אני עכשיו בכיתה י"ב, יש לי ציונים מאוד גבוהים בבגרויות, יש לי רקע מאוד גדול במחשבים בלי קשר למה שלומדים בבצפר, אני יודע שזה מה שאני רוצה להיות (לפתח משחקים + תוכנות ו/או האקינג ואבטחת מידע {ככל הנראה דגש על פיתוח משחקים + תוכנות!}) ברמה גבוהה.
אני לומד 5 יח' כימיה (רק בשביל הבגרות, לא מתעניין...) + 5 יח' מדעי המחשב.
עושה בגרות מלאה בציונים מעולים. אנגלית 5 יח'.
מתמטיקה סיימתי 3 יחידות על ציון 100 עגול, זה היה לי ממש קל והסיבה שעשיתי 3 היא לא הרמה, אלא שלא השקעתי במהלך החטיבה (למעשה בכלל לא למדתי כלום) ולכן היה חסר לי הבסיס ולא יכלתי ללמוד בתיכון ל4/5 יחידות מההתחלה, ועכשיו כמובן כבר מאוחר מידי. אני לא צריך מתמטיקה באופן ישיר, אבל כמובן שאם זה יהיה הכרחי להייטק אני אצטרך להשלים. (ואני שוב אומר, יש לי ראש לזה מבחינת הבנה!!).
אני בן 18 (נשארתי בגן שנה).

אחרי שהצגתי את הרקע הבסיסי, ההתלבטות המאוד גדולה שלי היא מה לעשות בעניין הצבא. אני כמובן בעדיפות ראשונה מנסה להתקבל למסלול גאמ"א, המסלול היוקרתי ביותר של מחשבים בצבא.

יש לי קב"א 53 (מונע רק טיס ועוד כמה יחידות קרביות מובחרות שאין לי בכל מקרה עניין בהם), דפ"ר 70 (מספיק לכל דבר, ללא ספק! כל ההגבלות הן ל60 ומעלה, אפילו אין תפקידים שצורכים 70 ומעלה) ופרופיל קרבי מלא (97 ללא סעיפים).

במידה ולא אתקבל לגאמ"א (זו הנחה ממש לא פרנואידית כי ידוע לכולכם שזה ממש לא ברור מאליו להתקבל ליחידה היוקרתית הזו!!), עדיפות שנייה היא כמובן ממר"ם אך במקרה שלי זאת לא אופציה, מכיוון שממר"ם דורשים פרופיל עורפי (64) בלבד, לעומת גאמ"א שלא מגבילים. כך שבמידה ולא אתקבל לגאמ"א, יש שתי אפשרויות בשבילי: או ללכת לתפקיד שלא יעניין אותי ושלא קשור למחשבים (מה שאני רוצה לעסוק בו בעתיד) אבל אני אשתחרר מוקדם ולא אצתרך לחתום קבע, או שאלך למסלול עתודה ואחתום קבע, אבל ככה אני יודע שבדרך עקיפה למעשה אני כן מתקבל למה שרציתי מלחתחילה, כי אני אלמד מחשבים ואחר כך אעסוק בזה בצבא.

למעשה, למה אני בכלל שואל את זה? מכיוון שקיבלתי המון אזהרות בנוגע לעתודה, הרבה אמרו שזה לא שווה את זה וזה להיות "עבדים" של הצבא, והם היו מעדיפים ללכת למשהו שהם לא מתחברים אליו בצבא, העיקר שזה לא יהיה בעתודה ושהם ישתחררו מוקדם ויוכלו לפעול להגשמת המטרה העתידית שלהם באמצעים אחרים, ולא להיות משועבדים לצבא עד כמעט גיל 30 בהתחייבות שלא מביאה להם תועלת, לעומת מה שהם יכולים להשיג באופן עצמאי אחרי צבא רגיל ללא קבע.

אז ההתלבטות היא כזאת: המטרה שלי היא כמובן לעשות את הבחירה הכי נכונה שתלוייה בדברים הבאים-
*המטרה בקבלת ההחלטה היא לבחור באפשרות שתתן לי יותר סיכויים, ובדרך המהירה והטובה ביותר לעבוד בעתיד במקום האיכותי ביותר בשוק האזרחי בתחום שלי (במחשבים, הייטק).

אז, במקרה שלי, במידה ולא יקבלו אותי לגאמ"א, זו תיהיה בחירה נכונה ללכת לעתודה? או שיהיה לי עדיף להיות ללא קבע במקצוע שהוא לא מחשבים אך בגלל שאני ישתחרר מוקדם ולא קרוב לגיל 30 אני אוכל להתקדם למטרה שלי בדרך טובה יותר מאשר בעתודה?

