שלום לכל גולשי פורום מה שבלב, סתם נקודה מעניינת שרציתי להעביר
לפעמים שאנו רוצים לחולל שינוי או כל דבר אחר, או אפילו סתם שינוי אצל אדם
אצל חברה / במשפחה לפעמים הדברים הכי קטנים יכולים להוביל את השינוי הגדול שאנו רוצים
לפעמים הדברים הקטנים שנראים הכי לא רלוונטים דווקא הם, הם הצעד הראשון במסע שלנו לשינוי.
עכשיו אני סתם רוצה לשתף אותכם בטקסט נורא נחמד - לא ארוך, ומעביר את המסר
לפעמים אפילו יכול לשנות את הגישה שלנו לגבי דברים
הטקסט מתייחס ספציפית למשהו אחד, אך הרעיון הוא יכול לתפוס לגבי כל דבר בחיינו.

ציטוט:

מדען אחד, היה נחוש בדעתו למצוא פתרון לכל בעיות העולם, אשר הטרידו אותו ללא הרף. הוא העביר ימים ולילות במעבדה שלו כדי למצוא תשובות לספקותיו. יום אחד, פלש בנו בן השבע למקום התבודדותו של האב, כשהוא נחוש בדעתו, בדיוק כמו אביו, לעזור לו בעבודתו. המדען, עצבני בגלל ההפרעה, ניסה לגרום לבנו ללכת למקום אחר. כשראה שזה בלתי אפשרי להוציאו משם, חיפש משהו שיוכל לספק לילד כתעסוקה ויסיח את דעתו. הוא מצא חוברת ישנה ובה דף עם מפת העולם, לקח האב את התמונה, גזר אותה להמון חתיכות והכניס אותן לקופסה. הוא קרא לבנו נתן לו את הקופסה יחד עם גליל נייר דבק ואמר "בוא חמוד שלי, הכנתי לך פאזל בדיוק כמו שאתה אוהב, הפעם תוכל בו זמנית גם להרכיב פאזל וגם לתקן את העולם." בתוך תוכו חשב האב כי הילד יזדקק לשעות רבות, ואף לימים, עד שיצליח להרכיב מחדש את התמונה הקרועה, אבל לאחר כשעה שמע האב את קולו של בנו קורא לו ברוגע "אבא סיימתי, הצלחתי להרכיב הכל". בהתחלה האב לא האמין: זה לא ייתכן, שבגיל שבע יוכל הילד להרכיב מחדש מפה שמימיו לא ראה!!! הוא הניח את רשימותיו וניגש לבנו, כשהוא בטוח שבנו חומד לו לצון ומיד ימצא את אותו בלגאן שהשאיר בידיו. להפתעתו, המפה הייתה מושלמת, כל החתיכות היו במקומן. איך זה ייתכן? 'איך הוא עשה את זה?' חשב לעצמו, ולבנו אמר: "הרי לא ידעת איך נראה העולם, איך הצלחת?" ענה לו בנו "אמנם לא ידעתי איך נראה העולם, אבל כאשר תלשת את הדף מן החוברת, ראיתי שבצדו השני יש תמונה של אדם. כשנתת לי לתקן את העולם, ניסיתי ולא הצלחתי. אבל אז הפכתי את כל החתיכות והתחלתי לתקן את האדם. להרכיב אדם אני יודע, זה פשוט. אחרי שהצלחתי לתקן את האדם, הפכתי אותו וראיתי שהצלחתי לתקן את העולם.....

Wake up Homeland, sometimes we are tired of you
Beloved homeland, give us the strength to forgive

המשל הזה זכור לי עוד מפעולה של הנוע"ל כשהייתי בט'

אני גם מאמינה שהשינוי מתחיל בקטנה. כל אדם לעצמו, ואני מקפידה שאני בחיים שלי אשים לב לדברים הקטנים האלה (לקום באוטובוס, להרים משהו שנפל לאחר, לסייע בקטנות..) אבל אני נתקלת לפעמים בציניות ובהרמת גבה, לרוב מצד המשפחה שלי

הכל טוב ויפה על הדף. אני מכירה לא מעט אנשים שאוהבים לצטט סיסמאות מאוד יפות, אבל במבחן המציאות לא עושים כלום. ובתכלס, מה הכח שלנו לשנות אדם? פעם אחרונה שניסיתי לחנך אדם שזרק את הכוס משקה שלו באמצע הרחוב, זה נגמר בצעקות "אז תהרגי אותי! אני כבר אדם מת!! למה שלא תהרגי אותי??".

אז איך מתקנים את האדם?

מטרת הפעולה בזמנו הייתה חשיבות החינוך מגיל צעיר, ע"י תנועות הנוער, ואיפה אנחנו, המדריכים של שנה הבאה, נכנסים לתמונה. אז הצעה אחת היא באמת לחנך מגיל צעיר. השנייה היא בסדר גודל קטן למדי, שזה קומץ אנשים שמחליטים לקחת אחריות.. אולי גם להשפיע על חבר או שניים מהסביבה הקרובה שלהם. אבל בסופו של דבר, אלו שבאמת צריכים להפנים את המסר, לא באמת יישמו.. כך שנותרנו עם קומץ אנשים טובים שהופכים לאנשים טובים יותר, והחארות ממשיכים בשלהם.

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."