדר מערבית של חצר הבית. לא ניתן כיום להבחין היכן הסתיימה הצלע המזרחית ומאיזה נקודה בדיוק המשיכה החומה במישור כלפי מזרח.



לסיכום: מסתבר שתוואי החומה באזור מערת אליהו הוא מאוד ברור. קטעים רבים לאורך שלושת צלעות הטרפז, נשארו בשלמותם למרות נזקים במקומות שונים, בעיקר בצלע המזרחית אשר בה נשארו קטעים לסירוגין. רוב קטעי הצלע המזרחית שעדיין קיימים, ניזוקו קשות, אך ניתן להבחין בהם ללא מאמץ.


4.2 מעל רחובות שי עגנון והרב כלפון.

המדרון אשר מתחת לדרך סטלה מאריס, הוא תלול, מכוסה באבנים ובצמחיה רבה. בכל שנה, בחודשים ספטמבר אוקטובר מכוסה מדרון זה (וגם המדרון שמעל לכביש) בדלילות בקבוצות של חבצלת קטנת פרחים

ירדתי בדרך סטלה מאריס, חיפשתי מעבר יחסית נוח מהמדרכה אל המדרון שמתחתיה. קצת מעל ההצטלבות עם רחוב הבישוף חג'אר, מצאתי שביל היורד לעבר הבתים אשר ברחוב שי עגנון. לאחר הליכה קצרה מצאתי שרידים של מה שנראה החומה. סרקתי ביסודיות עד כמה שניתן, את האזור שמעל ולאורך שני הרחובות, שי עגנון והרב כלפון. הם נמצאים מתחת לדרך סטלה מאריס ומעל רחוב אלנבי. מצאתי קטע ברור באורך של למעלה ממאה מטר. חלקים רבים מקטע זה הרוסים, אך נותרו הרבה שיירים בגובה נמוך, כך שניתן לראות את התמונה במלואה. קטע שלם פחות או יותר, בגובה מכסימלי של כ 1.80 מטר, מרכזו נמצא מעל וצמוד לחצר האחורית הצרה של הבית ברחוב עגנון 12. בקטע זה של החומה מצאתי פתחי ניקוז מלבניים, אופייניים לקטעים אחרים. לא מצאתי באזור זה, חיזוקים הניצבים לחומה.


אזהרה. למעוניינים לסייר,יש להסתובב במורד ההר בזהירות היות ומערבית לבית מספר 12 נעשתה חציבה בהר. ישנה סכנת התמוטטות של עפר.


רוב האזור ברחובות אלה בנוי, וחלקו מכוסה בצמחיה רבה. מסיבה זו לא ניתן לעקוב מה קורה מעל המבנים הקיימים היום ברחוב כלפון. ירדתי והלכתי לאורך הרחוב ועליתי שוב במעלה ההר לאחר הבית האחרון. שם מצאתי שביל ברור בכוון מערב, אבל לא מצאתי שיירים של החומה. כפי הנראה באזור רחוב כלפון, תוואי החומה ירד במורד ההר לכוון צפון. ניתן לראות שינוי זה בתוואי, בברור במפת מולינן באזור השער של השביל המקצר את הדרך לסטלה מאריס, השביל שכיניתי השביל שנעלם. השער מסומן במפת מולינן כ tor.

עקבתי מערבה, על השביל שמעל ובהמשך בתי רחוב כלפון. אחרי הליכה קצרה הגעתי לשני צינורות מים גדולים מקבילים הניצבים למורד ההר. ירדתי לאורך צינורות אלו והגעתי קרוב לבית ברחוב אלנבי 155. כמה מטרים מזרחית ל155 מתחילה מהמדרכה של אלנבי, דרך קצרה במעלה ההר. תחילה אספלט, ולאחר מכן עפר. כאן לדעתי כמעט בוודאות, המקום המקורי של תחילת השביל שכיניתי השביל שנעלם, והשער לשביל. דרך האספלט מתעקלת מיד בהתחלה מערבה (ימינה) ומיד מופיע משמאלה מה שאולי מהווה שארית קטנה מהחומה באזור השער. שארית זו ממשיכה לסירוגין בכוון מזרח, ובמרחק כמה עשרות מטר משם, באותו קו גובה פחות או יותר, ניתן לראות שוב קטע כמעט הרוס לגמרי. אינני יכול לאמור בוודאות שאכן מדובר כאן בשאריות מהחומה.


4.3 דרך הים ונוה דוד

הקטע בדרך הים במורד ההר נראה עד היום מרחוב אצ"ל, כאשר מסתכלים מזרחה לכוון מעלה ההר. הקטע נמצא מעל ומימין לקירות התמיכה שמעל הבניינים הגבוהים שברחוב שונית. חלקים גדולים באזור זה נהרסו במשך השנים. אחד מהקטעים שעדיין עומד שלם, נמצא בערוץ קטן היורד מערבה מדרך הים. בקטע זה ניתן לראות את פתחי הניקוז המלבניים אשר נמצאים כדי לאפשר זרימת מי גשמים. שאר הקטעים באזור זה, מוכרים למי שמסתובב בחלק הצפוני של שכונת נווה דוד: קטע ניתן לראות בין הקצה הצפוני של רחוב המלך שלמה, לבין רחוב אצ"ל. וכן קטע ברחוב אסתר המלכה.

בכל אזור זה התחילה בנייה מסיבית.