אני שואל את זה כי כרגע עוד כל הדלתות פתוחות בפני, אבל בקרוב מאוד אם לא אתחיל ללמוד לפסיכומטרי ולהוציא ציון טוב האופציה של העתודה תרד בכל מקרה, כי חובה פסיכומטרי לקבלה לעתודה! ואל תגידו דברים כמו "תעשה פסיכומטרי שהדלת של העתודה תישאר פתוחה, ואז יישאר לך רק להחליט", בגלל שזה לא פשוט ללמוד לפסיכומטרי בזמן לימודים בתיכון, וזה משהו שצריך לעשות אותו רק אם יש תכלית מסויימת, ולא סתם ליתר בטחון.

מקווה שלא שחכתי משהו אבל בגדול זה העניין, ואני בהתלבטות בלתי אפשרית למחשבה, ואני ממש לא יודע איך לפעול כדי להגיע להישגים הכי טובים בתחום המחשבים בעתיד. זו החלטה שאני חייב לקבל בחודשים הקרובים מאוד!!! אם לא אתחיל ללמוד לפסיכומטרי בחודשים הקרובים, ולא יקבלו אותי למסלול גאמ"א, אז למעשה אני אשאר אך ורק עם אפשרות אחת ביד, ללא אופציות נוספות!!! (שהיא ללכת לשירות רגיל בצבא, אך לעסוק בנושא שלא מעניין אותי ולא תורם לי לתחום המחשבים!), ללא אפשרות ללכת לעתודה וכן לעסוק במחשבים.

ד"א, האתר הזה http://noatuda.co.il גרם לי לחשוב הרבה לפני שאני בכלל שוקל ללכת לעתודה, וגם נכון לעכשיו אני יותר נוטה לאפשרות של לשרת במשהו שלא קשור למחשבים מאשר להיות בעתודה, אבל לא הייתי מתייעץ איתכם אם לא הייתי בדילמה קשה כל כך. אולי תצליחו לחדש לי עוד כמה דברים שאני לא שוקל בנושא, ותצליחו לעזור לי לפתור את ההתלבטות הקשה הזאת! :S

תודה ענקית לכל העוזרים,
דור.

עבור לפורום מתגייסים
בהצלחה (אולי תוותר שם על הצבעים..).

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

אני עשיתי פסיכומטרי במהלך התיכון, ואני "נגד" עתודה.
אני נגד עתודה, בגלל שלדעתי זה מסלול שלא משתלם לכל אחד. לדעתי אתה צריך לקרוא טוב טוב את האותיות הקטנות לפני שאתה בוחר ללכת לעתודה, לשים לב לקבע שצריך לחתום, ולדח"ש-כלומר לאחר התואר אתה רק מתחיל 3 שנים בתור חייל ומרוויח כמו חייל סדירניק למרות העובדה שיש לך תואר ראשון, וזה מינוס מארץ המינוסים.
אני חושב שאתה קצת הולך רחוק, אין הרבה אנשים שיודעים באמת מה הם רוצים לעשות בגיל שלך, וגם אם אתה יודע שאתה רוצה לעסוק במחשבים, שירות צבאי שקרוב לתחום הוא לא must. תנסה להתקבל והכל, אבל תדע שאם לא תתקבל, אתה לא חייב לרוץ לעתודה רק בגלל זה. לך תעשה שירות של שלוש שנים, שיריון, חי"ר לאיפה שלא תגיע, תסיים, ואז בכיף תשב ותחליט מה בא לך ללמוד. אולי אפילו זה לא יהיה מחשבים.
אם אתה בכל זאת מתעקש, ולא מתקבל לגאמא, אל תתבאס, זה לא מה שימנע ממך לעסוק במחשבים.
בכל מקרה אני לא ממליץ לך ללכת על עתודה. ובטח שלא מהסיבות שלך.-זאת דעתי.

אגב, גם אם יש לך קב"א 53, יכלת לבקש חריג טיס ולקבל זימון למיונים.

תוספת:

ציטוט:

במקור נכתב על ידי dordort אז למעשה אני אשאר אך ורק עם אפשרות אחת ביד, ללא אופציות נוספות!!! (שהיא ללכת לשירות רגיל בצבא, אך לעסוק בנושא שלא מעניין אותי ולא תורם לי לתחום המחשבים!), ללא אפשרות ללכת לעתודה וכן לעסוק במחשבים.

לא בטוח שהשירות הצבאי שלי יתרום לי לתחום שאני רוצה לעסוק בו בעתיד, ומן הסתם לרוב האנשים השירות הצבאי לא!, אבל זו לא המטרה של שירות צבאי. נחמד שאתה רוצה שהשירות הצבאי שלך ישתלב בתחומי העיניין הפרטיים שלך אבל סביר להניח שככה זה לא יהיה, וגם לא בטוח שמה שנראה לך נוצץ כל כך כמו גאמא, זה באמת מה שאתה חושב שזה.
שירות צבאי "רגיל", הוא השירות הצבאי, המטרה היא לא לפתח אותך, ואת הכישורים שלך(למרות שבהחלט יש המון מסלולים צבאיים שנותנים לך את זה בלי קשר) אלא לתרום ולהגן על המדינה.
מקווה שהבנת למה אני מתכוון.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי deltaforce אני עשיתי פסיכומטרי במהלך התיכון, ואני "נגד" עתודה. אני נגד עתודה, בגלל שלדעתי זה מסלול שלא משתלם לכל אחד. לדעתי אתה צריך לקרוא טוב טוב את האותיות הקטנות לפני שאתה בוחר ללכת לעתודה, לשים לב לקבע שצריך לחתום, ולדח"ש-כלומר לאחר התואר אתה רק מתחיל 3 שנים בתור חייל ומרוויח כמו חייל סדירניק למרות העובדה שיש לך תואר ראשון, וזה מינוס מארץ המינוסים. אני חושב שאתה קצת הולך רחוק, אין הרבה אנשים שיודעים באמת מה הם רוצים לעשות בגיל שלך, וגם אם אתה יודע שאתה רוצה לעסוק במחשבים, שירות צבאי שקרוב לתחום הוא לא must. תנסה להתקבל והכל, אבל תדע שאם לא תתקבל, אתה לא חייב לרוץ לעתודה רק בגלל זה. לך תעשה שירות של שלוש שנים, שיריון, חי"ר לאיפה שלא תגיע, תסיים, ואז בכיף תשב ותחליט מה בא לך ללמוד. אולי אפילו זה לא יהיה מחשבים. אם אתה בכל זאת מתעקש, ולא מתקבל לגאמא, אל תתבאס, זה לא מה שימנע ממך לעסוק במחשבים. בכל מקרה אני לא ממליץ לך ללכת על עתודה. ובטח שלא מהסיבות שלך.-זאת דעתי. אגב, גם אם יש לך קב"א 53, יכלת לבקש חריג טיס ולקבל זימון למיונים. תוספת: לא בטוח שהשירות הצבאי שלי יתרום לי לתחום שאני רוצה לעסוק בו בעתיד, ומן הסתם לרוב האנשים השירות הצבאי לא!, אבל זו לא המטרה של שירות צבאי. נחמד שאתה רוצה שהשירות הצבאי שלך ישתלב בתחומי העיניין הפרטיים שלך אבל סביר להניח שככה זה לא יהיה, וגם לא בטוח שמה שנראה לך נוצץ כל כך כמו גאמא, זה באמת מה שאתה חושב שזה. שירות צבאי "רגיל", הוא השירות הצבאי, המטרה היא לא לפתח אותך, ואת הכישורים שלך(למרות שבהחלט יש המון מסלולים צבאיים שנותנים לך את זה בלי קשר) אלא לתרום ולהגן על המדינה. מקווה שהבנת למה אני מתכוון.

בקשר לטיס, סתם ציינתי את זה בתור עובדה, אני יודע שיש חריגים אך זה בכל אופן לא מעניין אותי (כפי שכבר אמרתי). אין לי שאיפה צבאית אחרת מאשר להתקבל למחשבים, מבחינתי כל מה שהוא לא מחשבים בצבא הוא זהה עבורי.
בקשר למטרת הצבא, ברור לי שהמטרה היא לשרת ולתרום למדינה, אך זאת לא המציאות בשלמותה. הרי ידוע שבעיקר במחשבים "חוטפים" אנשים לעבודות יוקרתיות מתפקידים בחירים של מחשבים בצבא. זה נותן מוניטין מאוד גדול להמשך החיים, ובגלל זה חשוב לי לעשות את הבחירה הנכונה!
כמובן שיש לי אינטרס מאוד אישי פה, אבל אני גם בטוח שאני אתרום לצבא בכל מקרה הרבה יותר מעצמי בתחום המחשבים מאשר אם איהיה בתפקיד אחר.
ובקשר לגאמ"א, אני כן בטוח בוודאות שזו היחידה שאני שואף להגיע אליה, כי בן דוד שלי נמצא שם והוא מרוצה מכל שניה. יש שם צוות גאוני, מתכנתים ברמה מאוד מקצועית, יחס של עבודה ולא של צבא, ואתגרים גדולים מאוד. (ובנוסף משכורת לא רעה יחסית לצבא באופן כללי).

תעשה מה שבראש שלך, אני נתתי לך את הפרספקטיבה שלי לכל העיניין.
בסופו של דבר, גם אם לא תלך לגאמא, לא יקרה כלום, ואם באמת תרצה לעסוק במחשבים, תוכל לעשות זאת אחרי הצבא.
לעתודה אני לא ממליץ ללכת וזה בלי קשר, זאת רק דעתי האישית.

אתה בן יחיד?

לא, אנחנו 2 אחים להורים גרושים, אחד גר עם אמא ואני גר עם אבא. (לבד).