את תהיי המריונטה שלי.
ארחצך בגלים חמים, אסבן מקומות פרטיים.
אחפוף שיערך ואבריש רכותך.
אסבן חלקלק, אצבעותיך ובין שערייך.
אקציף על הגב את לובן שכמותייך.
במגבת גדולה ורכה אעטפך,
אספוג רטיבות צווארך ושדייך,
וארד על ברכיים מולך, לנגב את רגליך.
יום אחד את תהיי המריונטה שלי.
ותתני לי לקשור אותך אל פינות המיטה,
להדק הקשרים ולסכור העיניים,
לנשק הריסים והאף הסנטר,
לבצע בך עוללות שקשה לתאר.
בנוצות אדגדג כל פיסה של עורך,
תתפתלי תקפצי תצרחי תברחי,
אך אני עוד אֶשַּׁךְ את חלקת צווארך.
מתחת שדייך נוצות יהלכו,
בחלקה של בטנך יהפכו, יתגרו,
על העור של חיקך בפיזוז ינתרו,
עד לכלות הנשימה ולא יוותרו,
עד שתהיי המריונטה שלי.
יום אחד את תהיי המריונטה שלי
ואני בציפורן אלטף את גופך,
אחרוץ את עורך הבהיר בשבילים לבנים של גישות,
מרידיאנים מכפות של רגליים לירך,
וגופך יתפתל מעוצמת התחושות,
וינסה להמלט לרחף, מאיזוק של ידי המרתקות,
לסדין המיטה, לעולם, למציאות, לבכאן.
זה יקרה כשתהיי המריונטה שלי.
יום אחד את תהיי המריונטה שלי,
ותשתי אייריש קרים משפתי,
מקשתת הגב להגיע עדי, תנשכי את שפתי בציפייה לעוד.
ואני אפזר קוביות של קפוא על בשרך,
ואביט בעורך המבהיק הרטוב העירום,
איך המסת את הקרח בעוצמת היותך,
נחלים של נוזלים לצדו של שדך.
וכשתהא פטמתך מתכרכמת,
בשמחה אתכופף לנושכה,
לשמוע אנקת תשוקתה,
לחלץ עוד ממך צעקה.
ואת, את תהיי המריונטה שלי.
וביום בו תהיי המריונטה שלי,
בין קפלייך אטבול קובית שוקולד,
ואמיס אותה בך, בכבשן בין רגלייך,
ואתן לך לטעום, אצבעי ללקק,
ותינקי אותה עוד בין שפתייך,
עד דבר לא נותר מן החוּם הזולג הממכר המפנק,
ואצלול אל שפתייך, בלשוני אפשק,
ואדגום שוב ושוב טעמך המשכר,
אחפש ואמצא עד אדע.
כך תהיי המריונטה שלי.
כשארצה אהפכך לבובה ממוכנת,
ואגע בך ביד חשמלית, בסיבוב בלחיצות בשפשוף דגדגן,
אפרוק אותך קצת, עד לקצה הענן,
למקום בו הכל לא ידוע.
ומתוך הענן אז אקח,
בלי לשאול או לדרוש, לבקש, להודיע,
באגרוף אחליק אל תוכך.
וצלילים רטובים של חיכוך, של בחישה במבוע,
יתפזרו בחלל וישוטו אלעל, לחלות את ידִי בשכנוע.
כשאוסיף גם לשון, סף אירוע פתאום,
וגלים אל גלים תתפרקי.
אז תהיי רק בובה, סמרטוטית רפויה,
ואני לידך, מתמסרת, אלטף, אחבק, אנשק, אשחזר,
ואדביק את אזני ללבך הפועם.
כשאחשוב שהיית בוּבַתי,
אז תתירי ממך החוטים,
תהפכי על בטני, ותינקי את אוזני,
ותבעירי בי כל עצמותי.
אצבעות אז תגעי בי, תחדרי,
תבעלי, תתַני בי,
עד אובדן מחשבה, עד לכלות הנשימה,
עד תקרה אז תסמיק מקולות ששמעה,
והבינה עד כמה שעפתי.
כי זה סקס ממכר, וזה סקס משכר,
וזה סקס משחרר, השעון משקר,
אהבי אותי עוד, עוד יותר.
וכשאמא תאמר לסדר ת'סלון,
אז אחזיר את עצמי היישר לארון,
כי הייתי בובה, שיחקו בי המון,
ועכשיו עם הדובי הולכת לישון.
דובי אהוב פרוותי וישַן,
מחבק ושותק ומכיל וסבלן,
שאוהב רק אותי, רק אותי כל הזמן.
כשהשמש תשקע והיום יתנתק,
אוציאך לרחוב, אפרד אתרחק,
כי ישנן לי בובות שמותר לאהוב,
וכאלו שרק לשחק.
ראשי
צ'אט
06-10-2011, 12:05
מצב כלאיים