אקטואליה:

בזמן האחרון החל שיווק אגרסיבי ואף בנייה בפועל, של מה שנקרא רמת הנשיא (שם מוזר – איזה רמה יש בגובה של פחות מ50 מטר מעל פני הים? ומי הוא הנשיא, האם נשיא החברה הבונה?). מתכוננים לבנות באזור זה של החומה, סה"כ 18 מגדלים. נראה לי שבנייה זו תביא קץ לחומה באזור.

מעניין עם העירייה (היחידה לשימור בעיריית חיפה) ו או המועצה לשימור אתרים, בכלל דנו אם יש לשמר לפחות קטעים מהחומה שבאזור?

עוד לא מאוחר לעצור את ההרס לפחות בחלקו!





4.4 מתחת לשדרות הציונות

לפי מפת מולינן, מההצטלבות עם רחוב טשרניחובסקי, החומה יורדת כללית מזרחה באלכסון מתון, מתחת לשדרות הציונות של היום. בחומה ישנו קטע החוזר כלפי מעלה, ומגיע עד שדרות הציונות ושוב יורד למטה. כיום כל איזור זה מכיל בתים, שבילים סלולים, וכבישים. בנוסף נמצאים שם שני גנים: גן הפסלים, וגן אברהם גינצבורג. בצעתי סריקות בגנים אלו, בעיקר במקומות שנשארו לא מעובדים. להפתעתי הרבה, מתחת וצמוד לגן אברהם גינצבורג, קצת מערבית לשדרות הציונות 96א , התגלה קטע בנוי מאבנים באורך של מספר מטרים, ובגובה מכסימלי של כ 1.5 מטר. המיוחד בקטע זה הוא הימצאותם של מספר חיזוקים הבולטים ממה שנראה כחומה (ולא טרסה), בדומה לחיזוקים המופיעים במספר קטעים אחרים של החומה. יש סיכוי גבוה שאמנם מדובר בחלק מהחומה שבנו הכרמליטים.



4.5 מקומות אחרים שנבדקו לזיהוי שיירי חומה

רוב השטח בו עברה החומה הוא כיום שטח בנוי, סלול או מכוסה בגינות. למרות זאת ניסיתי למצוא שרידים במקומות שונים. להלן רשימת המקומות בהן לצערי התוצאה הייתה שלילית:

א. סוף דרך הים מהצד הצפוני של הכביש, ממול לקטע החומה שעדיין נשאר. סרקתי את המורד לעבר ערוץ נחל לוטם.

ב. שכונת עין הים, האזור שמתחת למחצבה בקצה הצפוני מזרחי של השכונה.

ג. מורדות נחל לוטם, מתחת להצטלבות רחובות שומרון והתשבי. באזור זה הלכתי הלוך ושוב לאורך מספר קווי גובה.

ד. מתחת לרחוב עבאס במורדות בואך דרך סטלה מאריס, ישנו שטח ירוק. היות והוא תלול וסבוך החלטתי לא לסרוק שם.

ה. החלק התחתון של מדרון ההר מערבית למערת אליהו.

ו. איזור הגדה הדרומית בפתחת נחל עמיק, ואיזור הגדה הצפונית בפתחת נחל שיח – שני אזורים אלו בכל זאת נסרקו למרות כל הנתונים המראים שהחומה כלל לא הגיעה לשם.


תמונות לסעיף 4.1


5.צילום מסביבות שנת 1880. אזור מערת אליהו. מעל המערה אין עדיין חומה!

6. גלויה. עורכי הגלויה הדגישו בקו מצויר את תוואי החומה.

7.קטע מהחומה מעל מערת אליהו כיום, מבט מכוון הים שמצפון להר.

8.ליד החומה, מיקי ומלחמתו בסרפדים.

9.מפגש שאריות החומה עם השביל מסטלה מאריס למערת אליהו. מבט מכוון דרום.

10.הפינה בין הצלע המזרחית לדרומית, של הטרפז שמקיף את מערת אליהו.

11.אבנים מסותתות בצלע הדרומית קרוב לצלע המזרחית.

12.תוספת אבנים, בצלע הדרומית קרוב לצלע המזרחית.

13.חומר מילוי בין אבני החומה.



תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה






14.כפי הנראה פתח ניקוז בחומה הדרומית.

15.חלק התחתון של הצלע הדרומית מעל מצע הסלע.

16.קטע מהצלע הדרומית.

17.קטע נוסף מהצלע הדרומית.

18.הצלע הדרומית מבט מלמעלה.

19.הרוחב במרכז הקטע הדרומי, הוא 60 ס"מ.

20.קטע קטן שארית מהצלע המזרחית.

21.קטע קטן נוסף שארית מהצלע המזרחית.

22.החומה מאחורי הבית ברחוב אלנבי 227. כאן החומה בנויה מאבנים יותר קטנות.









תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

נערך לאחרונה ע"י irir בתאריך 04-09-2011 בשעה 02:16.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #3  
ישן 04-09-2011, 02:20
  irir irir אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.03.07
הודעות: 2,199
המשך 2
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי irir שמתחילה ב "חיפה – בעקבות חומת הכרמליטים"

תמונות לסעיף 4.2


בשלושת התמונות הבאות רואים קטעי החומה מעל רחובות עגנון וכלפון.


23.פתח ניקוז מלבני במרכז התמונה.

24.קטע נמוך מכוסה בצמחיה.

25.קטע נמוך שנשאר שמור יפה, ונמצא מעל לחציבה בהר.



