שלום,אני חייל לוחם,משרת במבצעית בשטחים.

די חדש במבצעית,סיימתי מסלול סוף אוקטובר והגעתי לקו חי''ר.
יש לי בעיה שאני לא מסוגל כבר להמשיך איתה..קשה לי שם,עם השמירות,טחינת צעירות מטבחים,משימות בלי הפסקה,מסתכל בשבצ''ק ורואה כמה משימות יש לי ועולות לי דמעות בעיניים..

אומרים שאני אפסיק לטחון צעירות אחרי שני מחזורים (8 חודשים),אני לא רואה את עצמי מחזיק מעמד ככה שמונה חודשים.
לא רוצה להיות ג'ובניק,אבל במצבי הנוכחי כלוחם,אני לא יודע אם אני מסוגל להמשיך.
יותר מדי משימות,עייפות,קנאה באחרים (יותר מהכל),באסה כל הזמן. יש רגעי אושר וסיפוק מעטים,אחרי מעצר או אפילו מחסום,תקווה כזו שבאמת עשית משהו.

צריך להזכיר שיש שם חבר'ה סה''כ טובים,בלי זובורים ובלי שטויות,אבל בכל זאת לא מרגיש מספיק חיבור עם החבר'ה שם,לא מספיק מגובש..אני פשוט מרגיש שיש גבול לסבל,אני מרגיש שנחלשתי מנטלית מהגיוס, שכבר לא יכול לזוז מטר... כבר אין לי כוח ל4/4 מטבחים שבאמצע עבודות עם הסרס''פ,או בלת''ם שמחזירים אותך מהבית.

באמת שאני לא רוצה להיות ג'ובניק,ויש רגעים שאני שמח בתפקיד שלי,אבל בכל זאת,זה מעייף וזה שביזות רצינית ומה שאני רק מחכה זה שייגמר ה17 ואני אוכל לקבל את ה4 יום האומללים שלי בבית.

באמת שרציתי להיות לוחם,נפצעתי וחזרתי לשירות קרבי והיום אני חושב שאולי עשיתי טעות.

רוצה לשמוע מה דעתכם,ופתרון לבעיה שלי,אשמח אם תרחיבו,תרחיבו ושוב תרחיבו כי זה חשוב לי...

תודה

דבר עם משקית ת"ש ובקש ממנה הקלות. אתה יכול להיות קרבי אפילו עם שתי יציאות הביתה בשבוע.

ונסה להתחבר יותר עם האחרים. זה תמיד קשה יותר כשאתה בודד.

איזה הקלות? לא רוצה לקבל כאלה ושהפלוגה תחשוב שאני חייל חלש

אני בהחלט יודע על מה אתה מדבר. טחינת צעירות זה קשה. מה שאתה צריך לעשות זה לנסות להתחבר עם החברים מהמחלקה שלך. למצוא לך 3-4 חברים טובים. תישאר עם חברים שלך בשמירה לאיזה שעה, אתם תיצרו קשר טוב ככה. אני זוכר שכשחברים שלי היו מחליפים אותי בשמירה כמעט תמיד הייתי יושב איתם לשעה, וקרו הרבה מאוד פעמים שהייתי יושב איתם גם 4 שעות. אם תהיו מחלקה חזקה ותעמדו על שלכם יטחנו אתכם פחות במשימות. זה צריך לבוא בעיקר מכם, לא מהמ"כים או המ"מ.

תנסה לחשוב מה אפשרויות שלך להמשך. אתה יכול לצאת למ"כים מחזור הבא? לברר על הקצאה לחובשים?

להיות חפ"ש זה חרא. לא הרבה מצליחים להישאר חפ"שים ברובאית עד סוף השירות שלהם. אתה צריך לחשוב קדימה, לחשוב על לצאת לפיקוד, לא להישאר חפ"ש כי זה מסריח.

בנוסף למה שכתבת, יש גם תפקידים קרביים עם פחות טחינות- חפ"קיסט למשל- נהג ב', קשר של מ"פ/מג,ד. נסה לבדוק אם יש מ,פ או מג"ד שגרים קרוב אליך, ואולי הם צריכים מישהו.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

חפ"ק זה פריבילגיה לותיקים שהמפל"ג אוהב.

השתחררתי

נכון, ועדיין אפשר לנסות. מה גם שמקום המגורים קובע לא מעט לגבי נהגי א'/ב'.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

מה זה חפ"ש?

חייל פשוט.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

חייל פשוט (שאינו מפקד/קצין...).

