בס"ד

סיימתי קורס קצינים בסוף יולי האחרון ושובצתי בתפקיד שלא לשמו יצאתי לקצונה (התפקיד הוא תפקיד רוחב במטה עם זיקה למקצוע הצבאי שלי) בכל מקרה אני בן אדם מאוד אופטימי ותמיד דחפתי ועודדתי את עצמי ואמרתי בוא נראה איך זה יהיה עם המון כוונה טובה, אבל לאחרונה אני ממש מרגיש מתוסכל ואני לא מצליח להתגבר על תחושה שאני מבזבז את הזמן שלי בזמן שזה לא נראה לי כאילו זה הולך להשתנות ולכן... אני מאוד רוצה לחתום וויתור על הקצונה לפני שאני נכנס לקבע( במרץ 12)
אודה לכם אם תתנו לי מידע בנוגע לתהליכים ומה שכרוך בהם...
תודה מראש ויום טוב.

איזה תפקיד נתנו לך? אולי החבר'ה באתר יוכלו לספר לך אם הוא משתפר בהמשך.

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

ק.ניהול ידע בי"ס אתם יכולים לנסות להראות לי זוויות שאני לא מכיר , קשה לי להאמין שתחדשו לי

ואתה תקוע בתפקיד הזה עד סוף השירות?

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

התפקיד הזה למשך שנה בערך אני נימצא בו כחודשיים וחצי , לפני התפקיד הנ"ל הייתי מפק"ץ בהכנה ללהב.
אני פשוט לא רואה את עצמי מחזיק מעמד בתפקיד עוד 10 חודשים בלי להשתגע.....

התהליך די פשוט - צריך לקבל את הטופס מאחת מהת"ש או מהשלישות (לא זוכר מי מהן), אתה ממלא את הטופס שבו אתה מסביר את המצב שלך, בנוסף על הטופס יש גם סעיף מאוד חשוב של המלצת המפקד הישיר (כמובן שכמה שהדרגה שלו גבוהה יותר ככה יותר טוב), ואז אתה פשוט מגיש את זה ומתפלל...
מהניסיון שלי וממה ששמעתי באופן כללי - אל תפתח יותר מדי תקוות בעניין.

מה אני יכול לעשות על מנת לגרום למערכת לא לרצות להשאיר אותי כקצין?

אתה לא באמת רוצה להגיע למצב הזה - כי עד שתגיע אליו, אתה תסבול והרבה.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

נראה לכם שהבעת חוסר רצון ומוטיבציה שתבוא לידיי ביטוי בעשיית העבודה בצורה ממש ממש ירודה קרוב לכלום + התחלת תהליך + קב"ן (ולא בגלל שאני רוצה לצאת בגלל שאני באמת מרגיש שאני צריך קב"ן...) תעזור?

יעבירו אותך לתפקיד שלא דורש את המוטיבציה שלך, ויש הרבה כאלה.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אני חושב שזו תגובה מוגזמת מאוד לתפקיד שיש לך רק עוד 10 חודשים (מתוך 21 כוללים) עד שהוא מסתיים.
אני מכיר הרבה חבר'ה שעשו תפקידים ממש גרועים, נשכו את השפתיים, ועברו לתפקיד שרצו.

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

אתה טועה, במקרה שלי אין תפקידים כאלה, בנוסף בהנחה שאני אסיים את התפקיד הזה תשאר לי פחות משנה לקבע + לא ירצו לשבץ אותי בתפקיד שאני ארצה בוודאות בגלל התפקיד שאני עושה עכשיו....

