התפרסם נתון מעניין מאוד. בשבי הגרמנים נפלו כ-60,000 קצינים וחיילים יהודים מתוך כ-400,000 החיליים הפולנים השבויים (15%).
בשנת 1940 שוחררו רוב השבויים וחזרו מי לביתו ומי לגיטאו...
עוד יותר מעניין כי 1000 קצינים יהודים לא שוחררו ונשארו בשבי ורובם הגדול שרדו את השואה.
מישהו יכול להוסיף על הנתון הזה?

יצא מחקר גרמני בעל 10 כרכים אודות המלחמה ושבויים:

"Die Kriegsgefangenenpolitik des Deutschen Reiches 1939 bis 1945. In: Die Deutsche Kriegsgesellschaft 1939–1945. Zweiter Halbband: Ausbeutung, Deutungen, Ausgrenzung. Im Auftrag des Militärgeschichtlichen Forschungsamtes herausgegeben von Jörg Echternkamp. Deutsche Verlagsanstalt, München 2005
(=Das Deutsche Reich und der Zweite Weltkrieg Bd. 9/1-2), S. 729–875, ISBN 3-421-06528-4

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

בספר הקומיקס המדהים של ארט ספיגלמן, 'מאוס' (עכבר, בגרמנית) הוא מספר את סיפורו של אביו בימי השואה. אביו גויס לצבא הפולני (גיוס חובה) השתתף בקרבות המגן הנואשים של הפולנים, ונפל בשבי הגרמנים. הוא מספר כי הגרמנים הפרידו בין השבויים היהודים לפולנים, כאשר את הראשונים שלחו לעבודות כפיה. לאחר כמה חודשים בשבי, הם אכן שוחררו.

לפעמים היה כדאי לפול בשבי ולא להיות יהודי בצבא הפולני.
אני מכיר הרבה מיכרים שחיילים וקצינים יהודיים נרצחו בתחילת המלחמה על ידי חיילים פולנים אחרים, לפעמים בגלל כסף , לפעמים בגלל שנאה לקצינים יהודיים ולפעמים סתם בגלל אנטישמיות ונציול הכאוס.

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

דוד של אמי נרצח בתחלת המלחמה על ידי חיילים מהיחידה שלו.
הסיפור התגלגל אלנו בדרך לא דרך , ויחד איתו סיפורים נוספים.
כמו בכל מקום גם בצבא הפולני היתה אנטשמיות , אומנם לא מוכוונת על ידי השלטונות ומהפקדים אבל היתה.

ואני לעומת זאת מכיר - הפעם אישית- סיפור של חייל יהודי שמפקד הגדוד שלו (פולני ממוצא גרמני, ולא בדיוק חובב ציון) מסר לו את כל קופת הגדוד, בטרם הכניעה.

.

3 קרובי משפחה שלי היו בצבא הפולני ונפלו בשבי :

2 נפלו בשבי הרוסים, הועברו למחנות עבודה ולבסוף לארחנגלסק (אוזבקיסטאן) עד סוף המלחמה.
1 נפל בשבי הגרמנים, הועבר למחנה עבודה מיידנק (הם היו הבנאים של מחנה ההשמדה מיידנק), הוא ברח מהמחנה לאחר שהבין שכל מי שמגיע לשם מוצא להורג, והצליח להימלט ולהתחבא עד סוף המלחמה.

כל מי שנותר, ולא הצליח לברוח לכיוון רוסיה (שגם שם לא היה פיקניק, הם הועברו לגולאג בסיביר), נרצח ע"י הנאצים ימ"ש.

! This is Sparta

מישהו מכיר מקור שמפרט את שמות השבויים היהודים וגורלם (או משהו בסגנון)?