הסיפור שלי:

11/9/2001 יום ג' בשבוע, נסעתי בבוקר כמדי בוקר בשירות הצבאי שלי מראשון לציון לירושלים ומשם למנהל האזרחי אשר בבית אל. היום היה רגיל למדי - שום דבר חריג. בשעה 12:00 מתקשר אלי אבא ואומר לי שהיה לו עיכוב קל בעבודה ולכן הוא נוסע רק עכשיו לכיוון ירושלים ואם אני אוכל לצאת מוקדם שאגיד לו והוא יאסוף אותי מבנייני האומה.

פניתי למפקד והוא אמר שזה בסדר. בשעה 15:25 התייצבתי להסעה הראשונה מהבסיס. אוטובוס ממוגן ירי יוצא משער הבסיס לכיוון ירושלים ועולה על כביש 60. כרגיל, אני מדליק את הווקמן (כן, אז היה לי ווקמן) ושומע מוזיקה בפול ווליום. אי שם באמצע הדרך, אני מתחיל לשמוע קולות ברקע... זה נשמע כמו רדיו אבל בפול ווליום כזה וזה חודר בתוך האוזן... מפריע לי למוזיקה. התעצבנתי... הורדתי את האוזניות והתכוונתי להתקדם לנהג ולהגיד לו להנמיך אבל אז אני מתחיל לשמוע על המטוס הראשון. לקח לי בערך 4 דקות של האזנה בשביל להבין על מה מדובר בכלל.

מתקרבים לתחנה מרכזית בירושלים ופתאום "אוי ווי... עוד מטוס - הפעם בבניין השני" מי היה מאמין. ירדתי מהאוטובוס ומיהרתי למקום שאבא עמד בו. סיפרתי לו והוא מיד הדליק רדיו. כל הדרך מירושלים לראשון נסענו עם הרדיו - מקשיבים לדיווחים ועל הפגיעה בפנטגון. הגענו הביתה - אני עולה למעלה ואומר לאמא "שמעת מה קרה?" היא אומרת לי "כן - אבל בטח לא שמעת את מה שקרה הרגע". "מה קרה?" שאלתי בבהלה והיא אומרת לי "אחד הבניינים קרס". לא האמנתי - רצתי לטלויזיה. הוא קרס. אחריו קרס השני. כך הסתיים יום שיגרתי למדי...

-----------------------------
S e g m a n y

מהרגע ששמעתי - הייתי בערך איזה 3-4 שעות מול הטלויזיה שלא הפסיקה לעדכן כל רגע..
זה היה אחרי ביצפר כמובן נראה לי שהייתי בכתה ח' או ט'..

כבר בגיל זה יש לך בעיות זיכרון?
לנו הזקנים יש תירוץ בגלל הגיל המתקדם שלנו.

will you marry me nesli barda? Operating system: Linux The day Microsoft & apple makes a product that does not suck will be the day they start making vacuum cleaners. say no to Apple&Facebook&MS&Samsung IL&Nokia&Hot&Yes,but say yes to Google

היתי בצבא.

שלום בכל מחיר-פילוסופיה של עבדים.
Ceterum censeo "Palaestinam" esse delendam
אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...%ED#post3821467

אתה יודע מה - בשבילך...

איפה הייתם ב12/09?

-----------------------------
S e g m a n y

בבית, ראיתי את המטוס השני פוגע בשידור חי

‎"הביאוהו חי או מת, מוטב חי. זה יהיה חשוב מאד עבור הנוער שלנו"

כשהגיע הדיווח הראשוני ברדיו על מטוס שפגע במגדל, הייתי בדרך לעבודה בתחנת הטלוויזיה הקהילתית בטבריה (כן, ממש עבדתי שם איזו תקופה). שרי רז הייתה הקריינית והיא דיווחה על פגיעה אפשרית של מטוס, כנראה תאונה.

בראשי עלתה תמונה של מטוס קל, אולטרא-לייט, מקסימום איזה פייפר כזה נחמד, כי היה לי די ברור שרק איזה טייס חובב מטומטם יכול להיכנס במגדל ככה....