בשתי התמונות הבאות רואים כפי הנראה את השיירים מהחומה, מזרחית לרחוב אלנבי מספר 155. קרוב לכניסה המקורית לשביל שכיניתיו השביל שנעלם.



26.שרידים נמוכים מאוד.

27.שרידים נמוכים מאוד, בצד הדרך הפנימית מעל רחוב אלנבי, המובילה לשביל שנעלם.




תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה





תמונות לסעיף 4.3



תמונות באזור דרך הים מ 15.10.91 :



28.במרכז התמונה, קטע מהחומה בערוץ קטן היורד מדרך הים. קטע זה אינו קיים עוד. בפינה ימנית עליונה, בתים באזור בית אבות בן יהודה שבדרך הים.



29.קטע מהחומה במבט דרומה. בחזית חיזוק לחומה.

30.קטע שבור בחומה.





תמונות מדרום לדרך הים, מהשנים האחרונות:



31.קטע מהחומה. בחזית חיזוק לחומה.

32.חומר מילוי בין אבני החומה.

33.חלקים הרוסים בחומה.

34.פתחי ניקוז מלבניים בחומה מעל ערוץ, כדי לאפשר זרימת מי גשמים.

35.החומה וברקע הבתים הגבוהים ברחוב שונית.





תמונות מצפון לשכונת נווה דוד, מהשנים האחרונות:



36.החומה ברחוב אסתר המלכה בקטע הניצב לרחוב המלך שלמה.

37.החומה בין קצה רחוב המלך שלמה לרחוב אצ"ל. בפינה ימנית עליונה, הבתים ברחוב שונית.

38.חומר מילוי בין אבני החומה, ופתח ניקוז.

39.החומה בצל המנופים של תחילת הבנייה ברמת הנשיא.





תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

נערך לאחרונה ע"י irir בתאריך 04-09-2011 בשעה 02:31.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #4  
ישן 04-09-2011, 02:35
  irir irir אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.03.07
הודעות: 2,199
המשך 3
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי irir שמתחילה ב "חיפה – בעקבות חומת הכרמליטים"

תמונות לסעיף 4.4

40.במרכז התמונה, ניתן להבחין בברור באחד מהחיזוקים הבולט בחזית החומה. ניתן לראות חיזוקים כאלה גם בקטעים אחרים של החומה.


41.חומר מילוי בין אבני החומה.

42.מבט מלמעלה.

43.מבט מצפון.

44.מבט מדרום.



תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


תמונות לסעיף 4.5


אחד מהאזורים בהם ערכתי חיפוש קצר בלבד, הוא אזור שכונת עין הים ומדרום לה. תמונות מאזור זה:


45.צילום מתחילת שנות ה1920 , של אזור שכונת עין הים (שאינה קיימת עדיין), מצפלין שטס מעל חיפה. החומה נמצאת מימין לדרך הרחבה האלכסונית. החומה נראית כקו דק החותך את השדות המעובדים ועובר פחות או יותר במקביל לדרך. בקצה הימני של התמונה, הקו פונה בתשעים מעלות ומגיע קרוב לדרך האלכסונית.


46.קטע מגלויה, הקו הבהיר מעל האיש החורש, זו החומה. ניתן אף לראות פתחי ניקוז מים קטנים מלבניים בחומה, מתחת לערוץ היורד מסטלה מאריס.


47.שכונת עין הים כיום, צילום מההר שמעל השכונה - הכוון פחות או יותר הפוך משתי התמונות הקודמות.




תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

נערך לאחרונה ע"י irir בתאריך 04-09-2011 בשעה 02:37.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #5  
ישן 04-09-2011, 02:42
  irir irir אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.03.07
הודעות: 2,199
המשך 4
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי irir שמתחילה ב "חיפה – בעקבות חומת הכרמליטים"

פרק 5 השערים

סביב לחומה פוזרו 7 שערים. את מיקומם ניתן לראות במפת מולינן (מסומנים במפה tor ) . להלן המיקומים:

א. בתחילת השביל המתחיל ברחוב אלנבי ועולה לסטלה מאריס. זה השביל שכיניתיו השביל שנעלם.

ב. באזור שכונת עין הים.

ג. מדרום לחלק התחתון של דרך צרפת, ומצפון לנחל עלייה.

ד. קרוב לחלק התחתון של רחוב אצ"ל.

ה. ברחוב המלך שלמה.

ו. בהצטלבות שדרות הציונות ורחוב טשרניחובסקי.

ז. בחלק התחתון של דרך סטלה מאריס.

על רוב השערים, לא מצאתי נתונים. ניתן להניח שרובם היו פתחים בחומה, אשר אפשרו מעבר להולכי רגל ובהמות. שניים מהשערים (האחרונים שברשימה), היו שערים גדולים מפוארים. שערים אלו ידועים יותר ואף נשארו בשטח, כפי הנראה עד תחילת שנות ה1950.

היות ושני שערים אלה שלטו על דרכים, שנים רבות נהגו הכרמליטים לגבות תשלום מעבר דרכם.

תמונות

בקשה:

לצערי לא הצלחתי למצוא תמונה, או אפילו תאור אמין של השער בתחילת רחוב טשרניחובסקי. כל עזרה בנושא תבורך.


48.השער בחלק התחתון של דרך סטלה מאריס.

49.גלויה של אזור השער הנ"ל. השער נראה במרכז הצלע הימנית של הגלויה.

50.הגדלה של השער הנראה בגלויה.

