הכנסת השמונה-עשרה



הצעת חוק של חברי הכנסתזהבה גלאון

שלמה מולה

איתן כבל

דוד אזולאי

דב חנין

ניצן הורוביץ

אילן גילאון

[img]file:///C:/DOCUME%7E1/User/LOCALS%7E1/Temp/msohtml1/01/clip_image001.gif[/img] פ/3190/18



הצעת חוק העונשין (תיקון – ביטול העבירה על העלבת עובד ציבור), התשע"א–2011

ביטול סעיף 288

1.

בחוק העונשין, התשל"ז–1977[1], סעיף 288 – בטל.

דברי הסבר

הצעה זו באה לבטל את סעיף 288 לחוק העונשין, התשל"ז–1977, שקובע: "המעליב בתנועות, במילים או במעשים, עובד הציבור, או דיין או פקיד של בית דין דתי או חבר ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה, התשכ"ט– 1968, כשהם ממלאים תפקידם או בנוגע למילוי תפקידם, דינו – מאסר ששה חודשים".

מדינה דמוקרטית אינה יכולה להרשות לעצמה שסעיף אנכרוניסטי זה ישרוד בספר החוקים שלה, ובוודאי שלא ייאכף.

כאשר מדובר בחופש הביטוי, יש ערך רב לביקורת על השלטון לסוגיו.

חופש הביטוי אינו ערך מוחלט, הוא ערך חשוב שיכולות להיות סיבות טובות להגביל אותו באיסורים פליליים, למשל כשמדובר במקרים נדירים של סכנה ממשית לפגיעה בביטחון המדינה, בסדר הציבורי, או ברגשותיהם של מיעוטים ומגזרים.

עם זאת, כאשר מול הערך הרב של הביטוי עומדת פגיעה אפשרית שאינה חמורה – יש להעדיף את חופש הביטוי.

לא ניתן להגן על אמון הציבור, על ידי השתקה, הפעלת איסורים פליליים, או על ידי העמדת אנשים לדין על דברי ביקורת שהם השמיעו כלפי עובדי ציבור שנעלב.

לא ייתכן שפרסום שלא נועד להעליב אלא נעשה מתוך כוונה להצביע על ליקוי ולהביא לתיקונו, אף אם בפועל פגע בעובד, עדיין נושא עימו אחריות פלילית לעבירה.

לא ייתכן שאיסור העלבת עובד ציבור יגן על עובדי ציבור, ובכלל זה גם על אנשי ציבור, המפרסמים, פוגעים ומעליבים, מעל ומעבר להגנה שנותן חוק "איסור לשון הרע" לכלל האזרחים.



מוצע לבטל את המצב האבסורדי שנוצר, אשר בו דווקא הביקורת על אישי ציבור ועובדי ציבור, מוגבלת יותר מהביקורת על אזרחים שאינם עובדי ציבור, ולהוציא את סעיף 288 מספר החוקים.

הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת החמש-עשרה על ידי חבר הכנסת יורי שטרן וקבוצת חברי הכנסת (פ/1699; פ/3754) ועל ידי חברת הכנסת זהבה גלאון (פ/1565).

הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון (פ/229) ועל ידי חברי הכנסת יורי שטרן ומיכאל נודלמן (פ/39).

הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברי הכנסת זהבה גלאון (פ/55/17) ועל ידי חבר הכנסת גדעון סער (פ/2306/17).

הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/915/18).



















---------------------------------

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

י"ב באייר התשע"א – 16.5.11






















[1] ס"ח התשל"ז, עמ' 226.

איזו רשימה של אנשים נפלאים מציעה את התיקון הנ"ל...
שלא תהיה לך טעות: הם לא עושים זאת מאהבת מרדכי, והתיקון הנ"ל הוא שטות גמורה; הרי מדובר על מעליב ולא על "המעביר ביקורת".

להוכיח כי אין אמת במה שנאמר...

לפי המצב היום....

לא ניתן לנאשם להוכיח כי אותה העלבה היא "אמת דיברתי"

ממש כמו בכל משפט לשון הרע...

רק תחשוב שאם אזרח טוען זאת כלפי שופטים....

יש לו זכות להוכיח את דבריו....

מקווה שהחכמתי אותך...

מעבר לנושא העלבת עובד ציבור, ישנה סוגיית "זילות בית המשפט"... כך שגם אם וכאשר יבוטל החוק הנ"ל, ישנה כלים חלופיים אשר ניתן להשתמש בהם במקרה שציינת...

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

ממש כמו הוצאת לשון הרע...

במקרה של הוכחה "אמת דיברתי" ילך עובד הציבור הביתה...

במקרה של הוצאת דיבה ילך המעליב לכלא...

בזילות בית המשפט מותר לנאשם להוכיח את דבריו כלפי בית המשפט...

אם נחשוב ע"פ ההגיון הישראלי... כאשר פלוני יעמוד בעדותו מול שופט (שע"פ קביעת כבוד השופט טירקל חלה הגבלה באפשרות להביאו לעדות ועוד).. מי יזכה?!

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.