חמש דקות מאוחר יותר כבר הייתי במתנ"ס בשיכון ד', איפה שהתחנה שלנו הייתה ממוקמת. כולם ישבו והסתכלו על המגדל בוער בשידור חי... ואז הגיע המטוס השני. מישהו אמר "אלוהים, זו לא תאונה" בקול חזק מדי... ולקח לי רגע לקלוט שזה הייתי אני.

העבודה באותו אחה"צ הייתה לעשות כתבה על מין כנס להקות ריקוד בעיירה מגדל... אבל אף אחד לא נראה מרוכז במיוחד וכולם התמקדו בטלוויזיה 14 אינץ' שמישהו הביא...

כשקרסו המגדלים, הייתה לי התחושה המוזרה של דז'ה וו.... לקח לי רגע לקלוט מדוע... שבוע לפני כן סיימתי לקרוא את "חוב של כבוד" מאת טום קלנסי.. וסוף הספר נראה כמעט כאילו שימש השראה לאל-קעאדה...

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

מרתק.

שלום בכל מחיר-פילוסופיה של עבדים.
Ceterum censeo "Palaestinam" esse delendam
אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?

ציני? o.O

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

דווקא לא, הפעם. כנ"ל לגבי הסיפור עם הפלישה ל אפגניסטן.

שלום בכל מחיר-פילוסופיה של עבדים.
Ceterum censeo "Palaestinam" esse delendam
אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?

צ'ודה

מסתבר שיש לזיכרון הדי מוצלח שלי שימושים

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

והצלוליטיס של דפני ליף עוד נגיע רחוק...

-----------------------------
S e g m a n y

למה אתה הורס לי את הלילה??

שלום בכל מחיר-פילוסופיה של עבדים.
Ceterum censeo "Palaestinam" esse delendam
אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?

-----------------------------
S e g m a n y

התכוונתי ללוף.

שלום בכל מחיר-פילוסופיה של עבדים.
Ceterum censeo "Palaestinam" esse delendam
אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?

-----------------------------
S e g m a n y

כי לא ניסיתי לוף עם שוקולד.

מזכיר לי איזה בחור בתיכון שהיה בא לבית ספר עם פיתה עם חומוס וריבת דובדבנים...

-----------------------------
S e g m a n y

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

הייתי בבית עם כל המשפחה עד דרגה 3 של הקרובים ופעם ראשונה שכולם צפו בחדשות יחדיו כמה שעות טובות ואף אחד לא נסע הביתה מוקדם אלא צפו בטלויזיה מה קורה.

will you marry me nesli barda? Operating system: Linux The day Microsoft & apple makes a product that does not suck will be the day they start making vacuum cleaners. say no to Apple&Facebook&MS&Samsung IL&Nokia&Hot&Yes,but say yes to Google

באותו יום היו לנו בחני צוותים, והצוות שלי (הייתי הכוון) זכה במקום הראשון בגדוד.
את המסדר הגדודי באותו ערב, דקה לפני שהמג"ד הכריז עלינו כצוות המצטיין, הוא פתח באומרו שהיום הזה יכנס להיסטוריה והתחיל לספר מה קרה.
מכיוון שכל הגדוד היה שקוע במהלך היום באימון ובבחנים, אף אחד לא ידע על זה וכולנו חשבנו שהוא עובד עלינו.
מיד בסוף המסדר התקשרתי לאחי, שאישר את שאירע.

זאת היתה הרגשה מוזרה - איך יכול להיות? אין מצב, הרי רק לפני כמה חודשים היינו שם בטיול משפחתי לפני הגיוס שלי, וכמה שנים קודם לכן הייתי שם שוב במסגרת משלחת.
הזוי, בלתי נתפס.

לעולם אשא דגלך בגאווה

הייתי בבסיס בצבא.

בבית מזפזפ בין ערוצי הטלויזיה השונים מתחילת השידור של CNN על הפגיעה במגדל הראשון.