אם נתבונן היטב נראה שהשער בתמונה 1 , שונה לחלוטין מהשער שבתמונה 3. ייתכן והסיבה לכך היא, שבתחילה נבנה שער פשוט – תמונה 3. ורק בתקופה מאוחרת יותר הפכוהו לשער מפואר – תמונה 1.



תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה





פרק 6 - החומה בספרות

החומה מתוארת בספרים רבים. בביבליוגרפיה בפרק 8, הבאתי ממרב הספרות החשובה הרלוונטית לחומה בעברית ובאנגלית, וספר אחד בגרמנית. בכל מקום רלוונטי הוספתי גם את מספרי הדפים בהם מוזכר סכסוך הקרקעות ו או החומה, ולפעמים גם הוספתי התייחסות למה שנכתב בדפים אלו.

בפרק הנוכחי מופיעים כלשונם קטעים ספרותיים – תיאורי החומה כפי שהצטיירה בפני מבקרים שונים בחיפה.

6.1 לורנס אוליפנט שהה בארץ בזמן שהסכסוך בין הכרמליטים לטמפלרים היה במלוא עוזו. לפנינו דווח קרוב מאוד לזמן תקרית החומה שארעה ב 27.01.1885. להלן קטעים מהגרסא המתורגמת לעברית, מכתבה של אוליפנט ב25 מאי 1885. ראו ס1, ס15, ס16.

"לפיכך ייתכן מאוד כי עקירתן של אבנים אחדות, על מדרונו השומם של הר-הכרמל, עלולה לעורר בעיה שהיקפה ורישומה יהיו גדולים מאוד, שכן כרוך בה היסוד המסוכן ביותר שבכל סכסוך – הקנאות הדתית"

...

" כאשר נדרשו תושבי העיירה לשלם מסים בעבור שטח-קרקע זה, הם טענו כמובן כי לא חלה עליהם חובת תשלום מסים בעבור קרקע אשר לא זו בלבד שאינה עומדת לרשותם אלא שאף הוקפה גדר גבוהה על-ידי הנזירים, שביקשו לתחום את אדמותיהם. כדי לשים קץ לעניין יצאו מהעיירה כשלושים מתיישבים גרמנים, וכמספר הזה תושבים מוסלמים, והלכו כאיש אחד להרוס את הגדר. בעוד הם עושים במלאכה הופיעו נזירים אחדים, שלא היו חמושים אלא בכלי-זין רוחניים, ואחד מהם הרים אל-על את הצלב שלו והשמיע קללה נמרצת – תחילה בגרמנית ואחרי-כן בערבית "

...

" בינתיים התערבה בעניין ממשלת תורכיה, לפי זכותה החוקית, מאחר שנתינים עותומנים רבים השתתפו במעשה, והחליטה כי שאלת זכותו של המנזר להקים גדר היא עניין לבית-משפט מקומי. הוא הדין גם בעניין תקפות טענתם של הנזירים לבעלות על שטח-המדינה. בינתיים צוו השלטונות המקומיים כי עד אשר יחרוץ בית-המשפט את דינו יש להחזיר את הקיר לקדמותו, כלומר: יש לבנות אותו במקום שעמד ובגובה שהיה לפני שנהרס. הוראה זו של בית-המשפט נוצלה לרעה. הקיר נבנה מחדש, מוצק יותר וגבוה הרבה יותר משהיה בתחילה. על זאת הודח המושל המקומי ממשרתו"

הערה שלי: בתרגום מופיע "שטח-המדינה" , התרגום שנעשה בספר הוא די חופשי ולדעתי הכוונה ל"שטח המריבה".

6.2 משה סמילנסקי, מתאר את חווית המפגש הראשון עם החומה. סמילנסקי עלה לארץ ישראל ב 1891 כך שהקטע בסגנון המיוחד של סמילנסקי, נכתב לא לפני שנה זו. ראו ס8.

סמילנסקי מתאר נסיעה לחיפה. הנה כל הקטע הנוגע לחומה, ככתבו וכלשונו, ללא השמטות או שינויים, כולל הסימנים והנקודות המופיעים במקור:

" אנכי הייתי ער, ונשמתי בי ערה: זה שנים אחדות לא ראיתי את הכרמל מקרוב. עיני חדרו בלי הרף אל המרחק, חכיתי. ידעתי שאת עצם ההר אראה רק בגשתי קרוב, קרוב אליו. כי מעבר מזה מכסים עליו הרי אפרים. והנה הנהו, דמות מראהו מגיחה מתוך מחבואה, מעבר להרים... ופתאום נזדעזעתי: דבר מה הכה על לבי. מה זאת? ... שורה ארוכה ולבנה נמשכת קדימה, קדימה ומתפתלת כנחש מסביב, מסביב להר... דרך סלולה?... מי סלל דרך בזה? וכי הדרך תהי בולטת ככה?... לבי התחיל דופק, כאילו מתוך הרגשה של סכנה קרובה... מה הדבר?... –רכב, רכב, מה הדבר אשר אנכי רואה שם?... הרכב, אחד מבני זכרון-יעקב, התנמנם קצת על מקומו, התעורר ויבט בי משתומם. הביט אל עבר המקום אשר הראיתי לו. –הדבר הלבן?... הקתולים... –מה הקתולים?... מה?... שוב הביט אלי בתמיה. =הקתולים, אשר בהר, בנו חומה מסביב להר... סגרוהו... –סגרוהו!?... מי נתן להם רשות!?... –רשות?... הכסף יענה את הכל... הפחה עשה עצמו כלא רואה... ואחר כך אמנם נדחה ממשמרתו... איזה דבר קשה נפל עלי, הממני, דכאני עד עפר. <<הפחה?... ואנו? >> ואתם, ביהודה, לא שמעתם מזה?... – הוסיף הרכב בהסיבו את כל פניו אלי, מתוך רצון להכנס בשיחה ארוכה. אנכי החרשתי. מחשבה אחת נקרה במוחי ולא הרפתה ממני: <<ואנו?>>... לאור הלבנה, הנוגה והכהה, נראה לי ההר גדול יותר מביום. ענק. אסור בנחושתים. כשרשרת ברזל ארוכה רבצה החומה מסביב לרגליו וכאילו סגרה עליו. חתמה בעדו את הדרך. ולכל רוחב ההר, לאורך החומה, פערו את פיהן מחצבות האבנים הלבנות: מהן חצבו האבנים לחומה. מתוכו, מתוך עצמו ובשרו חשלו את הברזל לנחושתיים... ואיזה תוגה חרישית היתה פרושה על כל ההר. נדמה לי, כי הוא מביט עלי מבט של תרעומת, נדמה לי שקול דממה דקה אני שומע: - ואתם תחרישון?... רגש של בושה מלא את לבי. כמעט אין אונים תקפני. ידי נתכוצה לאגרוף ותפול אין-אונים. "