איך אתה יודע מה הצבא רוצה או לא רוצה?
תחכה עשרה חודשים, לא תמות מזה, ותבקש לעבור לתפקיד אחר.
ועוד טיפ קטן, שלימדו אותי אנשים חכמים: האדם עושה את התפקיד. אני מבין שתפקיד של ניהול ידע הוא בהחלט לא מה שחשבת עליו כשיצאת, או שזה לא תפקיד החלומות שדמיינת לעצמך, אבל אני בטוח שאם אתה בחור רציני תוכל להשתפר ולהוציא את המיטב גם מהתפקיד הזה.
למשל, אם תיזום ותהיה חזק ותוביל תהליכים שלא קשורים רק לניהול ידע אלא גם להתנהלות האג"ם, אולי תוכל לבקש להיות קמב"ץ בחטיבה בתפקיד הבא, ועוד.
לפנות לקב"ן ולבקש לוותר על הדרגות פשוט לא נראית לי כמו דרך רצינית להתמודד עם מצב קשה כמו זה.

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

אלא אם כן מראש עשו טעות במיון.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

לא דיברתי על ללכת לקב"ן בשביל לבקש לוותר על דרגות, אלא בשביל להתחיל טיפול כי באמת ק-ש-ה לי.
אני יודע על מה אתה מדבר כשאתה אומר שהאדם עושה את התפקיד אני גם אמרתי שזה תפקיד טוב אבל אני מרגיש ר-ע, ואני אומר לך שאני בן אדם מאוד אופטימי... אני פשוט מרגיש שאני דועך... וזה זר לי מאוד...

שוב, הרבה חבר'ה נתקלים בתפקידים כאלה.
אני חושב שלמרות התקופה הקשה, לוותר על הדרגות זה צעד קצת טפשי, אם הבעיה שלך היא רק עם התפקיד הזה.

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

זה לא רק זה, יש עוד דברים כמו למשל שאני לא סובל את המערכת בעקבות כך ששמתי לב לכל מיני דברים שיכולתי לראות אותם אך ורק אחרי שקיבלתי דרגות, דברים שגורמים לי להרגיש מטופש ושאני מבזבז את הזמן שלי...
מעבר לזה הייתי צריך לקבל תפקיד בתור קצין לוחם בגדוד ושינו לי אותו שעתיים לפני טקס הקורס... ולמרות זאת הייתי אופטימי... רק עכשיו כשאני חושב על זה יותר אני מרגיש כמו שקית זבל.....

אגלה לך סוד- רבים רואים קב"ן, רק מעטים מוכנים לדבר על כך בגלוי.
אם אתה מרגיש שאתה נכנס לדיכאון, והדבר פוגע ביכולת התיפקוד היומיומי שלך, אז לך ודבר עם קב"ן.

התקופה (היחסית) קצרה שלך בתפקיד הנ"ל הוא לא סוף העולם. נראה לי שאתה דן את עצמך לעתיד עגום מבלי לדעת בכלל למה לצפות. אתה לא יודע אם תאהב את התפקיד שלך, את הסגל וכדו.

אני, ורבים אחרים מצאנו את עצמנו בהתחלה במקומות שפשוט לא רצינו להיות, אבל אם קצת עידוד, עזרה (קב"ן, מפקדים תומכים וכדו) אנחנו מצאנו את עצמנו דווקא מאוד נהנים מהתפקיד.
אני אישית עברתי מכשולים רבים, ומסכת יסורים נפשית ומתישה עד שפרצתי את הסכר לתפקיד והמקום שבו רציתי להיות (יחידה לוחמת). אבל להגיע לשם הייתי צריך הרבה סבלנות, עקשנות, ומעל לכל, לא ויתרתי, והבנתי שיש עולם מחוץ לתפקיד הזמני הנ"ל, ובאמת היה.

מה שאתה רואה בטווח הזמן של שנה הוא לא מה שיהיה בעוד שנתיים, או בשנה הזאת בכלל, ואתה חייב להיות יותר אופטימי ולדעת שלמרות הכל, זה פשוט עוד פרק קצר בחיים שתעבור, ותנסה לתת את הכי שאפשר. אתה לא יודע אם התפקיד הנ"ל יפתח לך דלתות לעתיד- ובכלל בחיים יש תקופות מבאסות- אבל זה לא אומר שעוצרים הכל ומנסה לברוח. תפקיד כזה יכול לבנות אותך כבן אדם- אל תתן לזה לשבור אותך.

אם אתה מרגיש שאתה חייב לדבר עם מישהו, אז עשה זאת. זה לא בושה. אני מכיר אנשים רבים במערך ברה"ן בצבא והם אנשים שנותנים את כל כולם לאלו שמבקשים אוזן קשבת, ועובדים יחד איתם בכדי להתגבר על הדיכאון, החרדה, חששות, פחדים וכדו, וזה כולל את כל היחידות בצה"ל, מהכי "פשוטות" להכי "מיוחדות/ סודיות". תמיד ניתן "ללכת קדימה" ושניתן להתגבר על הבעיה, ובמקרים רבים דווקא להינות ממה שחשבנו שיהיה רע ומפחיד.
אם קב"ן או גורם מוסמך אחר שאתה עובד מולם מרגישים שבאמת עדיף שתעבור תפקיד/יחידה, אז זה יכול לקרות. יש מקרים שבאמת מעבירים חייל/קצין תפקיד או יחידה, ואין בזה שום פסול- סה"כ הם מנסים לעזור לך. הרעיון מאחורי פגישות קב"ן היא לא "לצאת מהמקום שבו אני נמצא", והקבני"ם גם לא מנסים להוציא אותך, אלה אם כן זה באמת נחוץ. הקבנ"ים בוחנים כל מקרה לגופו של עניין, אבל הם לא בראש שלהוצאי את החייל/קצין מהמקום שבו הם נמצאים, אלה אם כן אין מנוס מאשר לשנות. הם עושים זאת כי הצבא לא יכול פשוט להעביר חיילים כל שבוע תפקיד כי קשה להם, אבל מעבר לכך (לפחות מבחינת הקבני"ם ואנשי המקצוע) יותר חשוב להם לעזור לך להתמודד עם הבעיה שלך ולא לעזור לך "לברוח". דבר זה יעזור לך בהמשך דרכך בצבא ובאזרחות.

אל תתיאש, תהיה אופטימי. דברים טובים קורים לאנשים סבלניים. לברוח הוא פשוט רגש אוטומטי שהשכל שלך מייצר, ונותן לך להרגיש שהכל אבוד, ואם אתה לא בורח, אתה תפגע, וזה פשוט לא נכון.

תהייה פייטר, דבר עם אנשים המוסמכים לכך- תסביר להם את מה שמפריע לך בתפקיד ובכלל בחיים (נראה לי שתמצא שהרבה דברים קשורים אחד לשני מבלי ששמת לב לכך) והכל יסתדר; אבל מעל הכל- אף פעם אל תברח, ובטח שלא תוריד דרגות!
מצבים כאלו בצבא הם make you or break you: אם אתה בורח, זה יעצב אותך כבן אדם שלא מסוגל להתמודד עם מצבים כאלה של הלא נודע, וחוסר יכולת לקבל את העובדה שאתה לא תעשה את מה שאתה רוצה (וזה לתקופה מאוד קצרה- 10 חודשים זה באמת לא הרבה זמן)... אבל אם אתה מצליח, אתה יוצא משם עם ארגז כלים שעוזר לך להסדר בחיים, ולהצליח להתמודד עם מצבים דומים- הן בתעסוקה, מערכות יחסים וכדו.

רבים מהכותבים בפורום מבינים לליבך, ועברו דבר דומה במהלך השירות שלהם- כולל אני, אבל בסופו של דבר, כשאנחנו מסתכלים אחורה לאחר 5,10,15 שנים, אנחנו מבינים עד כמה חשוב היה הסבלנות שלנו, בין אם מיצנו את עצמנו בתפקיד הראשון או שה"ארץ המובטחת" תגיד בתפקיד השני, לאחר שהראתה תיפקוד מצויין, למרות הקשיים.

בהצלחה!