למי שמרגיש נוסטלגי יש ארכיון של שידורי הטלויזיה מאותו שבוע, מרבע שעה לפני הפגיעה מסודר לפי ערוצים.
אפשר לראות הבדל עצום בדיווחים, כBBC רק שעה וחצי אחרי המטוס השני מתחילים להודות שזה פיגוע ולא תאונה, CNN משדרים בעיקר מניו יורק (הסיקור הכי טוב לדעתי) וFOX מתרכזים בוושינגטון.
http://www.archive.org/details/sept_11_tv_archive

מרתק!

העבודה של CNN דווקא הייתה די חלושה... בזמן פגיעת המטוס השני CNN נתנו את הבמה לתחנה המקומית , WABC שהראתה, בLive, את פגיעת המטוס השני... במשך 4 דקות אחרי זה הם מתעסקים עם ספקולציות, ואומרים ש"אולי" פגע מטוס שני... ואז,אחרי שזה 4 דקות, הם מניחים ששתי הפגיעות היו תוצאות של "שגיאות ניווט נוראות"?

אני הייתי באותה תקופה כתב מקומי בתחנה הרבה יותר פחותה ויכולתי לעשות עבודה הרבה יותר טובה... אבל הבעיה היא פחות בWABC אלא בCNN שלא לקחו את השידור לעצמם... השדרים שלהם לפחות ברמה אחת מעל ויוכלו לעשות עבודה טובה יותר...

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

אופס, הקפצתי את האשכול הישן, תודה רומק.

אני כמעט בטוח שכבר סיפרתי את זה.

הייתי בי"א ב2001, קבענו כמה חברים להכין פיצה באותו יום (דבר שלא עשינו בחיים, אין לי מושג מאיפה הגיע הרעיון). הגעתי הביתה מהלימודים והייתי צריך את האינטרנט כדי לבדוק משהו שקשור ללימודים, הייתי צריך להתקשר לאבא שלי לקבל אישור להתחבר באמצע היום כי זה על המון! על הדרך נכנסתי להייד פארק (מישהו זוכר את האתר הזה?) ופתאום ראיתי הודעה בפורום "העיניין שלנו" שמטוס קל פגע במגדלי התאומים.

פתחתי cnn ומבשך כמה דקות הראו את הביניין הראשון בוער, ואז פתאום ראו מטוס פוגע בביניין, המחשבה הראשונה שלי הייתה שזה קלטת שהרגע הגיע לאולפן וזה גם מה שהמגישה חשבה בהתחלה, שלא עדכנו אותה אבל מישהו צילם ועכשיו העלו את זה לשידור, אבל פתאום הם הבינו שהביניין הראשון בוער ברקע, רק אז הבנתי שראיתי את המטוס השני נכנס בתאומים בשידור חי. מהרגע הזה השידור הפך לפניקה.

מיד התקשרתי לאבא שלי לספר לו, הוא היה באמצע ישיבה והיה בטוח שאני סתם מגזים, רק אחרי כמה דקות הם התחילו לקבל מידע שם.

את הרעיון של להכין פיצה לא דחינו, הלכתי לחבר וישבנו כל החבורה לראות חדשות (אני הכנתי את הפיצה, כל יתר החברים מאותגרים מטבחית, יצא לא רע בכלל)

הגלריה שלי בפליקר

אני לא זוכר באיזה כיתה הייתי אבל אני זוכר שישבתי וראיתי את כל השידור הזה עם אמא שלי במשך איזה 4-3 שעות.
היה לי ממש מוזר לעכל את זה בגיל הזה...

