אני משרתת כמשקית שלישות איפשהו בגבול,עם רמת פעילות א פלוס,אבל אני לא מרגישה שאני ממצה את עצמי.
מה גם שאני אמורה לצאת לקצונה ואני צריכה להתאמן לבראורים ולחומר המקצועי והחינוכי.ושם זה בלתי אפשרי,כי יש המון עבודה ולא מתקתקים אותה..
(גדוד,מן הסתם,הפסקות יזומות וזה)
יש לי אופציה לעבור לגדוד אחר,ששם יכול להיות סיכוי שכן יאפשרו לי את הזמן למד"סים וללימודים(כמו חברים שלי שהם משקים בגדוד אחר)
או לעבור לבסיס של יומיות כמש"קית קישור וגיוס ולהתעסק עם אנשי מילואים.(אותו תפקיד,קהל יעד שונה)

אני הגעתי לשם כי רציתי באמת להיות הכי קרובה למערך הלוחם,אבל באמת שאני כבר שם זה מרגיש לי בזבוז.
יכול להיות שזה בגלל שאני ממש לא מתחברת עם האנשים במפקדה.

אני צריכה גם לברר עם המפקדים שלי איזה תפקידים יפתחו לי אחרי הקצונה(כי זה מגמת מעוז,וקצינה בגדוד הזה הולכת לסבול,כולם שונאים שם קצינים).
ואם אני עוברת למגמת נחשון(משקית קישור וגיוס) אז אני חושבת שאני יותר אהנה למרות שיותר קשה להיכנס לבה"ד 1(יותר מועמדים,הרף עולה).

אני פשוט לא רוצה שיסתכלו עליי כג'ובניקית שלא עושה צבא כמו שצריך,אני מיועדת לקצונה וחתמתי שנה קבע.

1) את צריכה לבדוק ממה תחושת חוסר המיצוי העצמי שלך נובעת. נשמע כאילו יש לך הרבה משקעים נגד הגדוד ולכן את בטבעיות "מאשימה" אותו בכל התחלואות, האם זאת כל האמת או שיש גורמים אחרים?

2) אני לא יודע מה הנוהל במגמת מעוז אבל להערכתי לא נהוג (וגם לרוב לא אפשרי) לחזור לגדוד ממנו יצאת, שוב להגיד שכולם בגדוד הזה שונאים קצינים ובגלל זה קצינים סובלים שם זה פשטני וילדותי, למיטב ידיעתי את הפקודות מקבלים מהמג"ד שהוא קצין (אלא אם הספיקו לשנות משהו מאז שהשתחררתי) וגם שאר שרשרת הפיקוד, במיוחד בתוך המפקדה מורכבת מקצינים.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

א. את ג'ובניקית. זה לא משנה איפה את משרתת. מש"קית ת"ש זה לא תפקיד לוחם.
ב. אם את שוקלת לא לצאת לקורס קצינים כי "בגדוד שלי שונאים קצינים" ומפחדת שישנאו אותך, אז אני חושב שאת באמת לא בשלה לצאת לקורס קצינים.
ג. להכנס לבה"ד 1 זה שטויות, גם ככה תהיה לך הכנה חיילית.

במקומך הייתי שוקל שוב מה הסיבות שלך לצאת לקצונה.
זה רק ממה שכתבת.

נכון אתם אנשים כשרים, אך לא לזאת הייתה כוונתי. רציתי שתהיו כחיות הנוהמות ביער לילות שלמים.