01-11-2011, 05:53
|
|
אדמין לשעבר
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
|
|
מוזר, אני מכיר פרטים אחרים - אני מכיר סיפור שהוא נמנע מלדווח שיש אצלו אלפי מסמכים...
וטען שיש אצלו רק כמה עשרות - בעוד שעל האלפים האחרים הוא ניהל מו"מ כמו סוחר בשוק, בעודו מותיר
אותם ברשותו.
תראה, אני מבין את הנטייה שלך להתרכגש מכל ספים דמוקרטי משעמם. הם חולשים על רוב רובה של התקשורת, ומי שמתנעל לקרוא גם מקורות אחרים, יניח לתומו שהוא אכן קורא אמת לאמיתה. בפועל האמת כמובן הפוכה כמעט לגמרי. כמעט כל מה שאתה קורא, הוא מלאכת מחשבת לא רק של מה שלדעת העורכים
כדאי שתדע - אלא גם מה שכדאי שלא תדע...
סיפור ולרי פליים לא דוהמ בשום צורה לחשיפת שמות של לוחמי מוסד, אלא אם כן אתה מתכוון לציפי לבני...
מדובר בסיפור ציני של ניסיון נוסף להציג את הרשעים מימין ככאלה שרק מחפשים מלחמות בערבי המסכן
מבגדאד, שמעולם לא עלה על דעתו לפתח נשק ל"ק. ובכן, מה לעשות שאני כנראה קצת זקן מכדי לבלוע את השטויות האוויליות הללו.
מקצוע העיתונות מעולם לא היה מה שהציג עצמו (גיבורים חדורי תחושת שליחות שכל תכליתם היא להביא
לציבור את האמת שהרשעים למעלה מסתירים ממנו). במקרה הטוב הפכה העיתונות למועדון פתטי של יודעי ח"ן, שנהנים נורא לספר לנו שיש דברים שהם יודעים אבל לא יכולים לגלות לנו - ובמקרה הרע (הנפוץ לאין שיעור), היא הפכה למי שמחליט מה משתלם לבוסים שלהם שנדע ומה לא משתלם להם (והסיבות לצנזורה הפנימית הזו יכולות להיות עסקיו של הבוס, קשרים פוליטיים, אג'נדה פרטית ועוד אלף ואחת דברים שאף לא
אחד מהם קשור ל"מקצוע העיתונות", עליו כתבת בפומפוזיות כה גדולה...).
אני בהחלט ניזון מעיתונות (גם באופן אישי וגם כחלק מהאתר), אבל בניגוד אליך, אני מודע לכך שהיא מספרת לי סיפור מאוד מוטה, שראוי לקרוא בשפע ביקורתיות. אני משתדל לצרוך כמה שיותר מסיפורי
הבדים שלהם, מתוך הנחה (שלרוב מוכיחה עצמה) שבגלל שהחבר'ה האלה גם מתחרים זה בזה, לפעמים
נפלטות להם אמיתות שלא התכוונו שייפלטו. אין בי שום אמון בתקשורת כגוף שמטרתו היא הבאת מידע.
התקשורת היא עסק כמו כל עסק אחר.
מלחמת עראק לא הייתה עסק מפופק, גם התקשורת נהנית לטעון כך. הסיבה שאובמה יכול היה לעזור לכמה לובים לתקוע מוט בתחת של קדאפי, הייתה שקדאפי וויתר על נשק גרעיני. לולא הפלישה לעראק - הייתה לו פצצת אטום, וכנראה שהיינו זוכים לראות את אובמה קד גם לו (והוא איש גבוה - לא חראם על הגב שלו?).
היו טעויות רבות בניהול מלחמת עראק (ובעיקר אי ההמשך לכיוון איראן), אבל זו הייתה מלחמה מוצדקת
להפליא, ואפילו המניעים שהוצגו כאפלוליים (פיתוח נשק ל"ק) לא היו סיפור בדים לשמו - שכן, כאמור, האיש
כבר ה-ש-ת-מ-ש בנשק כזה נגד אזרחים חסרי מגן בצפון עראק.
בקיצור, שירי הלל למקצוע העיתונות הם דבר מעורר חיוך - אבל הצגתו של אורי בלאו כ"עיתונאי ראוי לשמו",
היא כבר דבר די רציני. האיש לא עזר בכלום למקצוע העיתונות (אלא אם כן תכליתו להזיק לצה"ל ולסכן
חייליו) - אבל בהחלט עלול היה לעזור, שלא בטובתו, לאוייבי ישראל - וקגנס הסביר איך. החזקת ממסמכים מהסוג שהחזיק - היא סיכון מופקר, ושקר לשלטונות לגבי המצאותם בידיו, היא חמורה עוד יותר.
|