6.3 יוסף קלוזנר כתב בשנת 1912 את חווית מפגשו עם החומה, ראו ס9.

הנה כל הקטע הנוגע לחומה, ככתבו וכלשונו, ללא השמטות או שינויים כולל הסימנים שבסיום:


" את ראש-ההר ראינו רק לאחר שבאנו לחיפה. כאן, בדרך, עברנו רק לרגלי ההר. ראשו נראה לנו אך מרחוק, ויפיו הטבעי לקח כל כך את לבי, עד שדחה מפניו את הזכרונות ההיסטוריים הגדולים, שהם כרוכים בהר זה. הם נתעוררו בי וגרמו לי כאב צורב רק באותו רגע שראיתי חלק הגון מן ההר מוקף מתחתיו גדר אבנים ארוכה, והוגד לי שגדר זו גדרו הישועיים הצרפתיים, שחלק גדול מן ההר שייך להם, מפני שמנזר קתולי בנו על ראשו ---"

נערך לאחרונה ע"י irir בתאריך 04-09-2011 בשעה 02:48.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #6  
ישן 20-10-2011, 12:45
  irir irir אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.03.07
הודעות: 2,199
מיקום מדויק של 2 השערים העיקריים
בתגובה להודעה מספר 5 שנכתבה על ידי irir שמתחילה ב "המשך 4"



לאחר חיפוש במפות עירונית מתקופת המנדט. מצאתי מפה ובה סימון מדויק של שני השערים. הסימון של כל שער ע"י שני סימנים שחורים והמילה gate

השער העליון נמצא בדיוק בכניסה לרחוב טשרניחובסקי, במפגש עם שדרות הנשיא של היום. השער התחתון נמצא בדרך סטלה מאריס. מבנה אחד מערבית לסמטת הבוסתן של היום.

המפה:

HAIFA

1946

1:10,000

Peltours

Compiled and drawn by. Zvi freidlander

published by E lewin Epstien Ltd.



ראו תמונה ראשונה, קטע מהמפה. הערה: המפה ממוקמת כך שהחלק העליון הוא לכוון דרום.



השער בדרך סטלה מאריס.

הגעתי לשטח לפי המפה. דברתי עם אחד השכנים שגר במקום הוא זכר היטב את השער ומייד הזכיר את הציור בראש השער וטען שמדובר בתמונה של מריה. הוא אמר גם שהשער היה מאוד צר ובעייתי למעבר מכוניות גדולות, לכן הרסו אותו. הוא מיקם במדויק את השער ליד החלק המערבי של המבנה, בתחילת דרך סטלה מאריס, הצמוד ממערב לסמטת הבוסתן. ראו תמונה שנייה.



השער ברחוב טשרניחובסקי.

בשרטוט המגרש של שדרות הנשיא 2, משנת 1951, מופיע מלבן מקווקו בין המגרש לבין דרך סטלה מריס. בשרטוט אחר כתוב על המלבן, "מיועד להריסה". ניתן להניח שמדובר באחד מבסיסי השער. יש לשים לב שרחוב טשרניחובסקי של היום, היה בעבר הקטע המזרחי של דרך סטלה מריס. קטע זה הגיע עד המפגש עם רחוב הצנובר = היום שדרות הנשיא. ראו תמונה אחרונה.


תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #8  
ישן 18-07-2013, 11:58
  irir irir אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.03.07
הודעות: 2,199
עוד על השער התחתון
בתגובה להודעה מספר 5 שנכתבה על ידי irir שמתחילה ב "המשך 4"

בדרך סטלה מאריס.
2 תמונות נוספות באיכות לא הכי טובה. נמצאות בחוברות של כתב העת

la voix de notre dame du mont carmel

תמונה ראשונה נמצאת בחוברת 1 עמוד 36, שנת 1937.

בחוברת, הכותרת בצרפתית ליד התמונה:

Le portique donnant accés à la route des PP. carmes

כלומר: הכניסה לדרך הגישה לאבות הכרמליטים.

