 |
26-11-2011, 18:56
|
|
|
|
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,823
|
|
|
גם בהארץ - עמוס הראל
http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1569143
צה"ל אחר
העלייה במספר החיילים והקצינים הדתיים מחייבת את הצבא להשתנות: דיני כשרות מחמירים יותר, מעורבות גוברת של רבנים אזרחיים, חלקם לא ממלכתיים בעליל, ודיון ער בסוגיות הלכתיות. המטכ"ל רוטן, אך בהדרגה ייאלץ ליישר קו
תשעה-עשר האלופים במילואים שחתמו על מכתב לרמטכ"ל בני גנץ ובו הביעו דאגה מההקצנה הדתית בצה"ל "היו בצבא מזמן", אמר השבוע הרב אביחי רונצקי. תת-אלוף (מיל') רונצקי, הרב הצבאי הראשי עד לפני כשנה וחצי, טען שהאלופים הוותיקים אינם מעודכנים במתרחש בצה"ל בשלהי 2011. "היום יש מציאות אחרת", הסביר.
חותמי המכתב ששוגר ביום שני לרמטכ"ל, שנזעקו בשל תופעות כמו החרמת שירת נשים בטקסים רשמיים והרחקת קצינות מטה מתפקידים ביחידות קרביות, אכן רחוקים ברובם מההוויה הצבאית הנוכחית. הרבה מאוד השתנה בצה"ל מאז הובילו ישעיהו גביש, אורי אור ומנחם עינן חיילים לקרב.
אור אומר שמעולם לא נתקל בתופעה של החרמת זמרות. אפשר להניח שלא חווה, וגם לא חזה, את מדגם הכותרות המקרי מהשבוע האחרון: צה"ל עובר בהדרגה לסטנדרט כשרות מחמיר יותר, שיהיה דומה ל"כשרות למהדרין" (השבועון "במחנה"); הרב אלי סדן, ראש המכינה הקדם-צבאית בהתנחלות עלי, מביע התפעלות (לצד הסתייגות) מ"מסירות הנפש, מאומץ הלב" שגילו ברוך גולדשטיין ויגאל עמיר ("ידיעות אחרונות"); ואילו חיל החינוך אסר על חיילים להשתתף בעצרת השנתית לזכר יצחק רבין ("הארץ"). בכל הקשור ליחסי דתיים וחילוניים, נדמה שכבר אין מדובר בכלל באותו צבא שהכרנו. עצמת עין לרגע - והנה צה"ל נמצא במקום אחר.
גישת הכשרות בצבא, שגיבש הרב שלמה גורן, התבססה על מכנה משותף נמוך יחסית שייאכף על כל החיילים, דתיים כחילוניים. כל אחד מן הצדדים הקריב משהו, אך חדרי האוכל היו פתוחים לכולם. זו אינה גישה קבילה בעיני 3,000 החרדים המשרתים כיום בצה"ל, וגם לא עבור הקבוצה הגדלה והולכת של אנשי הזרם שמתואר לעתים כחרד"לי (חרדי-לאומי). כעת, הרבנות הצבאית הולכת לקראתם עם החמרת הסטנדרט, שסביר שתהיה כרוכה גם בעלויות נוספות.
העלייה במספר החיילים והמפקדים מחייבת כמובן התאמות, וצה"ל מקפיד כיום יותר בסוגיות דתיות, שפעם היה נהוג להתעלם מהן. אלא שלפחות חלק מהשינויים, בעיקר בתחום היחס לנשים, נובעים ממאבקי כוח בין רבנים אזרחיים - המכתיבים, כל אחד בתורו, דרישות נוקשות יותר לתלמידיהם.
מגבלות עצמיות
נתוני אכ"א על גיוס נובמבר 2011 מעידים שוב שהחינוך הממלכתי-דתי משגר יותר תלמידים ליחידות קרביות מאשר כל זרם חינוכי אחר. התופעה גדלה משמעותית כשמדובר בהתנדבות לקצונה קרבית. זו גישה שמחייבת מיצוי מקסימלי של היכולת: בזמן שחילונים רבים, גם מי שהולכים לשירות קרבי, מסתפקים בשלוש שנים ופונים לענייניהם, החייל הדתי מתחנך להמשיך ולתרום. התוצאה היא 42% חובשי כיפה בקורס קציני החי"ר האחרון, זה שתשעה מחניכיו נשפטו על החרמת טקס שבו נכללה שירת נשים.
השפעתו של הרב סדן על החיילים הללו גדולה במיוחד. סדן ייסד ב-1988 את המכינה הצבאית "בני דוד" בעלי, הגדולה והחשובה במכינות הדתיות, שהבוגרים מבין חניכיה כבר משובצים כמפקדי חטיבות וגדודים. השיעור שהעביר במכינה ביום השנה לרצח רבין (המופיע במלואו באתר האינטרנט של המכינה), הוליד טקסט מטריד.
רבין, טען סדן, היה "הכישלון הפוליטי והמנהיגותי הכי גדול שמדינת ישראל ידעה מאז הקמתה", אין לו מורשת והפולחן המתנהל סביב דמותו פסול. אחרי הגינוי המתבקש של הרצח עצמו, אמר סדן כי הוא "מתפעל ממסירות הנפש, מאומץ הלב" של עמיר ומ"הגבורה הבלתי רגילה" של ברוך גולדשטיין, שידע שלא יישאר בחיים אחרי הטבח במערת המכפלה. את הנזק שגרמו השניים, הוסיף, "ייקח דורות עד שנתקן".
