|
03-12-2011, 18:40
|
יגיל הנקין. ד"ר להיסטוריה צבאית, חוקר במחלקת היסטוריה של צה"ל
|
|
חבר מתאריך: 16.02.04
הודעות: 5,564
|
|
"צבא העתיד עבר זמנו"
זה מאמר שפרסמתי לפני כמעט שש שנים ב'מקור ראשון', בתחילת 2006. הקטע שבגללו אני שולף את זה ממעמקי הנשייה הוא, שכשפרסמתי אותו רוב התגובות היו של 'אתה מגזים', ו'המצב לא כזה גרוע', ו'אתה פסימיסט מדי'.
לא עברה חצי שנה, והסתבר שלא כל מה שכתבתי היה מדוייק - אבל הבעיה הייתה הפוכה: לא הייתי פסימי מספיק.
"תארו לעצמכם מצב תיאורטי לחלוטין, ובו תקפה ארה"ב או ישראל את תשתית הגרעין האיראנית ופגעה בה פגיעה קשה. בתגובה, הפעילה איראן את כל השפעתה על החיזבאללה כדי שזה יתקוף לאורך כל גבול הצפון, אם בהתקפות מוצבים או בירי מרגמות ורקטות מקצות כפרים, ונסיגה מיידית אל המפלט הבטוח שלהם רק על-מנת לחזור ולעשות אותו דבר בדיוק ברגע שמסוקי צה"ל נעלמו אל מעבר לרכס. בתגובה, הגיבה ישראל בתקיפות מסוקים, פגיעה בתשתיות, הפעלת חימוש מדוייק לעבר בתים הידועים בהיותם מקום מושבם של אנשי חיזבאללה, וכיוצא בזה. האפשרות של הרעשת הכפרים מהם יוצאים אנשי חיזבאללה נפסלה בשל החשש לתוצאה בנוסח כפר-קנא. וממילא, כפי שאמר הרמטכ"ל דן חלוץ ביחס לשיגורי הקסאם מרצועת עזה, תגובה תגרור את צה"ל למקומות שהוא אינו מעוניין להגיע אליהם מבחינה מוסרית.
תארו לעצמכם גם שבאותו זמן מתחילים הפלשתינים בהרעשה דומה.
כדי לנסות ולהתמודד עם ההתלקחות הכמעט-כוללת בגבולות (ולצורך העניין נניח גם ששום מדינה משכנותינו לא מתכוונת להשתתף בעניין), צה"ל מנסה להפעיל את תפיסת הלחימה החדשה שלו, הכוללת הפעלה מסיבית של כוחות מיוחדים ובעיקר נשק מרחוק, תוך הפעלת אמצעי גילוי וזיהוי מתקדמים, והעברת מידע בזמן אמת.
אז מתברר שלמרות הפגיעות הקשות שהנחית חיל-האויר על מחבלים לא מספיק זהירים, אין יעילות של מאה אחוזים בעולם. מזג אויר חורפי מקשה על גילוי תנועות המחבלים, שלא לדבר על פגיעה בהם. אמצעי שיבוש מתקדמים שברשותם מקשים על הפעלת חימוש 'חכם'. שטחים חיוניים מתגלים כממוקשים, והכוחות שאמורים להשתמש בנקודות התצפית כדי להנחות משם את החימוש נאלצים לא פעם לוותר על כך. טעויות אנוש, שאמורות היו להיעלם כתוצאה מן השיפור הטכנולוגי, מתגלות כחלק בלתי-נפרד של טבע האדם; במקרה אחד הן מובילות למספר חיילים הרוגים, במקרה אחר - להחטאת מטרת מחבלים ופגיעה במטרות אזרחיות. המגבלות המוסריות של ישראל אינן מאפשרות להפוך את כפרי לבנון ואת הערים ברצועת עזה וביהודה ושומרון לגלי חורבות, שלא לדבר על תקיפת בתי חולים שמחצרם נורות רקטות מדי פעם. ערים ישראליות סופגות פצצות מרגמה ורקטות, ומספר ההרוגים מטפס. בסיסים ישראליים משמשים גם הם כמטרות, ויכולתו של צה"ל לפעול מתוכם ולהשתמש במשאביהם יורדת פלאים. תחנת הכח באשקלון סופגת מטחי רקטות, כולל קטיושות. החמאס, השולט בחלקים נרחבים ממנגנוני הבטחון הפלשתיניים, מנצל אותם נגד ישראל. במצב כזה, ישראל צריכה להחליט בין הרעשה ארטילרית רחבת היקף הכוללת גם אזורים מאוכלסים, או פלישה קרקעית בנסיון לחסל את הירי ולשלול את היכולת המבצעית מארגוני הטרור.
אז מתברר כי אי אפשר לעשות זאת.
המבנה החדש של צה"ל, שבו צומצמו הכוחות המשוריינים למינימום, חיל-הרגלים קיבל נגמ"שים קלים והוכשר בעיקר ללחימה מקומית נגד טרור, והתמקצעות הצבא ביטלה את רוב כוחות המילואים, לא משאיר לצה"ל יכולת לכבוש שטח נרחב ולשלוט עליו; פלישה חוזרת ללבנון מול אויב מצויד היטב נתקלת בקשיים מרובים, וצה"ל איננו מצליח להקצות די כוחות כדי לפעול בשלוש חזיתות בו זמנית – וזאת גם ללא התערבות זרה מצד כל מדינה שהיא.
תסריט כזה, למרבה המזל, עדיין איננו יכול להתרחש. צה"ל צמצם אמנם את כוחות השריון שלו, אך לא ביטל אותם, וכוחות המילואים עדיין זמינים ברובם, גם אם אימוניהם מצטמצמים. כפי שהראתה דוגמת "חומת מגן", בשעת הצורך צה"ל יכול עדיין לסמוך על התייצבותם של אנשי המילואים שלו. אולם חלק מן הרפורמות המוצעות עבור צה"ל עלולות דווקא לפגוע ביכולותיו בעתיד. במקרה של התלקחות כללית, אפילו פחותה ממלחמה, עלול צה"ל להידרש להפעיל – שוב – כוחות כבדים בשטחים עירוניים. כדי למנוע חזרה על האבידות במחנה הפליטים ג'נין, הוא יצטרך לא רק אימונים מתאימים אלא גם כלים מתאימים. כפי שהראו המלחמות האחרונות בצ'צ'ניה, בעיראק ובארץ, הכלים הכבדים, היקרים והמגושמים שורדים יותר טוב מאשר כלי רכב קלים ומהירים, מן הסוג שבתיאוריות אמריקאיות מסויימות אמורים להחליף את הטנק ולספק כח אש שימנע מהאוייב להתקרב אליהם. בלא הכלים הכבדים, בלא כח רגלי גדול, צה"ל יידרש לסמוך על כח אש מרחוק שימנע מהאוייב כל הפעלת כח שהיא. למעשה, תפיסה כזו כבר פותחה בצה"ל: "המלחמה המבוזרת", פריו של צוות חשיבה גדול שגם הרמטכ"ל הנוכחי היה שותף לו, אכן קראה למהפכת מידע וכח אש אשר תצמצם ביותר את הצורך בכח אדם. אם לצטט את מחברי הספר על פיה, האלוף במיל. ידידיה יערי וחיים אסא, הרי שההתנתקות הייתה צריכה להיות מבחן לתפיסה החדשה (שטרם הושלמה), ולספק "המחשה חד משמעית שיכולתנו לשלוט ולהשפיע בשטח נשארת בלתי-מעורערת, בין אם אנחנו נוכחים בו פיזית ובין אם לאו". הקסאמים שנוחתים סמוך לתחנת הכח מעידים שיש לתפיסה זו עוד דרך ארוכה ללכת. כעת מתברר שהמצב הגיאו-פוליטי של ישראל, שרק לפני כמה חודשים ניתן היה לשמוע מגורמי צבא בכירים שמעולם לא היה טוב יותר, יכול להשתנות בקלות לרעה. ולא זו בלבד אלא שבשם תפיסה שטרם יושמה ובשם החיסכון הכלכלי צה"ל עשוי לבנות את עצמו כך שלא יהיה מוכן למשימותיו המסורתיות – קרי, לחימה – ובמקרה שאלה יבואו, הוא עלול למצוא את עצמו בלתי מסוגל לבצען. צבא קטן ומקצועי המצוייד בחימוש מתקדם, החזון האוטופי שרבים משווים לפניהם כאשר מדובר בצה"ל, יהיה גם צבא שאיננו מסוגל להתמודד עם מטלות המצריכות כח אדם, כגון כיבוש שטח והחזקה בו. כיוון שכמדומה כל החימוש המדוייק שבעולם איננו בא במקום אסטרטגיה ומדיניות ביטחון, וכיוון שיעילות של מאה אחוזים לא הייתה ולא תהיה, צה"ל עלול להידרש, שומו שמיים, גם למטלות מסורתיות של צבא. הנזק שעלול להיגרם מויתור על היכולות הקיימות ובניית צבא שאיננו יותר מכמות גדולה של יחידות מיוחדות ופלטפורמות חימוש מדוייק הוא כזה שספק אם מדינת ישראל יכולה להרשות אותו לעצמה."
_____________________________________
"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)
המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי
|
|