הערה :
PP. = Pères

התמונה צולמה בכוון העלייה בדרך סטלה מאריס. גוש המבנים משמאל, זה גוש המבנים הצמוד לסמטת הבוסתן וקיים עד היום. את השער ניתן להשוות עם השער בתמונה בשחור לבן , שהעלתי כבר כתמונה מספר 50.

תמונה שנייה נמצאת בחוברת 4 עמוד 113 , שנת 1936.
בחוברת, הכותרת בצרפתית ליד התמונה :

la maison du concierge
כלומר: בית השוער.

התמונה צולמה בכוון הירידה בדרך סטלה מאריס. המבנה מימין הוא בית השוער שנהרס עם הרחבת הכביש. ניתן להשוות עם התמונה בשחור לבן מאתר ספריית הקונגרס, שהעלתי כבר.
בתמונה ניתן להבחין בחלק התחתון של השער. חדי עין יוכלו להבחין גם בין העצים, חלק מהקצה העליון המשולש, של השער. העלתי גם תמונה קטנה, רק כדי להראות היכן בתמונה הגדולה יותר, יש לחפש את חלקו העליון של השער.

בנוסף קטע ממפת חיפה משנת 1928 בקנ"מ 1:2500
מקרא:
1.בית השוער.
2.גוש המבנים הצמוד לסמטת הבוסתן . תמונה צבעונית עכשווית העלתי כבר.
3.דרך סטלה מאריס. משמאל, מחוץ למפה, המשך העלייה לכוון מנזר סטלה מאריס.
4.קטע החומה. משמאל, מחוץ למפה, המשך החומה בכוון מערת אליהו.
5.קטע החומה. למטה, מחוץ למפה, המשך החומה בכוון שדרות הציונות.

מיקום השער היה בין 1 ל 2.

מה שמפתיע הוא שבמפה בקנה מידה כזה, לא מופיעה כלל המילה gate



תודות לניצה וולפנזון שהפנת אותי לחוברות בהן נמצאות התמונות.
החוברות נמצאות באוסף המנזר הכרמליתי

http://digitool.haifa.ac.il/R/6UV9J...ection_id=11182


התמונות מתוך: אתר תמונות היסטוריות של ארץ ישראל, ספריית יונס וסוריאה נזריאן, אוניברסיטת חיפה http://lib.haifa.ac.il/collections/isratage/


מומלץ מאוד לעיין באוספים השונים באתר הנ"ל.



תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

נערך לאחרונה ע"י irir בתאריך 18-07-2013 בשעה 12:01.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #9  
ישן 04-09-2011, 02:54
  irir irir אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.03.07
הודעות: 2,199
המשך 5
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי irir שמתחילה ב "חיפה – בעקבות חומת הכרמליטים"

פרק 7 - מעין נספח: כשלון "המשלחת" הראשונה לחקר החומה שמעל מערת אליהו.



ביום 15.01.10 בסביבות השעה 8:30 יצאנו מיקי גוטשלק ואנוכי לחפש את שרידי החומה באזור מערת אליהו. היינו לחוצים בזמן ולכן וויתרנו על תצפית מקדימה מאזור המישור לעבר ההר, ולא תכננו מראש את מהלכינו. ירדנו בשביל העובר מתחת למגדלור לכוון המערה. בשלב מסיום החלטנו שירדנו מספיק. עזבנו את השביל והתחלנו ללכת על המדרון. תחילה בכוון מזרחה פחות או יותר, ולאחר מכן התחלנו לטפס במעלה ההר. מדרון ההר באזור מכוסה בשטחי מסלע גדולים, על חלקם עלינו ועל חלקם דילגנו ע"י טיפוס דרך הסבך שלידם. חלק מהטיפוס במעלה ההר התלול התבצע על ארבע. תך כדי עליה הבנו שכפי הנראה טיפסנו גבוה מדי ועדיין חומה יוק. הבנו גם שלרדת את כל מה שטיפסנו יהיה לא רק קשה, אלא גם מסוכן. לאחר התייעצות בייננו, החלטנו שלמרות שהמשימה לא הושלמה, נמשיך בטיפוס לעבר החומה (האחרת), שסביב בנין המגדלור. כך אמנם עשינו והגענו בטיפוס עד מתחת לחומה. משם שברנו מערבה לאורך קו גובה פחות או יותר, עד שהגענו חזרה לשביל שממנו ירדנו כלפי מטה. נחלנו כישלון חרוץ, אך זכינו בחוויית הטיפוס התלול.

למחרת כאשר סיירתי לבד שוב בשביל וירדתי קצת יותר למטה, כ50 מטר מהמקום שבו עזבנו את השביל, הסתבר לי שנמצא שם קטע חומה נמוך שיורד מההר פחות או יותר בניצב לשביל, ומגיע ממש עד אליו...

ועל זה נאמר: החיפזון מן השטן.

תמונות

51.אחד הסלעים בדרך למעלה.

52.סלע נוסף.

53.מבט כלפי מטה.

54.תצלום דו"צ תוך כדי הטיפוס.





תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה





פרק 8 - ביבליוגראפיה מוערת.

בפרק זה רשימת ספרות רלוונטית לכרמליטים, לטמפלרים, לסכסוך ביניהם, ולחומה. לכל מסמך מצורף תקציר. במסמך בו מוזכרת החומה או הסכסוך בין הטמפלרים לכרמליטים, מופיעה התייחסות מפורשת.

1.

אוליפנט לורנס, חיפה כתבות מארץ-ישראל 1882 - 1885. הוצעת כנען ויד בן צבי, 1976 .