נדמה שהתבטאויות שלפני עשור היו נשמעות בעיקר בקרב תלמידי מאיר כהנא, מגיעות עכשיו מלבו של המיינסטרים הדתי. אפשר לראות בהן מרכיב של הורדת מסיכות: הרב סדן, שמחנך זה שנים לממלכתיות ומתנגד בתוקף לסירוב פקודה, מתיר לעצמו מרחב ביטוי רחב וחריף יותר מבעבר (סדן עצמו טוען שהציטוטים בעיתון מנותקים מהקשרם הרחב בשיעור). "רוח רעה עוברת על הציבור שלנו בתקופה האחרונה", אומר קצין בכיר, חובש כיפה. קצין אחר הביע פליאה על כך שאיש לא גינה את דברי סדן. אבל הסיכוי שבמטכ"ל יחליטו להתעמת עם סדן, שהמכינה שלו מנפיקה לצה"ל כל שנה קצינים מצטיינים, קלוש ביותר.
"יש כאן התבטלות בפני הדתיים, שהחלה עוד בתקופת ההתנתקות", אומר קצין שלישי. "הפגיעה של המדינה בציבור הדתי תורגמה די במהירות להישגים נקודתיים לרבנים, בחיי היומיום. למפקדים הסבירו שעכשיו זמן רגיש מכדי לריב אתם. איכשהו, בשנים האחרונות יש במשוואה הזו רק צד אחד שמתגמש". קשה למשל להבין מדוע צה"ל מאפשר לרב אליקים לבנון, ראש הישיבה באלון-מורה, שבניגוד גמור לסדן מטיף לסירוב פקודה לפינוי יישובים, לעשות שבתות עם תלמידי ההסדר שלו בבסיסי גבעתי.
בד בבד, הצבא מערים על עצמו מגבלות שלא בטוח כי הן הכרחיות. כזה היה האיסור הגורף שהטיל חיל החינוך על חייליו להשתתף בעצרת השנתית לזכר רבין. העצרת, שלא הופקה השנה על ידי גוף ממלכתי, תוארה בצה"ל כאירוע פוליטי. זה אותו חיל חינוך שניגף בשנים האחרונות ברוב מאבקי הכוח מול הרבנות הצבאית, בהובלת רונצקי.
דו"ח חריף של מבקר המדינה, שיתפרסם באפריל הקרוב, יציג את התמונה הזו בהרחבה. כשנמסרה הטיוטה לגופים המבוקרים, צצה מיד הטענה שהמבקר "מחפש" את הרבנות הצבאית (ובצדה, כמעט כרגיל, ההאשמה בדבר מזימה מורכבת שמוביל "הארץ" נגד הרבנות).
מי שחשב שהסוגייה תחלוף מהעולם עם סיום עבודת המכבש הנלהבת, התוקפנית ורבת ההישגים שהוביל הרב רונצקי, התבדה. מחליפו, הרבצ"ר החדש תא"ל רפי פרץ, מתואר במטכ"ל כאיש מתון התומך בפשרות. אך גם פרץ מסונדל בידי רבנים חיצוניים, כמו הרב הראשי יונה מצגר, שבחר לפתע להפגין נחישות דווקא על גבו של הרבצ"ר - בקריאה לחיילים דתיים להחרים שירת נשים.
למרות הלחצים, ועדה שמינה הרמטכ"ל גנץ, בראשות ראש אכ"א האלוף אורנה ברביבאי, תקבע כי הפקודות הצבאיות יישארו בעינן: חיילים לא יורשו לצאת מאירועים שבהם נשמעת שירת נשים, כל עוד מדובר בטקס או בשיעור צבאי רשמי. באירועי הווי יחידתיים, מצופה מהמפקדים להפגין שיקול דעת והתחשבות.
גנץ נשמע תקיף משהו כשהסביר ביום שלישי השבוע את עמדתו לחברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. "אני מוטרד מאיראן ומסוריה, אך גם מהעיסוק בנושאי צבאי וחברה, והוכחתי את זה בהחלטתי בעניין נוסח ה'יזכור'. גם הרבנים הראשיים אמרו לי שאינם קמים ממקומם כשאשה שרה בטקסים ממלכתיים. אין איסור על שירת נשים בצה"ל ואין ערעור על הסמכות העליונה של המפקדים בנושא זה".
פרופ' ידידיה שטרן, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה (ומשפטן חובש כיפה), אומר ל"הארץ" כי "דרוש כאן מהלך משולב של שימת גבולות, לצד מתן גמישות למפקדים. צה"ל צריך להגדיר לעצמו גבולות נוקשים שעליהם אינו מוכן להתפשר. הדת מטבעה אימפריאליסטית. יש בה אנרגיות עצומות, אבל היא תיסוג מול עמידה נוקשה. מצד שני, צריך להפעיל גם גזר לצד המקל: אחרי הגדרת הגבולות, על הצבא ללכת מייל נוסף לקראת החיילים הדתיים ולהשאיר חופש פעולה למפקדים חכמים, כדי לפתור בעיות נקודתיות" |
|
ראשי
צ'אט
ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח! 
(קרדיט למרשי)
אין דין אי יכולת לאכול כריש במטבחון לחוסר שיוויון בחופש העיסוק, ואני מתייחס לזה כמובן במובן הרחב כי ברור שבצהל זה לא חייב להיות אותו דבר, אבל בכל זאת ההשוואה שלו תלושה מהמציאות.. אבל זה לא העניין ולא סתם אני עונה לך ישירות ולא לו.. מציע שתקרא שוב את הודעתי שהגבת עליה, כי אתה מתייחס כאילו אני הכרעתי איזה מהאופציות יותר נכונה בעוד אני כלל לא עשיתי זאת, זה עניין לפורום פוליטיקה, לא לפורום צבא וביטחון.
מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000
מכיוון שהיא מכשירה התחלה של תהליך של שלילת זכויות בסיסיות של חיילות בצה"ל ואזרחיות במדינה.
מצב כלאיים