מה אתה רוצה שנגיד לך? זה מה שחייל קרבי עושה - שומר וצובע שקי פקל. לא מה שקיוות? אין הרבה שאפשר לעשות דרך האינטרנט, זה צריך לבוא ממך. אפשר לטחון מטבחים ושמירות ולעשות את זה עדיין בצורה מכובדת. תסתכל על המחזורים שמעליך, ותראה שאלה אנשים רגילים בסה"כ, לא סופרמנים, כל אחד יכול לסיים 3 שנים בקרבי. תיזכר כל הזמן למה אתה בקרבי ומה אתה עושה פה, תחשוב על מה היה חסר לך אם היית עובר לג'וב, תחשוב על מה שאתה עובר ועל זה שלא כולם היו מסוגלים לעבור את זה ותשאב מזה כוח. אין לי הרבה במה לעודד אותך. חפ"ש = לאכול חרא.

ברוך הבא לצהל...ואגב לגבי החפשי"ם רק שתדעו הכי קשה להיות חייל פשוט ומבחינתי כול מי שסיים 3 שנים בתור חייל רגיל בגדוד כלוחם שווה ערך לכול שייט ומטכליסט, כן כן על תיקחו את זה כמובן מאליו...הערך של ה"הגדודניק" ירד בשנים האחרונות והרבה חבר'ה מחפשים להיות בסיירת כי שם יש סיכה גדולה עם כנפיים ועושים שם רק משימות מיוחדות..אז הרשו לי להציג בפניכם את זווית הראיה האמיתית של צהל וכול מה שקשור ללהיות לוחם,קודם כול השירות האמיתי מתחיל לאחר סוף מסלול והטחינה והקושי האמיתי,להבדיל מיחידות מובחרות שהקושי שם הוא בעיקר במסלול בגדוד זה בדיוק ההפך שם הקושי האמיתי מתחיל להיות לאחר המסלול והחיים והשירות הרבה יותר קשים מכול סיירת כולשהי אולי לא מבחינה פיזית אך מנטאלית בוודאי שכן,לדוגמא בגדוד אתה יכול להיות תורן מיטבח מ6 בבוקר עד 11 בלילה ואז ישר לעשות נוה"ק קפקי"ם וכו.. ולצאת לאותו מעצר עם דובדבן שימשך כול הלילה רק שאז תחזור לעשות מסדר בוקר ויאללה לעבודה מבלי לישון בעוד החבר'ה מדובדבן ילכו לישון בחדר הממוזג שלהם וגם כמובן כול הקרדיט יהיה שייך להם למרות שעשיתה בדיוק אותו דבר כמוהם....חברים תבינו שהיום העבודה של צהל להבדיל משנים עברו הוא אותו עבודה כן אגוז ומגלן היום תופסים קו שלא נדבר על גדסרים שטוחנים בדיוק כמו כול החטיבה שלהם, ההבדל היחיד הוא הת"ש ופשוט מאוד הקווים שהם תופסים לא נצחיים כמו בגדודים השגרה שלהם יכולה להישתנות תוך שעות וימים...אבל היום צהל עובד חזק מאוד גם על זה ותאמינו או לא יש היום גדודים שיש להם כול מה שרק חלמתם עם זה חד"כ משוכלל מועדון עם טלויזיה סוני ועוד,אומנם לא בכול הקווים יש את זה אך תיראו שעוד כמה שנים בסיס קבע של יחידה מובחרת לא יהיה שונה בהרבה מבסיס קווי שגדודים באים אליו (חוץ ממיקום חרא כי זה מחייב לא יהיה שם חיילות ויציאות חרא שזה תמיד יהיה )....אני מבין את הקושי תמיד קשה ליטחון אבל מי שלוחם וישאר עד הסוף בסוף גם יקבל תוותיקות שלו ולא יעשה עבודות של צעירים ואז יהיה הרבה יותר קל ומהנה...ככה שאם אתה חושב שהייתה במקום אחר היה יותר קל אתה טועה כי כולם עושים היום אותו דבר חוץ מ4 יחידות שמוגדרות כיחידות עלית..וכול מה שנאמר פה הוא אמת לאמיתה שאותה ראיתי במו עיניי,הייתי בכול הגזרות בארץ והרגל שלי דרכה בכול פינה במדינה הזאת בין עם זה בניווטים או בלתמי"ם, מסעות נסיגות וכו..אין מה לעשות בסוף המטרה למענה כולנו פה בין אם אנחנו טייסים חירנקים או מיחידות מיוחדות ועלית למינהם היא להגן על המדינה ובפירוש להיות לוחם! מי שקשה לו הוא לא ישרוד הרבה וכנירא ככה זה היה צריך להיות אבל מי שמסיים שירות מלא בתור לוחם אין גאווה יותר גדולה מזאת כי אתה יודע שאתה יכול לעשות הכול וחוץ מזה אם לא היה לך קשה באמצע סימן שלא עשיתה הרבה...תמשיך עד הסוף וכול הקושי הזה ישתלם לך בהצלחה בהשמך...