Leafter

~O.G~

אני הייתי בכיתה ז' באותה שנה ואני זוכר שחזרתי מכדורגל בשכונה עם החבר'ה(ירון בטח פעם גם שיחק בעין הקורא אחרי הצהריים כדורגל). חזרתי הבייתה וראיתי בטלוויזיה שמטוס פגע במגדל אחד ממגדלי התאומים,אציין שבאותו זמן אחותי ואבא שלי טיילו בניו יורק וישנו אצל סבתא שלי שגרה בברוקלין . הטלפונים לא הפסיקו לצלצל :אבא בסדר? יצרת קשר? ואני בכלל לא ידעתי איך מתקשרים לחו"ל , אמא שלי הסבירה לי מעבודה איך להתקשר ואני מנסה והקווים מנותקים. ככה איזה עשר פעמים מנסה להתקשר והקו מנותק, תוך כדי אני שם לב בשידור חי בטלוויזיה שהמטוס השני מתנגש במגדל השני. אני מתחיל להיות בלחץ, עד בפעם המי יודע מה פתאום אבא שלי עונה לי בטלפון, אני מרוב התרגשות כמעט בכיתי, שאלתי האם הם בסדר והוא ענה לי שהם בסדר גמור אבל כל הקווים נפלו לזמן מה בגלל וכל ברוקלין מלאה אבק ועשן . הסתבר שהם היו ב28 לאוגוסט במגדלי התאומים והם שמרו את הכרטיסים(יותר מאוחר אני אצלם את זה ואעלה לפורום). בסופו של דבר נרגענו כולנו , התקשרתי לכל הדואגים והרגעתי. הקטע היה בטיסה חזרה כמה ימים אחרי זה, לטוס 4 יעדים בגלל כל הכאוס ובכל יעד בארצות הברית וקנדה כלב מריח לך את הנעליים והתחתונים.

זה הסיפור שלי של ה11 בספטמבר.

ביוניברס קלאב בנס ציונה, מסתכל באגף של הטלויזיות 700 מטוסים נכנסים בו''ז ב1400 מגדלי תאומים (או שמא 700 כי זה תאומים).

וחודשיים לפני שזה קרה הייתי במגדלים עצמם.

כל העולם כולו מכבי חיפה!

הייתי 3 שנים אחרי שחרור, וזה היה היום הראשון של המילואים הראשונים שלי - שבועיים מפנקים ברצועת עזה, באותה יחידה בה שירתתי בסדיר. רק 4 חודשים לפני כן חזרתי עם זוגתי מארה"ב, שם חיינו בניו יורק במשך שנה וחצי. המקום בו עבדתי היה ממוקם 10-12 דקות הליכה מהמגדלים, והם היו חלק מהנוף הקבוע של חיי היומיום שלי שם.

היינו ברכב, קצת לפני צומת יד מרדכי כשהפאלפון צלצל - על הקו החברה הכי טובה של זוגתי (גם היא אמריקאית, כמו זוגתי). היא אמרה לי בקול מודאג שהמטוס נכנס בתאומים, וחושבים שזה היה בכוונה כי זה המטוס השני שמתנגש בהם. כאחד שהכיר את העיר לעומק, הייתי בטוח שאיזה טייס עם מטוס קל התנגש במגדל ועכשיו זה לא ירד מהחדשות במשך חודש לפחות... לא ממש התרגשתי מזה, ואמרתי לה שזוגתי ממש מודאגת מזה שנטשתי אותה בפעם הראשונה למשך פרק זמן ארוך של כמה שבועות ושתהיה איתה בקשר. כשהגענו לבסיס, שהיה כמו בית בשבילי, ישר ניגשתי למועדון - ראינו את הכל על המסך, לקח לי בדיוק שניה להבין שהעולם השתנה ברגע זה והמאה ה-21 באמת התחילה.

הימים הבאים היו מלחיצים לא פחות. בעזה נצפו תהלוכות שמחה-לאיד של המוני מפגינים, מהלך שידפוק להם את יחסי הציבור לשנים קדימה. אם בסדיר חוויתי תקופה רגועה, יומיים אחרי ההתקפה חוויתי על בשרי הפגזת פצמ"רים שנפלו 100 מטר מגדר הבסיס והקפיצו אותי מהמיטה לכיוון התקרה... היינו חשופים בצורה די חלקית לחדשות בטלויזיה ובעיתונים, אבל התחושה הכללית באוויר היתה של טרום-מלחמת עולם או משהו דומה.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל