כשתעשיית המוזיקה פתחה במלחמה נגד נאפסטר, בתקווה לבלום את העתקת קבצי המוזיקה באינטרנט, ישבה תעשיית הקולנוע על הגדר והציצה מהצד. כאילו לה זה לא נוגע. הסרטים שהועברו באינטרנט הגיעו בקבצים דיגיטליים ענקיים, ודרשו שעות ארוכות של העתקה, מה שהפך את העניין כולו לבלתי כדאי.
עכשיו, נראה שהמגיפה הגיעה גם אליהם, ובעוצמה רבה יותר. בעוד שנאפסטר איפשרה להעתיק קבצי מוזיקה בלבד, והיתה קלה לסגירה, התוכנות שבאו אחריה, קאזה, גרוקסטר ומורפיאוס למשל, מאפשרות גם העברת סרטים והוכיחו עצמן כעמידות הרבה יותר בפני מתקפה משפטית.
תעשיית הקולנוע יצאה למלחמה, בניסיון לעצור את השטף של גניבת סרטים. כבר היום, אומרים ראשי התעשייה, מועברים ברשת כחצי מיליון סרטים מדי יום. מה הם לא ניסו? האולפנים הגדולים, תחת הכיפה של איגוד תעשיית הקולנוע האמריקני, (ה-MPAA) פתחו בקמפיין הסברה נרחב שהמחיש איך ההעתקות הפיראטיות פוגעות לאו דווקא בכוכבים המיליונרים, אלא בפועל הבמה הפשוט.

מפיצי הסרטים ובעלי אולמות ההקרנה נתנו 500 דולר במזומן לסדרנים בבתי הקולנוע כדי שיחפשו ויתפסו צופים המגיעים לאולם עם מצלמת וידיאו במטרה להפיץ את העותק המצולם ברשת. באולמות של רשת "דיסני" אפילו ציידו את הסדרנים במשקפות לראיית לילה, כדי להקל עליהם לעקוב אחרי הצופים במהלך ההקרנה.

מתחבאים באינטרנט

במקביל פנו ראשי התעשייה למערכת המשפט בבקשת עזרה, אלא שעד כה הניסיון לבלום את הטכנולוגיה החדשה בדרך זו לא עלה יפה. באוגוסט קבע בית הדין הפדרלי לערעורים שמורפיאוס וגרוקסטר, תוכנות שיתוף קבצים פופולריות, חוקיות ממש כמו מכשירי הווידיאו ומכונות הצילום. ההעתקות החוקיות הנעשות באמצעותם עולות בהרבה על ההעתקות הפיראטיות, קבע בית המשפט.

בתעשיית הקולנוע חרקו שיניים בזעם: "האנשים מאחורי מורפיאוס וגרוקסטר מסתתרים מאחורי הכחשות מעושות, כאילו אינם יודעים איזה קבצים עוברים ברשתות שלהם", אמרו, כשהם ממשיכים לגייס כוחות ומשאבים למלחמה על פרנסתם. "הפצת סרטים בצורה בלתי חוקית ברשת היא האיום הגדול ביותר על הכלכלה של התעשייה ב-110 שנות ההיסטוריה של הקולנוע", אמר בשבוע שעבר יו"ר איגוד תעשיית הקולנוע, דן גליקמן.

במסיבת העיתונאים שכינס ב"בית הספר לתיאטרון, קולנוע וטלוויזיה" שבאוניברסיטת לוס אנג'לס - אליה הגיעו גם מנהלי אולפנים, ראשי איגודים מקצועיים, יוצרי סרטים ואנשים נוספים הקשורים לתעשייה, גליקמן הודיע שה-MPAA יפנה מעתה את האש לעבר אנשים בודדים החשודים בהפצה בלתי חוקית של סרטים באינטרנט.

כבר ב-16 בנובמבר, נאמר בהודעה, יוגשו תביעות כנגד אזרחים שעברו על חוק זכויות היוצרים, בבקשה לחייבם להפסיק את הפעילות הפלילית ולשלם קנס של 30 אלף דולר על כל סרט שהעבירו ברשת. "האנשים שגונבים את הסרטים שלנו מאמינים שהם יכולים להתחבא מאחורי האנונימיות של האינטרנט, ולא יוכלו להיענש על מעשיהם. הם טועים. אנחנו יודעים מי הם ונילחם נגדם", הצהיר גליקמן.

גם שוורצנגר נגד

"הגשת תביעות נגד גנבי סרטים היא צעד נוסף במלחמה נגד ההעתקות הפיראטיות, אבל בהחלט איננו הראשון שבהם", אמר גליקמן. "עד עכשיו היה קשה להעתיק סרטים מהאינטרנט, ואפילו סרט באיכות נמוכה היה דורש שעות של העתקה, בעוד שהעתקת שיר אורכת דקות ספורות בלבד", הסביר. "אבל ההבדל הזה הולך ומיטשטש, ולכן אנחנו חייבים לנקוט בצעדים כדי למנוע מהפעילות הבלתי חוקית הזו להפוך לדבר שבשיגרה".
אל גליקמן הצטרף ה"Terminator", הלא הוא ארנולד שוורצנגר, שפרט להיותו מושל קליפורניה הוא גם חבר בגילדת השחקנים והבמאים של הוליווד.
"אני מצדיע להחלטתה של ה-MPAA לנקוט בצעדים קשים", אמר. "תעשיית הקולנוע תרמה תרומה עצומה לחוסנה הכלכלי של מדינת קליפורניה והצליחה גם להגשים את החלומות האישיים שלי", טען. "אסור לנו לאפשר לגניבות הפיראטיות לפגוע בתעשייה החשובה הזאת, ואנחנו חייבים לחנך את ילדינו שלהעתקות בלתי חוקיות של סרטים ומוזיקה יש השלכות רציניות".

נלחמו גם בווידאו

אל מול זעקות השבר של אנשי התעשייה, יש כאלו, אפילו בהוליווד, שטוענים שהשד לא נורא כל כך. ולראייה הם מצטטים את יו"ר ה-MPAA הקודם, ג'ק ואלנטי המיתולוגי. בשנות ה-80, כשנתקל בטכנולוגיה חדשה שאיימה על עבודת האולפנים, הישווה ואלנטי את מכשיר הווידיאו ל"חונק מבוסטון" ונלחם בחברת "בטא-מקס" בבית המשפט העליון.

גם אז פסק בית המשפט נגד אנשי הקולנוע, וקבע שזכותו של כל אחד להעתיק סרטים לקלטות וידיאו לשימוש אישי. כולנו יודעים מה היתה התוצאה: זמן קצר אחרי ההפסד בבית המשפט, גילו האולפנים שהשאלת קלטות וידיאו יכולה להיות רווחית אפילו יותר ממכירת כרטיסים לסרטים. יתרה מזו, רבים התחילו להפיק סרטים ישירות לווידיאו, וראו ברכה בעמלם.

שיתוף הקבצים ברשת עשוי להוכיח את עצמו ריווחי ממש כמו הווידיאו. אחרי הכל, עוד לא הגענו ליום שבו שוברי הקופות יעברו מן העולם (למרות שלפעמים עותקים שלהם מגיעים מהר מאוד לרשת) ובמכירות ה-DVD נרשמה בשנה שעברה עלייה של 33 אחוזים.
"היו קבצים של הסרט "שרק 2" באיכות מעולה באינטרנט מיד עם יציאת הסרט לאקרנים, והם לא פגעו כלל במכירת הכרטיסים", אמר טד סראנדוס, בכיר בחברת "נטפליקס" המשכירה סרטי DVD באינטרנט. "כשאפשר לשכור DVD, או אפילו לרכוש אותו במחיר סביר, מי ירצה לבזבז יום שלם בהעתקת סרט מהאינטרנט?", היקשה סראנדוס בראיון למגזין "טיים".
אבל הזמן אינו פועל לטובתם של האולפנים הגדולים. הפס הרחב הולך ומתרחב וזמן ההורדה הולך ומתקצר. בחודש שעבר קבעה קבוצת סטודנטים בקליפורניה שיא חדש: הם הצליחו להוריד קובץ, המקביל בגודלו לסרט באורך מלא, בזמן שיא של ארבע שניות בלבד. ונראה שזה הכיוון שבו צועדת הטכנולוגיה, ותמשיך לצעוד כל עוד יש ציבור המשתוקק לקבל סיפוקים מהירים יותר, זולים יותר ובאיכות גבוהה יותר.


http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3001233,00.html