תרגום לעברית ע"י יאיר בורלא, של ספרו של אוליפנט המתאר חיים ומקומות בא"י. על הסכסוך,בפרק "מנזר הכרמליים נגד העיירה חיפה" המתחיל בעמוד 178.

הספר מלווה באיורים רבים שאינם מופיעים בספר המקורי.

ראה גם בהמשך גרסאות באנגלית.

2.

בן-ארצי יוסי, מגרמניה לארץ הקודש. יד יצחק בן צבי 1996.

ספר על התיישבת הטמפלרים בארץ ישראל, כולל השוואות עם מגוריהם בגרמניה.


3.

בן-ארצי יוסי, מפת סכסוך הקרקעות בכרמל בין הכרמליתים והטמפלרים – 1885. מאמר בתוך: וזאת ליהודה מחקרים בתולדות ארץ- ישראל ויישובה. מוגשים ליהודה בן פורת. עורכים יהושע בן-אריה ואלחנן ריינר. יד יצחק בן צבי 2003.

מאמר על סכסוך הקרקעות בין הכרמליטים לטמפלרים, ובמרכז המאמר ניתוח מפה ששרטט גוטליב שומאכר ב1885. בתחילת המאמר סקירות נרחבות על תולדות הכרמליטים והגרמנים. החומה והסכסוך מוזכרים במקומות שונים במאמר.

4.

בן-ארצי יוסי, פון-מולינן ומפת חיפה 1908, פרק בספר חיפה – היסטוריה מקומית, בעריכת יוסי בן-ארצי. הוצאת אוניברסיטת חיפה \ זמורה-ביתן 1998.

בפרק זה החל מעמוד 15, מאמר על מולינן וניתוח מפת הקרן הצפונית מערבית של הכרמל. כולל צילום מוקטן של המפה.

5.

טוראל שרה – עוצרת תערוכה. גלגוליה של אוטופיה. מוזיאון ארץ-ישראל 2006.

ספר על תולדות הטמפלרים בארץ ישראל. בעקבות תערוכה במוזיאון ארץ-ישראל.

6.

כרמל אלכס, התישבות הגרמנים בארץ-ישראל בשלהי התקופה העות'מאנית. אוניברסיטת חיפה 1980.

ספרו של פרופסור אלכס כרמל, על התיישבות הטמפלרים בא"י כולל בחיפה.

על הסכסוך החל מעמוד 109. על החומה והריסת קטע ממנה – עמוד 110.

7.

כרמל אלכס, תולדות חיפה בימי התורכים.יד יצחק בן צבי 1977.

ספרו הנודע של פרופסור אלכס כרמל, על חיפה בתקופה העותמנית.

על הסכסוך החל מעמוד 123. על החומה והריסת קטע ממנה בעמוד 126.

8.

סמילנסקי משה, כתבי משה סמילנסקי זכרונות כרך ראשון. דפוס א איתן וס שושני. תרפ"ח.

פרק על חווית הסופר במפגש ראשון עם החומה: פרק "הר הכרמל" החל מעמוד קצג. תיאור החומה בעמוד קצח.

הפרק הזה מופיע גם בחלוקה אחרת של כרכי הזיכרונות: כתבי משה סמילנסקי כרך שמיני זיכרונות, עמוד 151.

9.

קלוזנר יוסף ד"ר, עם וארץ קמים לתחיה. כרך ראשון: תורכיה, יהודה, שומרון. הוצאת יבנה 1944 .

זיכרונות של קלוזנר, רשמי מסע בארץ ישראל. בעמוד 201 תיאור הגדר.

הזיכרונות הופיעו לפני כן ב "השלח" בהמשכים במשך שנתיים בכרכים כ"ז- ל"א, וכן בספר "עולם מתהוה" בתרע"ה.

10.

Friedman Elias, the Latin hermits of Mount Carmel. Institutum Historicum Teresianum studia 1979.

מחקר מעמיק וחשוב על תולדות הכרמליטים על הר הכרמל, מלווה בצילומים רבים. נערך ע"י האב פרידמן. שחי במנזר בסטלה מאריס.

בעמוד 210 מוזכרת החומה בכמה משפטים: הוא מזכיר את מולינן שכתב אודות החומה. כמו כן האב פרידמן מציין שנשארו רק שיירים שרידי החומה.

11.

Carmel its history, spirit, and saints. P. J. Kenedy & sons, second edition 1927.

מחבר לא ידוע. תולדות הכרמליטים בעיקר בארה"ב אבל גם בא"י ובאירופה. מעט מאוד צילומים.

בעמודים 169 עד 171, מתוארים הסכסוך עם הטמפלרים ובניית החומה.

מהדורה ראשונה יצאה ב1897 כך שספר זה במהדורה שנייה, מעודכן לתחילת המאה העשרים, כולל מה קרה לחומה מאוחר יותר מתקופת המהדורה הראשונה.

12.

Giordano Silvano – editor, Carmel in the holy land. Il messaggero di gesu bambino – Arenzano 1995.

ספר על תולדות הכרמליטים בארץ ישראל, מלווה בתצלומים רבים.

13.

Mount Carmel. Burns oates & washbourne. 1923

מחבר לא ידוע. תקציר תולדות הכרמליטים. מעט צילומים. ספרון המבוסס על ס11. החומר הכתוב והצילומים ברובם על נחל שיח ואיזור סטלה מאריס. בעמודים 73,74 מוזכרים החומה והסכסוך. כאן ממש לא דייקו והגזימו בתיאורים, למשל: אורך החומה הפך מ9 ק"מ ל 9 מייל, ולטענתם כל החומה גולחה כליל ע"י התורכים במלחמת העולם הראשונה – עובדה לא נכונה.

