06-12-2011, 20:15
|
|
|
חבר מתאריך: 20.05.11
הודעות: 40
|
|
ציטוט:
במקור נכתב על ידי liadglanz
אני מסתכל על חברים בצנחנים, בכפיר, גולנוי, גבעתי.. ובא לי לבכות. אומנם, כמוהם אני משרת בקרבי, אבל מרגיש לי שהם עושים הרבה יותר. שהם לוחמים ואנחנו סתם.
|
הם לא.
^לקוני אבל נכון. כמוך גם הם נמצאים במחזורי בט"ש-אימון ומבלים את רוב זמנם במשימות שחורות (מבצעיות ולא מבצעיות).
חיילים צעירים שיוצאים ממסלול הכשרה בו מפקדים, שרובם לא יצאו מעולם מהבה"ד, מנסים לדחוף להם שהם יוצאים למלחמה ומגלים שהפעילות המבצעית שפתוחה בפניהם היא לא בדיוק "להציל את טוראי ראיין" ו"בלק הוק דאון", היא בהחלט לא תופעה שייחודית למוד"ש והיא מאוד שכיחה בכל יחידות השדה של צה"ל.
והנה השורה התחתונה הקלישאתית, שעוברת בפורום הזה כעניין שבשיגרה בין יוצאי צבא למלש"בים וסדירים: לפי המצב שתיארת, אני לא יכול לדמיין מצב בו יוציאו אותך ליחידה אחרת (גם שריון, לדוגמא). אתה צריך להבין שלהיות לוחם בצה"ל זה תפקיד שוחק, לא כי יורים עליך כל הזמן, אלא כי מנקים שירותים ושומרים כל הזמן. חלק גדול מהמאסות של הנפלים מהגדודים- עשו את זה בדיוק בגלל הרגשות שתיארת שהכניסו אותם למצב מחשבתי רע מאוד של "איך יוצאים מפה" תמידי. אז צא מהשביזות, תהיה חזק ותנסה להנות ממה שאתה עושה- אחרת יהיה לך רע מאוד בשארית השירות שלך.
/Being a condescending asshole
|