אל תעשה את הטעות הזאת!
טוחנים צעירות בכל מקום... כך את זה בקלות, נסה להנות, תתחבר אפילו עם צוות המטבח! גם בתפקיד התומך ולא הלוחם שביצעתי השנה הראשונה הייתה סיוט והייתי קרוב לרגעים של שבירה.
סוף העולם, ספיגות, אין קליטה, אין טלוויזיה וכל היום טחינות...
מטלות מסויימות היו מזעזעות! פינוי זבל בידיים למשל... ביחידות אחרות ראינו שבמקום בן אדם אחד מגיעים כמה חבר'ה מהמחזור, הם צחקו וביצעו קפיצות ראש לתוך הזבל הזה! הערצנו אותם על זה וגם אנחנו עזרנו אחד לשני, ביקרנו אחד את השני בשמירות ונתנו יד במטבח לפעמים.
קח הכל בקלות, תזכור שזה ייגמר ותרגיש סיפוק גם מההתמודדות שלך...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ofirms שלום,אני חייל לוחם,משרת במבצעית בשטחים. די חדש במבצעית,סיימתי מסלול סוף אוקטובר והגעתי לקו חי''ר. יש לי בעיה שאני לא מסוגל כבר להמשיך איתה..קשה לי שם,עם השמירות,טחינת צעירות מטבחים,משימות בלי הפסקה,מסתכל בשבצ''ק ורואה כמה משימות יש לי ועולות לי דמעות בעיניים.. אומרים שאני אפסיק לטחון צעירות אחרי שני מחזורים (8 חודשים),אני לא רואה את עצמי מחזיק מעמד ככה שמונה חודשים. לא רוצה להיות ג'ובניק,אבל במצבי הנוכחי כלוחם,אני לא יודע אם אני מסוגל להמשיך. יותר מדי משימות,עייפות,קנאה באחרים (יותר מהכל),באסה כל הזמן. יש רגעי אושר וסיפוק מעטים,אחרי מעצר או אפילו מחסום,תקווה כזו שבאמת עשית משהו. צריך להזכיר שיש שם חבר'ה סה''כ טובים,בלי זובורים ובלי שטויות,אבל בכל זאת לא מרגיש מספיק חיבור עם החבר'ה שם,לא מספיק מגובש..אני פשוט מרגיש שיש גבול לסבל,אני מרגיש שנחלשתי מנטלית מהגיוס, שכבר לא יכול לזוז מטר... כבר אין לי כוח ל4/4 מטבחים שבאמצע עבודות עם הסרס''פ,או בלת''ם שמחזירים אותך מהבית. באמת שאני לא רוצה להיות ג'ובניק,ויש רגעים שאני שמח בתפקיד שלי,אבל בכל זאת,זה מעייף וזה שביזות רצינית ומה שאני רק מחכה זה שייגמר ה17 ואני אוכל לקבל את ה4 יום האומללים שלי בבית. באמת שרציתי להיות לוחם,נפצעתי וחזרתי לשירות קרבי והיום אני חושב שאולי עשיתי טעות. רוצה לשמוע מה דעתכם,ופתרון לבעיה שלי,אשמח אם תרחיבו,תרחיבו ושוב תרחיבו כי זה חשוב לי... תודה

שמה זה לא קל להיות צעיר.. במיוחד בפלוגה מבצעית , בשנים האחרונות המצב שונה הרבה יותר קל לצעירים , אין הנפצות של ותיקים/רס"פ הכול הרבה יותר מבוקר (וטוב שככה) , אבל עדין המצב לא קל לעשות4/4 ש.ג מטבח ואחר כך לישון 4 שעות ועוד לעלות 8 שעות משימה - יש כאלה שיותר קשה להם עם זה.

בפלוגה טובה הצעירים יעזרו אחד לשני(אם זה במטבח) וישבו איתך בש.ג או בעמדה חלק מהשמירה(ברור לי שזה לא קורה בכול פלוגה).

מה שאני יכול להגיד לך שזה עובר מאוד מהר ותחשוב כמה אנשים עברו את זה לפניך וכמה יעברו את זה אחריך..