14.

Muelinen Von Eberhard

Beitraege zur Kenntnis des Karmels

In Kommission Bei K. Baedeker 1908

הערה: השם מולינן בגרמנית נכתב עם האות U ושתי נקודות מעליה. אולם בגלל בעיות עם פונטים באתר, השתמשתי בתחליף UE . במילה הראשונה של שם הספר מופיעה האות A ושתי נקודות מעליה. אולם בגלל בעיות עם פונטים באתר, השתמשתי בתחליף AE

ספר מחקר בגרמנית על הכרמל כולל צילומים. לספר מצורפות בנפרד שתי מפות:

מפה אחת – מפת הכרמל בקנ"מ 1:65360

מפה שנייה – מפת צפון הכרמל בקנ"מ 1:41332

בעמוד 105 מוזכר קיר המקיף את המנזר באורך של כמעט 9 קילומטר.

ספר חובה לכל מי שחוקר את הר הכרמל. הבעיה היא שהספר נכתב בגרמנית. לא מצאתי תרגום לא לאנגלית ולא לעברית.

בשנת 2010 הודפסה מהדורה סרוקה של הספר, אשר אינה כולל, את המפות. ניתן להזמין עותק כזה דרך הרשת, למשל באתר
Abebooks.com

הדבר מתאפשר היות והספר פורסם לפני 1923 ונחשב בארה"ב וייתכן בארצות נוספות כ
Public domain

באופן אבסורדי, על הכריכה של הספר הסרוק, במקום הכרמל, מופיע צילום של מה שנראה כמונט בלאן.

15.

Oliphant Laurence, Haifa or life in modern palestine. William blackwood and sons MDCCCLXXXVII
(1887)

הספר המקורי. הפרק על הסכסוך, החל מעמוד 281:

The convent of Carmel versus the town of Haifa.

16.

Oliphant Laurence, Haifa or life in the holy land 1882-1885. canaan publishing house 1976.

הוצאה מיוחדת בישראל של הספר המקורי עם שם ספר קצת שונה. הפרק על הסכסוך, החל מעמוד 354:

The convent of Carmel versus the town of Haifa.


הספר מלווה באיורים רבים שאינם מופיעים בספר המקורי.


17.

Rothschild Julius J. , history of Haifa and Mt. Carmel. Haifa 1934, published by Palestine & Egypt Lloyd ltd.


חוברת דקה באנגלית, על תולדות הר הכרמל וחיפה. בין היתר על הכרמליטים והטמפלרים. בעמוד 13 מוזכרת חומה של 9 קילומטר ומוזכרת המריבה (בטעות בשנת 1886 במקום 1885).בעמוד 18 מוזכרות דרכים להר והשער התחתון בעליה לסטלה מאריס. בעמוד 19 מוזכר השער המזרחי (זה שבתחילת רחוב טשרניחובסקי).


18.

Sauer Paul, The holy land called. Temple society Australia 1991

ספר על תולדות הטמפלרים כולל בארץ ישראל מלווה בצילומים.

נערך לאחרונה ע"י irir בתאריך 04-09-2011 בשעה 03:07.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #11  
ישן 04-09-2011, 19:56
  נתב שטח נתב שטח אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.09.07
הודעות: 201
מחקר שחידש לי רבות
בתגובה להודעה מספר 10 שנכתבה על ידי .ישראלה היפהפיה שמתחילה ב "כמו תמיד כשאתה וחיפה נפגשים יחדיו - מעניין, מסקרן, יסודי ומקצועי."

תמיד תהיתי מהי אותה חומה הנמצאת מעל נווה דוד וניחשתי שהיא תחמה את גבול הקרקעות של האחים כיאט שרמת הנשיא הייתה חלק מאדמותיהם לפני שנמכרה ליזמי נדל"ן. אגב, שמה הקודם של רמת הנשיא הייתה רמת חביב, ע"ש חביב כיאט.

אנסה לאתר במפות ישנות שברשותי את הקטעים החסרים. לא בטוח שהחומה עברה בנחל שיח, על אף קיום המנזר הכרמילתי הישן שם.

שאלה - קיימת חומה דומה גם דרומית לרחוב פרויד, מהי?

תודה לך IRIR על יוזמת המחקר, על החיפוש במפות ובספרות וגם על הסרפדים ומדרונות הכרמל מהם סבלת! עוד כאלה פרסומים בפורום וזאת הוכחה שגם אם אינני כותב כאן הרבה, הרי יום יום אני נכנס אליכם לחפש חידושים.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #26  
ישן 10-09-2011, 22:26
  amitaikl amitaikl אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 15.10.04
הודעות: 1,396
בתגובה להודעה מספר 25 שנכתבה על ידי irir שמתחילה ב "תודות לכל המגיבים"

מעניין ומרתק!
לגבי
ציטוט:
במקור נכתב על ידי irir
.


2. באזור פרויד, וינשל , פלימן ישנם שרידים של גדרות.


בזמנו ראיתי מפה ישנה של חיפה (לא זוכר איפה, צריך לחפש) בה צוין כי באיזור פלימן היו מזרעות - איזורים לרעיית צאן
_____________________________________
"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 16:41

הדף נוצר ב 0.71 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2018 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר